ילדים לא מסתדרים

[אנה חדשה]

ילדים לא מסתדרים

בני 11 ו 8 שלי לא מסתדרים. מה עושים? הגדול מציק לשני, וההוא נושך. שניהם אוהבים לשחק איתי, ומכיוון שאין לי זמן לשחק עם כל אחד בנפרד, משחקים יחד ונורא נהנים. אתמול כל אחד בנפרד ביקשו לשחק באותו המשחק, ולא יכולתי. ובלעדי סירבו לשחק. מה עושים?
הם נמצאים לבד אחר הצהריים, ולרוב מבלים במחשב. גם אז, לרוב כל אחד במחשב אחר והם לא מסכימים על מה להסתכל או במה לשחק.

 

[להעלות ליגה]

מחלקת את התשובה

קודם כל לגבי הנשיכות - אפס סבלנות
ועונש- כזה שיבהיר שבעיניך זה חמור מאד
דבר שני
שלא יסתדרו
שכל אחד יתפוס פינה
הם לא חייבים לשחק יחד
ומעניין אותי בגיל 11 עוד רוצים לשחק איתך?
במה בדיוק?

 

[הייתיאביבקיץ]

גם שלי עוד שיחקו איתי אחרי גיל 11...

רמי קוב, קלפים, שבץ נא, סט, המבוך (בעיקר כדי לשמח אותי... אני מתה על המשחק הזה).
בגיל 11 עוד שיחקנו רמז, אבל זה עבר.

מונופול משחקים עם אבא. אני לא סובלת את המשחק הזה.

 

[להעלות ליגה]

בסדר..על משקל כייף לשחק -גם- עם אמא

לא על משקל שאם אמא לא משחקת אז הם לא משחקים

 

[הייתיאביבקיץ]

נכון.

 

[mykal]

בעיני, משפט המפתח שלך

הוא: "....ומכיוון שאין לי זמן לשחק עם כל אחד בנפרד,"
בעצם זה טבעי שכל ילד מתאיםלעצמו מה שהוא אוהב,
ולא בהכרח ישחקו תמיד יחד, ככה הם בוראים את עצמאותם ובגרותם,
אבל--הם מצליחים לריב על תשומת הלב שלך, נכון שאם תשחקי עם האחד,
אין לך תשומת לב לשני. אז או שיריבו בנוכחותך--ואז "מרויחים" תשומת לב של כעס ורוגזה, או שישחקו איתך.
יש מצב שאם תנהלי אחרת את היחסים איתם--הם גם ילמדו להיות יחד,
אולי אפילו נגדך-

.
תצהירי--בכל שבוע אני שעה עם x' ושעה עם y'
ואם אשחק עם שניכם זה יורד מהזמן בנפרד.
גם אין צורך להתערב ביחסים ביניהם, לטובת אחד מהם.
תני להם ללמוד לחיות אחד עם השני.

 

[הייתיאביבקיץ]

באמת משפט מפתח. אולי זה אומר שצריך להתאמץ למצוא זמן

אפשר להבין ילד שמבואס שלאמא אף פעם אין זמן רק בשבילו.
ואז הוא צריך להתפשר, ולשחק מה שאחיו הקטן/מעצבן רוצה, ואמא מתייחסת לאח ולא אליו, ומוותרים לאח, והאח מנצח,....

לדעתי כדאי להתאמץ למצוא את החצי שעה בשביל ילד אחד. גם אם לא בכל יום.
ואז לתת לו 100% תשומת לב.

 

[אנה חדשה]

לא נראה לי שהבנתן

כששניהם משחקים איתי, הם משחקים נהדר. ממש אין תלונות, מעולם לא הייתה בעיה. הבעיה היא שלבד הם לא מצליחים להסתדר.

 

[להעלות ליגה]

הבנתי מצוין

אני אומרת שהם לא חייבים להסתדר ביחד
אני גם אומרת שכשיתבגרו קצת יכול להיות שזה ישתנה
אגב אני מבינה לגמרי את הבאסה שלך

 

[mykal]

הבנו מצוין,

אף אחד לא חשב שאת לא מסוגלת לנהל את הילדים שלך,
מה שברור הוא, שהם מספיק מתוחכמים, להכריח אותך להיות איתם כל הזמן,
או במשחק או בזה שתתערבי בריב שלהם.
ולכן הצעתי, שתקצי זמן מוגבל ומוגדר לשבוע, שבו את משחקת או אם שניהם או בנפרד, ולא יותר, כי יש לך עוד תפקידים,
ואז הם יאלצו למצוא לעצמם פיתרון, או שכל אחד ישחק לבד,
או ביחד, ואם לא תתערבי בריב, כי זה יהיה על חשבון הזמן משחק,
הכל ירגע.

 

[הייתיאביבקיץ]

הבנו שהם רוצים תשומת לב מאמא

ולכן אני בעד שהזמן שמוקצב לילדים יהיה נדיב.

אפילו אם זה אומר בשנתיים הקרובות להביא מטפלת שתהיה עם הקטנים או תנקה את הבית, בזמן שאת עושה זמן איכות עם הגדולים.

אגב, אפשר זמן איכות גם תוך כדי עבודות הבית. עובדת במטבח או מקפלת כביסה תוך שיחה עם אחד הילדים

 

[mykal]

אפשר אפילו

לשכלל את הרעיון האחרון שלך,
לשתף אותם בעשיה, לקפל איתה כביסה,
לעזור לבשל/לקלף/להביא חומרים. השיחות לא מוכרחות תמיד להיות
עמוקות, סתם בכיף הביחד.

 

[נהורית1]

היי אנה

נראה לי שהילדים צריכים הפעלה בעלת משמעות. לשחק איתך זה נותן להם אתגר, הנה הם משחקים עם האמא (איפה האבא בסיפור?). אני חושבת שאם היית נותנת להם מטלות בבית, ששכר בצידן בצורת תשלום סמלי, הם היו מפסיקים לריב והיו מתרכזים בלמלא משימות. אם למשל תלמדי את הגדול (כפי שכתבו כאן) לקפל כביסה, ותמורת זה יקבל נניח 5 ש"ח, אני בטוחה שהיה עושה זאת ברצון. לקטן הייתי נותנת משימה של לסדר את המשחקים בארון בצורה מסודרת. אגב, ככה נהגתי עם ילדי, הם למדו לשטוף בית, לקפל כביסה, אפילו לבשל לעצמם. עכשיו, כנשואים, הם עוזרים המון לנשותיהם בכל מלאכות הבית.