קיבלנו תוצאות אבחון של הגדול

קיבלנו תוצאות אבחון של הגדול

קשב וריכוז כולל המלצה לקונצרטה, הפרעה קלה בקואורדינציה, קשיים רגשיים וחברתיים, פגיעות נרציסטית על רקע תסכול וחוסר מיצוי פוטנציאל (שזה אומר משהו בסגנון חוסר ביטחון ואגו פגוע כי לא מגיע להישגים שחושב שיכול). ממליצים לשלב טיפול תרופתי לבעיות קשב ופסיכולוג לשפר את הביטחון העצמי.
כמובן שאני עדיין עוסקת בחטיבה. אז בפגישה הראשונה הרופא אמר לשלוח למופ"ת כי ילדים דומים לו ובית ספר קטן עדיף לילד רגיש. עכשיו אמר שאסור בשלב זה להעמיד אותו בפני אתגר ושמופ"ת עלול לדרדר אותו נפשית. אז כנראה שהתחושות שלי היו נכונות. עכשיו נותר לשכנע את הילד. הרופא אמר לספר לו על בעיות קשב אבל לא על הקטע של האגו הפגיע. נראה מה נעשה
 

mykal

New member
לשכנע אותו למה

שלא רוצה זה לגע בו שוב.
למה לא יותר נכון, לתת לו את הטיפול התרופתי, שקצת ירגיע,
ולעזור בו ולתמוך בו לימודית כדי שההצלחה תאיר לו פנים,
ואז גם האגו יחלים.
אני לא מבינה את המסלול בו תשכנעי אותו כמה הוא לא מסוגל--
כדי שהאגו יחלים--מוזר.
 
לא הבנת

הרופא ממליץ בשלב זה לא לשלוח אותו לבית הספר בו יהיו לו קשה לימודית. שאם יתקשה, לא יצליח להתמודד עם הכישלון. והוא בטוח יתקשה כי הרמה מאד גבוהה, כולם תלמידים חזקים, ומצפים שהם ישלימו המום חומר לבד.
האפשרות השניה היא לשלוח אותו לבית ספר עם רמת לימודים גבוהה אבל ללא לחץ לימודים עצום. ככה הוא עדיין יקבל השכלה טובה, אבל יהיה בין הטובים, ויחד עם טיפול פסיכולוגי להעצמה שלו ולחיזוק הביטחון העצמי יגרמו לו לשיפור בכל התחומים.
וכמובן שאף אחד לא יגיד שהוא לא מסוגל. אלא נחפש סיבות אחרות למה לא. לדוגמה, שמגמת הפיזיקה חזקה יותר בבית הספר השני (הוא מתעניין בנושא), שהמורים טובים יותר וכד'.
 

mykal

New member
הבנתי מצוין,

הילד שלך ילד חכם, הפרעת הקשב שלו עכבה אותו קצת,
אם יטפלו בה הוא יסתדר.
אבל--את בוחרתללכת במה שנראה לך טוב יותר.
מאחלת הצלחה.
 
את רצינית?

הרופא אמר שאסור לנו לשלוח אותו לשם! שזה יכול להוביל לדיכאון. שהוא לא בשל רגשית להתמודד.
וכן, זה תואם לרצון שלי ולמה? כי זיהיתי את מה שהרופא אמר בלי לדעת את המושגים הרפואיים. ואגב, לפני המפגש עם הרופא אתמול, החלטנו כן לאפשר לו לנסות.
 

mykal

New member
אני רצינית מאוד,

את תעשי מה שנראה לך, ומה שמתאים לך,
בהצלחה.
 
ובבית הספר הגדול לא יהיו לו אתגרים?

אני לא מבינה את הרופא הזה.

על כף אחת של המאזניים - אתגר לימודי (שאולי הילד יעמוד בו, ואולי לא). וסביבה סובלנית יותר (בלי אלימות, ילדים דומים לו, בית ספר קטן שיעזור אם יהיו קשיים). שזה בעיקר מה שהוא צריך.

על הכף השניה - גם אתגרים לימודים (אולי קלים יותר, לא בטוח בכמה). גם אתגרים חברתיים, ואולי גם בית ספר פחות תומך רגשית.

נראה לי כאילו את והרופא בניתם לכם תדמית סביב ה״כיתת מופ״ת״ כאילו זה משהו כזה מיוחד... מפחיד... אתגר בלתי רגיל...
 
את צודקת

בקטע של תמיכה וסביבה דומה. לכן בהתחלה הרופא אמר אפילו לא לשקול את בית הספר ה"רגיל".
מבחינה לימודית במופ"ת רצים בחומר ומצפים מילדים שיישבו שעות בבית וילמדו לבד. בדקתי, זה לא סתם ניחוש שלי.
ולא בנינו שום תדמית. הרופא מהאזור, מכיר את שני בתי הספר, ושאלתי את דעתו בלי לומר מה אני מעדיפה.
ולכן גם כל ההתעסקות הזאת, כי הוא לא ילד "רגיל" שאם ייכשל זה לא סיפור.
 

Ani15

New member
הרופא המאבחן הוא פסיכיאטר?

כי אם לא, עם כל הכבוד, אין להמלצות שלו שום ערך, למעט העובדה שהן מחזקות את הבחירה שלך ולכן נוח לך להשתמש בהן. אני לא מזלזלת בתחושת הבטן שלך לגבי מה שטוב לילד שלך, בהחלט אפשרי שאת יודעת טוב ממנו מה טוב בשבילו. אבל באבחון בטחון עצמי ואגו פגוע אני לא נוהגת להקשיב לרופא נוירולוג או רופא ילדים עם התמחות בהתפתחות הילד, או להמלצות שלהם לגבי בית הספר. זה בתחום של פסיכולוגים ופסיכיאטרים, ורק האחרונים מאבחנים קש"ור.
 
ועוד משהו

הרופא ציין שהילד נמצא בהכחשה לגבי הקשיים שלו. הוא אפילו ציין את זה בסיכום.
 
בכלל רופא מקסים. לא לשתף את הילד?

למה להסתיר ממנו את הבעיה?
הדרך לפתור בעיה, זה קודם כל להבין אותה. לתת לה ניסוח. לזהות כשהיא צצה ומפריעה.

אני מבינה שלא להגיד לו ״יש לך אגו פגיע״. אבל למה לא לשתף אותו בכך ש״האבחון הראה שקשה לך להתמודד כאשר אתה מרגיש שאתה לא מצליח כמו שהיית רוצה״.

שימו הדברים על השולחן. תחשבו ביחד, בעיקר הוא - איך הוא ינסה לשנות

נניח יום אחד הוא ייכנס מבית הספר, יגיד ״אני כשלון, הכי טיפש בכיתה״.

אז תוכלי לאמר לו - ״זוכר שאחרי האבחון אמרו שאתה לפעמים לוקח ללב כשאתה לא מצליח? אז הנה, קרה לך היום. שב, תרגע. מה בדיוק קרה? לא הצלחת שאלה אחת? כמה שאלות כן הצלחת? אתה מבין שהשאלות שהצלחת מראות שאתה בכלל לא כשלון...״ וכולי וכולי
 
לגמרי מסכימה איתך. בעיניי כל הליך אבחון, בטח בגיל הזה, צריך
להסתיים בכך שהילד עצמו נפגש עם הרופא ושומע ישירות ממנו את הממצאים וההמלצות, יכול לשאול שאלות ולקבל תשובות בהתאם למה שמטריד אותו.
אין לי ספק שבחלק מהמקרים - ונראה שגם במקרה הזה - צריך להיפגש עם ההורים בנפרד כדי שאפשר יהיה לדבר בחופשיות בלי לברור מילים, אבל גם לילד עצמו יש את הזכות לשמוע ישירות ממי שבדק אותו את מסקנות הבדיקה.
 

iris511

New member
אני מאמינה שכל אמא יודעת מה טוב לילדים שלה.

ובאופן כללי אני לא בעד לתת כימיקלים ,במיוחד אם זה לא נועד להצלת חיים.
 
מצרפת לקודומותיי...

חלק מהמלצות הרופא ממש תמוהות בעיניי...
&nbsp
רוב האנשים היום סובלים מהפרעת קשב וריכוז ולא מתמודדים כל כך טוב עם כישלון...
אני כזאת.
החיים מאלצים אותך להתמודד לפעמים...
&nbsp
אני עושה תואר שני במנהל עסקים ולקוחת ריטלין לפעמים והורי תמיד עודדו אותי ללכת ללמוד איפה שאני רוצה וכשהיה קשה ניסו לתמוך ולעזור (בעצמם או בעזרת שיעורים פרטיים).
&nbsp
אם הילד רוצה ללמוד במופת והתקבל לשם, אני לא רואה סיבה לא לאפשר לו.
אם הבנתי נכון, גם את וגם האבא אקדמיים כך שתוכלו לעזור לו או לקחת שיעורים פרטיים במידת הצורך.
אני לא חושבת שנכון להשאיר אותו בכיתה בה לא יאתגרו אותו והוא יהיה בין הטובים או ממוע בה מחשש שיכשל.
&nbsp
בקשר לפגיעה באגו- לא יודעת מה נכון לעשות והאמת שהייתה מתייעצת עם פסיכולוגית ילדים ועם רופא נוסף. משהו ברופא הזה לא נשמע לי...
&nbsp
אני חושבת שאתם מלחיצים מאוד את ילדיכם בנושא הלימודים...
אני מאוד מבינה כמה חשוב לך בתור אמא שהם יצליחו אבל זה לא שכל העולם נבנה על חטיבה או בית הספר בו ילמדו...אולי החוסר התמודדות של בנך עם כישלון נובעת מהחשש שלא יעמוד בציפיות שלכם...
 
הוא כן עומד בציפיות שלנו

לכן גם הופתעתי מאד מאבחון הקשב. כן, הוא רשלן ולא שם לב לפעמים, אבל הציונים גבוהים, מעל 90 בכל המקצועות.
ואני בוחרת חטיבה לא לפי הלימודים, אלא לפי המקום בו הוא ירגיש יותר בטוח בעצמו ושמח יותר.
וכן, נתייעץ עם פסיכולוג בנושא. בכל מקרה, צריך למצוא לו טיפול. ואפשר להחליט גם עוד חודשיים.
 
ניסית לשאול אותו איפה הוא רוצה ללמוד?...

ויכול להיות שכרגע הפרעת הקשב לא משפיע כל כך אבל אם זה לא יטופל, זה רק ילך ויחמיר ויקשה עליו בהמשך...
&nbsp
שיהיה בהצלחה במה שתבחרו
 

mykal

New member
רציתי לומר לך שזכית

הורים תומכים ומעודדים זו ברכה גדולה.
יש הורים שהם "תובעניים"לימודית, ולוחצים על השגים,
ויש ילדים שלא יודעים להתמודד עם זה.
כל הכבודלהוריך.
 
אני יודעת....אמא שלי מדהימה ואבי ז"ל היה מדהים!

אני באמת מרגישה שזכיתי בכל הקופה איתם...
&nbsp
הדבר היחידי שדרשו ממני הוא ללמוד, ואם הציון לא היה מושלם זה היה בסדר.
תמיד ישבו ועזרו עם שיעורי בית או מימנו שיעורים פרטיים (גם כשלא היה....).
אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי ואני כל כך מודה כל יום שזכיתי בהורים כאלה...
הם תמיד רצו שאצליח אבל העיקר היה לנסות, וברוב המקרים באמת הצלחתי :)
&nbsp
תודה על מה שכתבת...
 
למעלה