שאלה לחילוניים חילוניות שביכם

אצלנו לומדים בכיתה ג

לא פתחתי את החוברת
וגם לא אפתח
לא מעניין אותי
לילד סבבה אז גם לי.
 

danakama10

New member
מודה שאני לא מצליחה להבין

את חוסר ההתעניינות המוחלט הזה. אצלנו אנחנו שואלים את הילדים על החומר הנלמד, מתעניינים, שואלים, ולפעמים יוצאות מכך שיחות מאוד נחמדות שגם מפתח אצלהם לפעמים את הסקרנות להמשיך ולחקור נושאים מסויימים.
סך הכל דברים שקשורים לילדים שלי מאוד מעניינים אותי, כולל מה עובר עליהם בשעות הערות שלהם כשהם לא בבית, שזה רוב שעות הערות למעשה.
 
זאת אני!

ילד מצטיין!
מכין שיעורים לבד
לומד למבחנים לבד
מכין את התיק שלו לבד
מה יש לי לחפור בו?..!
מצד שני אם ירצה לשתף
אשב איתו
במלוא תשומת הלב

אגב..
אוהב לשתף בציורים שמצייר
ואז באמת אנחנו יכולים לשבת שעה
ולדבר על למה צבע את זה ככה..למה צייר את זה
דווקא פה וכדומה.
בנוסף מעניין אותו כדור הארץ! מאד
יושבים הרבה שעות וחוקרים כל מיני דברים.
 

danakama10

New member
למה "לחפור"? להתעניין

בי"ס זה חלק מאוד משמעותי ממה שעובר על הילד במשך היום. לא רק ההפסקות, גם השיעורים עצמם. נסי לשאול אותו על החומר הלימודי, מה הם לומדים, אם זה תחום שמעניין, ותראי איך זה מתפתח הלאה לעוד שיחות מעניינות.
הילדים משתפים אותי מיוזמתם בדברים שהכי מעניינים אותם, אבל מתלהבים לא פחות מהשיחות והפעילויות שמתפתחות משאלות שלי.
רק הצעה, זכותך לדעתך
 
שוב

אם יהיה נושא מעניין
הוא כבר ידע לבוא ולדבר איתי עליו
מבחינתם ברגע שהם חוזרים מבית הספר
ומסיימים שיעורים
יש להם תחומי התעניינות אחרים וחוגים
לא מעניין אותם מה שנלמד בבית הספר
וכל עוד הם מצטיינים זה סבבה לגמרי.
 

danakama10

New member
דווקא הצטיינות פחות חשובה בעיני בגיל הזה

בעיני לעודד את הסקרנות והחשיבה יותר חשובים. כשמדברים על נושאים שונים בבית, הם מקבלים פרספקטיבה נוספת, הם חושבים יותר לעומק ומרחיבים את הידע שלהם בתחום. אפשר כמובן לשוחח איתם על החוגים ונושאי העניין האחרים שלהם, זה לא או זה או זה.
טוב פרשתי מהדיון הספציפי הזה.
 

יהלום29

New member
שלי בג׳ ואין לנו מורשת

זה משהו ארצי או שכל בית ספר מחליט לעצמו?
בנתיים לא ראיתי יותר מידי תוכן דתי, מלבד אולי קבלת ספר תורה בכיתה ב
 
ארצי

חלק מתוכנית הלימוד
לא בכל הבתי ספר מלמדים עם ספרים
תשאלי
אולי יש לו מחברת
אולי זה בעל פה
אולי יתחיל אחרי החגים
 
אין לי כיתה ג בבית, אבל מתכנים אחרים שראיתי - תחושות קשות

רוב ה״תכנים״ זה אוסף של ממבו ג׳מבו בנוסח ״מעשה ברבי זכריה ששמר את השבת, ובזכות זה היה מאושר״ או, הלהיט של סיפורי החסידים - ״העשירים הם רעים ובסוף הם מפסידים, והעניים (שכמובן שומרים שבת) הם המאושרים האמיתיים״.

אני מאד לא אוהבת את כל מה שהם לומדים, בעיקר כי זה לא לימוד. זה הלימוד הכי שטחי שיש, נסיון ליצור אווירה כללית שיהדות ודת זה הכי טוב בעולם.

וכמובן - אין שום ביקורת, שום דיון, שום מקום לאפשרות שאפשר גם אחרת.

העבודות (אני מדברת כבר על חטיבת ביניים) הן ברוח ״כתוב מאמר על למה הבר מצווה היא הארוע הכי משמעותי בחייך״ או ״הבא דוגמאות לכך שירושלים היא העיר הכי ערכית בעולם״. והילדים יודעים שהכי טוב זה פשוט למרוח משהו שהם יודעים שהמורה תאהב.
ואו, איזה שטויות שהבת שלי כתבה. היא צחקה תוך כדי שהמציאה את המשפטים הפלצנים האלה של ״העיר ירושלים מאחדת את כל העולם״. קיבלה 100.
 
בדיוק

הרי מה יעזור לך אם תדעי מה הם לומדים
ממילא אין מה לעשות בעניין- תוכנית הלימודים
לא תתחילי עכשיו להלחם בזה
וכל עוד הילדה ידעה להתמודד עם השיעורים
אז סבבה
 
לא ידוע לי על חוברת שכזאת.

הילדות שלי עברו כבר יחד את כל היסודי (הקטנה ב-ד' והגדולה ב-ז') - ולא פגשתי חוברת כזאת.
 

kramerkaren

New member
דווקא עם חוברת מורשת אני בסדר

כלומר, בערך, בסדר. אבל מבחינתי - אם תכני דת, אז לפחות שיהיו מרוכזים תחת הכותרת של "מורשת".
זה כשהתכנים הללו מופיעים בספר מדעים ובספר שפה שזה מרתיח אותי, והם שם, והרבה. למעשה לקראת חגים היו תכנים דתיים במורשת, בשפה, במקרא ובשיעורי חינוך.
 

macaroni35

New member
המקצוע נלמד בביה"ס והחוברות נשארות בביה"ס

מודה שאיני מבינה את המקצוע "מורשת" מאז שמשרד החינוך מחייב ללמדו.
נדמה שכל ביה"ס החליט עם עצמו כיצד ללמדו או כיצד לא ללמדו.
המורות עצמן לא בדיוק מבינות מה נדרש מהן.
ואין משהו מסודר או תוכנית לימודים מוגדרת.

בכל אופן שנה שעברה השיעור הועבר בצורה יבשה ומשעממת ואצלנו הוא נקרא "תרבות ישראל" ואני יודעת כי הילדונת דיברה על כך מספר פעמים.
והרבה פעמים גם שמחו לוותר עליו במערכת.
מעולם לא ראיתי חוברת כי לא נדרשנו לקנות החוברות רכוש ביה"ס והושאלו לטובת השיעור.

השנה כיתה ו' המחנכת תלתה להם בכיתה ארועים שהתרחשו בישראל לאורך השנים (כי הנושא 70 שנה לישראל) ושאלה אותם מה ירצו לחקור ולדעת...ודווקא מורגשת התלהבות מהעניין וגם שיח מעניין בארוחות הערב....
 
המשך דיון

הנושא נילמד מכיתה ג ועד החטיבה
בדרך כלל אני לא פעילה במה שהילדים לומדים אבל במיקרה הצצתי בחוברת של בני בכיתה ה וממש הפריע לי
מעבר לממבו גמבו על רבי ככה ורבי ככה יש התעלמות מהציונות. אם יש ציטוט של אדם חילוני כמו בן גוריון זה על הקשר ליהדות. יום השואה יש סיפור של הרב לנדאו.
אם מדברים על הנשיא משווים לנשיא הסנהדרין.יש הרגשה שמחקו כל דבר ציוני פרופר רק כחלק מיהדות.
מפריע לי מאוד ותהיתי אם יש עןד שחשים ככה
 
לדעתי העובדה שהחומר בכלל לא מגיע הבייתה

(גם אצלנו יש "תרבות ישראל" אבל אין ספר שנדרשנו לקנות - כנראה מחלקים), היא לאו דווקא מקרית...
 
אצלנו דווקא קנינו

והוא מגיע הביתה
נלמד כמו כל מקצוע אחר
אין שום השפעה של התכנים
פה בבית
 
לי לא מפריע

הם ממילא לא זוכרים כלום
ואם אשאל אותם על איש או גיבור
יגשו לגוגל
גם אם למדו עליו שנה לפני
 
למעלה