בחירת החטיבה - דיכאון

[mykal]

כמה דברים--

1)אז למה הדגשת דכאונות--אני בהחלט התיחסתי לגישה ולמסר שלה.
בעיני חשוב ללמד את הילד בכל מקרה הוא ילמד שתחשבו
מה מתאים לו ומה רוצה. ולחבב עליו את הענין. ולא כותרת של דכאונות.
2)אז יופי--תכתבי את מה היתרונות ומה החסרונות בכל אחד מהם,
איתו ביחד. ושיבחר, הבחירה שלו תחייב אותו. ומה יעשה בעתיד
עוד הרבה פעמים רעיונות ורצונות יעלו וירדו.
בהצלחה.

 

[חייבתלהגיב]

אני בעד לתת לילד לבחור.

דווקא בחטיבה אין מה להפסיד - מקסימום אם יהיה קשה מדי יעבור לבית הספר השני (אבל כמו שאמרת, אי אפשר הפוך - למופת לא נכנסים אצלכם באמצע). כשזה מגיע מהילד הרבה פעמים זה אומר גם שתהיה לו מוטיבציה - ומוטיבציה זה הדבר הכי חשוב, לא משנה מה.
אצלנו היא רוצה ללכת לחטיבת אמנויות (למגמה של אמנות פלסטית), והבעיה (בהנחה שהיא תצליח להתקבל) היא בעיקר לוגיסטית של איך מגיעים לשם. אין לי עניין שהיא תעשה בגרות באמנות בתיכון, אבל דווקא חטיבה נשמעת לי בדיוק הזמן לעשות מה שרוצים, להבדיל מבתיכון שבו עושים ״מה שחשוב״. אם היא באמת תלך לאמנויות, ואם נישאר באזור, התכנון הוא לעבור בית ספר בתיכון. מבחינתה הרעיון של ללכת לבית ספר לאמנות הוא כמו חלום שמתגשם, והיא מאוד רוצה - וכמו שאמרתי, מוטיבציה היא דבר מאוד חשוב. אבל, כאמור, יתכן וזה ייפול מסיבות לוגיסטיות - זה עדיין בברור.

 

[gpa3]

זה מאוד תלוי בית ספר,

הבת שלי לומדת בבית ספר לאמנויות בחיפה שמאוד חשוב לו להדגיש גם את הלימודים העיוניים, את "מה שחשוב", בגלל המוניטין. אפשר לגמרי לעשות בגרות גם באמנות, למרות שמניסיון של אחרים לא מעטים הילדים שנשברים בעצמם. משהו בבתי הספר לפעמים "מוציא להם את האוויר" (חברה מהעבר הרחוק כתבה שמאז התיכון היא לא ציירה). אבל, זה לא תופס לכולם, אין צורך להוציא את האוויר מהמפרשים וכן, אם מישהו כל כך יודע מה שהוא רוצה (גם הבת שלי מאוד רצתה) אין סיבה שלא.
ובכלל, גם התיכון זה לא סוף פסוק. אפשר ומותר להשתנות עם ההחלטות אחרי התיכון.

 

[חייבתלהגיב]

יש סיבה שלא.

אני רוצה להשאיר לה את האפשרויות פתוחות, וגם להרחיב לה את ההשכלה - לכן אני רוצה שתעשה בגרויות במדעים, מה שלא מתאפשר בבית הספר לאמנות. כן, אפשר לעשות בגרות באמנות - אני פשוט לא חושבת שזה מה שכדאי לה לעשות. היא בהחלט תוכל לחזור לאמנות אחרי התיכון.
אגב, גם היא בעצמה כבר הגיעה למסקנה שכדאי לפתוח את האפשרויות, למקרה שתהיה בעייה עם המקצוע שבו אתה מעוניין.

 

[gpa3]

זה תלוי בבית הספר.

אצל הבת אפשר גם להרחיב מקצועות מדעיים. השאלה אם את יודעת בוודאות שאצלכם אי אפשר. כך או כך, יש לכם עוד זמן.
ברור שמי שיכול להרחיב גם מקצועות ריאליים יעשה זאת.

 

[חייבתלהגיב]

כן, יודעת בוודאות.

לא הבנתי את המשפט האחרון שלך. את יכולה להסביר אותו בבקשה?

 

[gpa3]

לא פעם מי שהולך לבית ספר לאומנויות

גם פחות ריאלי. זה לא הכרח אבל גם לא משהו נדיר במיוחד.

 

[חייבתלהגיב]

היא מאוד ריאלית, וגם הציורים שלה

מאוד מדויקים (למעשה, זה עלול להוות קושי מסוים בקבלה, כי היא פחות טובה ב״לדבר אמנותית״ - למה ציירתי דווקא את זה, איך זה גורם לי להרגיש, וכו׳, ונדמה שזה נדרש בבחינות). אבל גם אם מישהו ריאלי (לצד האמנות), למה לדעתך כדאי לו לעשות בגרות במקצועות הריאליים?
באמת חברה של הבת שלי הרתיעה אותה ואמרה לה משהו כמו שהילדים שהולכים לאמנויות לא טובים ביתר המקצועות. זה לא נראה לי אישיו בכלל, אישית, ונראה לי שיהיה לה מאוד נחמד לצייר וללמוד עם אנשים אחרים שאוהבים ויודעים לצייר.

 

[gpa3]

כמו שטענת, לשמור על אופציות פתוחות

והנה, החברה של הבת למדה את מה שמנחילים פה, שהכי חשוב מתמטיקה ופיזיקה (ומודה, אני גדלתי בארץ אז זה מחלחל בכולנו).
ואם יש ילדים שהולכים לאומנויות כי הם פחות טובים במקצועות אחרים, אז מה? לא כולם טובים בהכל. אפשר לראות את זה גם בדרך אחרת, אלו ילדים שמוכשרים מאוד בתחום מסוים. היא כנראה שמעה את המסר ממישהו (אולי היא גם רצתה וככה שכנעו אותה שלא?)

 

[חייבתלהגיב]

השאלה, בעיניי, היא לא אם נכון או לא

שהילדים באמנויות טובים רק באמנות - אלא השאלה היא - אם זה אכן המצב, האם זה משנה? לדעתי, זה לא משנה, כל עוד עדיין מאפשרים לה ללמוד את כל המקצועות שנדרשים כדי להמשיך בתיכון לבית ספר אחר.
הסיבה ששאלתי אותך למה את אומרת שזה כדאי למי שמסוגל היא שאני בכלל לא מעודכנת במצב היום מבחינת הבגרויות. בזמני הרחבות של כימיה ופיסיקה נתנו בונוסים יותר גדולים מחלק מההרחבות האחרות - אבל חשבתי שחל שינוי מסוים בימינו. אבל אולי עם בנט זה השתנה חזרה...

 

[gpa3]

אני משערת שנותן יותר נקודות, אבל לא יודעת

לא באמת מעודכנת (גם לא ידעתי שהורידו את נקודות הבונוס. אולי תיתי יודעת).
אבל, גם אם לא מדובר בנקודות בונוס, יש מוסדות להשכלה גבוהה כמו הטכניון שדורשים מינימום יחידות לימוד מדעיים. יש גם מקצועות מסויימים שמחייבים (לפני כמה שנים חשבתי ללמוד פיזיוטרפיה, למרות גילי המופלג וכל מיני לימודים על תיכוניים עם סיומות של תרפיה בסוף וחינ"ג, אמרו לי שיש דרישה למינימום של 4 יחידות לימוד במתמטיקה).
לגבי בתי הספר לאומנויות, יש ילדים מכל הסוגים. ריאלים יותר וריאלים פחות.
חטיבת הביניים בחיפה מאוד נחשבת ומאוד נדרשת, כך שתנאי הקבלה הן מעבר למקצוע האמנות שנדרש וכן, יש לימודי ליבה כמו כל בית ספר אחר (רק עם הרבה יותר עומס, בגלל מקצועות האמנות).

 

[gpa3]

אם הוא רוצה ללכת לחטיבה של כיתת המופ"ת למה שלא יבחר

בה? החטיבה השניה היא ברירת המחדל. יהיה לו קשה, הכי הרבה יעבור. לא סוף העולם. קחי בחשבון שהמעבר לחטיבת ביניים לא קל להרבה ילדים, לאו דווקא בגלל הלימודים.
רק נקודה קטנה, אין מקום להתייחס למקצועות "אחרים" כסתם שטויות. מי החליט שהכי חשוב בעולם ללמוד מתמטיקה ופיזיקה?

 

[gpa3]

וגם קצת לקחת את הדברים בפרופורציות

לדעתי יותר מידי מלחיצים היום, נותנים להבין כאילו הבחירות האלה הן "סוף העולם". הרבה ילדים לא יודעים מה הם באמת רוצים בגיל הזה. יותר חשוב שיהיה לו טוב במסגרת שיגיע אליה.

 

[חייבתלהגיב]

הבעייה היא שבחלק מבתי הספר

אם לא בוחרים בהם בכיתה ז׳, הסיכוי להיכנס אליהם בהמשך קטן עד לא קיים. והשאלה היא בדיוק באיזה בית ספר יהיה לילד טוב - ואותו רוצים לבחור בכיתה ז׳. אצלנו ההתלבטות כפולה - כי הקטנה עולה לט״ח, ומסתבר שגם בגיל ארבע יש מסגרות שאם לא בוחרים בהן בגיל ארבע אי אפשר להיכנס אליהן בהמשך, וההתלבטות לא פשוטה.

 

[gpa3]

בגלל זה כתבתי שאם הוא רוצה ללכת לכיתת

מופת שינסה והכי הרבה יעבור. איזה בית ספר יהיה טוב לילד, אף פעם אי אפשר לדעת. את זה אפשר לדעת רק בדיעבד. אני יכולה להגיד שהבן לא רצה אפילו לשמוע על בית ספר אחר ממה שכולם הולכים אליו. בהתחלה ניסיתי לשכנע אותו רק שישמע ובסוף הבנתי שאין טעם.
לטעמי נותנים להם לבחור מוקדם מידי. זה גיל לא קל למעברים האלה וגם לתת להם לבחור דברים שמייחסים להם כזאת חשיבות לעתיד בעיני זה מיותר. לדעתי יותר נכון היה להמשיך לפי הדרך שהיתה בעבר, שכולם עוברים לאותה חטיבה וכולם לומדים אותו הדבר (בינינו, זה גם יותר הוגן).
מה זה ט"ח?

 

[חייבתלהגיב]

טרום חובה.

תכלס, הלימודים בחטיבה דומים בכל המקומות גם היום - כדי למשוך את התלמידים יותר שכולם מציעים דברים דומים (בחירה, מקצועות אמנות, הגברות והאצות, וכו׳). לכן הבחירה היא דווקא לגבי מה יהי בתיכון, כי כאמור אז קשה לעבור בית ספר. הסיבה שהבת שלי רוצה ללכת לאמנויות היא כי שם יש יותר שעות אמנות (6 במקום שעתיים או אפילו שעתיים רק בחצי מהשנה בחטיבות אחרות) וגם כי יש פער ברור בתוצרים של הילדים בחטיבות השונות (כלומר, הציורים על הקיר בחטיבת האמנויות טובים בכמה דרגות מהציורים על הקיר בחטיבות אחרות) - אם כי יש בעייתיות מסוימת בהתייחסות לפער הזה, כי הרי מדובר בבית ספר שממיין תלמידים לפי היכולת האמנותית שלהם, כך שמן הסתם נקודת הפתיחה שלהם הייתה פשוט הרבה יותר גבוהה. ה״הצגה״ שבית הספר לאמנויות מסוגל לספק, למי שמתעניין באמנויות פשוט מחסלת את המתחרים. בחלק מבתי הספר האחרים, כולל אחד מבתי הספר שמאוד נחשב ומחשיב את עצמו, נתנו לתלמידים שלומדים מוסיקה בבית הספר להופיע בנגינה ובשירה. בבית הספר הנחשב, למשל, זה היה סביר ואחת אפילו ניגנה יפה. אבל כשהגענו לבית הספר לאמנויות הייתה שלישיית ג׳אז של תלמידים שניגנה בכניסה, ולהשוות אותה למה שהיה בבתי הספר האחרים זה פשוט מגוחך. הם היו פשוט מעולים! לא פחות טובים, לאוזניי, מאשר שלישייה מקצועית. רק מה? בבתי הספר (כולל באמנויות) בכלל לא מלמדים את הילדים לנגן! את השיעורים הפרטיים הם ממשיכים לקבל בבית, ופה הם רק מתאמנים ביחד בנגינה בהרכב, וכו׳ - כששוב, הרכיב המשמעותי ביותר הוא המיון + האהבה והמשיכה לתחום, ולא בית הספר הוא שהביא אותם לרמה הזאת.

 

[gpa3]

לא הבנתי, כי התייחסת לחטיבה (לגבי הט"ח)

אני לא בטוחה שלא מקבלים יותר בבית ספר לאומניות. הם מקבלים הרבה יותר שעות לימוד במקצוע המגמה, גם המורים אמורים להיות ברמה מאוד מסוימת (ברור שזה לא אומר שהמורים בבתי הספר הלא מקצועיים לא טובים). אלו שיעורים שהם מעבר ובנוסף למה שילד אחר מקבל בשעות אחר הצהרים. ברור שלמידת הכישרון הראשוני יש גם משקל, אבל זה נכון לכל בתי הספר ולכל הכיתות המועדפות למיניהן. אני לא בטוחה שקשה לעבור בית ספר בתיכון, לא בהכרח יותר מהחטיבה. אולי יש כמה מסלולים שלא מאפשרים, אבל יש המון מסלולים שמאפשרים. בעבר לא היו מגמות (כשהייתי בחטיבה רק נפתח בית הספר לאומניות בחיפה, שהיה יוצא דופן), כולם למדו את אותם המקצועות. הבחירה במקצועות "לחיים" היתה בכיתה י', שלטעמי יותר מתאים. גם הילדים בוגרים יותר ובעיקר זה גיל שמקבלים החלטות יותר בגלל מה שאני רוצה ללמוד ופחות בגלל מה שהחברים שלי רוצים. בכלל הגעתי למסקנה שעדיף לעבור לחטיבה בכיתה ח', כמו בחלק מהמקומות, ולא בסוף ו' מהסיבה הזאת.

 

[חייבתלהגיב]

אני כן חושבת שמקבלים יותר בבתי ספר

לאמנויות (גם אני דיברתי על השעות) - אבל רוב החטיבות האחרות דומות זו לזו מבחינת המערכת והבחירה וההגברות. את צודקת שלא לקחתי בחשבון את ההבדל בין המורים, כי לרוב אני לא מייחסת להם חשיבות גדולה במיוחד, מהניסיון שלי בבית הספר. לגבי המוסיקה - הם לא מקבלים שיעורי נגינה, ולכך התייחסתי.
אצלנו בוודאות יש קושי גדול לעבור בכניסה ל-י׳ בשלל בתי ספר, והבחירה בהם צריכה להיעשות בכיתה ז׳ או בכלל לא.