קיבלנו תוצאות אבחון של הגדול

mykal

New member


 

adif11

New member
אני חושבת

שאם זו הרגשת הבטן שלך ואת שלמה איתה וגם רופא שאת סומכת עליו ומתחברת למה שהוא אומר חושב כמוך אז כנראה שזה מה שצריך לעשות.
 
אנה,

האם המורה בשאלון אבחון קשב וריכוז סימנה 6 סעיפים בדרגה בינונית? לא מסתדר לי, לפי הסיפורים הילד לא נשמע "בעיתי" מבחינת המורה. וגם לא מסתדר לי - אם הילד תלמיד מצטיין, למה לתת טיפול תרופתי בהפרעת קשב? הבן שלי מאד דומה לשלך לפי תיאור, רק לא מחונן אלא סתם מצטיין.
 
מה זה דרגה בינונית? 3?

כן, היו לא מעט כאלה. הוא לא תלמיד מצטיין, הוא תלמיד טוב, והרופא טוען שמה שמפריע לו להצטיין זאת הפרעת קשב. ולכן הוא גם פגיע מאד כי מרגיש שמסוגל ליותר ולא מבין למה זה לא קורה.
כשמלאתי את השאלון, לא מעט סעיפים סימנתי 2-3, אבל עדיין אני לא רואה שהמצב חמור.
 
עונה

כן, דרגה בינונית זאת דרגה 3.
לפי הבנתי, האבחנה מאד עדינה. בעיקרון, לפי מה שאני מבינה את אמורה לסמן 3 אם הסעיפים האלה מפריעים לתפקוד היומיומי של הילד. זה עדין. לאמא אחת זה יפריע , לאמא אחרת זה לא יפריע. אם את שואלת אותי, הייתי מתיעצת עם הילד ומראה לו את השאלון ושואלת את הילד האם לו הסעיפים האלה מפריעים בתפקוד יומיומי. האם הוא חושבת שכדאי לקחת טיפול תרופתי כד לטפל בבעיות הקיימות. עונה בתור רוקחת.
אצלי זה הפוך. הבן שלי ראה את השאלון וחושב שהסעיפים מפריעים לו. המורה ענתה בשאלון שהכל תקין בגלל שמבחינת המורה הוא תלמיד מצויין והיא איתו לא נתקלת בבעיות. גם בבית הסעיפים קיימים אבל להבנתי כמעט לא מפריעים לתפקוד יומיומי. כלומר זה שהוא מעופף לא מפריע לתפקוד הבית. דיברתי על זה עם הבן שלי. הסברתי לו שאם לדוגמה יש ילד ששוכח לכבות תנור או שוכח לנעול את הבית או באופן קבוע שוכח להביא ציוד או לא מכין שיעורי בית בגלל שהוא מעופף - אז זה מפריע לתפקוד. במיקרה של הבן שלי הוא מצלח להתגבר על הבעיות האלה בעזרת אינטליגנציה. נתתי דוגמה של ילד שנולד צולע אבל עדיין רץ מצויין כי הוא גבוה והשרירים שלו עובדים מצויין ואז בעצם לא צריך לטפל בצליעה כי הוא מצליח להתגבר על הבעיה כך שהבעיה למעשה לא קיימת. אמרתי לבן שלי שייתכן שבשלב יותר מתקדם הוא כן יראה שהמצב מפריע לתפקוד ואז נחשוב מחדש ונמלא שאלון - לדעתי זה יקרה בשלב בגרויות או באוניברסיטה ואז בעיני לגיטימי לגמרי לתת טיפול תרופתי. אבל זה מאד עדין. רק את יודעת על הבן שלך האם הפרעת קשב שלו מפריעה לתפקוד. מבחינת המורה - אם הילד לא מצליח בלימודים ומסוגל כלומר חוסר הצלחה נגרם בגלל הפרעת קשב = פגיעה בתפקוד. האם המורה הפנתה אתכם לאבחון או פנית לבד? אם הייתי בנעליים שלך הייתי מתיעצת עם הילד ומתיעצת עם רופא המאבחן הפרעות קשב דרך קופ"ח ( אין לו עניין בעוד מטופל בפרטי שיחזור אליו לביקורות מדי פעם). בכלל נהוג לתת טיפול תרופתי להפרעת קשב כאשר היא מפריעה לתפקוד, כמו לדוגמה בדיכאון. ורק אדם עצמו או הורה או מורה יכול להגיד האם מפריע לתפקוד. הסיבה: גם במתן תרופות יש חיסרונות ונהוג לתת תרופות כאשר החיסרון מלא לתת עולה על חיסרון של כן לתת.
 
גם הילד מילא שאלון כזה

הוא ענה הרבה בשאלה עושה טעויות רשלניות או מתקשה לשים לב לפרטים
ענה על המון שאלות מעט. לדוגמה, לומד באיטיות מאשר הייתי רוצה, מתקשה לארגן שיעורי בית, יש לי פתיל קצר, אני מתקשה לארגן משימות ופעילויות, נדרש ממני מאמץ רב לסיים שיעורי בית, רעשים מוציאים אותי מהריכוז, אני צריך לקום ולהסתובב בעת הכנת שיעורי בית, אני מאבד דברים וכד'. המון דברים דהוא ציין אבל טוען שזה במקצת.
 
והמורה דווקא רשמה הרבה דברים

הסיכום של התפקוד היה, לדוגמה, מפוזר, שוכח מחברות וספרים, שולחנו מאד לא מסודר כולל הסביבה.
היא רשמה הרבה בסעיפים של מתקשה לארגן עצמו במשימות, מאבד חפצים, שכחו ביום יום, מדבר הרבה. ובין הרבה למעט היא ציינה לא קשוב לפרטים, ידיים ורגליים בתנועה, מתפרץ לשיחה ועוד. אבל לדוגמה, רשמה בכלל לא על נראה לא מקשיב כשמדברים איתו, קם ממקומו, מתקשה בפעילות שקטה.
 
ומוסיפה

וגם מתכננת לקחת את בני לאבחון דידקטי, אולי על סמך אבחון יקבל התאמות כמו תוספת זמן בחינה וטופס עם אותיות גדולות ומרווחים בין השורות - בני חושב שזה יעזור לו. במיקרה של התאמות אין סיכוי לנזק מתופעות לוואי של תרופה כך שזה נראה לי יותר מתאים בשלב זה.
 
המשך

למיטב זיכרוני, בשאלון מופיע:
בכלל לא
דרגה קלה קיים אבל לא מפריע לתפקוד, אפשר לחיות עם זה
דרגה בינונית - מפריע לתפקוד
ברמה גבוה - מפריע מאד לתפקוד
אני לא רופאה, רק מביעה את ההבנה שלי כרוקחת בהגיון שמאחורי האבחון על סמך הלימודים האקדמיים שלי.
 

ede1

New member
יש דמיון לבן שלי העולה לחטיבה, טרם ביצענו איבחון.

בני לא מצטיין, אך תלמיד טוב וחיובי עם קשיים בריכוז. טוב בחשבון ובמדעים, עם קשים לו בשפה (קשה לו לבטא את עצמו) וכו'. לא מסוגל לשבת הרבה

אני דווקה כן שלחתי למופ"ת. לדעתי חשוב לאתגר ילדים כאלו. אחרת הוא ישתעמם בכיתה. כן אהיה שם בשבילו ואתמוך בהתחלה. בכל מקרה באזור מגוריי לא ניתן להתקבל למופת ללא קרני, ראיון, מכינה, מבחן. כל שלבים אלו נועדים לטעום את הלחץ ועומס במיוחד לילדים כאלו. לבני לקח זמן להבין שציונים של 90-100 שהוא רגיל לא מתקבלים בקלות במופת, אין מה לעשות. קיבל 60 במבחן והתחיל ללמוד. חיזקנו כמה שיכולנו והסברנו.תמיכת הורים חשובה מאוד. לא רופאה ולא בעלת מקצוע בתחום וחושבת שיש שלב בחיים שצריך ללמוד להיכשל ולקום בעזרתינו ובעזרת צוות המורים.
לדוגמה עובדה שבני נכנס למסלול זה והיו ילדים שהוא מכיר שלא הצליחו חיזק לו מאוד את מיטחון עצמו וכו'.

בהצלחה בכל החלטה!
 
למעלה