התיעצות

ויקה1222

New member
כמובן שלא

יש עוד מתנדבים והוא לא נותן שום מתנות. אני גם לא בטוחה מה מהרעיונות מגיע משם ומה שייך לגיל ההתבגרות. אני כן רואה שהפעילות ברוכה ומצילים שם חיות. באופן כללי הפעילות שלו שם חיובית בעיני, הבן שלי מאוד אוהב חיות ואוהב לעזור. פשוט יש דברים נוספים כמו ההתנהגות בבית שמדאיגים אותי.
 
רוצה לעזור לחיות זה מקום מעולה לבנייה עצמית

של אישיות. תפתחי לו עולם חדש. תראי לו איך הכי אפשר לעזור לחיות - להיות וטרינר בספארי, להיות וטרינר בכלל, אולי לתרום כסף לעזרה לחיות. תארגני לו סיורים לכל המקומות האלה. והמכנה המשותף זה שאם באמת רוצים לעזור להרבה חיות ולעבוד בהצלת חיות צריך ללמוד ולהצליח, צריך כסף צריך ידע מקצועי.
תפתחי לו את המוח - נניח - יום אחד אתה תעמוד בראש אירגון שעוזר לחיות. הוא בגיל כזה שכל רעיון הוא בר יכולת והוא יתאים את עצמו לדמות העתידית הזאת שהוא מזדהה איתה.
 

ויקה1222

New member
התיעצות

לגבי הבן שלי. לומד בחטיבה, גיל ההתבגרות כנראה מכה חזק. מתנהג נורא, מדבר מגעיל, שום דבר לא חשוב, ציונים לא חשובים ובאופן עקרוני ויזלול מוחלט בהכל וצורת דיבור איומה.

הדבר היחיד שמעניין אותו זה להתנדב במרפאה לחיות בר, לשם הוא הולך כמה פעמים בשבוע והיה מוכן ללכת גם כל יום. גם זה מקור לדאגה עבורנו, כי מצד אחד מדובר בפעילות התנדבות ברוכהשהוא משקיע בה המון, אבל מצד שני, הוא התחבר מאוד למנהל המרפאה, גבר מבוגר ורואה בו ממש חבר שלו.
אין לנו ספק ששום דבר רע לא קורה שם, אחרת כמובן לא היינו נותנים לו ללכת, מצד שני, אנחנו חושבים שהרעיונות החתרניים החדשים (כגון זה שלא צריך ללכת לבית ספר) מגיעים לפחות בחלקם הגדול משם. בקיצור, הוא אימץ לו חבר מגניב הרבה יותר מההורים הנודניקים שלו.

התחושה שלנו היא שלא טוב לו כל כך אבל אנחנו לא יודעים איך לעזור. מצאתי פסיכולוג טוב ומומלץ אבל הוא סירב ללכת.
אשמח לתובנות כלשהן. איך עוזרים למישהו שלא ממש רוצה שיעזרו לו?

לא לציטוט!!!!
 
אז זה הזמן ליצור קשר כזה

ולגייס אותו, הרי טובת הילד היא מטרה משותפת לכם ולו.
 

ויקה1222

New member
הבעיה פה

היא שהוא יראה בזה בגידה. מבחינתו, זה משהו שלו בלבד ואנחנו לא אמורים להתערב ובטח לא לדבר עליו מאחורי גבו. אם הוא יגלה, הוא יקח את זה מאוד קשה.
אני לא סומכת לגמרי שהבחור הזה לא יגיד לו כלום אם נידבר איתו. כאמור הוא עושה רושם קצת נונקונפורמיסטי.
 
לא הייתי מערבת אדם זר בתהליך חינוכי ביניכם לבין הבן
מילא אם זה היה קרוב משפחה או חבר קרוב, שאתם מכירים היטב. אבל לערב מישהו זר לכם לחלוטין? לא הייתי עושה את זה.
 

adif11

New member
יכולה

להמליץ לך על מישהו, נדמה לי שכבר המלצתי עליו פה לא פעם ולא פעמיים. אם רלוונטי תגידי ואשלח לך במסר.
 
למה את חושבת שלא טוב לו? מה את רוצה לשנות?

מההתחלה של הפוסט שלך, הבנתי שאת מוטרדת כי את חושבת שבנך מושפע לרעה מאיזה ״היפי״.
וסיימת באמירה שאת חושבת שלא טוב לו.

ממה שכתבת - נראה שלא טוב לו בבית הספר, והוא מצא פתרון שיעזור לו - מצא איש מבוגר שחונך אותו. שנותן לו פעילות שממלאת את חייו בתוכן ואושר.

לא לגמרי הבנתי מה את שואלת, אבל אני חוששת שאת מעבירה לבנך מסר בעייתי. ״הדבר היחיד שמשמח אותך ונותן לך להרגיש טוב - אנחנו חושבים שזה משהו רע, וצריך לקחת אותך לפסיכולוג״.
אני הייתי אומרת לו שאני גאה בו שהוא תורם. וכשהוא משתף חוכמות חיים שהוא שומע מההיפי - לדבר איתו. להגיד שזה מעניין. אל תפסלו.

אפשר בזהירות למנף את זה. ״כשאתה משתדל - אתה מצליח, כמו העבודה המדהימה שאתה עושה במרפאה. אבל אין ברירה, אתה כבר לא ילד קטן, ולפעמים צריך להשקיע גם בדברים שאנחנו לא רוצים״.
 

ויקה1222

New member
תשובות

אני חושבת שלא טוב לו בגלל שהוא עצבני הרבה מאוד פעמים ומשדר איזו תחושה שלא טוב לו. הוא לא מתעניין בשום דבר חוץ מהמרפאה.
את צודקת, צריך להעביר לו את המסר שאנו גאים בו על העבודה החשובה שהוא עושה (אנחנו עושים את זה אבל אולי לא מספיק), אבל התחושה שלנו היא שהוא מתקבע על זה יותר מדי וזה הדבר היחיד שנותן לו משמעות. הוא בגיל רגיש ומבלה המון זמן עם אדם שאנו לא ממש מכירים. במקביל, כאשר הוא בבית, הוא מתנהג ומדבר מאוד לא יפה ומפגין בכל הזדמנות כמה אנחנו איומים וכמה הוא שונא אותנו.
רצינו לקחת אותו לפסיכולוג כבר לפני שהוא התחיל להתנדב כי חשנו שאנו מפספסים איתו משהו, הוא היה נוטה למצבי רוח תנודתיים והיו עוד דברים שהדאיגו. רצינו לעזור לו ולא לתקן אותו, בהמון מובנים הוא ילד מקסים.
 

Ani15

New member
בגדול את מתארת מתבגר טיפוסי

למעט הענין של "כמה הוא שונא אותנו" לא הייתי נוגעת, זה חולף מעצמו. אבל בתור אמא שלו, את לא צריכה לחיות עם מישהו ששונא אותך. ואת זה כן הייתי מנסה לפתור בטיפול משפחתי. כלומר: לא טיפול בו, לא נסיון לעזור לו לתקן את החיים שלו, אלא נסיון לשפר את האווירה בבית כדי שלהורים יהיה נעים יותר. זה לא דבר שצריך לבקש את רשותו או הסכמתו: את זה הייתי דורשת ממנו, כדי שהחיים בבית יהיו נעימים לי יותר.
מצד שני, קצת מדאיג אותי שהוא מבלה הרבה עם מישהו שאין לך מושג לגביו. כדאי שיהיה לך, וזה סיבה טובה לדבר עם אותו מישהו, ולא מאחורי גב הנער. זה אחריות שלך כאמא שלו, ואת זה גם הנער יכול להבין.
 

ויקה1222

New member
כן, זה יכול להתאים

טיפול משפחתי כלשהו. האמת, אני מתלבטת אם זה צריך להיות פסיכולוג או איזה משהו כמו מכון אדלר.
 
אני חושבת שכדאי להפריד בין ה״שנאה״ שלוֿ, להתנהגות

אני לא חושבת שהוא באמת שונא אתכם.
ובכל אופן, גיל התבגרות זה לא הזמן המתאים להתייסר בשאלה האם הבן שלי אוהב אותי...

אבל כן צריך להקפיד על התנהגות.

כלומר - את לא צריכה ״להיכנס לסרטים״ כי הבן שלך חושב שאת נודניקית ולא מגניבה כמו הבחור מהחיות (עוד כמה שנים הוא יתבגר ויעריך אותך על זה שהמשכת להיות אמא אחראית. ). אבל בהחלט זכותך לדרוש שיתנהג אלייך לפי חוקי הבית.

אולי לא לקחת אותו לפסיכולוג, אבל לכמה פגישות של ייעוץ הורים. שייתנו לך טיפים לגבי מה נחשב נורמלי בגיל הזה ומה צריך לחסום, וגם טיפים איך לעשות את זה.
 
לא הייתי מרשה לו ללכת לשם

אם את בטוחה שיש שם השפעה רעה (ואולי את טועה, הרי אמרת שאת לא מכירה אותו), בעיני זה לא מקום בשבילו.
 

adif11

New member
אוי, לא פשוט

ממש לא יודעת מה לייעץ לך וגם אני חסידה גדולה של הדרכת הורים ונעזרתי בכלי הזה לא פעם, כלומר לא לנסות לשכנע את הילד שילך לדבר עם מישהו אלא ללכת את ובעלך לקבל הדרכה וחיזוקים כיצד להתמודד עם הבעיה בבית.
לי אישית זה עזר מאוד עם הבן הבכור .
בהצלחה
 
למעלה