שאלת חברים

ויקה1222

New member
שאלת חברים

שואלת כי לא יודעת אם אני צריכה לעשות משהו ואולי אני סתם לוקחת דברים ללב.
הלד בכיתה ו', יש מספר חברים כבר כמה שנים והיחסים בדרך כלל בסדר. אחד מהם אמור להיות החבר הטוב שלו (הוא לא תמיד כזה).
כולם הולכים יחד לצופי ים והפעילות מתקיימת פעמיים בשבוע. הבן שלי מגיע רק פעם בשבוע כי בפעם האחרת הוא משחק בליגת ילדים לכדורסל (ניסה להתקבל יחד עם החבר הטוב לפני שנתיים, הבן שלי התקבל, החבר לא).
השבוע כל החברים התפעלו בקבוצת הווטסאפ שהם עשו איזו פעילות מדליקה, הפליגו בסירה מיוחדת במהלך הפעולה שהבן שלי לא הגיע אליה, סיפרו סיפורים בהתלהבות, ממש השתדלו לגרום לו לקנא. הוא התלהב מהסיפורים וכמובן מאוד הצטער שלא היה בפעולה הזו.

אתמול התקיימה פעולה שניה של הצופים ואז הם גילו לו שלא שייתה שום הפלגה בסירות המיוחדות בפעולה הקודמת והם המציאו את זה, כולל הסיפורים המתלהבים בוואטסאפ כדי לעבוד עליו. סתם שיקנא. יותר מזה, אני מתרשמת שאולי אפילו המדריך ידע כי בפעולה השניה, כאשר הם התחילו שוב לספר איזה כיף היה בפעולה הקודמת, המדריך אמר משהו כמו "די, אני לא מוכן להמשיך עם זה" ואז הם סיפרו לו את האמת. "החבר הטוב" גם שאל בדאגה אם הבן שלי בסדר והבן שלי אמר שהוא קצת עצוב כי הם עשו את זה. אחר כך גם כתב למדריך הודעה מאוד יפה ושאל אם המדריך היה חלק מזה והמדריך הצליח לענות איזו תשובה מתחמקת ולא ברורה והורגש שלא היה לו נוח.

לי זה מאוד מפריע שהחברים יזמו כזה שקר רק כדי לתת לבן שלי הרגשה רעה (אפילו אם המדריך היה שותף, זה פחות צורם לי כי ממנו אני לא מצפה לכלום). הבן שלי נפגע מזה, אמר לי שלא יריב איתם או ינתק את הקשר אבל ינסה לתפוס קצת מרחק בצורה לא הפגנתית בימים הקרובים. בעלי (שבדרך כלל כן רגיש למצבים חברתיים) חושב שאולי זה מעשה שובבות טבעי ולא צריכים לקחת ללב.
אני כמעט כתבתי בווטסאפ של הורי הילדים (קבוצה לא גדולה), רציתי לנסח משהו קצר שאומר שהילדים עשו כך וכך וחבל אבל בסוף החלטתי שלא.
סתם סקרנית, האם זה אנחנו? יותר מדי רגישים? אשמח לשמוע דעות.

לא לציטוט!!!!
 
וואו, אני רואה את זה לגמרי להפך.

כבר קרה לי שכל הכיתה שלי מתחה אותי - ולא רק שזה לא גרם לי להרגיש שהם נגדי, להפך, זה גרם לי להרגיש שאני חשובה להם שהם טורחים לעשות כזה מבצע רק כדי לעבוד עליי. האדם הספציפי שארגן את המתיחה היה בכלל מישהו שהיה מאוהב בי, ובוודאות לא היה מדובר פה בפעולה שנעשתה כדי לפגוע בי.
המתיחה עצמה הייתה שלא התקבלתי למקום מסוים בצבא (כשלמעשה עוד לא הגיעו התוצאות של המיונים), כך שלכאורה העקרון היה דומה - הייתי אמורה להתבאס מכך שזה מה שקרה. בערב כולנו נפגשנו באיזו מסעדה, וכל אחד מהכיתה שהיה במיונים סיפר אם הוא כן או לא התקבל וכו' (כבר לא זוכרת - אולי כולם אמרו שהם כן התקבלו?), כשכאמור, התוצאות עוד לא הגיעו.
לי זה זכור בתור חוויה משעשעת וממש לא משהו פוגע, וגם במקרה שלכם זו נראית לי כמו סוג של מתיחה, והכוונה היא לא לפגוע בילד, אלא לנצל את העובדה ש"אפשר" כדי למתוח אותו קצת. כמו שתיארתי, גם אצלי מי שארגן את הכל היה אדם שאהב אותי, כך שבכלל לא הייתי שמה את "חבר טוב" במרכאות - זה לא אומר שהוא לא חבר שלו, והמטרה הייתה להשתעשע איתו, ולא לפגוע בו.
זו לפחות נקודת המבט שלי, בתור מי שקוראת מהצד את מה שכתבת, ושעברה חוויה דומה במידה מסוימת.
 

ויקה1222

New member
תודה, אני ממש שמחה שכתבת את זה.

נותן לי זווית אחרת וחומר למחשבה
 
לא הייתי מתרגשת. סתם מתיחה. ודי נפוצה.

אני עצמי הייתי שותפה כמה וכמה פעמים בחיי בסוג כזה של מתיחה, וזה לא אמר כלום. לא עשינו את זה כי שנאנו מישהו במיוחד, וגם לא כי חשבנו עליו במיוחד.
סתם משהו מצחיק שמישהו העלה.

״הי, יוסי לא בא היום. בואו נספר לו כאילו...״. אם היית בחדר ומישהו היה מעלה הצעה כזאת - לא היית חושבת שזה מצחיק? וזה כולה על הפלגה חד פעמית בסירה, לא על איזה משהו משנה גורלות.
 

Lhuna1

New member
לגמרי מתיחה מקובלת ונפוצה.

לא פעם במתיחות יש משהו שיכול להתפרש כפוגע (אני לרוב מרגישה לא נוח להשתתף בהן בגלל זה), אבל זה עדיין מעשה חברתי מקובל, שהכוונה שלו איננה לפגוע, אלא לצחוק קצת על חשבון חבר, וזאת מתוך אמונה שדווקא בגלל יחסי החברות הוא יקבל את זה ברוח ספורטיבית.
ולכן כדאי לנסות ללמוד באמת לקחת "ספורטיבי" ואפילו לצחוק על עצמך כשנפלת קורבן.
נכון שזה לא בהכרח משהו שקל לילד (גם למבוגר לא תמיד).
אבל בכלל לצחוק על עצמך, ולא רק במתיחות, זה יכולת שממש ומאוד מועילה בחיים ובחברה וכדאי לרכוש.
&nbsp
 

ויקה1222

New member
מדהים שכולם חושבים שזה לא סיפור, נראה לי שאני צריכה להביא

יותר שאלות לכאן, אולי אתחיל לישון יותר טוב
 

mykal

New member
מבקשת לומר לך

כמה דברים.
1)זה שאת רגישה לצער ולעצבות של הבן שלך זה בהחלט טבעי,
אבל גם אז חשוב לחזק אותו שהוא בחר נכון להיות גם בחוג וגם בצופים.
2)התגובה הזו, מצטטת:"אמר לי שלא יריב איתם או ינתק את הקשר אבל ינסה לתפוס קצת מרחק בצורה לא הפגנתית בימים הקרובים." מוכיח על תבונה ועל בגרות,
מצדיעה לו, וכדאי לשבח אותו על ההחלטה ועל הגישה.
מה שכן--הוא ילמד לא לתת עודף אמון ובכך הם מפסידים יותר ממנו.
 
סתם קוריוז שעלה לי

הבת שלי הגדולה נותנת אמון מאוד מהר ולא קשה לעבוד עליה. יום אחד צלצל הטלפון וביקשו אותה, כשהיא ניגשה אמרו לה שזו המורה. מתיחה עתיקה מאוד ובעיני גם לא מצחיקה, אבל הילדה זיהתה את החברה ה'מותחת' וסגרה.
אחרי דקה ורבע צלצלו שוב אז אמרתי לה שתיקח קליל ולא תטרוק או משהו, ובטח לא להיעלב. היא ענתה ושוב אמרו לה שזו המורה. היא ענתה: "זו לא פלונית. התקשרתן בטעות למנהלת" ובזה נסגר העניין. שתיהן צחקו וזהו.
 

ליאת של עדי

New member
מנהל
אני כל הזמן מנסה להיכנס לראש של ילדים ומאוד קשה לי

כל הזמן קורים דברים שאני מנסה לתרץ או למצוא סיבה הגיונית לקיומם. לא תמיד אני מצליחה. לפעמים נשארת עם פה פעור.
יכול להיות שהוא מתרברב בפניהם על הכדורגל או שהם לבד מבינים שהוא כישרוני אם הוא שם בליגה? אחד משתי הסיבות יכול לגרום להם לתכנן כזאת מתיחה.
מעבר לכך, שטויות של ילדים זה כל הזמן קיים.
זה שאת נעלבת בשביל הילד שלך, זה טבעי והגיוני. אני מקפידה לא להראות להם שאני נעלבת ומכוונת אותם להגיב בקלילות לדברים שקורים סביבם.
 

ויקה1222

New member
את יודעת, גם אני תוהה לא מעט

מה גורם לילדים להיות כאלה? וזה עוד כלום לעומת סיפורים אחרים שאני שומעת .
ודרך אגב, הוא כל כך לא מתרברב, להפך, מצניע את זה לגמרי. במיוחד עם החבר שלא התקבל. בהתחלה, הוא אפילו לא הזכיר את הליגה. למשל, אם החבר היה מזמין לאנשהו והבן שלי היה צריך ללכת לאימון, הוא היה אומר שהוא לא יכול אבל בלי סיבה,או מסיבה אחרת, למשל שהוא אצל סבתא, או כל הסבר אחר, העיקר לא לנופף בזה. בקיצור, אין לי הסבר.....
 

ליאת של עדי

New member
מנהל
הם כנראה לא יודעים איך להתמודד איתו

אבל ילדים באופן כללי, יכולים לחפש קורבן סתם ככה ללא סיבה ואם מבוגר אחראי לא שם לב לזה, זה סתם מציק ומעיק.
 
לי זה נראה הפוך

תחשבי שהם חשבו עליו כל הפעולה והרגישו מספיק בחסרונו כדי לגרום לו את ההפוך על הפוך - להרגיש בחסרונם.
נראה לי כמו משובת נעורים שכולם עושים. לא היתי לוקחת ללב וגם היתי מדברת עם הילד שיקח ברוח טובה. בסך הכל, הם ממש ישבו וחשבו ותכננו משהו בהקשר שלו כי הוא חסר להם שם.
 
למעלה