הושבה לבד בגלל בעיות התנהגות

מ צ ד ה

New member
שוב, אני לא מעודדת התנהגות זאת, להיפך, רואה זאת

בחומרה ומגנה אותה.
בידודו שלו, כשיש עוד כמה שמתנהגים ככה, היא זו שצרמה לי.

הגננת העירה לו והסבה את תשומת ליבנו ומאז אנחנו חופרים לו על זה.

הוא אומר שהוא לא יכול להתאפק. שמשהו בו פשוט דוחף אותו להתנהג ככה.

מגיל 0, הוא ואחותו מחונכים לכך שלא מכים ולא נוגעים באחר בלי רשות ובטח שלא מכאיבים ומדברים בכבוד. אני גם חוזרת ואומרת לו שאם מישהו נוהג בו באופן כזה שייגש למחנכת. כך שאני לא מבינה מאיפה מגיע "הילד הרע". כי בבית, או בגינה עם ילדים מהכיתה וגם כשהוא מתארח או מארח הוא לא מתנהג ככה. להיפך.
 
ולגבי איך לגשת לנושא איתו -

קודם כל להתחיל לפמפם לו ללא הרף שהוא לא נוגע באף ילד אחר! אם מישהו מרים עליו יד בזמן השיעור (ואני די בטוחה שזה לא קורה) - שייגש מייד למורה.
כבר סיפרתי פה שאני אומרת לילדות שלי שלא הבאתי ילדים לעולם כדי שהם יגרמו סבל לאחרים - אולי את לא רוצה להגיד משהו כל כך נוקשה, אבל כן להבהיר שבשום פנים לא מכאיבים לאחרים!
לגבי להוציא את הדברים לשיעור - אין לי עצות כי גם אצלי יש בעייה כזאת (כלומר, לאחת הבנות), ולא הצלחתי לפתור אותה. השיטה של המורה לתת נקודות לקבוצה נשמעת בתיאוריה לא רעה - אבל בפועל אני רואה שאצלכם זה לא עובד, ואולי אפילו מזיק.
לגבי אי השקט על הכיסא - יש פתרונות שלאו דווקא ימצאו חן בעינייך, כי הם "מסמנים אותו" במובן מסוים (אבל גם האי שקט עושה זאת ממילא) - כמו כיסא מיוחד, להושיב בשורה האחורית (וגם בבידוד), וכו'. אבל דווקא בזה לא הייתי "מאשימה" אותו ולא נוזפת בו, כי סביר שהוא עושה את הדברים האלה בהיסח הדעת ולא בכוונה, ואפילו לא שם לב.
לגבי פטפוט - שוב אין לי עצות. גם אני הייתי פטפטנית ויש משהו בעייתי ואפילו לא הומני בלהושיב אנשים (בין אם הם ילדים ובין אם הם מבוגרים) על כיסא ולהגיד להם להיות בשקט לפרקי זמן של 45 דקות עם הפסקות קצרות באמצע.

ואנקדוטה משעשעת כדי להפיג קצת את המועקה - כשהבת שלי הייתה בת 3-4 בערך, צילמתי אותה עושה פאזל, ובתמונות רואים שהיא לרגע לא יושבת כמו שצריך, אלא עושה עמידות ראש וכל מיני תנוחות מוזרות. לפני שצילמתי אותה בכלל לא שמתי לב לזה - כי בבית הדברים האלה לא מפריעים, ואפשר להתנועע איך שרוצים. בבית הספר שלה (בחו"ל) הייתה שיטה מוזרה שבה גם ב-א' וב-ב' יושבים על שטיח כמו בגן (בישראל, האמת, אפילו בטט"ח הקטנה שלי כבר יושבת על כסא). היא התקשתה לשבת בלי לזוז על השטיח (אלא נשכבה וכו') ובאמת הביאו לה (לצערי זמנית) כסא מיוחד והושיבו אותה מאחורי כולם כדי שלא תפריע לאחרים כשהיא נשכבת על השטיח וכו'. לי, אישית, זה נראה פתרון סביר, וילדים רגילים לכך שכל אחד קצת שונה ויש לו איזה משהו משלו - אבל זה מאפשר לה לא להסיח את דעתם יותר מדי, והמורה מרוצה.
לגעת באחרים ולהציק להם פיזית לא היה אצלנו אף פעם, כי את שטיפת המוח שציינתי הן מקבלות מגיל 0. הן כן היו בחוגי אמנויות לחימה וכו'.
 
הצקות שקטות ? בעיטות וצביטות ? זו אלימות לכל דבר !

אף אחד לא צריך לסבול את ההצקות שלו .
האלימות בבתי הספר עברה כל גבול ! ובמקום לגבות את הבן שלך כדאי שתגבי את המורה שצריכה להגן על ילדים אחרים מההצקות של הבן שלך !
 

מ צ ד ה

New member
אני לא יודעת איך הסקת שאני מגבה את התנהגותו

של בני כשזה ממש לא המצב. נהפוך הוא. אני מגנה אותה ומנסה למנוע אותה ולמצוא לכך פתרון. בשביל זה פתחתי את ההודעה. כדי למצוא פתרון.
 

snty

New member
הושבה לבד

יש לי אליך שאלה - אם בנך היה ילד שקט שלא מפריע ולא "מציק" האם היית רוצה שיושיבו לידו ילד שמציק בשקט בבעיטות וצביטות ומפטפט?
אני אמא לילדה שקטה וטובה ואמרו לה שהיא צריכה לעזור להרגיע את הילד המפריע. הילדה ממש לא אהבה את התפקיד והייתי צריכה לפנות למחנכת שתעביר את הילדה למקום אחר. לא מגיע לה עונש כי היא שקטה.
למה אחרים צריכים לסבול?
כדאי שתסתכלי גם קצת על הצד השני.
 

מ צ ד ה

New member
אני מלכתחילה לא רוצה שבני יהיה מציק והבת שלך

ממש לא הייתה צריכה לקבל עצמה משימה כזו ולא היו צריכים לבקש ממנה דבר כזה. זה לא צריך להיות באחריותה.

אני בהחלט מסתכלת על הצד השני וקבלתי פה נקודות מבט ורעיונות שיעזרו לי להתמודד על הבעיה. כך שאני בהחלט מסתכלת על הצד השני.
 

Ani15

New member
אבחון, ויפה שעה אחת קודם

למרות שאני רק אמא לילד עם קשו"ר ADD ולא מאבחנת עם ידע מקצועי, אני מנחשת לפי מה שכתבת שמדובר בהפרעת קשב. אי שקט, פטפטנות, קשיי התארגנות - כמעט כאילו קראת את רשימת התסמינים והעתקת לפוסט שלך... הפרעת הקשב גורמת תסכול עמוק בגלל הקושי שלו לעמוד בדרישות בכתה, עוד מימי גן החובה, שם מתחילים לדרוש מהילדים להתרכז. התסכול "יוצא" על חבריו, ממש כמו ילד שלא מדבר אז נושך. עם כל הסימפטיה לעמיתיו לשולחן (ויש, אין שום סיבה שילד יהיה חשוף לצביטות, בעיטות והצקות), יכול להיות שיש פה "לא ילד רע אלא ילד שרע לו". אני דווקא חושבת שהפתרון שהמורה מצאה הוא טוב למדי - הילד שותף למה שקורה בכתה אבל מנוטרל מהאפשרות להפריע לחבריו וגם חשוף להרבה פחות הסחות דעת שמפריעות לו כנראה.
&nbsp
את יכולה לצפות מהמורה להפנות אותך לאבחון אבל לא כולן יודעות לזהות את זה ולא כולן רוצות לזהות ולקחת אחריות על המלצה כזו. הכתובת שלך בביה"ס היא היועצת אבל זו פרוצדורה כל כך לא יעילה שאם יש ביכולתך הכלכלית להגיע לאבחון פרטי אני מאוד ממליצה (בין 1000-2000 ש"ח, תבדקי אם יש לך השתתפות מביטוח רפואי משלים או פרטי). את מחפשת אבחון להפרעת קשב ו/או פסיכודידקטי. למיטב זכרוני את דרומית, אז אני יכולה לתת לך כמה המלצות באיזור (ובטח את יכולה לקבל עוד מסביב), היועצת יכולה להמליץ לך (וגם להפנות אותך לשפ"ח לאבחון חינם אם את לא יכולה כלכלית לממן אבחון), ותמיד אפשר לפנות לניצן - הם קצת פחות נחמדים מבעלי מקצוע שאת משלמת להם פרטי אבל בהחלט מנוסים ומקצועיים. עוד סיבה להגיע לאבחון היא לקבל המלצות כבר עכשיו לפני סוף שנה"ל - מכיוון שאם הוא מתאים לקבל עזרה ממרכז הלמידה בביה"ס צריך להפנות את התיק שלו לוועדה לפני סוף שנה"ל (הוועדה מתקיימת בקיץ בד"כ), ולא כדאי לפספס אחרת את מאבדת שנה שלמה (הבאה).
&nbsp
ועוד מילה אחרונה: אם מדובר באמת בהפרעת קשב, הטיפול היעיל היחיד הוא ריטלין. את לא חייבת לתת לו את התרופה, אבל מאוד כדאי לאבחן גם אם את לא רוצה תרופות. האבחון נותן "אישור" לכך שהילד "נורמלי" ומצביע על "אשם" בבעיות ההתנהגות שלו, ומאפשר לך ולו (וגם למורה) להגיד לעצמכם: זה ילד נורמלי ונבון עם הפרעה, זה לא "ילד דפוק" (תתפלאי כמה מהר הוא יגיד את זה על עצמו, וכמה זה עוזר לדעת שיש "שם" לבעיה והוא לא "דפוק"). האבחון ייתן גם המלצות לדרכי למידה ופעולות שאפשר לעשות כדי להקל עליו ועל הסובבים אותו גם בלי תרופות, וכדאי.
 

Ani15

New member
תודה, לא ידעתי

אז אם כך נדמה לי שבכתה א עדין אפשר לפנות להתפתחות הילד (עם הפניה מרופא הילדים וממש עכשיו כי זה קצה גבול הגיל שהם מקבלים) לאבחון קשו"ר נוירולוגי.
 

ליאת של עדי

New member
מנהל
חח אני גם באתי עם אבחון דומה

הבן שלי זז המון במקום. כשהמורה באה אלי שנה שעברה, שלפתי אבחון עם "בעיית תנועתיות יתר" שעל הנייר זה נשמע לי הכי מטומטם שיש, אבל זאת באמת בעיה שלא בשליטתו והוא באמת מוגדר כילד עם סוג של הפרעה. המורה לוקחת ברצינות לתשומת ליבה ומושיבה אותו בחלק גדול מהזמן לידה (שזה בערך הצ'ופר הכי טוב לילד בכיתה) נותנת לו לצאת לסיבוב ולחזור כדי להוציא אנרגיה, שולחת אותו כשצריך לשלוח ומקבלת בהבנה את ההפרעה הזאת.
 

gpa3

New member
זה לא רק מה הילד יגיד על עצמו, זה גם הדימוי שנוצרת וכבר

נוצרה על הילד. גם הילדים ידחקו אותו הצידה וגם ההורים. אבחון הוא לשלול (או לאושש) משהו בצורה הכי אובייקטבית, עד כמה שאפשר, שיש. בקיצור, נכון....
גם אם האבחון יראה שאין הפרעת קשב וריכוז, כך נראה לי, הטיפול יהיה נכון יותר (כי לעשות טבלאות התנהגות כשמתעלמים מקושי אובייקטיבי, אולי לא ייתן מענה נכון).
 
במצב הזה, עדיף לשבת לבד

הילד עכשו סובל. ויותר גרוע - יוצר לעצמו שם מאד לא טוב. בקרב הילדים, ובקרב הוריהם.

אם הבת שלי היתה אומרת לי שיוסי בועט בה ומקלל אותה, ואז אמא של יוסי היתה שואלת אם יוסי יכול לבקר אותנו, התשובה שלי היתה חד משמעית - ״אין מצב!״

נראה לי שעדיף לשנות את ההתנהגות של הילד, ורק כשתראו שהוא מסוגל לשבת ליד אחרים בלי לפגוע בהם - להחזיר אותו.

חוץ מזה - הוא באמת צריך להבין שמי שצובט ומקלל - לא יכול להיות ליד ילדים אחרים. את לא מעבירה לו את המסר הזה. להיפך.
זה לא עונש. זו הגנה על ילדים אחרים. אם יום יבוא והוא יישב ליד ילד שירביץ לו, אני בטוחה שאת תדרשי שהילד ההוא יעבור מקום.
 

בת האש

New member


 

ayaht

New member
חוזרת ומדגישה מה שחלק אמרו לך

האמפתיה מסתיימת ברגע שהילד שלך מציק/צובט.

טפלי בזה לפני שהוא באמת יסבול מהילדים האחרים ומההורים שלהם.

אף אחד לא צריך לספוג אלימות כלפיו.
בית ספר אמור להיו מקום שהילדים מרגישים בו בטוחים ומוגנים.

המורה מהצד שלה צדקה מאוד כשהושיבה אותו לבד.
זה פחות או יותר הכלי היחיד שיש לה (להעניש/להוציא מהכיתה כבר אסור למיטב ידיעתי).
טיפול ואבחון זה באחריותך.
חבל שהתנגדת לזה.
הוא יפגע בילדים אחרים והם כבר ידאגו לפגוע בו חזרה בצורה יותר כואבת.
 
התאור שלך נשמע מהצד כמו הפרעת קשב קלאסית

את כותבת שאת לא מכירה את התופעה ואני (שממש מופתעת שב2017 יש הורה שלא מכיר אותה )ממליצה לך בחום לעשות מחקר מעמיק ולבקש הפניה לריפוי בעיסוק בקופח שלך וכמובן להמשיך לעבוד בצמוד ליועצת.

חלק מהתגובות פה גם מראות על בורות בנושא הזה.
כמו שכתבת הוא אמר לך שהוא לא שולט בזה, מי שיש לו הפרעת קשב (או אולי גם בעיה בויסות חושי) לא יכל כמובן לשלוט בכך ללא טיפול מתאים. זה לא הוגן לבקש ממנו משהו כזה בכלל, גם לא בצורת חיזוק של סמיילים (סליחה, חייכנים) שסתם תעורר אותו לחוסר המסוגלות. זה גורם לילדים רגשי נחיתות נוראיים - יש לי בעיה ואני לא יכל להיות כמו כולם. אני פחות מכולם.

לי מהצד נשמע שעד שבאמת תאבחנו מה גורם לו להפריע לאחרים ולעצמו זה לא דבר שלילי לשבת לבד. הוא יכל לשחק עם החברים בהפסקות (בהנחה שהוא לא מכה אותם וגורם להם להתרחק). כמה שלא תדחי ותמסמסי אלא תחקרי ותתני לו מענה לבעיות תוכלי למנוע בכח רב את דחיית הילדים ובעיות חברתיות. זו לא המורה אשמה בזה. ולהיות מורה ל30 תלמידים זה לא קל גם ככה. צריך להבין מה גורם לילד לבעיות ולטפל.

המון המון המווווווון בהצלחה.
בטוחה שהילד מקסים ורק זקוק לחיזוק בצורה הנכונה (תרופתי או טיפולי בצורה שימליצו מומחים)
 
קודם כל טוב לראות אותך פה


אני מאד מבינה שהיא כותבת שהיא לא מכירה את התופעה
גם אני מנוסה מאד ויש לי ידע רב
והעלתי ילד לכיתה א עם קושי באחיזת עיפרון
כי הגננת לא שמה לב לשזה וגם אני לא
כי לא ידעתי מה לחפש
ועד לא מזמן הוא כתב עם קרטון מתחת לדף כי אחרת היו חורים
מרוב שהכתיבה היתה חזקה.
 
מציצה כשיש קצת זמן


לא התכוונתי לכך שהיא לא מכירה כי לא נעשה אבחון או שלא עלו על הנושא עד היום. אלא לכך שהיא לא מכירה שיש בעיה כזו - הפרעת קשב וריכוז.

לפחות מצאתם פתרון יצירתי
 

מ צ ד ה

New member
שמעתי עליה אך מעולם לא חקרתי לעומק ו/או ידעתי

את מקורה ומאפייניה.

בכ"א, ממשיכה בבירור ותודה על תגובתך.
 
אז לא הבנתי אותך נכון

טעות שלי. הבנתי מכמה תגובות שענית, שאת לא מכירה את התופעה כלל.
כמובן שאף אחת מאתנו לא מאבחנת (וגם לא את כאמא). אם את מכירה את ההפרעה הזו בשם ולפחות יש לך ידע בסיסי במרכיביה, עכשיו כשאת יכולה יותר לזהות את התסמינים אצל הילד שלך, אפשר לברר ולקדם את הטיפול המתאים.

אגב, ישנם הרבה מאוד ילדים שמאובחנים היום כבעלי ההפרעה. לחלק לא קטן יש אפשרות לעזור בלי כל מני עזרים תרופתיים. צריך רק אבחון נכון כדי לשים את האצבע בדיוק על הסיבות ואז אפשר לטפל באופן הנכון עבור הילד.
ראיתי תגובה שכתבו לך פה על ניצן ועל החיוב והשלילה. אני לפני שנים היתי אצלם בעצמי. האבחון היה מקצועי, היה איתי בסדר גמור, ושלחו אותי עם רשימת המלצות שיכלתי ליישם. (עשיתי בהמשך אבחון נוסף כשהגעתי לאונ' כי הם לא קבלו את ניצן אלא מכון פרטי שלהם והמסקנות בגדול היו דומות מאוד)
 
למעלה