שאלה היפותטית.

[חייבתלהגיב]

שאלה היפותטית.

נניח לילד שלכם היה משהו שהוא אוהב לעשות מאז ומתמיד, אבל לא רוצה שהילדים בכיתה או המורה יידעו.
האם הייתם מכריחים אותו ללכת לחוג באותו דבר, כשאתם יודעים שהוא מאוד ייהנה מהחוג והחוג יתרום לו הרבה, על אף שהוא מאוד מתנגד (כאמור, רק כי הוא חושש מ"מה יגידו", ולא כי הוא באמת לא אוהב את הפעילות)? ברקע עבר של קייטנה באותו תחום שהילד מאוד נהנה ממנה - וגם אז סירב ללכת לפני, בגלל הדימוי של אותה פעילות בעיני אחרים, אבל בסוף אותה קייטנה ביקש ללכת לחוג באותו תחום (אבל לא יצא, וזה כבר היה לפני כשנתיים. יש לציין שהבעייה בפעילות היא לא שהיא "תינוקית" או משהו בסגנון, כך שהזמן שחלף הוא לא פקטור מהבחינה הזאת).

 

[Ani15]

תשובה מעשית

אני אף פעם לא מכריחה ללכת לשום חוג, ואפילו מקמצת בשכנועים (חוץ מחוג ספורט שהוא הכרח בריאותי בעיני, אבל גם שם מותר לילד לבחור איזה ספורט, ואני לא אכריח לבחור ספורט מסוים). לילדים יש כל כך הרבה מסגרות בהם הם לא מחליטים, שזה חשוב בעיני שיש מקום אחד בו הם מחליטים, בכל גיל ומכל סיבה.

 

[חייבתלהגיב]

זה אכן חוג ספורט,

והבעייה היא שאין חוג ספורט אחר שהילד יכול לבחור, כי החוג ספורט השני שאפשרי מתנגש עם חוג אחר (לילד יש חוגים רבים שהוא בחר - רק החוג הזה נכפה עליו - ושוב, בעיקר כי זה חוג שהוא כ-ן רוצה, אבל לא רוצה לרצות).

 

[שסק5]

תרשמו לחודש נסיון

הרבה מדריכים מאפשרים את זה כי ברור לכולם שבחודש הראשון יש הרבה שינויים ועדיין ילד אחר יוכל לתפוס את המקום שהתפנה (אם תחליטו לפרוש).
ככה גם הוא יוכל לבדוק עד כמה זה מעניין וכיף ומתאים לו.
אם אחרי חודש נסיון הוא עדיין יתעקש שהוא לא מעוניין - לא הייתי נלחמת איתו.
בעיקר כשציינת שיש לו עוד חוגים רבים אחרים.

 

[danakama10]

אם הילדה רשומה כבר למספר חוגים אחרים שרצתה

כנראה היא פשוט לא רוצה מספיק את חוג הספורט ש"היא רוצה". כנסיון אחרון הייתי מציעה לרשום אותה לחוג הספציפי הזה רחוק ממקום המגורים שלכם על מנת שלא יהיו ילדים מבית הספר שיזהו אותה שם.
ואם גם זה לא עובד וזה אומר שלא יהיה לה חוג ספורט, אז מה. אני לא חושבת שזה קריטי שיהיה חוג ספורט. ספורט כדאי וצריך לשלב כדרך חיים, לא כחוג שנוא/מביש.

 

[הייתיאביבקיץ]

לא רואה עצמי מכריחה שום חוג, אבל הייתי מנסה לשכנע

גם אנסה לדבר כדי לחזק הבטחון העצמי ושלא יתבייש

אבל גם לנסות למצוא פתרונות מעשיים. למשל - אם החשש הוא שילדים ייראו אותו נכנס לחוג המביך, לחפש את אותו חוג לא ליד הבית.
אפשרות נוספת זה למצוא דרך לדעת איזה עוד ילדים הולכים לחוג הזה, אולי הוא יגלה שהם ילדים נחמדים ומקובלים ולא קורה להם כלום

 

[mykal]

חוג הוא בחירה,

חוג אמור לתת העשרה בכיף,
אני הייתי מתעכבת דוקא עלהחלק של "המה יגידו"
לא כדי לשכנע לעשות משהו שגורם למבוכה--יגידו שאני.....
אלא כדי ללמד לעתיד,
שמותר לנו לבחור מה אנחנו אוהבים--מה אנחנו רוצים להיות--
וגם אם למישהו יש ביקורת על כך--זה שלו,
להפך, להפוך את זה "לנפנוף" בחוזקה.
זה בעיני שעור ממש חשוב לחיים--הרבה יותר מכן או לא החוג הספציפי.

 

[קרפיון מעופף]

לא מכריחה אבל

חוג זו הנאה משהו שמבחינתי יבחרו מה שהם רוצים כל עוד יש חוג ספורט אחד.
לבני האמצעי היה משהו שמאוד רצה לעשות ולא רצה שידעו, אז שלחתי אותו לשיעור פרטי. כי ניראה לי חשוב שאם זה מעניין אותו הוא יחשף לתחום. וידעתי שאם אתעקש הוא פשוט לא יעשה את זה.

 

[קרפיון מעופף]

לא מכריחה אבל

 

[adif11]

לא הייתי מכריחה

אמרת פעם-פעמיים- מאה פעמים את דעתך? הסברת עוד עשר פעמים שאין מה להתבייש ? הוא עדיין מתבייש - שחררי.

 

[עדיקים]

חוג זה כייף אני לא מכריחה

מי שרוצה הולך ומי שלא לא.
הבן הולך בשמחה ומבקש עוד חוגים אני לא מסכימה. העלויות מטורפות וצריך גם ימים שקטים בבית ו/או ימים לארח חברים או לפגוש אותם בגינה.
הבת לא הולכת לחוגים, לא רוצה. אין לי בעיה עם זה, היא מבלה אחה"צ עם חברות כמעט כל יום. מוצאת את הימים הפנויים של כל אחת וקובעת איתה.

 

[mitmit11]

לא מכריחה

בתחילת כל שנה אמרתי לילד מה האפשרויות העומדות בפניו (מבחינת ימים שהתאימו לי וכו) וכמה הוא יכול לבחור והוא בחר מה שרצה.
ממש ממש רציתי שילך לחוג שחמט, הוא התחיל לשחק עם החצי וממש אהב. בשלב מסוים אמר שרוצה לשחק טוב יותר. הצעתי את החוג, בחר משהו אחר. השנה הצעתי שוב, שוב בחר משהו אחר. לא לחצתי. בשנה שעברה הוא התמיד ונהנה מהחוגים שבחר.
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

תודה לכולן!