איך כדאי לנו להמשיך מכאן?

יהלום29

New member
איך כדאי לנו להמשיך מכאן?

הבן שלי מסיים עכשיו ב׳, בן 8.5
הוא ילד מאד חכם, מאד ורבלי, וקולני מאד. מאז ומתמיד היה תמיד צריך להיות במרכז תשומת הלב, כל הזמן ניסה להראות עליונות על אחרים, לקפוץ בראש,להשתלט על המשחק..
שנה שעברה התחיל כתה א בסדר, ואז לאורך השנה כל ההתנהגויות האלו החלו לצוץ יותר ויותר. עד שהמורה אמרה לי שזה ממש מפריע, שהוא לא נותן לאף ילד אחר לדבר. ישר קופץ עם תשובה. גם בהפסקות היו לו הרבה מריבות, בבית גם היה לא משהו.
פנינו לטיפול רגשי ובמקביל הדרכת הורים. הילד שם כבר שנה , בהתחלה לבד ואחר כך בקבוצה. המטפלת אומרת שיש שיפור עצום. כמעט בכל מה שהגדרנו לה כמטרה הוא עמד , מבחינתה הוא עשה תהליך ארוך ויש לו עכשיו בסיס טוב, היא היתה מוכנה להגיד שסיימנו. אבל.. המורה טוענת בדיוק ההיפך. לטענת המורה ההתנהגות שלו בהתדרדרות. הוא מתפרץ יותר ויותר, ממש קשה בכיתה.
מבחינה לימודית אין לו שום בעיה. בבית המצב השתפר (יש עוד דברים לעבוד עליהם) גם מבחינה חברתית.
אנחנו קצת קצת אובדי עצות איך להמשיך מכאן. בכל מקום יש שיפור חוץ מבכיתה. המטפלת העלתה את הרעיון שזה כנראה קשור למורה עצמה. אבל זה לא מורה אחת ספציפית , זה כמעט אצל כולן או אצל כולן. ודווקא שם איפה שהכי חשוב כלום לא השתנה.
מה כדאי לי לעשות?
 

mykal

New member
לדעתי,

כיון שעכשיו כבר כמעט סוף שנה,
הייתי ממשיכה עם הטפול, אולי באופן דליל יותר עבור ההתנהגויות
שאת רוצה לשפר בבית,
ולהכין אותו בחופשה לקראת שנת הלימודים הבאה,
להסביר לו שיש מורים חדשים, ושיפור ההתנהגות יקל עליו.
וללוות אותו עם הטיפול לתוך השנה כדי לקבל דפוס התנהלות נכון יותר.
אם היא מיצתה אז לחפש מישהיא אחרת שתעשה את העבודה.
שינוי התנהגות הוא תהליך שצריך להטמיע לאורך זמן ותמיכה מבחוץ כדאית.
 

יהלום29

New member
חשבתי על זה גם

המטפלת חשבה על הדרכה בבית הספר בשנה הבאה (בגלל שהמורה מתחלפת אז אין טעם השנה)
האם כדאי לחפש לו טיפול אחר? מאיזה סוג?
 

adif11

New member
יש מטפלים

בשיטת CBT טיפול קוגנטיבי התנהגותי.
גגלי , יש המון כתבות ברשת במה מדובר. לדעתי אפשר גם לקבל במסגרת הקופות (בכללית לפחות אפשר) אולי זה מה שאת מחפשת ושיהיה בהצלחה. נשמע לא קל .
 

יהלום29

New member
לא שללנו בכלל

אנחנו מתלבטים אם ללכת לאבחון, משום שאין הרבה מה לעשות.
הילד מרוכז לגמרי בשיעור, עונה על כל התשובות. הוא פשוט מתפרץ ומפריע.
היית נותנת במצב כזה תרופות? אני נוטה שלא. כי זה לא ממש לטובת הילד, זה יותר לטובת המורה (שזה חשוב גם כמובן, אבל לא מספיק בשביל תרופות לטעמי)
 
בוודאי שיש מה לעשות

קודם כל, חשוב להבין את מקור ההתנהגות. כי רק ככה ניתן לטפל נכון.
הבן שלי אובחן לאחרונה עם המלצה לתרופות. התנגדתי נחרצות כי הילד מצליח מאד השיעורים. אבל יש בעיות חברתיות שכולם טוענים שמקורם בהפרעת קשב (מתפרץ כשלא שואלים אותו וכד) והוא גם פתאום התחיל לומר שלפעמים קשה לו להתרכז. אז התחלתי להתלבט האם אני צודקת או לא. בכל מקרה, התחיל טיפול פסיכולוגי ורכיבה טיפולית.
 
מסכימה עם אנה...

אני ממש שמחה שהחלטת בסוף ללכת על רכיבה טיפולית...
אני עבדתי בזה בתור ילדה (הייתה עוזרת למדריכים ומובילה את הסוס בד"כ).
ראיתי שינוי עצום אצל כל רוכב....
שיהיה בהצלחה!!
 

יהלום29

New member
דווקא בחברה מאד השתפר

אני שומעת הרבה פחות תלונות על ההפסקות, גם מהמורה.
יש לו גם חבר מכיתה מעל שהכיר השנה ויש להם חיבור מצויין , אז מהבחינה החברתית כן רואים שיפור. וגם בבית.
 
אני לא מביעה כאן את דעתי בעד או נגד טיפול תרופתי במקרה הזה
כי אין לי אפשרות להביע דיעה רצינית בלי שאני מכירה את הילד.
שני דברים אבל יש לי להגיד:
1. אימפולסיביות לפעמים מגיבה לטיפול תרופתי ולפעמים לא.
2. אימפולסיביות עלולה להשפיע לרעה גם על קשרים חברתיים, ולכן דורשת התייחסות טיפולית, לרוב התנהגותית.
 
השאלה היא איך רואים את התוצאות?

כל טיפול שהוא מקבל או יקבל בעתיד נועד בעיקר זה לשפר את המצב החברתי. אבל עד שרואים תוצאות, עוברת תקופה ארוכה. ומה אם הוא השתפר אבל הכיתה לא מתאימה לו ולכן יש לו בעיה חברתית. או כל דבר אחר שהוא לכ באשמתו. איך יודעים?
או שעברה שנה, והטיפול לא עזר. עד שמשנים לטיפול אחר שכן עובד, הנזק בלתי הפיך. כי אצלי הוא מתחיל כיתה חדשה.
 

mykal

New member
כמה דברים לשאלות שלך,

1)אף פעם אין דרך לדעת על תועלת הטיפול אלא בטוח זמן.
זה נכון לכל טיפול גם תרופתי.
2)במיוחד בהתנהגות תהליך של שינוי הטמעה השינוי זה ארוך מאוד
צריך הרבה סבלנות, והשקעה.
3)אם לא באשמתו--שום דבר לא באשמתו,גם הפרעת קשו"ר
זה לא באשמתו. ולגבי הסביבה--למבוגרים ניתן לשתף ולבקש עזרה.
4)אין דבר כזה הכיתה לא מתאימה, היכולת החברתית היא אותה יכולת של השתלבות בחברה בנתונים הקיימים.
כמו למצוא דרך לחיות עם שכנים--מה כולם מתאימים?!
יתבגר וההשקעה יביאו אותו למקום טוב.
 
התייחסות טיפולית כמו CBT או התייחסות ספציפית למיומנויות
חברתיות. עדיפות לקבוצה אבל זה באמת קשה למצוא
 
ונזכרתי בעוד משהו - גם עבודה בשיטה של העשרה אינסטרומנטלית
על ידי אנשים שלמדו ספציפית את הגישה יכולה מאוד לעזור לווסת אימפולסיביות. אם הוא אימפולסיבי, אני מניחה שאתם רואים את זה בכלל בחיים - בלימודים, בהכנת ש"ב, בתגובתיות שלו לאירועים מסביב, בזה ש"קופץ" לענות עוד לפני ששמע את השאלה עד הסוף וכיו"ב. אם יש דפוס פעולה אימפולסיבי שמאפיין אותו, זה לרוב משהו בעל טווח השפעה נרחב.
 

mykal

New member
שתי השיטות שהזכרת

הן טובות בהחלט, אבל במקרה הזה הייתי מוסיפה
בתוספת למה שהוא כבר בתוכה ושהועילה, גם אם רק ב"חצי הדרך"
אני לא הייתי מפסיקה.
 
השאלה מה היתה המטרה

אם המטרה הראשונית היתה ההתנהגות בבית הספר והיא לא השתפרה אז המטרה עדיין לא הושגה. יכול מאוד להיות שאותן הבעיות כבר לא צצות בחדר הטיפולים ושם כבר יש רכישה אבל עדיין אין העברה לסביבות נוספות. כשזה המצב חשוב לדעתי להמשיך בתהליך עד שמגיעים להעברה והטמעה של ההתנהגות הרצויה בכל הסביבות הרלוונטיות (או לפחות באלה הבוערות).
לדעתי זה הזמן לעבוד מול בית הספר ולא הייתי מחכה לשנה הבאה (חבל הילד כבר השיג התקדמות כדאי למנף אותה). זמן מתאים לכנס שיחה עם המחנכת אולי היועצת או פסיכולוגית בית הספר אם הן מעורבות, להביא המלצות מהמטפלת, אולי ליזום שיחה בין המטפלת לבין המורה ולהתחיל להדריך קצת את בית הספר. כן לקחת בחשבון שזו סוף שנה וכל הילדים ב"אוירת סוף קורס" וזה כנראה גם משפיע. נשמע שבעיקר מי שצריך עכשיו ליווי והכוונה זה צוות בית הספר והמטפלת שעבדה איתו זמן ממשוך כ"כ היא כנראה גם האדם שיכול לעשות זאת הכי טוב כרגע.
 
למעלה