עוד שאלה

עוד שאלה

רואים שאין לי היום לחץ בעבודה

למי שהילדים נוסעים בהסעות: האם ההסעות מלאות עד אפס מקום?
הבן שלי מתלונן שההסעות מלאות לחלוטין. ברמה שקורה לא פעם שמעבירים ילדים להסעות אחרת (יש שתי הסעות שעוצרות באותה התחנה, אז אם אין ברירה, מעבירים את הילדים שיורדים בתחנה הזאת).
היום רצה לנסוע לחבר - ולא יכל, כי לא היה מקום בהסעה.
לפני כמה ימים חבר אחר רצה לבוא איתו - ולא היה מקום גם בהסעה של בני.
זה בית ספר אזורי, הילדים מפוזרים בין היישובים. אנחנו משלמים 3600 שח להסעה.
לא הגיוני שישמרו כמה מקומות?
יש מעט ילדים, אז יש מיניבוס.
בבוקר הם 16 ילדים אז מביאים רכב עם 17 מקומות. ואף פעם אין בעיה.
בחזרה יש רכב של 13 מקומות, כי בהלוך נוסעים גם ילדי החטיבה וגם תיכון. ובחזרה רק ילדי החטיבה, והתיכוניסטים נשארים לעוד שעתיים. הרוב, כמובן, ילדי החטיבה. שבדרך כלל יש להם מקום, אבל גם לא תמיד. ולחברים אין מקום בדרך כלל.
 

Ani15

New member
כן

וכל עוד יש לכולם מקום לשבת, זה בטיחותי ואין סיבה להתלונן. אז לא נסע עם חבר שלו, אף אחד לא הבטיח לאפשר את זה.
אצלנו כבר הגיעו למצב שלפעמים אין מקומות ישיבה לכולם ואני השתוללתי על מפעיל ההסעות כי זה לא בטיחותי (ונראה שהוא הפנים).
 

סביון1

New member
בזמנו כשעוד לא היתה חטיבה קרובה

לפני כחמש שנים, שמעתי מהורים לילדי חטיבה שלפעמים האוטובוס הסעה היה כל כך מלא, שילדים היו נשארים בחוץ ונאלצים למצוא פתרון לעצמם (בד"כ היו נוסעים באוטובוס רגיל).
 
אצלינו אין אפשרות לתחבורה ציבורית

בית הספר הוא כפר נוער ללא שום אוטובוסים. הבעיה שגם בין היישובים אין תחבורה. אין לי בעיה להסיע אבל אני בעבודה אז הוא צריך לחכות עד שאחזור.
 

סביון1

New member
נראה לי שהעדר תחבורה ציבורית הוא יתרון במקרה זה יותר מחסרון

לפי מה שאת מספרת, דואגים לילדים לפתרון הסעה בכל מקרה. גם אם הפתרון לא הכי נוח, עדיין לא זורקים אותם בשטח לנפשם. אצלנו הם בונים על זה שמי שלא הגיע בהסעה, יגיע איכשהוא בתחבורה ציבורית. בדרך כלל זה גם אומר שיגיע באחור גדול כי אלה שעות פקוקות אבל את אף אחד זה לא מעניין.
 

adif11

New member
אוי, כל כך מעצבן !

למעשה הם מספקים את השירות הנדרש, כלומר מספיק מקומות לתלמידים
אי אפשר לדרוש שיהיו גם מקומות פנויים לחברים, אבל זה מצער מאוד, בעיקר למי שנלחם על כל ביקור של חבר

אצלנו לא נתנו לחברים שלא רשומים להסעה לעלות גם אם היה מקום (בעיות ביטוח וכו') וגם אנחנו, שנלחמנו על כל ביקור של חבר, אכלנו את הלב.
בסוף התפתח מנהג שאם היה בא חבר היו צועדים יחד ברגל.
 
למעלה