האם אני מגזימה?
לא יודעת אם אתם מכירים, יש עכשיו תחרות ״אליפות הסייבר״ בבתי הספר. בקצרה זאת תוכנית שנועדה לחשוף תלמידים לעולם התכנות באמצעות משחק. החל מכיתה ב.
יצא ויש לנו תאומים בכתה ב, וגם שנינו באים מעולם הנדסת התוכנה. בית הספר שלנו לקח את התוכנית ברצינות, ומינו מנטורים לכל כיתה מההורים (כולל אותי ואת בעלי כמובן) והוא כרגע מובטל, אז הוא אפילו הקדיש יום שלם כמעט בבית הספר כדי לעזור לכולם.
באופן לא מפתיע שני מכורי המחשב שלי ממש מתלהבים מהעניין ורוצים כל יום לשבת ולעבור שלבים.
העניין הוא שלמרות שזה אמור להיות מתאים לגיל, זה עדיין קוד באנגלית ואין המון הסברים, אז בגילאים הצעירים די צריך מבוגר צמוד.
בעקרון אני בעד, ובהתחלה ישבנו איתם והם התקדמו יפה. אבל זה הפך למשהו יותר מדי מוגזם בעיניי.
הם רוצים כל יום לשבת, ובעלי הולך ויושב איתם בחדר סגור, בזמן שאני מתזזת אחרי הקטנים (אחד תינוק בן שנה שצריך 100% תשומת לב כל הזמן) וצריכה להכין אוכל והכל לבד, בזמן שהוא יושב ועוזר להם לתכנת.
אז קודם כל מעצבן אותי שהוא יושב לו בנחת ועושה דברים שהוא אוהב, מה איתי?
וגם היום הייתי צריכה לקחת את האמצעית לחוג ברבע לשש. אמרתי לו שאני יוצאת ברבע לשש והוא יצטרך להשגיח.
10 דקות לפני באתי לתת לו את התינוק כי אני צריכה להתלבש , אז הוא ״נזף״ בי למה לא התלבשתי לפני, ולמה אני מביאה לו אותו 10 דקות לפני שאמרתי, כי הוא לא יכול לעזור להם ככה.
חטפתי את הסעיף! אני אמורה לשבת בבגדים ונעליים שעתיים לפני כדי שהוא לא יצטרך להשגיח? מרגיש לי שכל העניין מוגזם לחלוטין! אם יש אפשרות שיתאמנו, ואם לא אז לא! אם אני צריכה לצאת לחוג אז מבחינתי שיפסיקו גם אם לא הספיקו הרבה היום. היה לנו ממש ריב על זה. מבחינתו למה אני מעודדת אותם ואז לא נותנת להם להתאמן, ואני חושבת שזה בכלל לא קשור ושלא חייבים לשבת על זה כל יום אם לא מתאפשר! זה מעצבן אותו שיש לו תינוק בוכה !
מרגיש לי שהוא נהנה מהעמדה שהוא תפס, ולא בא לו לוותר על זה, ועוד מעיז להעביר עליי ביקורת.
אוף. יצא לי ארוך, לא יודעת אם הצלחתי להעביר את העיקר. אבל הייתי צריכה לפרוק
לא יודעת אם אתם מכירים, יש עכשיו תחרות ״אליפות הסייבר״ בבתי הספר. בקצרה זאת תוכנית שנועדה לחשוף תלמידים לעולם התכנות באמצעות משחק. החל מכיתה ב.
יצא ויש לנו תאומים בכתה ב, וגם שנינו באים מעולם הנדסת התוכנה. בית הספר שלנו לקח את התוכנית ברצינות, ומינו מנטורים לכל כיתה מההורים (כולל אותי ואת בעלי כמובן) והוא כרגע מובטל, אז הוא אפילו הקדיש יום שלם כמעט בבית הספר כדי לעזור לכולם.
באופן לא מפתיע שני מכורי המחשב שלי ממש מתלהבים מהעניין ורוצים כל יום לשבת ולעבור שלבים.
העניין הוא שלמרות שזה אמור להיות מתאים לגיל, זה עדיין קוד באנגלית ואין המון הסברים, אז בגילאים הצעירים די צריך מבוגר צמוד.
בעקרון אני בעד, ובהתחלה ישבנו איתם והם התקדמו יפה. אבל זה הפך למשהו יותר מדי מוגזם בעיניי.
הם רוצים כל יום לשבת, ובעלי הולך ויושב איתם בחדר סגור, בזמן שאני מתזזת אחרי הקטנים (אחד תינוק בן שנה שצריך 100% תשומת לב כל הזמן) וצריכה להכין אוכל והכל לבד, בזמן שהוא יושב ועוזר להם לתכנת.
אז קודם כל מעצבן אותי שהוא יושב לו בנחת ועושה דברים שהוא אוהב, מה איתי?
וגם היום הייתי צריכה לקחת את האמצעית לחוג ברבע לשש. אמרתי לו שאני יוצאת ברבע לשש והוא יצטרך להשגיח.
10 דקות לפני באתי לתת לו את התינוק כי אני צריכה להתלבש , אז הוא ״נזף״ בי למה לא התלבשתי לפני, ולמה אני מביאה לו אותו 10 דקות לפני שאמרתי, כי הוא לא יכול לעזור להם ככה.
חטפתי את הסעיף! אני אמורה לשבת בבגדים ונעליים שעתיים לפני כדי שהוא לא יצטרך להשגיח? מרגיש לי שכל העניין מוגזם לחלוטין! אם יש אפשרות שיתאמנו, ואם לא אז לא! אם אני צריכה לצאת לחוג אז מבחינתי שיפסיקו גם אם לא הספיקו הרבה היום. היה לנו ממש ריב על זה. מבחינתו למה אני מעודדת אותם ואז לא נותנת להם להתאמן, ואני חושבת שזה בכלל לא קשור ושלא חייבים לשבת על זה כל יום אם לא מתאפשר! זה מעצבן אותו שיש לו תינוק בוכה !
מרגיש לי שהוא נהנה מהעמדה שהוא תפס, ולא בא לו לוותר על זה, ועוד מעיז להעביר עליי ביקורת.
אוף. יצא לי ארוך, לא יודעת אם הצלחתי להעביר את העיקר. אבל הייתי צריכה לפרוק
