בועת sabon
New member
מנסה גם פה, 2 שאלות לגבי בת 5 וחצי
היא על התפר בין פעוטה לילדה..
ילדה חברותית, חכמה ורגישה, בגן חובה. לא הכי קל לה מבחינה חברתית בגן אבל משתפר.
שאלה ראשונה: עד היום הרבה יותר התארחנו מאשר אירחנו, בעיקר בגלל נוחות והעדפה של החברים, אבל היו גם מקרים שאירחנו בהם. בגן יש תאומים (בן ובת) שהם חברים שלה ולפעמים אמא שלהם מבקשת ממני להוציא אותם מהגן עד שאחותם הגדולה תגיע, עניין של 10-20 דקות. בפעמים הבודדות שזה קרה הבת שלי מתרגשת ומתלהבת כל כך שהיא ממש מתקשה לשלוט בעצמה. מילדה רגועה יחסית היא מתחילה לקפוץ בהתלהבות, לצעוק, לרוץ, לחבק אותם בלי הפסקה וגם להציק להם. היא לא מקשיבה לי כשאני מנסה להעיר לה ורק כשהם הולכים היא נרגעת ואז גם יש נפילת אנרגיה עצובה. דיברתי איתה על זה כמה פעמים וכשאנחנו מנהלות שיחה כזאת היא מקשיבה, מבינה ועונה לעניין אבל כשאוספים אותם היא שוב מתנהגת ככה. מה עושים?
שאלה שניה וממש לא קשורה לראשונה: היא קטנה בגודלה. תמיד היתה. לכן גם פיזית קצת פחות חזקה ומודעת לזה. היא לא מרביצה ולא מחזירה כשמרביצים לה. היא לרוב מתלוננת בפני הצוות (צוות של 2 מותשות על 35 ילדים שובבים והמון קשיים). אני שומעת ממנה לא מעט על הצקות בגן וגם דיברתי כמה פעמים עם הגננת אבל הדאגה העיקרית שלי היא לגבי שנה הבאה, כשהיא תהיה בכיתה א'. קטנטונת בבי"ס של כמה מאות תלמידים שגדולים ממנה. לפני כמה ימים היא סיפרה לי שהיא נכנסה לשירותים בגן וכמה בנות נכנסו בזמן שהיא היתה שם למרות שהיא ביקשה מהן שלא יכנסו. זה קצת הכניס אותי לסרטים כי בשנה הבאה היא תלך לבד לשירותים שמשמשים את כל ילדי ביה"ס ואין שם מבוגר שמשגיח. יש לה בן דוד שיהיה שנה הבאה בכיתה ו' בביה"ס הזה והוא הסכים להיות החונך שלה אבל זה רק בהפסקות. אני לרוב לא אמא דאגנית/היסטרית/אובר פרוטקטינג וכן מעודדת אותה לעצמאות ולהסתדר בעצמה אבל זה מדאיג אותי. מבחינה רגשית והתפתחותית היא לגמרי מוכנה לכיתה א'. איך מכינים אותה לזה?
אשמח לשמוע מהניסיון שלכן.
סליחה על האורך ותודה לכל מי שקראה.
היא על התפר בין פעוטה לילדה..
ילדה חברותית, חכמה ורגישה, בגן חובה. לא הכי קל לה מבחינה חברתית בגן אבל משתפר.
שאלה ראשונה: עד היום הרבה יותר התארחנו מאשר אירחנו, בעיקר בגלל נוחות והעדפה של החברים, אבל היו גם מקרים שאירחנו בהם. בגן יש תאומים (בן ובת) שהם חברים שלה ולפעמים אמא שלהם מבקשת ממני להוציא אותם מהגן עד שאחותם הגדולה תגיע, עניין של 10-20 דקות. בפעמים הבודדות שזה קרה הבת שלי מתרגשת ומתלהבת כל כך שהיא ממש מתקשה לשלוט בעצמה. מילדה רגועה יחסית היא מתחילה לקפוץ בהתלהבות, לצעוק, לרוץ, לחבק אותם בלי הפסקה וגם להציק להם. היא לא מקשיבה לי כשאני מנסה להעיר לה ורק כשהם הולכים היא נרגעת ואז גם יש נפילת אנרגיה עצובה. דיברתי איתה על זה כמה פעמים וכשאנחנו מנהלות שיחה כזאת היא מקשיבה, מבינה ועונה לעניין אבל כשאוספים אותם היא שוב מתנהגת ככה. מה עושים?
שאלה שניה וממש לא קשורה לראשונה: היא קטנה בגודלה. תמיד היתה. לכן גם פיזית קצת פחות חזקה ומודעת לזה. היא לא מרביצה ולא מחזירה כשמרביצים לה. היא לרוב מתלוננת בפני הצוות (צוות של 2 מותשות על 35 ילדים שובבים והמון קשיים). אני שומעת ממנה לא מעט על הצקות בגן וגם דיברתי כמה פעמים עם הגננת אבל הדאגה העיקרית שלי היא לגבי שנה הבאה, כשהיא תהיה בכיתה א'. קטנטונת בבי"ס של כמה מאות תלמידים שגדולים ממנה. לפני כמה ימים היא סיפרה לי שהיא נכנסה לשירותים בגן וכמה בנות נכנסו בזמן שהיא היתה שם למרות שהיא ביקשה מהן שלא יכנסו. זה קצת הכניס אותי לסרטים כי בשנה הבאה היא תלך לבד לשירותים שמשמשים את כל ילדי ביה"ס ואין שם מבוגר שמשגיח. יש לה בן דוד שיהיה שנה הבאה בכיתה ו' בביה"ס הזה והוא הסכים להיות החונך שלה אבל זה רק בהפסקות. אני לרוב לא אמא דאגנית/היסטרית/אובר פרוטקטינג וכן מעודדת אותה לעצמאות ולהסתדר בעצמה אבל זה מדאיג אותי. מבחינה רגשית והתפתחותית היא לגמרי מוכנה לכיתה א'. איך מכינים אותה לזה?
אשמח לשמוע מהניסיון שלכן.
סליחה על האורך ותודה לכל מי שקראה.
