הסתגלות לכיתה א׳ וצהרון

יהלום29

New member
הסתגלות לכיתה א׳ וצהרון


הבת שלי בת כמעט 6, נכנסה השנה לכיתה א.
כבר כתבתי פה קודם שגילינו שהיא שובצה בכיתה בלי החברות, ואני דאגתי מאיך היא תסתדר.
אז אני הייתי תמיד בטוחה שהיא מוכנה לכיתה א, ואף פעם לא עלה ספק לגביה, אבל עכשיו מרגיש לי קצת שאולי עשינו טעות.
היא לא אוהבת את הבית ספר, מתלוננת שכל הזמן צריך להוציא ולהכניס ספרים וזה לא כיף, שהיא לא אוהבת לכתוב.
חוזרת כל יום עם שיעורים - עכשיו המורה שלה לא נותנת ממש שיעורים. הם עובדים בכיתה, ומי שלא מספיק אמור לסיים בבית. היא כל הזמן חוזרת עם שיעורים, זה אומר שהיא לא מספיקה.. היא דווקא מכינה בסדר בבית ולא מתקשה , אבל עובדת לאט וקצת רחפנית.
היא כל הזמן מאבדת דברים. כבר איבדה קלמר מלא שנעלמו עקבותיו, בקבוקי מים לא חוזרים באופן קבוע..
והבעיה הכי רצינית - היא רשומה לצהרון בית הספר. כבר קיבלתי כמה פעמים הערות על ההתנהגות שלה. שהיא מסרבת לעשות מה שאומרים לה. מתחצפת. כל פעם היא מבטיחה להתנהג יפה , זה עובד ליומיים ואז יש עוד תקל.
והיום היה השיא. ילד חיטט לה בתיק והיא נשכה אותו! ילדה בכיתה א נושכת. כמעט קברתי את עצמי מהבושה.
עכשיו אני ובעלי בגישות מאד שונות לעניין. הוא חושב שאנחנו צריכים להעניש אותה. שצריך לעבוד על בעית ההתנהגות שלה (מסכימה, אבל לא יודעת איך להשפיע על שעות הבית ספר כשאני לא נמצאת), הוא גם מאד כועס כל הזמן שהיא מאבד דברים. לא רוצה לתת לה יותר בקבוקי מים בתור עונש וכו.
אני מאד כעסתי עליה היום. אבל מצד שני אני מרגישה את הקושי שלה.. בלי חברות טובות. ההסתגלות שלה לא קלה. אני חושבת שהיא כנראה במצוקה והיא מוציאה את זה. כרגע נראה לי להוציא אותה מהצהרון ולהעביר לצהרון פרטי. בעלי חושב שזה לא יפתור כלום, שהבעיות התנהגות לא קשורות לצהרון אלא אליה. אנחנו לא מצליחים להגיע להחלטה מה כדאי.
עוד בעיה שתמיד היתה איתה זה כשהיא כועסת, היא נאטמת. עושה טיפול בשתיקה. זה קרה גם בגן, וגם בבית. היא פשוט מסובבת את הראש ולא עונה. זה מרגיז בטירוף, וגם אי אפשר להבין לפעמים מה לא בסדר. כבר מלא פעמים הסברתי לה שזה לא מקובל לא לענות, שאני לא יכולה לעזור לה לפתור את הבעיה, הכל. לא עוזר. עשתה את זה גם היום בצהרון ועצבנה את המדריכה. רעיונות?
 
לגבי האבדות

הם יושבים בקבוצות כל ילד מוציא את הקלמר שלו את הבקבוק שלו והכל מתערבב. את הגדולה הענשתי עד שהסבירו לי שמי שלא סופר מסודר מאבד, ופשוט לקנות בזול לסמן ולקחת את האבדות כחלק מהחייםץ האמת שעד היום היא מאבדת הכל, כולל חוגר וכו אבל עכשיו המפקדים שלה כועסים וגם הם הבינו שזה מה שיש ולא מענישים
 
אני חושבת שהילדה באמת עדיין מסתגלת
לא לכולם קל כל עניין ההתארגנות. אפילו הבכור שלי, שהוא ילד סופר סופר סופר מסודר וסופר סופר סופר אחראי, איבד במהלך חצי השנה הראשונה של כיתה א' 30 מחקים. שזה 5 בחודש. כלומר, לפחות אחת לשבוע נעלם לו מחק (אני יודעת שאלו היו 30 כי כשקניתי בקיץ חבילה של 30 מחקים, הייתי משוכנעת שהם יספיקו עד סוף היסודי. בחופשת פסח כבר רצתי לקנות לו חדשה
)
אני זוכרת ממה שכתבת כאן לאורך השנים שיש במשפחה הגרעינית חשד להפרעת קשב, ובחלק מהמקרים קשיים בסדר, ארגון והתארגנות, הם חלק מהתמונה של הפרעת הקשב. אז נכון שיכול להיות שיש לילדה קשיים כלשהם, אבל זה שהיית משאירה עוד שנה בגן לא בהכרח היה פותר אותם. אם זה באמת חלק מתמונה של הפרעת קשב, עוד שנה בגן לא היה פותרת כלום.
אני חושבת שתקופת ההסתגלות שלה היא לגמרי נורמטיבית והגיונית וצפויה. ויש לה עכשיו הרבה מאוד הסתגלויות לעבור, כולל חברתית.
כן אפשר לשבת ולחשוב יחד איתה על "פטנטים" שיעזרו לה להתנהל קצת יותר ביעילות.
אפשר לשלוח איתה בקבוקי מים זולים ופשוטים ולא רב-פעמיים, כדי שהאובדן שלהם לא יהיה כל כך משמעותי (אני לא מסכימה שלשלוח אותה בלי מים לבית ספר זו בכלל אופציה הגיונית).
אפשר לבקש פגישה עם המחנכת כדי לשמוע ממנה מה היא רואה בשיעורים, ואיך היא חושבת שאפשר לעזור לילדה ביומיום.
אני גם חושבת שצהרון פרטי, עם פחות (הרבה פחות ) ילדים ועם יחס אישי יותר, חם ומכיל, יכול להקל עליה משמעותית. כי מבחינתה הצהרון הוא לעבור מקרב אחד לקרב שני. כשהיא לא תהיה כל הזמן במגננה/התקפה, ויהיה מקום בו היא תרגיש יותר נינוחה, סביר להניח שגם התנהגותית יחול שיפור.
בעיקר לנשום ולזכור שבסך הכול מדובר בתחילתו של החודש השני לכיתה א', שהילדה מוצפת שינויים ודרישות שלא היו קודם, שעכשיו כל החגים והחופשים גם ככה מוציאים בכל פעם מחדש מאיזון שברירי שבקושי נבנה. אם עד פסח לא יהיה שום שינוי, לא בהתנהלות ולא בהתנהגות, אז באמת אפשר יהיה לחשוב שיש כאן משהו מעבר להסתגלות גרידא, ואז אפשר יהיה לחשוב איך לטפל ומה לעשות. כרגע אני חושבת שחשוב לא להכנס לסחרור ולתת לילדה גב יציב לחזור אליו מהמלחמה שאליה היא יוצאת כל בוקר.
 

יהלום29

New member
אקבע פגישה עם המחנכת אחרי החג

בנתיים לא שמעתי כלום מהמורה, אבל מצד שני באמת לא היו הרבה ימי לימודים.
לגבי האיבודים - מחקים ועפרונות אני בכלל לא מסתכלת. התרגלתי כבר שכל שבוע הולכים כמה.. אני מדברת על קלמר שלם עם כל הציוד (טושים,סרגל,מספריים,דבק,צבעים וכו) שאני מניחה שמישהו גנב כי חיפשתי בכל מקום.
על דבק שכבר החלפתי 4-5 , מספריים שאנחנו כבר בזוג ה3..
מצד שני אחותה הגדולה גם היא כזאת פזרנית ומאבדת סדרתית אז אולי זה גנטי באמת.
 
אם מישהו גנב, אז איך זה באשמתה?

ואם גונבים לה מהתיק וכועסים עליה על זה, פחות מפתיע שהיא נושכת מישהו שמחטט לה.
 

יהלום29

New member
שכחה את זה בכיתה וזה נעלם משם

לא שגנבו לה קלמר מהתיק.
וכן הילד שהיא נשכה חיטט לה בתיק (ונענש גם) אבל בכל זאת היא לא אמורה לנשוך!
 
אבל אחרי שכעסתם עליה

שהיא מאבדת דברים - ובפרט קלמר שנגנב - אין פלא שהתגובה שלה לחיטוט בתיק שלה חריפה במיוחד. אני לא אומרת שזה בסדר או טוב לנשוך ילד אחר - זה ממש לא. אבל אולי אם היא לא הייתה לחוצה כל כך מהעניין של לאבד חפצים / שחפצים ייגנבו היא הייתה מגיבה אחרת. כמו שכתבו אחרות פה - ילדים בגיל הזה מאבדים את החפצים כל הזמן (גם כי ילדים אחרים לוקחים בלי לשים לב, גם כי עוד אין להם הרגלים קבועים שעוזרים לא לאבד, וכו'), וכדאי שתתאימו את התגובה שלכם לשלב ההתפתחותי שלה, תסמנו את החפצים שלה, וכו'.
 

danakama10

New member
אשמת בית ספר

אצלנו בכל יסודי הילדים בכלל לא צריכים להביא את הדברים האלו. ההורים מביאים חבילה מכל דבר על פי רשימה (עפרונות, מחקים, טושים, דבק וכו'). הכל נשאר בכתה, והמורה מחלקת לכל ילד והילד שם בסוף השיעור במדף בשולחן.
יש הרבה מאוד ילדים שכל ההתארגנות הזו קשה להם בכיתות הנמוכות. צריך למצוא דרך להקל עליהם בלי לסמן ילדים כאלו או אחרים כבעייתים ומבלי לגרום להוצאות וקניות בלי סוף אצל ההורים.
תציעי את זה בבית הספר שלכם.
 

שלגיה73

New member
תבחרו את המלחמה שלכם

אי אפשר להילחם בכל החזיתות
גם התנהגות, וגם ציוד וגם שיעורים
ציוד- תקנו הכי זול, הכי פשוט, ולהשלים עם זה שהשנה תעלה עוד x שקלים
שיעורים- שבו איתה בבית
התנהגות, בעיקר בבית ספר, זה קו אדום. התמודדתי עם בני בעניין, וגם אצלו בהתייעצות עם אנשי מקצוע- העלמתי עין מהרבה דברים (משרד שלם היה יכול להסתדר עם כמויות הציוד שהוא איבד), ורק על ההתנהגות לא ויתרתי
&nbsp
ולעניין הצהרון- לא הייתי ממהרת לוותר על צהרון בית ספר, זה ה-מקום וה-זמן הכי טוב לייצר קשרים חברתיים. בזמן הלימודים ילדים שמלכתחילה קשה להם לא מצליחים לייצר קשר חברי ברבע שעה של ההפסקה. דווקא הצהרון זו הזדמנות מעולה. אם מותר- תשלחי אותה אפילו עם משחק/יצירה/חוברת צביעה/כל מה שמעניין בנות 6- שיהיה לה לצהרון (אצל בנים זה קל- כדורגל)
 

יהלום29

New member
מבינה מה שאת אומרת לגבי הצהרון

מצד שני אם היא תמשיך להתנהג ככה כבר לא ישארו לה חברים..
ממש מרגיש לי שזה גדול עליה. מבקשים ממנה ללכת לחוג של הצהרון בזמן שהיא רק רוצה לשבת לצייר. אז היא מסרבת, ונכנסת לפינות עם האחראית. נראה לי להעביר אותה יהיה יותר נכון, אבל בעלי לא מסכים עם זה.
איך התמודדת עם בעיות התנהגות? כי עונשים ממש לא עובדים פה. שלילת מסכים/פעילויות לא תורם בכלום לטווח הרחוק
 

שלגיה73

New member
בעיות התנהגות

לא הצלחתי לבד, הבנתי שיש פה דברים שהם מעבר לטיפים בתפוז או בפייסבוק ולקחתי אותו לפסיכולוגית שעבדה גם איתו וגם איתי.
היתרון העקיף של להכניס פסיכולוגית שביהס/צהרון רואים שיש הורה שלא מתחמק ובאמת מטפל ונראה לי שזה גורם גם להם להתאמץ יותר ולבוא יותר לקראת הילד במקומות שצריך גמישות נקודתית
ולגבי לצייר ולא ללכת לחוג- הייתי מדברת בצורה רגועה עם מי שאחראית על הכיתה שלה בצהרון ומסכמת איתה שלפחות בהתחלה יבואו לקראת הילדה ויתנו לה לצייר. החוגים האלו ברובם די חרטא, אז אם הילד לא רוצה זה לא חובה בעיני
 
מה זה "חוג של הצהרון"? זה חוג

שכל ילדי הצהרון משתתפים בו? אצלנו לא היה כזה דבר - החוגים בצהרון היו תמיד בחירה.
 

יהלום29

New member
איזה חוג טיפשי שהם מביאים

נגיד התעמלות.
אין בעיה שהיא לא תשתתף, פשוט הם מעבירים את החוג במקום אחר, והיא מסרבת ללכת לשם. והם לא מוכנים להשאיר מדריכה שתשאר לשמור עליה רק כי לא בא לה ללכת
 
אם אין בעייה שהיא לא תשתתף -

אז תבהירי לה את זה (ותוודאי שגם מבחינת המדריכות זה נכון). שיסדרו לה מקום לצייר בחוג (או כמו שאביבקיץ כתבה - שתתני לה משהו שהיא יכולה לעשות בזמן החוג כמו חוברת מדבקות, שקל לעשות גם על הרצפה ובלי שולחן) - ותבהירי לה שהיא מצדה חייבת ללכת למקום הפיזי של החוג, כי היא לא יכולה להישאר בלי השגחה - אבל שזה לא אומר שהיא צריכה להשתתף בחוג. אבל, שוב, קודם כל צריך לוודא שהמדריכות אכן מוכנות שהיא לא תשתתף בחוג ותעשה פעילות אחרת (מניסיון לא תמיד מסכימים - במיוחד בגלל החשש שגם הילדים האחרים ירצו לעשות את הפעילות האחרת).
 
היא חייבת ללכת לצהרון הזה?

קשה לה להסתגל למסגרת התובענית של בית הספר. זה שצריך לשבת במקום אחד, להוציא ולהכניס ספרים,...
וגם הצהרון הזה נשמע קצת ״מסגרתי״ מדי. אין לכם בסביבה איזה צהרון באווירה יותר ביתית? כזה שילדים יכולים להחליט במה הם משחקים, ולא צריכים להמשיך את יום הלימודים בהשתתפות בפעילויות שנכפות עליהם?

ובינתיים - אולי אפשר להמתיק את הגלולה. למשל - את תקני לה איזו חוברת הפעלה שהיא אוהבת (מדבקות וכאלה), ולהגיד - זה ה״חוג״ שלה בזמן ששאר הילדים עושים חוג התעמלות. שהיא תרגיש שגם לה יש איזו יכולת בחירה על איך היא מעבירה את שעות הצהריים.
 

יהלום29

New member
היא לא חייבת

הבעיה בצהרון הפרטי זה שהוא בלי חברות. ניסיתי לפני תחילת שנה לשכנע בנות מהגן לרשום לשם ואף אחת לא רצתה. אז רשמתי גם לבית הספר.
והקטע השני זה כמו שרשמתי - בעלי מאמין שלהעביר צהרון זה לא הפתרון. הוא חושב שאיך שהיא מתנהגת לא קשור לצהרון. אני חושבת שכן. קשה לדעת מי מאיתנו צודק בלי לנסות.
בגלל הרפרומה המטופשת של כחלון, אין גם אפשרות לביטולים כל כך
 
הבן שלי בכיתה א' וגם הולך לצהרון וכבר עברנו צהרונים

ומטפלות (שני צהרונים ומטפלת) והגענו למצבים שביקשו ממני לבוא לקחת אותו. הוא לא התנהג יפה, התחצף, עשה מהומות. הוא היה בחטיבה צעירה אז זו השנה השנייה שהוא מתמודד עם מסגרת של בית ספר.
ועכשיו הגענו לצהרון חדש עם צוות מקסים ושם הכל בסדר, המדריכות אוהבות אותו ואני מקבלת סוף סוף מחמאות על הילד, כמה שהוא עוזר ונחמד. גם הילד שמח ללכת ומצא חברים חדשים בצהרון. בגיל הזה הם משחקים עם מי שפנוי לשחק. אני לא מצפה מילד בכיתה א להתעקש על חבר או חברה ספציפים.
עברתי דרך ארוכה ארוכה איתו ואני מבינה אותך ואת בעלך שלא רוצים להעביר. אני גם הרגשתי בזמנו שהייתי מעדיפה להשאיר ולפתור את הבעיות, אבל במקרה של בני לא היתה לי בררה כי כל יום קבלתי שיחות על ההתנהגות שלו.
בסופו של דבר הסתבר לי שלהעביר אותו זה הדבר הנכון לעשות.
 

danakama10

New member
תבדקו אם

קשה לה לאחוז עיפרון? אולי בעיות מוטוריות ביד? ואולי פשוט השרירים עדיין חלשים כי היא צריכה לתרגל הרבה ולהתרגל.
אפשר לתת לה לשחק עם דברים שמחזקים את היד (סביבונים, ללוש פליידו רפואי לפי דרגות חוזק, ועוד הרבה). פה יש לך הרבה דפים שאת יכולה להדפיס ולתת לה לתרגל.
[URL]https://www.education.com/worksheets/fine-motor-skills/[/URL]

לגבי האלימות, זה באמת מדאיג מאוד. אין לי הרבה עיצות, רק להקפיד שבבית אף אחד לא משתמש באלימות (מילולית או פיזית) כשכועסים. אלימות אצל ילד בכתה א יכולה להצביע על בעיות התנהגותיות, אבל בדר"כ ילדים פשוט מחקים מה שהם רואים ומכירים.
אתם גם יכולים גם להגיד לה שבסוף כל יום אתם תבררו אם היא הפכה לאילמת ו/או נהגה באלימות. אם כן - אתם תשללו לה פעילות מועדפת (מסכים? כל דבר שהיא מאוד אוהבת). צריך להסביר שהפעילות המועדפת זה פרס על ההתנהגות טוב. כשההתנהגות גרועה בצורה חריפה, אתם תשללו את הפריווילגיות שלה. היא חייבת לדעת מה הגבולות של ההתהגות אליה אתם מוכנים.

ועוד הצעה, אם הקשיים נמשכים, אולי כדאי לשקול ללכת לפסיכולוג. זה נראה אולי צעד מרחיק לכת לבעיות שתוארו, אבל בגלל שיש לה גם קשיים חברתיים, גם קשיים בלימודים, גם מעזה להתנהג בחוצפה למורים (טיפול בשתיקה), גם נשכה ילד, אולי שווה לעשות בירור. או שהפסיכולוג יגיד הכל שלבים רגילים, אין מה לדאוג, או שיהיו לו הצעות אחרות, אליה ואליכם.

בנוסף, אני מצרפת כתבה באנגלית (אפשר להשתמש בגוגל טרנסלייט אם צריך), ושווה לבדוק אם זה נשמע המקרה אצלכם.
[URL]https://consumer.healthday.com/encyclopedia/children-s-health-10/child-development-news-124/aggression-ages-6-to-12-645908.html[/URL]
 

יהלום29

New member
זה לא למורים

זה בצהרון. בנתיים לא שמעתי תלונות מהמורים.
אף אחד בבית לא נושך. אח שלה כן מרביץ לה לפעמים (כמובן שאנחנו מפסיקים את זה מיד)
אבל הקטע עם השתיקה חוזר על עצמו ולא הצלחנו להפסיק את זה.
התכוונת שאנחנו נלך לפסיכולוג או שנשלח אותה?
&nbsp
 
למעלה