<img src="http://timg.co.il/f/Emo172.gif">חג שמח<img src="http://timg.co.il/f/Emo172.gif"> איך אתם חוגגים היום?

[הפוך עם ראש כפול]

חג שמח

איך אתם חוגגים היום? אנחנו בד"כ בשבועות אצל חמותי, החג היחיד בשנה בו היא מארחת אותנו.
השנה ההורים שלי עדיין אצל אחי בקנדה ויחזרו רק ביום חמישי, לכן מראש נקבע שחמותי תארח את כולנו בשישי בערב. ברגע האחרון היא החליטה שהיא לא רוצה לארח, מכל מיני סיבות (בעיקר משונות מאוד), מה שמאוד העליב את בן זוגי וגם את הילדים.
בסופו של דבר, אחרי שהחלטתי להעביר לשלושתם את העלבון באמצעות ארוחת חג חגיגית היום בערב, וכבר תכננתי תפריט מושקע לארבעתנו, הדודים החמודים שלי הזמינו אותנו לארוחת חג בהרכב משפחתי מורחב. גם שמחו את כולנו מאוד (אם כי בן זוגי עדיין נושא איתו את העלבון לדעתי), וגם חסכו לי עבודה במטבח

עלי הוטל להביא סלט פסטה, וזה באמת כבר קטן ליד כל מה שתכננתי להיום בערב.
מקווה בשביל כולכם שתחגגו בנעימים עם אנשים אהובים ושתהיה לכם חופשה נעימה (מתה על חופשות קטנות כאלו באמצע השבוע!! כיף חיים)

 

[mykal]

איזה כיף,
הכי בקליל שאפשר,
הרבה סוגי סלטי ירקות, דג סול מטוגן יצא מדהים.
3 פשטידות, בלינצס ועוגות גבינה הכנתי אתמול.
קל, אוכל קל, גם להכנה וגם להגשה. ואנחנו לבד עם בת אחת.
נהנה מחופש ומנוחה.

 

[להעלות ליגה]

לגבי חמתך

יופי שבסוף הוזמנתם

אנחנו מתארחים
אני מכינה כמה דברים

פשטידה - עוד לא החלטתי איזו
פרוסות סלק עם גבינת עיזים ואגוזים
עוגת גבינה לוטוס
פיצות עם כל מיני תוספות
בורקסים לילדים -רק אופה..פילו של מעדנות
ספגטי ברוטב שמנת וסלמון

בתיאבון לכולם
וחג שמח

 

[macaroni35]

חג שבועות שמח

שמחה שבסוף הכול הסתדר לכם

כ"כ אוהבת את החג הזה....ואצלנו כל המאכלים החלביים הם בשוטף בימות השבוע...
להיום הכנתי-
קיש עגבניות שרי (שמח במטבח של רות אופק)
לזניה
רביולי גבינות ביתי ברוטב שמנת
עוגת גבינה
גבינת שמנת עם שום /שמיר
גבינת שמנת עם בצל ירוק
פלפלים קלויים
חג שמח לכולם !!

 

[הפוך עם ראש כפול]

וואו, עבדת קשה!

אצלנו ממש הסתדר. היה ערב משפחתי עליז, שמח, רועש, תוסס, גדוש ילדים וכיפי ביותר. מאוד טעים אבל מבחינתי האישית האוכל היה הספיח ולא העיקר. בעיקר נהניתי לראות את הילדים שלי נהנים.

 

[adif11]

אצלנו החגיגה המשפחתית היתה היום בצהריים
אפיתי אתמול בלילה שתי פשטידות ולזניה ותגברתי בדגים מלוחים, גבינות ורביולי. לקינוח היו המון פירות, פיצוחים ושלוש עוגות. דיאטטית הארוחה הזו ממש לא היתה.
הגיעו שני הבנים הגדולים של הבעל עם הנשים והנכדים (הבת שלו בחו"ל) , אבא שלי וחבר טוב של אבא שלי והיינו הבעל אני ושני הבנים.
והשמחה היתה רבה

 

[הפוך עם ראש כפול]

כן.. שבועות רחוק מלהיות חג דיאטטי

מחר חדר כושר

 

[adif11]

מחר צום !

 

[ליאת של עדי]

חג שמח
חמותך לא ברורה.... אבל שאלה יהיו צרותינו
&nbsp
אנחנו בערב חג היינו אצל אחותי בארוחת חג חלבית וטעימה.
היו המון דברים טעימים, אני הכנתי רביולי וקינוח כוסות והייתי אחראית על הסלטים.
כמובן סלט העדשים שלך
סלט פטינה ועגבניות
סלט בורגול
ועוד המצאה של הרגע האחרון, סלט כרובית ותפא שיצא מהמם ביותר בהתחשב בכך שהורכב עצמאית ברגע האחרון.
&nbsp
למחרת היינו אצל חמותי בעוד ארוחה חלבית, היא מכינה גבינות ממש טעימות וויתרנו חד פעמית על שנצ אז נשארנו עד אחהצ לטובת הגדולים ומלחמות המים שלהם
&nbsp
בקיצור, היה כיף

 

[הפוך עם ראש כפול]

חמותי היא "קדוש מעונה"....על כל המשתמע מכך

 

[mykal]

קדוש?

 

[הפוך עם ראש כפול]

"קדושה מעונה"

תכלס זה לא ממש משנה. היא והצלב חברים טובים.

 

[adif11]

אנחנו יכולות לפתוח פה
תתי שרשורים של "חמותי ואני".....
איזה מוזרה חמותך. גם שלי (ז"ל) היו לה כל מיני יציאות תמוהות כמו למשל שבפעמים הרחוקות שהזמינה אליה , נהגה להזמין בנפרד אותנו ואת הבת שלה ומשפחתה. מעולם לא הצלחתי להבין מדוע. לבעל יש בסך הכל אחות אחת. לאחות הזו יש בעל ובת אחת. אנחנו ארבעה (את הילדים הגדולים של בעלי לא טרחה להזמין בכל מקרה) והיתה לה עובדת זרה שגרה איתם, בשלה ונקתה. אז למה לא להזמין את שני ילדיה יחד ? תעלומה.

 

[mykal]

האמת צריך לערוך מחקר
על התנהגויות של חמיות, אני רק מקוה שכלותי
לא מרגישות רע איתי ותוהות על החלטות ומעשים שלי.

הכי הצחיק אותי המשפט--שלא הזמינה את הילדים הגדולים של בעלך,
זה ברור כי הם לא הילדים שלו אלא של אמא שלהם--

אז היא פטורה מסבתאות. מגוחך וטפשי.
אצלינו גם ילדי כמעט לא זכו ליחס מחמותי, למרות שהם כיבדו אותה,
כי הם הילדים שלי--ואני לא הייתי בקשר אז הם נדחו....

 

[הפוך עם ראש כפול]

ומבינתי נשגב מדוע חמותי, שיש לה משפחה כל כך מצומצמת
בוחרת - כן, בוחרת - להעביר חג (גם אם היה נחגג באיחור) לבד. כלומר, אני מכירה כבר את ההנאה החמצמצה הזו שלה מכל סיפור ה"אני אשב לי לבד בחושך", אבל פשוט לא מצליחה להבין את זה. מכירה את זה פחות או יותר כבר 20 שנה, אבל באמת שלא מצליחה להתחבר לחוויה הזו. לא יכולה להבין איך ומדוע אנשים יכולים לשאוב סיפוק כלשהו מחוויית ה"אני מסכנה".
אני לא אפרט מחשש לאאוטינג, אבל באמת שאין לה שום אופציה נוספת חוץ מלהיות איתנו (כלומר עם בנה, איתי וההורים שלי) בחגים. ולמרות זאת, זה מה שהיא בחרה.
אני כבר מזמן הבנתי שלמען בריאותי הנפשית ולמען הזוגיות שלי, אני במשחק הזה לא משתתפת. אני רק צופה מהצד (בתמהון, מודה, אבל צופה ותו לא). לדעתי בן זוגי כבר 40 שנה לפחות קיבל גם הוא על עצמו את תפקיד הצופה, בדיוק מאותן סיבות של הגנה על בריאותו הנפשית. אבל לא תמיד זה הולך לו עד הסוף, והפעם הוא די נעלב.
טוב, הכול כבר באמת מאחורינו, ובסופו של דבר הכול היה לטובה. כי כמו שכבר אמרתי בשרשור הזה, היה לנו ערב משפחתי משמח וכיפי מאוד לכולם.

 

[adif11]

אנצל את הדיון לאמר משהו חיובי
בדיוק היום שוחחנו אחותי ואני על כמה ההורים שלנו, בנושא הזה ,היו (אמא שלי היקרה ז"ל) ועודם (אבא שלי שיבדל לחיים ארוכים) על הכיפאק.
אמא שלי תמיד שמחה להתארח אצלנו בחגים ובחגיגות משפחתיות. בשנים האחרונות לא יכולה היתה לארח בעצמה ותמיד התענגה על כל הזמנה , באה בשמחה ובחיוך , הסתדרה עם כל הרכב מוזמנים ותמיד טרחה לשבח את האירוח ולאמר מילים חמות על האוכל , האוירה וכו'.
גם אבא שלי שמתארח היום אצלנו הרבה, תמיד מודה בשמחה לכל הזמנה, מגיע מחייך ועליז משתדל לעזור אם יכול (מביא טחינה טובה מעשה ידיו) ןתמיד יש לו מילה טובה לאמר למארחת.
במצב כזה ההורים נהנים והילדים נהנים ויש חשק להזמין עוד ועוד.
כמה פשוט זה יכול להיות.....

 

[הפוך עם ראש כפול]

נכון. גם עם ההורים שלי זה בדרך כלל כך ולכן אנחנו בד"כ גם
אוכלים איתם ארוחת צהריים בשבת. הם מגיעים בשעה 13 עם בקבוק יין, שמחים תמיד ממה שיש על השולחן (טוב... אבא שלי הטבעוני מביא איתו צלחת מהבית

מוסיף אליה מה שמתאים להרגלי האכילה שלו), מקשקשים, מקשיבים לילדים (!), מקשיבים לנו, ולקראת השעה 14 אומרים "תודה רבה, היה טעים" והולכים. היחסים איתם - גם שלי וגם של בן זוגי - מאוד פתוחים. יש גם ויכוחים, יש אפילו מריבות לעיתים, אבל זה אף פעם לא משהו שייגרר לפרצופים חמוצים וכעסים שנמשכים ונמשכים. מתווכחים, מסיימים וממשיכים הלאה עם החיים.
אצל חמותי זה אף פעם לא ככה. היא תחמיץ פנים במשך שבועות בלי שאף אחד יבין למה, עד שפתאום יתברר במקרה שלפני חודשיים אמרתי לא בכוונה איזו מילה שלא נראתה לה. או שנראיתי לה כעוסה (מן הסתם על דברים שכלל לא קשורים אליה) והיא מייד מייחסת את זה אליה. והיא לא פותחת, לא שואלת, לא מדברת, פשוט נעלבת ואז נתקעת עם העלבון הזה במשך שבועות על גבי שבועות. וזה לא עניין של גיל, כך זה מאז ומעולם. זו אישיותה. וזה כבד ולא נעים ובאמת שכבר אין לי אנרגיות להתמודד עם זה. יש לי התמודדויות אמיתיות משל עצמי

 

[mykal]

אצטרף אליך,
ואכתוב רק על אבא שלי ז"ל. (אמי נפטרה כשכמעט לא הספקנו לארח ולהתארח)
אבי היה מגיע אלינו כל חג והרבה שבתות, עם אחותי שגרה איתו (לא התחתנה עדין)
ואח"כ כשהתחתנההגיעו גם הם,
אבא היה עורך קניות בקיטרינג, שיהיה לי קל יותר,
וכמה שביקשתי שאין צורך--כי רציתי שיאכל אוכל של בית,
הוא המשיך--עד שלמדתי מה לבקש שיהיה לו נעים.
הוא תמיד היה עליז ושיתף, ובעלי תמיד בסוף ביקור הודה לו שטרח לבוא.

כן בהחלט יש כל מיני אנשים--
ואבא שלי היה האדם הכי נוח לבריות עלי אדמות.

 

[סמי הכבאי7]

אצלנו
מבחינת החג, שבועות הוא אחד החביבים עלי. אין כמו שבועות בקיבוץ, עם כל הטרקטורים, ביכורי הענפים השונים, הריקודים וכל הילדים הלבושים בלבן!
את ארוחת החג חמותי ואני חילקנו בינינו. על השולחן הצטופפו- סלמון ברוטב חלב קוקוס, כרובית וברוקולי בתנור, תפו"א, רביולי גבינות מוקרם עם שמנת ופירורי לחם, פסטה בלי כלום למפונקים, סלט עדשים עם בטטה וגבינת עיזים, סלט עשבי תיבול, סלט חסה עם חלומי, סלט ירקות, אבטיח ועוגת גבינה.
ובעניין החמיות-
חמותי, שתחיה חמסה עליה, נהדרת. יש גם תלונות, כמובן, אבל בגדול- סבבה ואחלה.
בנזוגי זכה בשתי חמיות- אמא שלי ואישתו של אבא שלי. עם שתיהן הקשר טוב, וכזכור עם אבא שלי ואישתו בילינו 10 ימים על יאכטה קטנה והיה נהדר.

 

[הפוך עם ראש כפול]

מלא אוכל היה אצלכם!! בשנה הבאה אפשר לבוא?