קללות...

קללות...

בני נוסע בהסעה לבית ספר והביתה. ומה לעשות שהנהג "לא איש חינוך מצטיין": הוא מקלל בדרכים!
עכשיו, בכיתה של בני יש בעיה חמורה עם קללות, המורים נאבקים חזק בתופעה, מנהיגים אפס סובלנות לתופעה. בני בוא "ילד טוב ירושליים", הוא מקבל ללב את כל מה שמורים אומרים. הוא ניסה להעיר לנהג לא לקלל (מה שמוצא אותו כלא מכבד מבוגרים). והנהג לא מצא שום דבר טוב יותר מאשר להגיד לו "אתה דימיינת, לא קיללתי"!!! זה עירער לבני את בטחון במה שהוא שומע...
מבקשת מכם רעיונות איך לפייס את בני עם רעיון שהנהג מקלל...
איך להגיד "זה לא בסדר לקלל, אבל הוא נהג"?
 
הנהג לא איש חינוך בכלל, וגם הבן שלך לא איש חינוך.

אני הייתי מסבירה לבן שלי שתפקידו לא לחנך אחרים, ובמיוחד לא מבוגרים - וגם מבוגרים לא מחנכים מבוגרים אחרים. גם אם הנהג היה מחטט באף, הבן שלך לא היה צריך להעיר לו - וכנ"ל אם המורה שלו הייתה מחטטת באף. ברגע שאדם בוגר, החינוך שלו מסתיים, ומה שיש זה מה שיש - לכן את מקווה שהבן שלך יצליח ללמוד היטב ממחנכיו עד שהוא עצמו יהיה בוגר, כך שיגדל להיות בוגר מחונך ונעים לסביבה.
 

סביון1

New member
אני משתמשת במקרים כאלה כדוגמה איך לא להתנהג

אני אומרת לילדים שלי שכמו שזה נראה להם מכוער ולא נעים איך שהאדם הזה התנהג, ככה ירגישו אחרים אם אתם חלילה תתנהגו כך, וזאת הסיבה לכך שלא כדאי להתנהג כך.
&nbsp
ובמישור יותר פילוסופי - אתה לא אמור להצדיק כל התנהגות של מבוגר בסביבה. הבן שלך צריך ללמוד, כחלק מעובדות החיים, שגם בין המבוגרים יש אידיוטים (והרבה, לצערנו). מה שחשוב זה ללמד אותו מה כדאי לעשות כשנתקלים באחד כזה. במקרה הנוכחי אני הייתי מייעצת לו לשמוע בלית ברירה ולדפדף הלאה.
&nbsp
&nbsp
 
לא, אל תגידי "זה לא בסדר לקלל, אבל הוא נהג".

זה מחנך להתנשאות ולדעות קדומות.


כמו שכתבו מעליי - תגידי לו שבאמת חבל שלא כולם מקיימים את אותם כללים שאנחנו מאמינים שהם כללים נכונים להתנהגות בחברה.
 
כן, ברור, כתבתי בגסות

התכוונתי - זה לא טוב, אבל אין לך שליטה על זה + אתה (אני) זקוקה לשירות שהוא נותן.
 
התשובה שלך אליו תלויה באיך שהיית רוצה שיתנהג

במצבים דומים. אם הוא לא היה הנהג שלכם, אלא סתם אדם מבוגר ברחוב - כן היית רוצה שהילד שלך יגיד לו לא לקלל? אם לא - אז העובדה שהוא הנהג ונותן שירות לא רלבנטית לעניין, ולהכניס אותה לתשובה שלך רק יכול לבלבל.
 
אז גם פה את יכולה להגיד לו

שהוא יכול לשבת רחוק מהנהג, ושבאופן כללי אם אדם מבוגר עושה משהו שלא מוצא חן בעיניו (אבל לא פוגע באף אחד) להתרחק ממנו ככל האפשר בהתאם לנסיבות, ואם אי אפשר - אז להתעלם.
 
הבנתי. ואני מבינה למה זו בעיה אחרת כשזה נותן שירות

כי אי אפשר להגיד לילד ״אל תתקרב לאיש הזה,אם חברתו לא נעימה לך״.
כי אין ברירה - הילד צריך לנסוע במכונית של האיש הזה.
 
ילד מעיר לנהג שמקלל ובסוף הילד לא מכבד?...

משהו פה הפוך לגמרי... אני רואה באמירה שלך בנך לנהג תבונה ויושרה פנימית.
הנהג "נתפס בקלקלתו" על ידי ילד אמיץ שמעז לומר את דעתו, ואילו הנהג שלא נוח לו לשמוע את האמת הוא מעדיף לתחמן ולשקר. מעניין האם היה נוהג כך גם מול מבוגר?
&nbsp
לא הייתי משאירה שנייה אחת את בני בהסעה עם נהג כזה. בכלל לא מוצאת לנכון שצריך "לפייס" עם הרעיון שהנהג מקלל... למה?
מתוך כך שזה העולם ואלו הם חלק מהאנשים שחיים בו יש לנו בחירה מלאה האם לקחת חלק בזה או לבחור משהו אחר שמיטיב יותר איתנו, עם הרצונות שלנו ועם מה שאנחנו מאמינים בו.
ממה שאת מתארת נשמע שהנהג לא רק מקלל אלא גם לא יודע לכבד ולהתייחס לילדים כראוי, ובעיני זה לא מקום לילדים לשהות בו. יש גם אפשרויות אחרות נעימות ומכבדות.
 
מעבר לעובדה שטכנית הילד זקוק להסעה-

מה זה "לא הייתי משאירה את בני בהסעה עם הנהג"?
לא תוכלי כל החיים להגן עליו ממפגשים עם אנשים שמחונכים פחות ממה שאת שואפת לחנך אותו.
ואם במכולת החנווני מדבר לא יפה, תחליפי מכולת?
והמנקה של חדר המדרגות? והמזכירה בקופת חולים?
אני במקרים כאלה מזכירה לילדיי שיש אנשים שמהם נלמד איך לא להתנהג.
(קוריוז: פעם המתנתי עם ילדה בערך בת ארבע ברמזור להולכי רגל, ולידינו עבר איש את הכביש באור אדום. חטפתי עצבים כי זה מול עיניים של ילדים. הילדה שאלה אותי בקול למה האיש עובר באדום ואני עניתי, גם כן בקול, שאולי אמא שלו לא חינכה אותו לזהירות בדרכים כשהוא היה ילד. יכול להיות שזה לא חינוכי כי זה נתפס כמו להעיר לאדם מבוגר ואולי נשמע מתנשא. אבל לא אכפת לי. מי שחוצה באור אדום מול עיניים של הילדה שלי שעלולה ללמוד ממנו, לא מזיז לי להעיר לו)
 
למעלה