קובעים לוח זמנים שנשלט על ידכם ונותנים לו זכות בחירה
ומה הכוונה:
ארוחת ערב תוגש לשולחן בשעה 19:00, ובשעה 19:15 תורד מהשולחן ולא תוגש שוב. בחר להגיע בזמן - יאכל. לא בחר להגיע בזמן - הבית הוא לא מסעדה, ולכן לא יקבל ארוחת ערב (אף אחד, אלא אם יש רקע של מחלה או משהו דומה, לא ינזק אם לא יאכל ארוחה אחת).
בשעה 19:30 הטלוויזיה נכבית, כל המכשירים האלקטרונים (סלולרי, טבלט, פלייסטיישן וכו'), נאספים, מכובים ומועברים לטעינה במקום אחד, שנמצא מבקום שאתם רואים (ככה שאי אפשר לקחת ולהדליק).
בשעה 20:00 המקלחת נסגרת. עד שעה זו הספיק להתקלח - יופי. לא הספיק - יישן מלוכלך. אם יש לכם מערכת חימום מים מהירה - זה השעה לכבות ולנתק אותה. שלא יהיו מיים חמים להתקלח.
אתם פנויים לעזור בארגון התיק למחר בשעות 19:30-20:00. מעבר לזה יסתדר לבד, וגם יצטרף להסביר בבית הספר למה הגיע בלי ציוד.
בשעה 20:15 כיבוי אורות. בשעה זו חייב להיות במיטה. לא חייב לישון.
(כמובן שהשעות יכולות להשתנות בהתאם לסדר היום שלכם).
לא מנדנדים. רק קובעים את השעות, ונותנים תזכורת אחת - 2 או 3 דקות לפני שהזמן נגמר .
במצב הזה, בימים הראשונים הוא ינצל את ה"חופש" ולא יעשה שום דבר, אבל מהר מאוד יבין שעדיף לו לפעול במסגרת השעות.
מצד שני - זה מחייב אתכם גם לגמישות מולו - להבין למה רוצה לדחות את שעת השינה, ולהתגמש (אולי לתת עוד רבע שעה במיטה עם ספר לפני כיבוי אורות, או לדחות שעת שינה ביום של חוג או אירוח חברים)