שאלת בר מצווה ליצירתיות/לאלו שעברו כבר

זאת אכן התניה... גם מבחינתי האישית הטיול שאנחנו מתכננים
בארה"ב בקיץ עם הילדים הרבה יותר חשוב מחגיגת יום ההולדת הספציפית הזו.
אני מבינה את המשמעות עבור אנשים דתיים, אבל עבורנו אין כאן משמעות מיוחדת.
 
גם אני אוהבת את רעיון המשימות, לבת מצווה.

כרגע אנחנו בתחילת סגירת רעיונות למסיבת יום הולדת 11, אבל אם נחליט על פרויקט שנתי, זה הזמן להתארגן.
אשמח לרעיונות למשימות ומטרות.
 

Ani15

New member
בכתה שלנו

החלטנו להתארגן כל אמהות הבנות ביחד ולהרים פרוייקט כזה לכל הבנות (חלק מהפעילויות יהיו עם הבנים). כן, אני יודעת, אנחנו מתחילות קצת מוקדם. הפרוייקט יתחיל באביב שנה זו כדי לסיים אותו בסיום שנה"ל כתה ו'.
 
היא תחגוג רק בכיתה ז', הרבה אחרי כולן.

בקרוב הראשונות בכיתה יחגגו את בת המצווה שלהן, כך שנראה לי שכבר אין סיכוי שהאימהות אצלנו יתארגנו.
אשמח לקבל רעיונות שיעלו בקבוצה שלכן, אולי אוכל לאמץ כמה מהם כפרויקט אישי/ משפחתי.
 

Mars44

New member
משימות / מטרות

הכוונה של המטרות והמשימות היא לתת לו הזדמנות להחשף ולחוות דברים שמהם הוא נרתע/נמנע או שלא היתה לו הזדמנות לעשות בעבר.
משימות לדוגמא -
  1. הכנת עץ משפחתי - כמו עבודת שורשים שעושים בבית הספר בארץ.
  2. לתכננן, לארגן ולבצע (בעזרתנו) בילוי עם אחיו הצעיר (שלא יכלול שימוש במסכים) כשהוא צריך לקחת בחשבון את ההעדפות של אחיו ומגבלות הזמן והתקציב.
  3. למצוא 13 דברים מעניינים (בשבילו) שקרו ביום שבו הוא נולד ברחבי העולם.
  4. פתרון של חידה מתימטית לילד שאוהב מתימטיקה וחידות.
  5. פתרון של חידת "מרוץ וויקיפדיה" בנושא שבו יש לו ידע רב.
מטרות אישיות זה דבר מאוד אינדיווידואלי. אצלנו לדוגמא, מטרה אחת היא להתחרות בסגנון שחייה שבו הוא אף פעם לא מתחרה בו מכיוון שהוא מעדיף סגנונות אחרים שבהם הוא יותר חזק. אני רוצה לתת לו הזדמנות לעשות משהו שממנו הוא נרתע, יצליח או לא זאת לא המטרה. המטרה היא להתגבר על הרתיעה.
 
תודה על הרעיונות.

נבדוק וננסה להתאים אותם לילדה הפרטית שלנו.
אם למישהו יש רעיונות נוספים, נשמח.
 

danakama10

New member
גם בתים אתיאיסטים רציונלים נטולי אמונות טפלות ומיסטיקה

יכולים להנחיל לילדים הערכה למסורת של העם לו הם משתייכים. אפשר למצוא דרך לעשות בר מצווה בצורה שתהיה משמעותית לילד ולהורים, מבלי שאת תצטרכי לזרוק סוכריות מעבר לוילון.
הרי מה? כשאת מדליקה נרות בחנוכה ושרה את מעוז צור, את מאחלת לקום בית המקדש. תני לי לנחש שאת לא רוצה שיקום בית מקדש שלישי. אבל את שרה, נכון? כי זו המסורת שלך. כלומר, אפשר לעשות את הטכסים המסורתיים פשוט כי כך דברים נעשו מדור לדור מזה אלפי שנים, תוך כדי התאמות מסויימות.
חבל שהחילונים נותנים לחרדים להשתלט להם על הדת. גם מי שלא מאמין באלוהים יכול להינות מהמסורת היהודית, שלא לדבר על זה שטקסים זה משהו מאוד חיובי לילדים.
 
אני לא נותנת לחרדים להשתלט לי על הדת. אין לי צורך בדת בחיי.
בשום צורה שהיא.
לכן כל טקס בר המצווה - שהוא דתי ביסודו ובמהותו - חסר משמעות עבורי.
 

danakama10

New member
העניין שיהדות

היא גם דת וגם לאום/עם. אם את מסלקת כל טקס דתי את מסלקת הרבה דברים ממסורת העם שלך. בעיני זה חבל, בעיקר עבור הילדים שלא ירגישו שהם משתתפים בטקס שאבא, סבא, ועוד הרבה מאוד דורות אחורה מהמשפחה ערכו. אבל כמובן כל אחד נוהג כפי שמתאים לו.
אנחנו אתיאסטים מוחלטים, אך מקפידים ללמד את הילדים את התנ"ך ועושים קידוש ומשתדלים ללכת לשמוע שופר, פשוט שידעו מה זה אומר להיות יהודים. הם יודעים שהנוצרים סביבנו מאמינים בישו. ידיעת התנך, החגים והטקסים היהודים לא אומר שאנחנו מאמינים באלוהים, זה אומר שזה מה מייחד את העם שלנו. חבל להתכחש למנהגים הללו בעיני.
 
רואים שאת לא גרה בארץ. הילדים כאן לומדים כ"כ הרבה שעות תורה,
תנ"ך וחגים, מגיל 0 ועד סוף הצבא, משתתפים בכל כך הרבה טקסי חגים בכל מסגרת אפשרית לאורך כל כך הרבה שנים, כך שהדת נוכחת בחייהם כל הזמן, גם כשהם גדלים בבית אתאיסטי.
את הבית שלי ואת החיים שלי אני אנהל כפי שאני מוצאת לנכון, על פי הערכים שמתאימים לי ועל פי השקפת עולמי, ולא רק כי סבא וסבתא שלי עשו כך וכך.
&nbsp
 
ועוד דבר - אני לא מסלקת את ההיסטוריה של הלאום שלי
לא הקדומה ולא החדשה יותר, ואותה חשוב לי שהילדים יכירו וידעו.
אנחנו מטיילים הרבה בארץ ומלמדים אותם הרבה על ההיסטוריה של העם והלאום שלנו, דרך אתרים ארכיאולוגיים, דרך ירושלים, ודרך אתרים שקשורים להיסטוריה הקרובה יותר (בית דוד בן גוריון, מוזיאון ההעפלה, תל חי וכו' וכו').
העם שלי וההיסטוריה שלי הם הרבה יותר מאשר סט מנהגים שקשורים אך ורק באמונה ביציר דמיוני ובמערכת החוקים הדמיוניים שלו, ואני מסרבת לצמצם את הלאום שלי לאמונה דתית שאין לי ולא יהיה לי שום חיבור אליה.
אני יהודית וציונית - וכך אני מחנכת גם את ילדיי, ואין לזה שום קשר לטקסים דתיים. ואין סיבה שאכניס לחיינו טקסים ומנהגים שבעינינו הם לא רק חסרי משמעות אלא בחלקם גם עומדים בניגוד מוחלט להשקפת עולמנו.
 

danakama10

New member
כנראה שאת צודקת

שהעובדה שאנחנו לא בארץ גורמת לנו יותר "להשקיע" ביהדות, ובישראל הכל נמצא באופן אוטומטי מבלי להתאמץ.
עדיין, אם תחשבי מה היא מדינת היהודים, מי הם היהודים, זה חוזר לעניין הדתי. איך הנאצים ידעו את מי לרדוף? הם רדפו רק את הדתיים או גם חילונים מוחלטים? עבור מי קמה מדינת ישראל? איך ידעו מי רשאי לעלות אליה? היהדות שלך מוגדרת דרך הטקסים הדתיים שאבות אבותייך קיימו. הבאי לך כדוגמה את חנוכה, המילים של מעוז צור מאחלים לתקומת בית המקדש. ברור לי שאת לא מייחלת לדבר כזה, אבל האם זה מונע ממך לשיר את מעוז צור? כנראה שלא, כי זה שיר נחמד שהולך באופן אוטומטי עם הדלקת הנרות. כחילונית אתאיסטית, כך אני רואה את הטקסים היהודים. זו מסורת תרבותית, לא דתית, עבורי.
אני חושבת שבארץ יש אנטי כל כך גדול נגד הדתיים, הפלג האורתודוקסי השתלט על היהדות, וזה גורם להרבה חילונים להרגיש שנאה מוחלטת כלפי הדת. לדעתי, חבל, כי זה מה שמגדיר את העם שלנו, בין אם תרצי ובין אם לא. העם היהודי מוגדר דרך הדת. בעיני להתכחש למסורת היהודית זה להתכחש לשורשים שלך.

את אומרת שאת יהודית וציונית וכך את מחנכת את הילדים. שאלתי - איך את מחנכת שאתם יהודים? ואני שואלת ברצינות גמורה, לא בציניות או לעג.
 
אנחנו יהודים כי כך נולדנו. זו פשוט עובדה.
היהדות שלנו משמעותה קשרים היסטוריים לעם שלנו לאורך השנים.
אני לא חשה צורך להוכיח את היהדות שלי, ואני לא חשה צורך "להתחבר" למסורת ולשורשים דתיים כדי להיות יהודית.
השקפת עולמי - שלי ושל בן זוגי - היא אתיאסטית במוצהר. אנחנו לא נגד יהדות, אנחנו מייחלים להיעלמותן של דתות באופן כללי מהעולם. אנחנו לא רואים בהן צורך, משמעות או חשיבות. אפילו להיפך.
אנחנו מחנכים את ילדינו על ערכים אוניברסליים וליברליים (שהיהדות מנסה לפעמים לנכס לעצמה באופן מגוחך). היה ויבחרו בעתיד כבוגרים להתקרב לדת באופן כלשהו - זו תהיה בחירתם האישית. אף אחד לא מונע את זה מהם, עכשיו או בעתיד, אבל זו לא הדרך שבה אני ובן זוגי בוחרים לנהל את חיינו, והם יודעים את זה.
 

danakama10

New member
שיהיה

לדעתי, דווקא בתור יהודיה שגרה בישראל, את צריכה להבין את הקשר בין היהדות שלך למקום מגורייך. את מתעקשת להתייחס ליהדות כדת, בעוד שאני מתייחסת אליה כאל תרבות, ולדעתי את מפסידה הרבה בכך שאת זורקת את המים עם התינוק.

אני ממליצה לך לקרוא על Humanistic Judaism שמדבר על שמירת וחגיגת התרבות והזהות היהודית אצל אנשים שאינם מאמינים באלוהים.
[URL]https://en.wikipedia.org/wiki/Humanistic_Judaism[/URL]

ואוסיף דבר אחרון. מאוד נחמד לדבר על ערכים אוניברסלים. אלא מה? אין דבר כזה. לתרבויות שונות ערכים שונים. כשאת מדברת על ערכים אוניברסלים את מדברת למעשה על הערכים של העולם המערבי, וככאלו רובם הגדול, אם לא כולם, ערכים יהודים-נוצריים.
 
אני חושבת שהדיון מיצה את עצמו, בין היתר כי זה לא הפורמט
הנכון שמאפשר להביע באופן מלא מחשבות והגיגים בנושא הזה, ולכן הכול מתומצת ובאופן טבעי מייצג באופן חלקי בלבד את מה שיש (אני משערת) לשתינו להגיד.
בואי נסכם שאנחנו לא רואות עין בעין, אולי בגלל השקפת עולם, אולי בגלל מקום מגורים שונה. כך או כך - זכותנו.
 

פריZמה

New member
מחזקת ואומרת

שמי שלא מגדל בישראל ילדים - לאו דווקא חי פה - לא יכול להבין כמה הנושא הדתי מגיח מכל פינה אפשרית ובלתי אפשרית.
אנחנו יהודים פר לאום ואין לי שום כוונה לטאטא זאת במיוחד לאור העובדה שיהיה מי שיטרח להזכיר זאת.
הצמצום שנכנס הביתה מטעמי הוא בשל ההצפה המטורפת מכל כוון.
אני מניחה שאם לא היינו גרים בארץ והיתה קהילה נעימה על הספקטרום המסורתי- חילוני היינו לוקחים בה חלק.
פה- זה בלתי נסבל.
ואגב זמזומי שירים - בחיאת, את עומדת מאחורי כל הלהיטים שאת שרה באוטו? באמת?
היהדות היא לא בחירה. אני וילדי נולדנו לתוכה ומנהלים איתה מערכת יחסים מורכבת, בעיקר לאור העובדה שאמונתנו היא שאין אלוהים ומסורת זה דווקא סבבה לגמרי, כל זמן שלא מסבירים לי כמה מתוכה לצרוך
 
תודה. אני איתך.
 

סביון1

New member
איזה עלויות גבוהות יש בכותל?

אנחנו עשינו בר מצווה בכותל ועיקר העלות היתה ארוחת בוקר במסעדה, שזה מה שממילא את מתכוונת להוציא.
 
בבתי הכנסת של היהדות מתקדמת או רפורמית - ״סידור תפילה אישי״.

אופציה -

עושים עליה לתורה כארוע ״סגור״, כלומר - לא מתפללים עם קהל המתפללים של בית הכנסת בזמן התפילה הרגיל.

נהוג שם להוסיף קטעים לתפילה. למשל - שירים לפי בחירת המשפחה או הרב.
ואת כל זה - התפילה, השירים, ברכות - מדפיסים בחוברת קטנה, שכל אחד מקבל.
על שער החוברת כתוב ״בר המצווה של יוסי כהן״, ואנשים לוקחים איתם את החוברת למזכרת.

את יכולה להחליט להשקיע בחוברת הזאת, כדי שבאמת תהיה מזכרת נחמדה שאנשים ירצו לקחת.
 
למעלה