שיעורי בית להגשה בכיתה ב

[להעלות ליגה]

שיעורי בית להגשה בכיתה ב

המורה למדעים החליטה שהילדים לא מתקדמים בקצב טוב
דורשת מהם ללמוד ולעשות 20 עמודים (נושא שלם)
תוך שבוע
דפדפתי אתמול בחוברת
השיעורים לא קשים ואני יודעת שהוא יצליח לבד

השאלה היא אם היא לא הגזימה

מן הסתם הווטסאפ עלה באש אתמול
אני הצלחתי לשבת לי בפינה
כמו שלימדתן אותי

 

[הייתיאביבקיץ]

נראה לי שהייתי יושבת בצד בשקט. זה לא נורא.

אם זה משהו שהילד מסוגל בלי קושי רב - הייתי אומרת לו ״יופי. נראה מעניין״ ואולי אפילו יושבת לידו חלק מהזמן. שיסביר לי את החומר החדש והמרתק שהוא למד בעצמו.

אם זה משהו שהוא לא מסוגל, הייתי אומרת לו שיעשה מה שהוא יכול, אולי עוזרת לו קצתֿ, אבל לא מכריחה לסיים אלא שולחת לשאול את המורה אם יש משהו שהוא לא מבין.

במדעים זה די נפוץ, כי עובדים עם אתר מאד נחמד ששכחתי את שמו. הרבה נושאים למדו בעצמם בבית, ובזכות האתר המוצלח ההוא - הלימודים חוויתיים ולא קשים במיוחד.

 

[ליאת של עדי]

לא מעט אבל

הרבה מורות לא מצליחות ללמד בגלל בעיות התנהגות של הילדים
אם זאת הסיבה, הם אמורים להבין את זה.

 

[macaroni35]

קודם כל כל הכבוד על לקיחת "צעד אחורה"...

תני לאחרים לרוץ קדימה- תילחמי רק על מה שבאמת חשוב ואל תתנדבי להיות מיד זאת שקופצת בראש....

דבר שני כך גם אצלנו - המורים לא מלמדים ואז מתעוררים ומבינים שצריך להדביק חומר ומעמיסים ברמות שאין לתאר....

אז להציף ולדבר - זה לא ממש יעזור...
מדעים זה מקצוע חביב ונחמד הייתי זורמת...אבל כשזה קורה בחשבון ...לדוגמה..
וקרה 15-20 עמודים הילדה קיבלה ממני אישור כתוב וחתום למורה שיש לה אישור שלא לבצע הכול....מכל החומר עשתה מעט ומדגמי ובזה זה הסתיים - המחאה הפרטית שלי.....

יום חמים

 

[חייבתלהגיב]

אצלי זה הפוך

אני מכריחה את הילדה (מספר שתיים) לעשות את כל התרגילים בספר, ולא לדלג על אלה שהמורה אמרה לדלג. למה? כי הם מדלגים על חלקים לא הגיוניים שנחוצים להבנה, ואז יש להם חורים בהבנה.
אצל הבת הבכורה שלי היא למדה חשבון בחו"ל בספר מאוד יסודי, שהסתכל על כל נושא מכמה כיוונים ופיתח אצל הילדים את ההבנה והחשיבה המתמטית - פה לא רק שהספר לא מדהים ולא מאוד יסודי, עוד מדלגים על חלקים שחשובים להבנה... וקשה גם לגרום לילדים להבין שהמטרה היא לא לסיים הכל כמה שיותר מהר, אלא להבין מה שעושים - וברגע שמבינים גם עושים את זה יותר טוב ויותר מהר. זה אחד היתרונות של שיעורי בית - שיש לי אפשרות לרסן קצת את הניסיון לסיים כמה שיותר מהר, ולהעמיק קצת יחד עם הילדה, וגם לתקן טעויות בהבנה או חוסרים בידע אם יש. בבית הספר בחו"ל לא הייתה אפשרות כזאת כי עשו הכל בכיתה - אבל לפחות הספר היה ממש טוב (והבת שלי לא ממש עשתה את התרגילים, אבל כן רכשה את הידע שמקבלים מהספר על ידי האזנה בחצי אוזן למורה).

 

[חייבתלהגיב]

(הכוונה שהם מדלגים על חלקים

שלא הגיוני לדלג עליהם. הכוונה היא לא שהחלקים עצמם לא הגיוניים...).

 

[סמי הכבאי7]

אפשר לשאול איזה ספר?

אצלנו לומדים עם ה.ש.ב.ח.ה, ואני לא מרוצה. ספר חופר ומעיק, עם המון שאלות 'דונו בנושא'.

 

[חייבתלהגיב]

הספר שהן לומדות איתו עכשיו?

כשרים והקשרים במתמטיקה. גם בו יש שאלות "דונו בנושא", אבל בגדול הוא בסדר (אם לא מדלגים...). לפעמים יש שאלות חשיבה (עליהן המורה תמיד אומרת לדלג, אבל אני אוסרת לדלג).

 

[macaroni35]

שאלות חשיבה זה כמו שאלות אתגר בשבילים ...למה לדלג....

 

[חייבתלהגיב]

האמת שאחת השאלות הייתה כל כך קשה,

שהבכורה, ושני המבוגרים (אני עם תואר שני במתמטיקה, ובעלי פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה) התקשו לפתור אותה... אבל אני מניחה שהמורים מקבלים את התשובות גם, אז זה לא כי המורה לא ידעה לפתור בעצמה... אולי זה כדי למנוע תסכול מהתלמידים - זה הרי לא שאסור, אלא שזו לא חובה.

 

[macaroni35]

מסכימה אבל אפשר לומר שזו רשות...

יש מספיק ילדים שחושבים מחוץ לקופסא....
ואני דווקא בעד השילוב שזה יוצר - חשיבה משפחתית משותפת....
ערך מוסף מחוץ ללימודים הבנאליים....וזה גם מראה לילדים שגם ההורים בעלי התעודה לעיתים מתקשים ....ולא הכול ידוע להם...

 

[חייבתלהגיב]

לא להגזים - בסוף הצלחנו לפתור

 

[סמי הכבאי7]

למדו אצלנו בשיטת סינגפור, ולפני שנה עברו לה.ש.ב.ח.ה

שאלתי למה, ונאמר לי שגילו שמשרד החינוך דורש יותר ידע מילולי והסברים, ופחות ידע טכני. לכן עברו להשבחה, שהוא ספר מאוד מילולי, שדורש מהתלמיד להסביר המון, לחשוב על דרכים נוספות וכו'.
לי זה מפריע משתי סיבות- ראשית, אני חושבת שסינגפור לא נוגעים רק בידע טכני, אלא בהבנה של החומר, וזו שיטה טובה. שנית, בתור מורה להוראה מתקנת אני רואה כמה קשה לילדים המתקשים עם השיטה. והם נדרשים לא רק לפתור, אלא גם לכתוב הרבה, וזה מעיק ומעייף.
חוץ מזה, נותנים שיעורי בית- שאלות של 'דונו', עם מי הם אמורים לדון?

 

[חייבתלהגיב]

לדעתי ללמוד מתמטיקה במילים זו טעות.

כלומר, בעיות מילוליות זה בסדר, אבל לא להסביר במילים את הפתרון - הגרעין של המתמטיקה הוא לא מילולי, וחבל להפוך אותו לכזה. אמנם מתמטיקה היא לא שפה, אבל זה די דומה לשיטה של לימוד שפה אחרת שבה כל דבר צריך להסביר בעברית - נניח נותנים לך לתאר ציור באנגלית, ואז להסביר בעברית למה תיארת את זה כך באנגלית. את יודעת לעשות את זה, אבל זה שלב מיותר בתהליך, שגם אולי יפגע באוטומטיות של השפה, של שליפת המילים בשפה, וכו'.
דרכים נוספות זה מעולה בחשבון - אבל, שוב, לא במילים, אלא במספרים / ציורים / וכו'. להראות את הדרך במתמטיקה זה לכתוב משהו כמו 2*10+2*2=(10+2)*2=12*2, לא להסביר את זה במילים.
לא מכירה את שיטת סינגפור, אבל מה שאת מעלה מזכיר לי חסרון של הספר שהיה לנו בחו"ל - היו תרגילים רבים בכל עמוד, ורק לראות את זה הרתיע חלק מהילדים.

 

[בת האש]

מתמטיקה היא לא רק שפה, אבל היא גם שפה. לפני שהמציאו את הקיצורים המקובלים בימינו, היה לוקח כמה פסקאות לכתוב מה שבימינו כותבים בשתי שורות.
&nbsp
וגם כשמסבירים משהו מילולית, זו שפה שדי שונה משפה הטבעית. כמו נניח, הוכחות בגיאומטריה. יש הסבר מילולי, אבל ההסבר הוא שם של משפט או משפט.
&nbsp
בעיני, אם הם רוצים הסברים מילוליים שילמדו לוגיקה מתמטית. זה גם יעזור בפסיכומטרי... ואולי ישפר את יכולת הסקת המסקנות.
&nbsp
<מילא, את מי מפתיע שמשרד החינוך לא מבין מה זה מתמטיקה? מתמטיקה זה לא הבנת הנקרא. הבנת הנקרא זה מאוד חשוב, אבל אמורים ללמד את זה בשיעורי לשון, לא חשבון>

 

[ליאת של עדי]

ללמד מתמטיקה במילים זה ללמד את הילדים איך ללמוד מתמטיקה

בכיתות הנמוכות שם נלמד הבסיס, החומר הוא קל וילדים חכמים פותרים את התרגילים בקלות מכוח הידע ולא מתוך הבנה.
למה אני מתכוונת? לדוגמא, כשאומרים כמה זה 5+5 הילד יודע ישר שזה עשר. אבל הוא צריך להבין שאם הוא מוסיף עוד חמש פריטים לחמש הקיימים יש לו עכשיו עשר פריטים, יותר מהכמות ההתחלתית. זאת אולי דוגמא פשוטה אבל זה החלק החשוב ביותר במתמטיקה מתקדמת, להבין מה עושים ולא לנסות להיצמד לנוסחאות יבשות.
אז כל הדיונים והמלל סביב זה, מאלץ ילדים להסביר מה הם עושים, ולא פלא שהרבה מתקשים כי זה החולשה של רבים מהם. מגיעים לכיתות גבוהות יותר ונתקעים כי הם לא למדו איך לגשת, הבנת הנקרא וישום מעשי אלה בעצם נקודות התורפה.

 

[חייבתלהגיב]

את ההבנה שאם הוא מוסיף חמישה פריטים

לחמישה הקיימים יש לו עכשיו עשר פריטים הילדים רוכשים לפני שהם מגיעים לכיתה א' ולפני שהם לומדים לכתוב - ובכל מקרה זה ממש לא מה שמבקשים להסביר כשמבקשים להסביר.
ספר טוב מלמד את הילדים בדיוק את הדברים האלה - מה זה מספר ומה זה חיבור ומה זה חיסור, בכל מיני דרכים - אבל לא דרך מילים, אלא דרך ציורים, וכו'.

 

[בת האש]

אם את חושבת שההפך ממילים זה נוסחאות, את לא מבינה מתמטיקה

ילדים נתקעים בכיתות הגבוהות כי הם לא הבינו את המהות של מתמטיקה של הוכחת משפטים. "משפטים" זה לא נוסחאות. הדבר הכי קרוב שיש לזה בתוכנית הלימודים זה גיאומטריה - בדיוק המקום בו שינון לא עוזר בכלל, בניגוד להבנה.
&nbsp
הסיבה שעברו במתמטיקה ממילים (כמו שהיה בספרי מתמטיקה לפני מה מאות שנים) לסימונים היא שנוח וקריא יותר ככה, וקל יותר להבין.
&nbsp
ואם יש ילד שלא מבין שאם מוסיפים מספר הפריטים גדל, אז יש לו בעיה גדולה - ובכלל לא מתמטית. הבת שלי בגן יודעת את זה, ולא כי לימדו אותה חיבור בגן.
&nbsp
ואגב, בכמעט ולא צריך להבין מה עושים לא בחטיבה ולא בתיכון. חוץ מגיאומטריה וממש ממש קצת באינדוקציה ובפסבדו-חדו"א, לא צריך להבין בערך כלום אלא רק להשתמש בנוסחאות.
&nbsp
ובנוגע למתמטיקה מתקדמת - למה בדיוק את קוראת ככה?

 

[ליאת של עדי]

אם יש משהו שאני מבינה בו זה מתמטיקה

הבנת הנקרא זה הקטע החלש שלי, אני לא מבינה מה את רוצה. מי אמר שההיפך מנוסחאות זה מילים?
מתמטיקה מתקדמת מבחינתי זה אלגוריתמים, לא ציינתי כי זה מקצוע קצה מבחינתי בתחום ולא מדבר למי שלא למד אותו. להבין אלגוריתמים זה להבין את המשפטים שהם אומרים בצורה הפשוטה. כשאנשים נוהרים אחרי נוסחאות, הם לא תמיד מבינים מה זה אומר.
אני רואה ילדים בכיתות גבוהות שמבצעים תרגילים על אוטומט, וכשהדברים משנים פורמט הם נתקעים.
הדוגמא שנתתי היא בסיסית ופשוטה אבל עמד רעיון מאחוריה, אם לא הבנת אותו, סבבה.

 

[חייבתלהגיב]

רק שהבנה במתמטיקה לאו דווקא עוברת דרך מילים -

ולהפך, מילים לפעמים יכולות להפריע.
גם באלגוריתמים פעמים רבות האלגוריתם מנוסח במילים רק בדיעבד, ו/או בליווי הציורים שהם בעצם האלגוריתם האמיתי והאופן שבו הגיעו אליו.
נניח במיון - זה יכול להיות רצף ריבועים עם חצים, וכשחושבים על האלגוריתם מזיזים את הריבועים בראש (או את המספרים בתוך הריבועים), וכו' - זה לא עניין למילים, והמילים נכנסות מאוחר יותר, כשרוצים להסביר את זה למישהו אחר, שמשום מה לא מבין את הציור עם הריבועים והחצים, או את "מעבירים את זה לזה" בליווי תנועות ידיים... (כי כנראה הוא לא אלגוריתמיקאי בעצמו...). אבל המשמעות לא טמונה במילים - ואם נשארים ברמה של המילים אי אפשר להבין לעולם - צריך לעבור לרמה הויזואלית / מופשטת כדי להבין את המשמעות של המילים, ו/או כדי להמציא את האלגוריתם בעצמך (בניגוד למה שקורה ברוב יתר המקצועות, שבהם המשמעות היא באמת במילים ואין עוד שלב).
בהחלט צריך להבין ולא להישאר ברמת הנוסחאות - אבל רמת הנוסחאות לא מאוד שונה מרמת המילים - שתיהן לא הרמה של המתמטיקה עצמה.