קשיים חשבון בכיתה א'...

[מ צ ד ה]

קשיים חשבון בכיתה א'...

נו... הבן לי יצא כמוני בחשבון (עד שיוכח אחרת

) וקשה לו ורע ומר ועל אף שהיה בשיעורי תגבור/פרטני עם המורה ועל אף שבעלי יושב איתו בסבלנות ורוב קשב על השיעורים בחשבון זה לא הולך. אין הבנה ו/או הפנמה של החומר.

תהיתי שמא יש משחקי מחשב/אפילקציה שיכולים לעזור ולסייע בנושא או טיפים אחרים.

אני, אגב, פניתי לאבחון בנושא ונמצא שאני דיסקלקולית. הידיעה לא הקלה על הסבל שעברתי לאורך שנות הלימודים בנושא וכישלונותיי החוזרים ונשנים בחשבון (ושיעורי לשון לדוגמה - מסתבר שיש קשר) וחבריו אבל עכשיו אני יודעת שזו לא אשמתי.

אז...

איך אני עוזרת לבני שממש מתוסכל מחשבון (ומשיעורי בית בכלל אבל זה כמו כולם

).

תודה!

 

[אנה חדשה]

אז אולי כדאי לאבחן גם אותו

יש שיטות לימוד מיוחדות ללקויות למידה.אצלי הם אהבו יש לי סוד אני לומד חשבון (ויש לי סוד אני קורא לקריאה). אבל לגילאים צעירים יותר.

 

[מ צ ד ה]

לפני שאפנה לאבחון מעדיפה לנסות לעזור לבד ולראות

האם תחושותיי נכונות או שאני סתם מבואסת שלא קיבל את הצד המתמטי מאביו

והוא פשוט קולט חשבון לאט יותר.

 

[הפוך עם ראש כפול]

מתחילה הוראה מתקנת עם איש מקצוע מומחה בחשבון
כמה שיותר מוקדם.
לקות למידה חשבונית (אם באמת יש) היא מצב שמצריך התערבות טיפולית אינטנסיבית, ולא תגבורים מהמחנכת. עובדה שהם לא עוזרים. מאוד יכול להיות שיש כאן קושי שהוא מעל ליכולותיכם (עובדה שהוא כבר כ"כ בולט כבר בכיתה א'), ולא הייתי מחכה עם הוראה מתקנת. כמה שיותר מהר, וכמה שיותר אינטנסיבי (בהתאם ליכולותיכם הכלכליות, לו"ז של הילד ושלכם וכו).
משחקים במחשב ובאינטרנט זה טוב ויפה, וזה יכול לעזור לילדים עם קושי קל, או לילדים שזקוקים לתרגול. כאשר יש קושי משמעותי בהבנה הבסיסית החשבונית, זה בזבוז זמן.
מצטערת שאני מתבטאת באופן שאולי עובר כחד, נוקשה או תקיף, אבל כאשת מקצוע בתחום נושא לקויות הלמידה, מאוד חשוב לי להעביר מסרים ברורים שלא משתמעים לשתי פנים.
אם רוצים שיהיה סיכוי לקדם את הילד - רק התערבות טיפולית מקצועית ופרטנית (ולא קבוצתית, ולא המחנכת).

 

[pilpelitos]

עשר אצבעות - אפליקציה מדליקה

שווה לנסות את זה - יש גרסא לנייד או למחשב ויש שהם המון משחקי חשבון.
הילדים לומדים תוך כדי משחק - מאוד חמוד ויכול לעזור בהפנמה, זה לא מבטל את הצורך במורה פרטי עם התמחות בלקויות למידה אבל אין תחליף לתרגול רב וזה תרגול רב שהוא גם כיפי.

 

[מ צ ד ה]

תודה! אבדוק!

 

[סמי הכבאי7]

מצטרפת להמלצה

 

[להעלות ליגה]

אולי תנסי תוך כדי משחק/בישול/עבודות בית

יש לי רעיונות אם מעניין אותך

 

[מ צ ד ה]

כמובן שמעוניינת. תודה!

 

[להעלות ליגה]

על הבוקר!

 

[להעלות ליגה]

היי

גם אצלי הקטן לא אוהב חשבון
אז אנחנו סופרים מלא דברים
ולומדים תוך כדי היום
מכינים עוגה
אז הוא סופר את המצרכים
סופר גרביים שאנחנו מחברים
טושים בקלמר
ועוד
בלי קטע של לימוד
רק תוך כדי היום יום

 

[gpa3]

מצטרפת אל הפוך (לא אזכור את הניק המלא, סורי

).

קצת היסטוריה אישית. איכשהו הגעתי לקבוצה הזאת לפני כעשר שנים, כשהבת הבכורה היתה בכיתה א' ובמחצית השניה המורה הצביעה על קושי בחשבון.
היתה פה גם קבוצה מקבילה של מתמטיקה לפי השיטה הסינגפורית, שקניתי את החוברות שלה וחשבתי לעבוד איתה בעזרתן. האמת, לא מומחית גדולה לחשבון (בכל זאת בוגרת שלש יחידות), אבל בכל זאת..... שיתוף פעולה היה קשה לקבל ממנה. איכשהו זה נמשך גם בכיתה ב'. בכל מקרה, אם אני זוכרת נכון זאת היתה מישהי בקבוצה הזאת, או אולי בקבוצה המקבילה, שכתבה לי שגם אם הייתי בעצמי מורה מתקנת, לא אוכל ללמד את הילדים שלי. במקביל גם אחותי, עם ניסיון עם הבן שלה (ובעקבות האחיין המשותף) אמרה לי שכדאי לשלוח אותה למורה מתקנת.
במקרה שלה הקושי הגיע דווקא מכיוון של הבנת הנקרא, אבל עדיין, את הכלים שהיא קיבלה במשך 4 שנים, אפשר לראות היום. היא לומדת בבית ספר מבוקש בסביבה, עם ציונים נאים ביותר (נכון, יש לה הקלות, אבל לפני עשר שנים הן לא היו עוזרות לה) ועם בטחון. אז מודה שעם הקטנה קצת התמהמהתי, אבל "להגנתי" אומר שיש לה רקע נוסף, הכיתה והמורה פחות לוחצת ממה שהבכורה חוותה וגם לקח לי זמן למצוא את המורה שהיא תשתף איתה פעולה.
טוב, לא יצא לי "קצת" רקע.
בקיצור, מצטרפת אל הפוך..... וגם אם בסוף זה "סתם" משהו שתוקע אותו ולא לקות למידה אובייקטיבית, עדיין יידעו לגשת אליו בדרכים שונות של הוראה, מה שלנו קשה לעשות כך שקפיצה קדימה הוא יקבל (הבת שלי היתה חמישה שיעורים עם מורה מתקנת לחשבון, וראיתי שזה נתן לה כלים להתמודד עם פערים של שנה בערך).

 

[הפוך עם ראש כפול]

ומוסיפה עוד משהו שכבר אמרתי במסר אישי אבל חשוב לי לומר
כאן למען מי שיקרא - קושי בחשבון, יותר מכל מקצוע אחר, מאוד מקושר (מחקרית) בהמשך להתפתחות של "חרדה ממקצוע". כלומר, אנחנו מכירים יותר מקרים של חרדה ממתמטיקה יותר מאשר מכל מקצוע אחר, לעתים ברמה קיצונית עד כדי כך שנדרש ממש טיפול תרופתי בחרדה לפי שאפשר להתחיל התערבות טיפולית כלשהי.
כמאבחנת יצא לי מספר פעמים להתקל גם בתלמידים בחטיבה שהגיעו לאבחון על רקע קשיים מתמשכים במתמטיקה. באבחון אפשר היה לראות שבסיסי ההבנה החשבונית תקינים, והקושי בחשבון לא היה בגלל לקות מתמטית אלא בגלל גורמים אחרים, שניתן היה לטפל בהם בהצלחה בגיל צעיר. אבל הטיפול לא ניתן (מסיבות כאלו ואחרות), ועם השנים התפתחו חוסר בטחון, חשש וחרדה כל כך גבוהים ומשמעותיים, שיצרו המנעות מאוד גדולה, והטיפול היה מאוד בעייתי.
לכן חשובה התערבות טיפולית בחשבון כמה שיותר מוקדם - גם כדי לצמצם פערים מול בני הכיתה כדי שאפשר יהיה להמשיך ולעמוד בקצב הלמידה, וגם כדי למנוע התפתחות של חוסר בטחון ותחושת פחד מהתחום.

 

[אמאאדמה1]

מנצ"לשת ומצטרפת גם , אם אפשר

הבן שלי בכיתה א , ילד שני . מההתחלה לא אוהב ללכת לביהס וישנם הרבה קשיים בהכנת ש.ב. יותר נכון ברצון שלו להכין אותם.
בשבוע שעבר ביום ההורים נאמר לי שהקושי הקל והאיטיות בחשבון גדלו לפער ממשי ביחס לכיתה. ניסיתי להכין איתו בבית שיעורים דרך משחקים, דרך מניה ממשית, בעזרת הכסף של המונופול. הוא מסרב ואנחנו נכנסים לויכוחים קשים ומתישים.
יש דרך שאוכל לעזור לו בבית? בסהכ ילד חכם ועד עכשיו נראה שיש לו ראש חשבוני.

 

[הפוך עם ראש כפול]

לדעתי האישית, הכי חשוב שלא להעכיר יחסים עם הילד בגלל ש"ב
זאת פשוט לא סיבה מספיק טובה.
אם הוא זקוק לעזרה כדי לצמצם פערים, תעשו out-sourcing ותביאו מורה פרטית לפרק זמן מסוים, שתעזור לו בהכנת ש"ב בחשבון וגם תלך אחורה ותחזור איתו על נושאים שלא נקלטו מספיק טוב. מול אדם חיצוני בד"כ ילדים פחות "עושים שריר", ואם המורה הפרטית מספיק מקצועית, היא כבר תדע איך לגייס אותו לשיתוף פעולה. מול הורה ההתנגדות היא לעיתים קרובות משמעותית הרבה יותר מאשר מול אדם מבחוץ, ולכן אם אתם יכולים להרשות לעצמכם פרק זמן מסוים של שיעורים פרטיים, עדיפה ההוצאה הכספית הזו על פני קלקול היחסים עם הילד.

 

[gpa3]

נכון, ומוסיפה שהאנטי נמשך גם בגילאים מאוחרים יותר,

ויותר מהכל, לרובנו אין מספיק כלים. יש לי אחות מרצה, שלימדה שנים לפני, ו"נתקעה" כשניסתה ללמד את הבן, עם כל הניסיון שלה. בזמנו קניתי את הספר של פרופסור רון אהרוני, חשבון להורים. זה לא שבאמת קראתי אותו, אבל התחלתי, ואחד הדברים שהוא מספר שם זה איך הוא הגיע מלא בטחון כמרצה ללמד כיתות א' והוא גילה מהר את השוני.

 

[הפוך עם ראש כפול]

אני תמיד חושבת שברגע שעניין ש"ב ומטלות לימודיות הופך
לריב מתמשך בין הילד להורה/הורים, עדיף לשלם למישהו כדי שזה יפסיק להיות מקור למריבות. לפעמים מספיקה עזרה של תיכוניסט/ית או סטודנט/ית ולא חייבים מורים להוראה מתקנת. אבל באמת ובתמים אני מאמינה שברגע שש"ב הופכים למשהו שמעכיר את היחסים בין הילדים וההורים, צריך לעשות הפרדה. ש"ב ולימודים לא שווים את המתיחות והריבים והכעסים שהם יוצרים לפעמים בין הילדים וההורים.