האם לדעתכם יש קשר בין רמת מעורבות ההורים בועד ורמת פופולריות

האם לדעתכם יש קשר בין רמת מעורבות ההורים בועד ורמת פופולריות

הבן הגדול שלי מסיים יסודי ואין לו הרבה חברים. הם כיתה מאד מגובשת, היינו בחו"ל שנתיים ואחרי החזרה הוא לא הצליח לחדור לקבוצות המגובשות.
אני מניחה שלא עזרה העובדה שלנו לא היה כוח להתנדב לפעילויות הרבות שהוועד ארגן.
אמא אחת הייתה מאד פעילה, תמיד התנדבה להשגיח. חשוב לציין שהילד שלה קצת מוזר, אז אני מניחה שזאת הייתה אחת הסיבות שהיא התנדבה. כל האמהות מתות עליה, והילד עדיין נותר ללא חברים אמיתיים אבל לדוגמה בחרו בו לועד הכיתה.
אני תוהה האם אני יכולתי לשנות משהו לטובת הבן שלי אם הייתי פעילה יותר. כמובן שגם לי אין קשר חזק עם אף אמא (גם כי אני בן אדם שקשה לו ליצור קשרים אבל גם כי לא היו אינטאקציות חברתיות).
אינ תוהה מה לשנות מעכשיו.
עם הבן השני כן התנדבתי עכשיו להשגיח במסיבת סיום (כי זה ביום שישי ובאמת יכולתי). בגנים אני לא פעילה בכלל (אבל הם עוד קטנים). אבל עד כמה לטרוח? כי בדרך כלל באמת מאד קשה לי לוגיסטית.
 
לא. אני ממש חושבת שאין קשר. ואת זה אני אומרת גם כאמא
שבעצמה התנדבה כמה וכמה שנים בוועד (אצל הבכור). לא רואה קשר כזה, לא בכיתה של הקטן ולא בכיתה של הגדול. ואישית כשהתנדבתי בוועד לא עשיתי את זה כי חשבתי שזה ישפיע על מידת הפופולריות של הבכור, אלא כי רציתי להיות מעורבת, להכיר את המערכת ולתרום לפי יכולתי.
 

ליאת של עדי

New member
מנהל
אין קשר ממש אין. ואפרט לך

בגן הם איכשהו מתגאים בזה שאמא שלהם בוועד לא יודעת אם יש לזה השפעה ממשית. אבל בבית ספר אין לזה משמעות, אצלנו בכל אופן. ילדי אמהות הוועד של הכיתה של הבן שלי, הם לא מקובלים יותר או פחות, זה הכול עניין הסובב סביב ההתנהגות החברתית שלהם.
כשאת בוועד בבית ספר (בהנחה ואת זמינה להגיע לבית ספר כשהמורה מבקשת) את יותר מעורבת במה שקורה בכיתה ובבית ספר. אפילו פרוטקציות האמהות אצלנו לא מקבלות כמו שאמור להיות. אני בוועד בגן יש לי תקשורת ישירה לגננת וזה הפריווילגיה היחידה שאני מקבלת אבל לחלוטין עושה את זה מתוך רצון לעזור ולעשות לילדים מה שאפשר.
 
בגן של הבן שלי, יש פרווילגיות לילדי הוועד

היום הולדת של הבן שלי נדחתה ב-3 שבועות - כי אמהות הוועד רצו להספיק עוד סבב "אמא של שבת" לבנות שלהן לפני סוף השנה. המסכן כבר היה קצר רוח - ובסוף נאלץ לחגוג עם עוד 2 ילדים שנדחסו כמוהו (מיותר לציין שילדי הוועד חגגו כל אחד לבד ולא נאלצו לחלוק עם עוד ילד) . לפחות הוא נהנה בסוף שגם לו חוגגים סוף סוף יום הולדת.

תמונות מהגן - מלאא תמונות של ילדי הוועד מכל זווית אפשרית ואולי כף יד של הבן שלך, לא בטוח שזה הוא...
 

ליאת של עדי

New member
מנהל
לא אוהבת מה שכתבת

אני ארבע שנים בוועד בגן הזה (שני ילדים) והילדים שלי אף לא קיבלו יחס עודף, וצורם לי לחשוב שיש גננות שלא מסוגלות לעשות הפרדה

אבל בסדר שאלה יהיו צרותינו כמו שאומרים

&nbsp
 
דווקא אותי זה לא הפתיע בכלל, ידוע שזה קיים

יש גננת אחת, שהיתה לנו בגן חובה שמאוד דאגה שלא להפלות את ילדי הוועד, גננת מצויינת.
 
אין שום קשר.

ואני לא חושבת שבחרו בילד לוועד בגלל אמא שלו.

ונראה לי שאם תתנדבי, זה רק יגרום לך להיות עוד יותר לחוצה
ומי שישלם את המחיר זה הילד
מה יעזור לו שאת ״בוועד״, אם את תהיי עצבנית עליו בבית?
 
כי בכיתה של הגדול יש ממש קבוצת אמהות ש"שולטות"

והן קבוצה סגורה, ביחד וכד'.
אולי הילדים מקובלים יותר כי הם בטוחים בעצמם כי לאמהות יש יותר זמן ורצון להשקיע בהם (ואפילו עוד נשאר להן זמן להתנדב לועד).
 
איך קבוצה סגורה קשורה לועד?

גם לי יש קבוצות סגורות של חברות מהכיתה
אף אחת מאיתנו לא בועד..
 

adif11

New member
זה עובד בדיוק ההפך

לפחות אצלנו ביסודי כל השנים היו בועד של כיתת הצעיר ארבע אימהות שהבנים שלהם היו הכוכבים החברתיים הכי גדולים של המחזור. ולכן הן היו בועד...(ולא נתנו לאף אמא אחרת להצטרף או חלילה להחליף אותן וגם לא דאגו לשום דבר משמעותי חוץ מכיבוד כיבוד ועוד כיבוד באינסוף אירועים טפשיים וחסרי משמעות, אבל זה כבר סיפור בפני עצמו)
 
גם אני בדיוק מהרהרת בכך...

יש לי ילדה מקסימה, חכמה כמו שד ומאוד חברותית, בגן היא הייתה מאוד מחוזרת ע"י אמהות הגן והבנות שלהן, בעיקר אמהות הוועד, אמא אחת במיוחד שרצתה לחזק ביניהן את הקשר, נראה שיש כימיה טובה, היינו מזמינות פעם אצלה פעם אצלנו, ככה גם בתחילת כיתה אלף ואז עם הזמן היא הפסיקה להזמין (וזו בוודאות האמא) - והתברגה על ילדות אחרות, היא ממש עושה סבב ומזמינה בנות אחרות ורק את שלי לא, לא ברור למה, הן לא רבו או משהו והיא תמיד טענה שהילדה שלי מאוד מנומסת והלוואי שהילדים שלה היו לומדים ממנה.
מילא זה, אני מרגישה שפיספסנו משהו, אני יוצרת קשר עם אמהות אחרות להזמין את הבת אלינו, אז אלה שכן טורחות להחזיר תשובה, אומרות שלא יכולות וזהו, לא אומרות מתי כן ולי כבר נמאס לרדוף אחריהן, זה מרגיש שזה מפחית מכבודי ומכבוד הבת שלי...כשאני חוזרת הביתה מהעבודה לפעמים, אני רואה קבוצות של 3-4 בנות מהכיתה מבלות יחד ונתקלתי בזה כמה פעמים כבר ואפאחד לא הזמין את הבת שלי. היא מאוד רוצה להיפגש אחרי צהריים עם בנות, אבל פשוט אפאחת לא רוצה/יכולה...
והבנות של נשות הוועד - מוקפות חברות ואני כל פעם מגלה איך האמהות מדברות עם אותה אמא, כאילו כולן חברות משכבר ימים וכו'...
אני שאלתי אז את הגננת והשנה גם את המורה, איך היא מסתדרת חברתית ואמרה שהכל מצויין ותמיד יש לה עם מי לשחק בהפסקות...

ובחיי - זה לא קל לי אבל אני באמת עושה את כל המאמצים להיות סופר נחמדה לאמהות ולילדות שלהן, כהיו עוד באות, מארחת, לא מתערבת, מגישה ארוחת ערב, מתלוצצת איתן בארוחה - אבל זה לא נמשך...פשוט כלום...

אני תוהה למה...

בטח תגידו, שיש לבת שלי בעיה ואני בתור אמא מתכחשת, אבל באמת באמת:

היא ילדה חכמה מאוד, מובילה בתחום הלימודים
היא ילדה חברותית ומצחיקה
היא פעילה
היא נקייה מאוד
הבגדים שלה תמיד נקיים ותואמים

מה זה יכול להיות?? כואב לי הלב כבר שהיא מבקשת ממני להזמין ואני תמיד עונה לה שהיא, היא והיא - לא יכולות...כאילו כמה אני יכולה להזמין והן עונות לי לא בלי שום אפשרות למתי כן...שלא לדבר על להזמין אליהן...
 
עצוב (אבל לא קשור לוועד). כדאי להתייעץ

אצלנו, בכיתה א ההורים כמעט לא מעורבים במפגשים בין ילדים. הילד שואל ״אמא מותר לי להזמין את...?״ ואמא מרשה והילד מזמין. אמהות לא מטלפנות ולא קובעות פגישות. אז אולי את לא כלכך מכירה את הקודים החברתיים, וזה יוצר רתיעה.
אם מישהי תתקשר אליי להזמין את הבת שלי, אני כנראה אגיד ״לא״ (או ״אולי״ או ״נראה״). כי מה שאחשוב לעצמי זה - אם הבת שלי רוצה להיפגש עם הילדה הזאת, היא תקבע עם הילדה. אם האמא של החברה מתקשרת ולא הילדות קובעות ביניהן - אז כנראה הן לא חברות. למה שאני אקבע לבתי עם מי לשחק אחרי הצהריים?


אני חושבת שכדאי לך להתייעץ עם מישהו שמבין.
אם זה עם המורה אם זו מישהו שאפשר לדבר איתה.
ואולי עם יועצת חיצונית. נניח בבית ספר להורים.
להתייעץ את, לא להביא את הילדה.
 
אני מזמינה את מי היא טוענת שהיא חברה שלה

היא באה אליי ואומרת לי "אמא, X אמרה לי שהיום היא יכולה להיפגש" - אז אני יוצרת קשר, והאמא אומרת לי לא...כאילו - תשאלי את הבת קודם...או תגידי לי מתי כן...?

בפעם אחרת שוב "אמא, Y רוצה שנפגש היום, היא יכולה לבוא אלינו?" אמרתי לה שכן, ושוב אני יוצרת קשר עם האמא - והאמא אומרת "לא"

אמרתי לה בפעם הבאה שהחברה תבקש מאמא שלה שתיצור איתי קשר (הרוב הולך בוואטסאפ) - אבל האמהות לא יוצרות קשר.

אני לא יודעת איפה הבעיה, האם זה הילדות שלא אומרות לאמהות שהן רוצות להיפגש איתה, או האמהות שהחליטו שהבת שלי לא באה להן טוב בעיניים...

בפעם האחרונה אמרתי לבת שלי להתקשר לילדה שהיא טוענת שהיא החברה הכי טובה שלה, הילדה אמרה לה שהיא לא יכולה וזהו. כלום, מתי כן או אולי את תבואי...פשוט לא מוחלט.

כמו שאמרתי מבחינת המורה הכל בסדר - ואני לא רוצה שיווצר מצב (כבר נתקלנו בחוסר טקט מצידה - של אי שמירת על פרטיות) - שבו אמהות או ילדות ננזפות שהן לא מזמינות ילדה מסויימת...

אצלנו זה עדיין נהוג שיוצרים קשר בין האמהות מכיוון שההורים מסיעים עדיין.

2 דברים שיתכן שמבדילים ביננו לשאר ההורים בכיתה, לא יודעת אם קשור:

א. אין לנו בית פרטי, אנחנו גרים בדירה
ב. אנחנו מסיעים רק עם כיסאות בטיחות ולא גמישים בכלל בעניין. (זה אחד הדברים שאני בשוק מהם, הם מסיעים את הילדים שלהם או מקדימה, בני 6-7 כן? או מאחורה בלי בוסטר גב או בוסטר בכלל, יצא כמה פעמים שביקשתי מהם בוסטר כדי להסיע את הילדה שלהם יחד עם הבת שלי לחוג - והסתכלו עליי בעין עקומה).

לא יודעת אם זה קשור בכלל
 
אני מאד אהובה ו"מקובלת" בקרב האימהות

** מרשה לעצמי לכתוב את זה כאן
כי אף אחת לא מכירה אותי..
ובכל זאת
ההורים היום עסוקים מאד
עד שהם מגיעים הביתה הם מותשים
אין להם כח לפרצדורת אירוח
לכאן או לכאן
זה שהבנות של הועד תמיד נפגשות
זה כי אולי האמהות מכירות היטב אחת את השניה
מרגישות חופשי יותר
לא צריכות לשבת לדוגמא עם האמא לקפה
אלא להמשיך בשגרת יומן
והדינמיקה בין הילדים מושלמת ושקטה
לפעמים יש פה חברים שנמצאים שעות ואני לא מרגישה אותם
כי הם רגילים להיות פה
חבר חדש או לא " קבוע" יכול לגרום לי להתעסק איתם
 
אז מה הפתרון? הרי אני מזמינה אליי

ולאמהות אין שום צורך להשאר לקפה, אף אחת מהן לא נשארה אי פעם...
וכל אחת מהן היתה אצלנו פעם אחת, אבל זה לא נמשך...הן מצאו להן חברות קבועות אחרות והאמהות האלה בקשר...אם כך, למה הן לא איתי בקשר?
הבנות שהיו כאן, היה עושה רושם שהן מסתדרות מאוד, היה שקט וזורם...אבל אחר כך משהו תקוע...מפגש אחד וזהו, לא באות יותר, לא מזמינות יותר...אני לא מתערבת שהן כאן אבל השתדלתי להיות בהאזנה ולא שמעתי ריב או עלבונות, או נבזיות מצד הבת שלי כלפיהן...


ואם הם עסוקים, איך עדיין אני רואה 3-4 בנות מהכיתה יחד (לא אותן 3-4 כל הזמן, אלא קבוצות שונות). איך יש להם זמן להזמין מישהי אחרת?

הבעיה היא איתי? הבעיה עם הבת שלי? איך אני אדע מה הבעיה כדי לפתור אותה?
 
סביר להניח שהן קבוצת חברות

סביר להניח שיש להן איזו קבוצת ווטסאפ
סביר להניח שהן מרגישות שלא בא להן
להכניס עוד מישהי לקליקה שלהן
סביר להניח (בזהירות..) שיש מפגשים גם בשבתות
ושהבעלים גם מכירים
לא את ולא הבת שלך אשמות
מה עם שאר הבנות?..
או שתמשיכי לנסות ולהזמין
או להפגש בפארק/ משחקיה
 

IRISS511

New member
"פרחי חצות", כמה שאני מבינה אותך, חוינו את זה גם.

ביתי שקטה מאד ופחות יוצרת קשרים חברתיים בקלות, אבל בגיל הגן והכיתות הנמוכות, כן היו בנות שרצו להיפגש איתה, בהמלצת הגננת שאמרה לי שכדאי לחזק את הקשרים עם הילדים מעבר לשעות הפעילות בגן כי זה יתרום לה חברתית, ניסיתי לדבר עם מספר אמהות, אולם כמה שלא ניסיתי האימהות תמיד התחמקו, ילדה אחת אמרה אז לאימא שלה: "את תמיד אומרת לא כשאני רוצה להיפגש עם....", כמובן שבגן המשחקים ראיתי את האמהות שהתחמקו ממני, מפטפטות עם אמהות אחרות בעוד הבנות שלהם משחקות ביחד, והרגשתי צביטה בלב...
התובנה שלי היא שהורים שהם חברים בינהם, מסדרים שהילדים שלהם ישחקו ביחד, והיות ואני פחות חברותית , "ליימכית" וגם שקטה, לא הצלחתי להתברג בין האימהות האסטרטיביות והבולטות חברתית (שאכן חלקם גם היו בוועד).
גם אצלי אלו שכבר הגיעו, נראה שבאו מסקרנות לראות את הבית, היה לרוב מפגש אחד, הבנות שיחקו יפה, אולם המשכיות לא היתה.
גם כשהתארחנו ביוזמת אחד האבות, הגיע האמא עצבנית מהעבודה וצרחה על כולנו (לא זוכרת על מה)..., פעם שנייה הוא כבר לא קבע איתנו...
בסוף הסתפקנו רק בגני המשחקים, יש גבול גם לניסיונות.
וותיקות הפורום הזה זוכרות אולי את הפוסטים האלו שלי מלפני שנים...
 
את רצינית? האמא צעקה עליכם??

ואו...את מבינה, שיש אמהות שלא מחשבנות בכלום לאנשים או ילדים של אחרים ומדברות איך שבא להן ואני שוקלת כל מילה ומילה כדי לא להוציא מילה לא במקום...ועדיין אליהן מגיעים...

מה עשיתם מאז? מצאתם פתרון? הורים אחרי לא מבינים כמה כאב לב זה...לראות את החבורות האלה בחוץ והבת שלך בבית מקווה למישהי שתבוא או תזמין אותה גם...
 

IRISS511

New member
רשמתי את הילדה לכמה חוגים ,יצאנו לפעילויות בגני משחקים.

בכיתות הגבוהות ההורים לא התערבו, אבל הנזק החברתי כבר נעשה.מידי פעם באו בנות מסויימות, לא יותר מידי...במיוחד כאלו שגרו מחוץ לשכונה, אבל היות והיו תלויות בהסעת ההורים לא באו בתדירות גבוהה, בכיתה היא לא הצליחה חברתית גם משום שאחת הבנות דאגה לסכסך בינה לבנות אחרות, היא המשיכה לכיתה ז' שכונתית עם ילדי שיכבתה (למרות שהמליצו לי כאן לא לעשות את זה), ובסוף שנה שהתחילה טוב ונסתיימה רע חברתית בגלל כמה בנות רעות, היא עברה לבית ספר מחוץ לשכונה כדי שתתחיל דף חדש, לא היה קל השנה אחרי שנים של קשיים, אבל סביבת הילדים כאן מכילה הרבה יותר.

אני רוצה לציין שדווקא האבות היו יותר אמפתיים, במפגשים החברתיים הכיתתיים דיברתי איתם די הרבה, עם האמהות כמעט ולא מצאתי נושאים לשיחה.
 
גם אצלי ככה...האבות יותר מדברים

והם תמיד אומרים לבת שלהם - "אולי תזמיני את לילי (שם בדוי לבת שלי) אלינו הביתה? תזכירי לאמא" וזהו, שם זה נגמר, שום הזמנה, כלום...
 
למעלה