איך מעצימים ילדה?

[אני ללא כינוי]

איך מעצימים ילדה?

בת עשר וחצי מספר 2 מתוך 4 , בת יחידה בין בנים
למרות שאני אמא שלה - ילדה מוצלחת מכל הבחינות
יפיפיה לא סתם ככינוי יפה כזו שעוצרים ומעירים לה כמה שהיא יפה..בתור בסופר/בדלק.. פעם ביום נשמע כמה היא יפה...
מבחינה לימודית - מצטיינת שכבתית בכל התחומים מקום ראשון בכל מיני אולמפידות חשיבה...כל מיני אתגרי חשיבה וכאלה בביס..בא לה בקלות מאוד..לא מתאמצת לא מתכוננת הכי ברגיל
מבחינה חברתית - מלאת חברות בערבון מוגבל תיכפ נגיע, מובילה מנהיגה שחקנית ראשית בכל ההצגות ביהס...עוזרת לחלשים ממנה רותמים ומנדבים אותה להמון פרוייקטים בביהס
חוג שמשתתפת בו - במקומות הראשונים גם זה בקלות נולדה ילדת גומי כזו ועם מבנה שכזה...
ככה קיצרתי ותימצתי
מה הבעיה - מתנהגת כמו סמרטוט רצפה הכי ישן שיש הכי משומש
לא החלטית בכלום...עדר/קופ אחרי בן אדם..מה שכולן לובשות עושות היא שם או לא... איזה חטיפים לקנות לטיול בואי נתקשר לא/ב/ג נראה מה הן קונות רוצה בדיוק...
ימי הולדת/מסיבות בודקת מי באה מה לובשת..
חברות- הבית 5 כוכבים בכל יום נתון יש פה 2-3 בנות שבגיל הזה כבר מכינות שייקים/סלט יווני/עוגה בכוס נשארות להתקלח כולן ביחד וכו וכו וכו..
פעם בשבוע ישנה פה בין משיהי לשלושה כן כן כן בימי ביהס
שהיא רוצה ללכת כולן מתחמקות בתירוצים שונים ומצוצים מהאצבע...חברות שהולכות איתה מכיתה א בקושי אצלן...
תמיד מתחננת שיבואו אליה חופרת מציקה עד שמסכימה זה לא שבאות בקלות..
נפגשות הרבה מאחורי הגב שלה
תמיד "מטפסים" עליה היא מנקבת על כולן לאוטבוס שנתקעות כשהיא נתקעת יכולות לעמוד 5 בנות ולסרב לנקב עליה שוב בתירוצים....היא לא מתרגשת
לא רואה את הדברים..
חברה יכולה לקבוע איתה בפארק בשעה איקס היא תגיע היא לא שם.. מתקשרת לשאול אה בעצם אני במכולת תבואי למכולת..היא תגיע למכולת והיא לא שם אה בעצם לא יצאתי מהבית והבת שלי במרדפ רגלי אחריה והיא לא נורא לא נורא...העיקר להגיע אליה...
אפ פעם לא מצרפים אותה שיוצאים בחבורות
לא מצרפים לעבודות כיתתיות..
ומבחוץ בביס נראית אחרת לגמרי כאילו הכל צבוע מאוד
אפ אחת לא יוזמת שיחות אליה
מאוד רודפת מאוד חונקת
לא מאמינה בעצמה בכלום...כל מבחן חוזרת הביתה בתחושת כישלון שבטוח הפעם לא הצליחה - מזמן הפסקתי להתרגש פעם חקרתי יזמתי שיחות...
מקווה שתימצתי פה מה שבער לכרגע
אשמח לתובנות איך להעצים אותה שתפסיק לרדופ שתאמין בערך שלה...
מקבלת ים של תשומי של יציאות אחת על אחת...
עטופה גם בגרעין היותר מורחב נכדה בין נכדים....

 

[קרפיון מעופף]

ניקרא די עצוב

אני לא ממש יודעת לעזור, אך יש לי הרגשה שצריך קצת חוקים. לא ישנים בבית בזמן בית ספר, לא מנקבים ליותר מחברה אחת באוטובוס. אם היא לא מחזירה ניקוב לא נותנים יותר.
אם חברה לא נמצאת היכן שקבעו, חוזרים הביתה מיד.
יש לי הרגשה שמדובר באי הבנת חוקים חברתים, אולי כדאי ללכת לקבוצת יעוץ.

 

[אני ללא כינוי]

תודה

היא מבינה מאוד
אבל היא אוהבת לרצות/להתחנפ /להתחנן
תמיד להמעיט במה שאני מציגה לה...
היא כל הזמן במרדפ

 

[אני ללא כינוי]

לייב לייב לייב - נקרע לי הלב - לייב לייב

הנה לפני שעה הודיעה לי שקבעה עם חברה הולכת לישון אצלה..
בעלי ואני היינו בספק מה פתאום מאיפה זה בא..ביננו כמובן
עכשיו הכינה תיק, התקלחה התלהבה...
נכנסנו לאוטו
התקשרה לחברה שהיא יוצאת
אמרה לה החברה בעצם כואב לי הבטן אל תבואי....
הילדה שלי עם פיגמה עם תיק בהתרגשות..
חזרנו הביתה...
אני שבורת לב והיא מחפשת מישהי אחרת...

 

[קרפיון מעופף]

מה הקשר שלך עם האמהות של האחרות

חושבת שהייתי מנסה להתקשר לאחת האמהות ולראות אם יש להן איזה הבנה על מה שקורה?
אולי היא לא יודעת להתתארח והאמהות מבטלות את הפגישה?
אולי הן שומעות משהו?

 

[אני ללא כינוי]

תראי

בגדול אני רוב האמהות בקשר מצויין
ניסיתי להעלות את הנושא או מקרה ספציפי שהיה
ותמיד אמרו לי הן ילדות תני להן להסתדר..
אני ידבר איתה..בלה בלה
אני גם צעירה מאוד ורובן גדולות ממני ב 10 שנה ויותר...אז לפעמים ככה אומרים ךי שאני רגשיה וצעירה..

 

[mykal]

נראה לי שיש כאן

איזה דפוס שחוזר על עצמו,
אני הייתי מתיעצת בשלב ראשון עם יועצת ביה"ס,
או אם פסיכולוג ילדים, שיוכל לשאול אותך על ההתנהלות בבית שלכם.
איך היא מרצה אתכם, למה היא לא מעסיקה עצצמה לבד.
שילמד אותה עצמאות ומרחב אישי,
לא נראה לי שמקריאת הדברים שאת כותבת --נוכל ליעץ ממש מעשית.

 

[בת האש]

נשמע שהבת שלך למדה לרצות ממך

אני ממליצה לך מאוד להתחיל בזה שאת תפסיקי לרצות אחרים, ולהתקפל מול אמהות לבנות שמתנהגות בבריונות לבת שלך.
אם הבת שלך רואה אותך תמיד מתקפלת ומרצה אחרות, איך את מצפה שהיא תתנהג?

 

[Ani15]

לגמרי דפוס

החברות שלה התרגלו שהיא רודפת אחריהן - אז למה להן לטרוח להזמין אותה או להתקשר אליה? ממילא היא תתקשר אליהן. למה לתת לה אם במילא אפשר לקבל ממנה?
אני לגמרי מסכימה עם החוקים שהציעו לך מעלי - זה גם הבית שלך ושל שאר בני המשפחה, למה שתצטרכו לארח ילדות אחרות (בוודאי ובוודאי בימי השבוע)? זה הכסף שלך שקונה את הכרטיסיה - למה שתשלמי על ילדות אחרות? אני תוהה אם היא רואה אותך "מרצה" את הבקשות שלה (אולי גם של אחרים) ולומדת מזה לרצות אחרים?
אני די בספק אם את יכולה לשבור את הדפוס הזה עם חברת הבנות הנוכחית שלה. מציעה בחום לחפש לה מסגרת אחרת שבה הילדות האלה לא חברות - אולי חוג או תנועת נוער או אפילו בי"ס אחר. ושם לקבוע מראש דפוס התנהגות אחר שבהתחלה הוא יהיה חיצוני, ואח"כ היא תפנים. אם במסגרת אחת היא תראה שזה מצליח, תוכל ליישם זאת גם במסגרות אחרות.

 

[אנה חדשה]

נראה שהיא לא מבינה סיטואציות חברתיות

לדעתי, יש פה מקום לפנות לאבחון פסיכולוגי. לשלול בעיות תקשורת, לדוגמה.

 

[הייתיאביבקיץ]

גם לדעתי נוצר דפוס, וצריך לשבור אותו. ותעזרו לה לשבור

אגב - היא לא ״קוף אחרי בן אדם״. כולם ככה בגיל הזה. מעט ילדות בנות 10 עושות מה שהן רוצות בלי להסתכל מסביב. בגדול, כולן יביאו את החטיפים ״המקובלים״ וילבשו ״מה שצריך״ וכולי.
אז גם תרדו ממנה קצת מהעניין הזה. אל תלחצו עליה ״לא להיות כמו כולן״.

תתחילו בלפזר את הקייטנה שפתחתם בבית. הילדה לא לגמרי מבינה מה קורה. היא כנראה קצת מבינה שהיא אהודה בזכות האירוחים הנדיבים שלכם. אבל היא לא מבינה שאלה לא חברות אמת. תעזרו לה להבין, על ידי זה שתקצצו במידת הנדיבות שלכם. באמצע השבוע לא חוגגים במטבח עם שייקים ועוגות. ולא כל יום מארחים חברות. ולא מנקבים על חברות. ״אמא אמרה שיש לי כרטיסיה אחת בשבוע ואסור לי לנקב יותר״. בהתחלה אולי פתאום יבואו פחות חברות, אבל לפחות הילדה תבין מי חברה שלה, ומי לא.


משפט אחרון - אני ממליצה בחום ללכת ליעוץ. אתם, בלי הילדה.

ומשפט אחרי אחרון - ילדה שמזמינה לשינה ומבטלת ברגע האחרון, זה מגעיל. ולא הייתי פותרת אמא שהיתה אומרת לי ״שיסתדרו ביניהן״. אז אני חושבת שגם אתם צריכים ייעוץ איך לדבר עם אנשים. להבין מה מקובל לתת לילדים להסתדר (לקבוע מפגשים, לבחור שותפות לעבודה) ומה לא מקובל וחובה להתערב (להבריז לחברה שהזמנת).

 

[להעלות ליגה]

תשובה מדויקת

 

[בת האש]

 

[Ani15]

עם הרוב אני מסכימה

אבל יש לי בת 10 בבית, וגם היא ילדה די מרצה מטבעה, אבל היא לא מתקשרת לברר איזה ממתקים החברות יביאו לטיול ולא מתייעצת עם חברות לפני שקונה בגדים או כל דבר כזה. מה שמתואר בפוסט הפותח בשרשור זה כמעט פתולוגי. ילדה יכולה להיות "כמו כולן" אבל לא במידה שהיא מפתחת תלות בתשובות של חברותיה במקום להחליט בעצמה.
&nbsp
ועוד מלה לאמא: את לא חייבת לקבל את התשובות של האמהות האלה ולא כל ילד יכול "להסתדר בעצמו". את בהחלט יכולה להחליט שהילדה שלך לא מספיק אסרטיבית בעצמה, ולכן את מתערבת גם אם האמא הזו לא רוצה להתערב. ואלא אם האמא הזו רוצה שאת תגידי לבת שלה מה דעתך בענין זה, את בהחלט יכולה להגיד לה בעצמך מה דעתך על ההתנהגות הזו ומה תייעצי לבת שלך בהמשך בענין החברות עם הילדה הזו. זה לא המצב האידיאלי, באמת היה עדיף שיסתדרו בעצמן, אבל אף אחד מאיתנו לא מושלם. לשיקולך.

 

[מ א י ה ועוד3]

הכל אמרו לך. רק בקשר ל"שיסתדרו ביניהן"

נשמע לי שלבת שלך יצא שם של נודניקית שלא מרפה ומתנהגת שלא בהתאם לנורמות. מכיוון שכך, יש ילדות שיגידו לא, ויש כאלה שיתחמקו ברגע האחרון בגלל שגם הן בסך הכל רק ילדות. אני חושבת שלאמהות פשוט לא נעים לומר לך שהילדות שלהן ניסו להתחמק. זה הרבה פעמים לא מזלזול, אלא דוקא מתוך מבוכה, ואתם לא עוזרים לילדה בזה שאתם מנסים לחייב את הבנות מהצד השני לעמוד במפגשים האלה בלי לתת את חלקכם בלהבין האם הבת שלכם העמידה אותן במצב שהן לא ראו ממנו פתרון אחר.
&nbsp
היה לי מקרה לפני כשבועיים שאמא של חבר של הבן שלי, בן 14 וחצי, התקשרה וניסתה לגרום לי לומר לבן שלי לשחק עם הבן שלה בהפסקה או לא. בפועל אמרתי לה שאני כבר לא מתערבת במי החברים של הבן שלי בהפסקות (רבאק, בשנה הבאה עולה לתיכון!). מאחורי הקלעים, אני יכולה לומר לך, הבן שלה מאד ילדותי וגם חצוף, מאלה שמסתבכים בבית הספר. אני בכלל לא רוצה לעודד את הבן שלי לשחק עם הבן שלה. הם לא ילדים, והבן שלי לדעתי הראה שיפוט מאד סביר בהתנגדות לשתף פעולה עם השטויות של הבן שלה. עם זאת, היא בכלל לא רואה את הדברים כך, ולדעתה הבן שלה הוא זהב טהור. אני לא מעונינת לחנך אותה או את מה שמתרחש אצלה בבית, ולדעתי לילד הזה יש בהחלט בעיות רציניות שהן לא בהכרח תוצאה של חינוך אלא של בעיות אורגניות ורגשיות, ולכן לא טרחתי בכלל להכנס לזה. אמרתי בדיוק את מה שאמרו לך "תני להם שיסתדרו" ולבן שלי אמרתי - תפעיל את שיקול הדעת שלך. אם זה מה שאומרים לך, הייתי מתייחסת לזה כשם קוד בלבד ל"את צריכה לעשות בדק בית למה לא רוצים לשחק עם הבת שלך, ואני לא יכולה לעשות את השיחה הזו איתך".

 

[mykal]

מבינה את מה שכתבת,

ומקוה שהאם תיתרם מדבריך,
רק שצריך להזהר--כי זה עלול להשמע שיפוטי,
וההשואה למקרה של הבים שהבאת, לפחות שני הבדלים מהותיים.
1)הגיל יש הבדל בין הגילאים שזה הפרש ממעותי.
2)הבן ל האם המתקשרת,מתנהג שלא כראווי, בעוד,
לפי דברי האם בתחילה, הילדה בכל השאר, היא שחקנית ראשית,
ותלמידה טובה שעוזרת.
אז יכול להיות שהיא קצת נודניקית, או מושא לקנאה,
הכי חשוב שמישהו מביה"ס יעשה איזהתצפית, וזו בהחלט יכולה להיות היועצת,
ולשקף מציאות. או להבין איפה הטעות, כדי לתקן.

 

[גלתיאה של הספרות]

וגם: האמא מספרת שהן באות אליה הביתה בשמחה

כלומר, הבעיה היא (על פני הדברים) לא שהן לא מעוניינות להיפגש איתה, אלא שהן מנצלות אותה.

 

[מ א י ה ועוד3]

אני לא בטוחה

ואני אומרת בזהירות, שאולי הילדות לא רוצות לבוא, ומקבלות את כל הפיתויים והפינוקים שקשורים לזה כאל "מס" שעושה להם את כל הענין שווה. לדעתי כדאי לחשוב על זה כי למרות שזה כואב, צריך לפעמים להבין מה הבעיה כדי לנסות ולפתור אותה.
&nbsp
&nbsp

 

[mykal]

עם המשפט האחרון שלך,

אני בהחלט מסכימה,
אבל לאדם לבחון את עצמו, או אתת הילד שלו--
זה קשה, כי אלה דפוסי חשיבה והתנהלות מוכרים,
ומה באמת מפריעה לאחר--מישהו אחר אמור ל"האיר" (הא' בכונה)
ולהסביר מה מפריע ומה קשה.
מה גם שעל פניו לפי דברי האם--(בכל שאר התחומים הרלונטיים לכיתה הזו)
היא בסדר גמור ואולי אפילו מעל לממוצע.

וכן לפעמים בגלל ילדה אחרת שמקנאה ומנהיגה נגדה, נוצרה אוירה?!
מערכות יחסים בין חברות/ים זו דימיקה מורכבת--
ולכן הצעתי שיתצפתו על ההתנהלות הקבוצתית שם--כדי לאתר את הבעיה.

אישית, הייתי ממליצה לאם, ללמד את הילדה אסרטיביות ולא לקבל את החברות בכל פעם שהן משלמות "מס" כדי להנות.
(אגב, כולנו גם מבוגרים משלמים מיסים חברתיים בכל חברויות ובכל קשרים
ביינאישיים באשר הם, רק זה נעשה בשיקול ולא בשקיפות בד"כ.)
ולרשום אותה לחוגים שבהם יש חברות אחרות ולא מהכיתה.
זה יכול להוות איזו אינדיקציה לבנית הקשרים החברתיים של הילדה.