זה "אלף-בית"

gil brand

New member
זה "אלף-בית"

:::
רלוונטי לכל מקצועות הלימוד.
לכתבה המלאה: אימון במקום שיעורי בית?

 

נומלה

New member
תכלס בבקשה?

התרגילים אותם תרגילים לא? האם לקרוא לזה יוסף ולא שמעון, משנה משהו?
 
תואם את שיטת החינוך במדינה... להמציא מילים יפות

אין ציונים יש ״הערכות״, אין מבחן יש ״עבודה בכיתה״, אין ״בוחן פתע״ יש ״מבדק״, ....

ברור שילד בן 10 שמת לצאת לשחק כדורגל, ירגיש הרבה יותר טוב אם אמא תגיד לו ״אתה לא משחק לפני שאתה מתאמן בחשבון״ מאשר שהיא תגיד לו שהוא לא משחק לפני שהוא עושה שיעורים.
 

נומלה

New member
אז אולי מוטב לומר לילדים את האמת

רק אחרי שמשננים היטב את הבסיס עד שהוא נהפך לטבע שני (דבר שהוא משעמם מטיבו) אפשר להתחיל לעשות בכיתה את הדברים שהם כיף. את פתרון בעיות ישומיות בקבוצות ודיונים מעמיקים באיך לקפל שולחן ולהשאיר את הכלים עליו ולמה ההסטוריה חוזרת על עצמה ועוד סיסמאות חביבות "חינוך דיגיטאלי", "יישום משמעותי" ושאר פרפראות.
 
אני חושבת שלימוד יכול להיות כיף, כבר מההתחלה

אבל אני לא חושבת שהמילה ״אימון״ במקום ״שיעורי בית״ היא זו שהופכת את הלימוד לכיף.

אני מודה שאני גם לא אוהבת את זה שמישהו חושב שהוא מיטיב איתנו כשהוא שם לנו כישורים למאמרים שלו, אבל אנחנו לא מספיק מעניינים אותו כדי לנהל איתנו שיחה. מקווה שזו לא הגישה שלו עם התלמידים שלו.
 

gil brand

New member
אוהב את התלמידים שלי. חושב עליהם הרבה, לומד מהם הרבה.

מחפש רעיונות שיטפחו בהם סקרנות, יצירתיות, אחריות. שיהפכו את השיעורים למשהו שרוצים לזכור.
משתדל לשלב בין תכלס לחלום, מאמין שזה נכון, תלמידים מעריכים את זה.
"אימון בית" - בשלוש השנים האחרונות, הרעיון התקבל בברכה בכיתות בהן לימדתי, לכן החלטתי להניח אותו גם כאן. דווקא לגילאי יסודי. אי אפשר לדעת איך רעיון יתגלגל.
ב"התאמנת?" יש בעיני יותר "שוּתפוּת לדרך" מאשר ב"הכנת שיעורים?"
"לא התאמנתי" הוא מינוח תהליכי יותר מ"לא הכנתי שיעורים", יש בו יותר אחריות ויותר פואטיקה.
אני חושב שזו זכות להיות מורה.



 
לדעתי, האבחנה צריכה להיות בתוכן ולא בשם

אפשר לתת משימות מרתקות, שגורמות לתלמידים ליהנות מהחוויה. ואז לא אכפת להם אם קוראים לזה ״שיעורים״ או ״עבודת בית״ או ״אימונים״.

ואפשר לתת משימות משעממות, מתסכלות, כאלה שגורמות לתלמיד לחשוב שהמורה סתם נהנה להתעלל בהם ואין להן שום ערך אמיתי. וגם אם התלמיד משתף פעולה עם המורה ואומר ״התאמנתי״ או ״לא התאמנתי״, זה לא בהכרח אומר שמזיז לו שהוא לא התאמן או שהוא באמת חושב שהאימון תרם לו.

עדות אמיתית לכך שהתלמידים באמת מפיקים ממה שהם עושים, זה אם תלמיד בא ושואל שאלת המשך. אם תלמיד מדבר על נושא שלמד לפני חמישה חודשים. אם זה מה שקורה אצלך בכיתה - אשריך ואשרי תלמידיך. אני יודעת מנסיון, שיש מורים נהדרים שהתלמידים באמת מפיקים מהלימודים אצלם.
 

דיברגנט חדש

Well-known member
זו מכבסת מילים, בדיוק כמו שהיום "לא נותנים" עונשים, אלא

קוראים לזה בשמות שונים, כמו 'השלכות' וכד'.
 
דווקא השלכות במקום עונשים נראה לי באמת יותר טוב

השלכות זה יותר טבעי וגורם לילד פחות להעלב ממבוגר.
עונש מכיל בתוכו גורם יחסי מבוגר ילד.
השלכה זה רק יחס בין מעשה להשלכה.
בניגוד לאימון בית -שיעור בית שכאן באמת אין שום הבדל במשמעות...
 
כשזה באמת השלכות, זה נכון. אבל לפעמים זו סתם מילה לעונש

יש מקרים שזה באמת השלכה טבעית.

אבל ראיתי לא מעט הורים שנותנים עונש, אבל קוראים לו ״השלכה״.

״אם הילד לא מכין שיעורים, אז זו השלכה טבעית שאני כועסת ומחרימה את הטלפון״
 

נומלה

New member
ןאני לתומי חשבתי

שאני כועסת אז אני משליכה את הטלפון עליו.....
 
במקרה הזה זה לא השלכה זה עונש.

כי פה בשרשרת מעורבת את עם הכעס שלך.
אני דיברתי על השלכה ישרה מהמעשה בלי הורה.
למשל לא עשית שיעורים, אז כתוצאה אין לך מספיק זמן עכשיו\מחר כדי להכין וכתוצאה לא יכול לקבל טלפון. או משהו אחר בסיגנון.
 
למעלה