אחיזה לא נכונה של העפרון - האם לפנות לטיפול מקצועי

[איןאריותכאלה]

אחיזה לא נכונה של העפרון - האם לפנות לטיפול מקצועי

האלפית שלי אוחזת את העפרון באגרוף. האם בשלב זה של השנה יש מקום לפנות לעזרה מקצועית בנושא? איזה איש מקצוע הוא הכתובת לכך?
זוכרת עד כמה אני התקשיתי בלימוד האחיזה הנכונה, ומרבית חיי הכתיבה כאבה לי מהעמוד השלישי ואילך (תודה לאלוהי המקלדות שפטר אותי מכתיבה בעט). לכן רוצה לעזור לה כמה שיותר מוקדם.


ועוד שאלה אם אני כבר פה אחרי אסיפת ההורים -
(אומרת מראש שהמורה היתה קצת מלחיצה)
הילדה כותבת בכתב ראי. אני כתבתי ככה עד כתה ב', זה הסתדר לבד (יש לי את המחברות, פריקית, אני יודעת....) אבל המורה אמרה שהיום הגישה היא לעבודה על זה מההתחלה.
כפי שהיום גם לומדים דפוס וכתב במקביל ועוד דברים שלא עשו בזמני.
אודה לדעתכן בנושא.


שאלה אחרונה - הוספת תרגול אחה"צ
לפי מה שהמורה אומרת היא זקוקה לתרגול נוסף בעיקר בכתיבה נכונה וגם קצת בקריאה.
מבחינתי האלפית שלי מוצפת מידע והסתגלות - בשבוע הבא היא תהיה בת 6 (כן, כן, אני מגיעה לחגיגת יום ההולדת המדוברת) והיא חוזרת עייפה אחה"צ וזקוקה לזמן התפרקות וכיף. בקיצור, קשה לי המחשבה של תרגול נוסף (מעבר למה שאנחנו עושות כמשחק - לא יותר 5-10 דקות ביום, לרוב כתיבה חופשית על דפים).
דעתכן גם בנושא זה בבקשה

 

[בת האש]

אני משתמשת בדבר כזה ששמים על העיפרון לשיפור האחיזה

מעיין לפלסטיק רך ששמים על העפרון (או העט, במקרה שלי). הוא מחייב להחזיק את העט בצורה הנכונה. עולה פחות מעשרה שקלים.
&nbsp
אני לא יודעת את התשובות לשאר השאלות, אבל יש לי עצה כללית להתמודדות עם המורה המלחיצה - אנשים כמוה נוטים להציג את המחירים של אי התערבות. אבל כדאי לזכור שלכל טיפול ולכל התערבות יש מחיר. הם נוטים להתעלם מהחלק הזה (כנראה כי זה לא קורה בבית הספר...).
&nbsp
אני חושבת שמורה שמדברת על תרגול נוסף בכיתה א' היא לא שפויה. באמת! איזה תרגול נוסף? זה מה שאמורים לעשות בכיתה! הייתי מסמנת אותה בתור מישהי שלוחצת יותר מידי ומחלקת בעשר כל אמירה עתידית שלה...
&nbsp
כן הייתי בודקת בנוגע לאחיזה נכונה - אם זה נובע מחולשה של שרירים אז הייתי מחפשת דרך לחזק אותם - תרגילים פשוטים שלא ידרשו יותר מדקה שתיים ביום. אם זה עניין של הרגל אז הייתי משתמשת בכל מיני אמצעים לעידוד אחיזה נכונה. מו הדבר ששמים על העיפרון, או עטים בצורת משולש שנוח יותר להחזיק נכון.
&nbsp
בכל מקרה, לא הייתי נלחצת. הנזק הנפשי מהלחץ של ההורים גדול משמעותית מהנזק התיאורטי שיכול להגרם מכתב ראי, אחיזה לא נכונה, או איטיות בקריאה וכתיבה.
&nbsp
אגב, הייתי שוקלת לההגיד למורה שהגישה שלה מזיקה. אבל זו אני...

 

[בת האש]

מצאתי תמונה של התוסף לעיפרון

http://g02.a.alicdn.com/kf/HTB11gDj...ng-font-b-Pencil-b-font-Pen-font-b-Grip-b.jpg

 

[סמי הכבאי7]

או, סופסוף משהו שאני יודעת!

לגבי כתב ראי- מדובר בעניין של הבשלה מוחית. יש איזור ספציפי במוח שאחראי לעיבוד תמונות מסוג 'אותיות'. האיזור הזה צריך 'ללמוד' שאות מסויימת ותמונת הראי שלה אינן אותו גירוי (שלא כמו צורות שאינן אות, שם זה לא משנה). הלימוד הנ"ל נעשה דרך חשיפה ולכן לוקח זמן. לא נמצא שום קשר בין כתב ראי לשום לקות כלשהי. שימי לב שאותיות שאם נהפוך אותן יתנו גירוי משמעותי (ג ז בכתב), לוקח יותר זמן ללמוד לא להפוך**. תלמידת כיתה ב' שלי עדיין מחליפה ביניהן לעיתים.
כך שבנושא הזה, לא הייתי מוטרדת.
לגבי תרגול נוסף, לדעתי חשוב יותר לא להשניא על הילדה את הקריאה והכתיבה. אם אתן מתרגלות כמשחק כל יום, נראה לי די והותר.
לגבי אחיזת עיפרון- אין לי מושג. הייתי מתייעצת עם המורה, אבל אם היא לחוצה ומלחיצה, אז אולי עדיף שלא. אם יש לך חברה מורה או גננת- אולי איתה.

**רק רוצה לציין, שזה היה נושא המחקר שלי, ולכן מרשה לעצמי להיות נחרצת.

 

[איןאריותכאלה]

תודה לשתיכן

כפי שניתן להבין מהפוסט שלי, אני לא חושבת שתרגול נוסף בכתה א' נחוץ, וגם אם לא היו לה 2 אחים קטנים והיה לנו כל הפנאי בעולם, לא הייתי יושבת איתה - בדיוק כפי שלא ישבתי איתה לקראת כתה א' (המון אמהות מהגן מילאו במרץ חוברות עבודה ואני לא פתחתי אפילו אחת. סולדת מזה מאד). מה שמתרחש בינינו באופן טבעי כחלק ממשחק (או לפעמים 'שיעור' שהיא נותנת לי) בסדר, מה שלא, לא. בשביל זה יש ביה"ס, לא?

הדבר היחיד שאני בהחלט כן מקדישה לו זמן איכותי וגם דורשת ממנה להתאמץ בו - אלה משימות קריאה שהיא מקבלת וצריכה לאסוף עליהן חתימות. הקריאה הראשונה מאד מאד קשה לה, יתר החתימות כבר באות בקלות. בזה המורה לא מכבידה, משימת קריאה לשבוע/שבועיים פחות או יותר.

אני משתדלת להקריא להם סיפור כל ערב, לא תמיד מצליחה, לא תמיד היא בהכרה מלאה כשאני מקריאה, בהחלט לא תמיד היא עוקבת ומרוכזת, ואני לא מוצאת לנכון להפוך את שעת הרוגע של הסיפור למטלה עבורה.


ואני זוכרת כל הזמן שיש לה עוד כמעט 12 שנים במערכת, אבל זמן להיות ילדה אין לה עוד המון.... מקווה מאד שזה לא יתנקם בה.

 

[להעלות ליגה]

היא כותבת עם עפרון אחיזה?

 

[איןאריותכאלה]

זה העפרון עם הספוג עליו? לא. אקנה לה. מקווה שיהיה לה נוח.

 

[להעלות ליגה]

לא

זה כמו בתמונה המצורפת
הוא עטוף חורים עדינים
שם האצבעות אמורות להיות

 

[דיברגנט חדש]

פעם ראשונה שאני רואה את זה

ממתי יש את זה?

 

[הפוך עם ראש כפול]

אני מכירה את זה כבר לפחות 6 שנים. זה לא חדש.

 

[להעלות ליגה]

הגננת של הקטן המליצה לי

לפני שנתיים לדעתי קיים כמה שנים טובות
יש סוג טוב יותר לדעתי
לא מצאתי תמונה בגוגל
יותר מאוחר אצלם ואשלח

 

[להעלות ליגה]

בתמונה המצורפת עפרון אחיזה נוסף

 

[דיברגנט חדש]

מה המיוחד בעפרון שצרפת?

בעפרון הקודם רואים שיש מקום מיוחד לאצבעות, אבל שלך נראה סטנדרטי לחלוטין.

 

[להעלות ליגה]

הוא לא סטנדרטי

זה עיפרון אחיזה
והוא משולש

 

[הפוך עם ראש כפול]

מרפאה בעיסוק, וכמה שיותר מהר
אחיזת אגרוף אינה תקינה לגיל.
מרפאה בעיסוק תבדוק גם את יתר תפקודי הכתיבה, תלמד אחיזה נכונה ותשפר באופן כללי את היעילות הגרפו-מוטורית.
לא נכון בעיניי העניין של תרגול נוסף איתך אחר הצהריים. את לא אשת מקצוע, והיא ילדה צעירה מאוד, שזקוקה לזמן מנוחה. היא צריכה התערבות טיפולית מקצועית ולא סתם תרגול.

 

[איןאריותכאלה]

מה שקצת מפתיע אותי הוא הפער בין כשרון הציור שלה לכתיבה שלה.

אני יודעת שזו מיומנות שונה, אבל כשהיא מציירת היא יורדת לפרטי-פרטים, והיא מציירת גם מהתבוננות מאד יפה ומדוייק.
ברור לי שאין לי הכלים לתרגול נכון איתה, גם כמובן ברמה המקצועית (אין לי ידע) אבל גם ברמה הרגשית (אני חומלת עליה בסוף היום ולא יודעת איך להפוך את כל העניין למשחק וגם קצת דואגת מאז השיחה ולא חושבת שטוב שהיא תחוש בזה) - בגלל זה שאלתי מיד לאיזה סוג של איש מקצוע אני צריכה לפנות, והאם דחוף עכשיו. אבחן מחר את האחיזה שלה, אני לא בטוחה שזו ממש אחיזת אגרוף, אבל זו בטוח לא "אחיזת מקור" כפי שהמורה שלה אומרת שהיא צריכה לאחוז.

 

[הפוך עם ראש כפול]

זה לא ממש משנה. אם המורה רואה בעיה, לכו למרפאה בעיסוק
ותבדקו את העניין. אם הכול בסדר, תהיו רגועים. אם לא - תטפלו. בתחום הזה חשובה מאוד התערבות מוקדמת ככל האפשר. אין טעם לחכות.

 

[פלמינגו88]

נצל"ש

מה לגבי אחיזה של הקמיצה במקום האמה? האם גם זה דבר שדורש מרפאה בעיסוק? הבת שלי בת כמעט שש וחצי, ציור וכתיבה הם עיסוקים מאוד מרכזיים אצלה, היא מציירת מקסים, מאוד מפורט ושולטת היטב בעפרון, אבל כאמור, מחזיקה את העפרון בעזרת אגודל, אצבע וקמיצה וטוענת שעם האמה זה פשוט לא נוח לה...

 

[הפוך עם ראש כפול]

האמת היא שבימינו קצת פחות מדגישים את עניין האחיזה עצמה
ויותר מסתכלים על היעילות הגרפו-מוטורית. כלומר, כל עוד הילד מסוגל לווסת את מידת הלחץ שהוא מפעיל על כלי הכתיבה (לא חזק מדי ולא חלש מדי), כותב בקצב תקין, לא מתעייף פיזית במהירות רבה מדי, מצליח לארגן היטב את הכתיבה במרחב (התאמה לשורות, שמירה על שוליים, שמירה על גודל תקין של האותיות, שמירה על רווחים בין מילים) ומעצב אותיות באופן תקין - כל עוד זה קורה, שיחזיק את העיפרון בין האגודל לזרת אם ככה נוח לו (בהגזמה, כן?...).
בגיל 6 וחצי כל עניין הארגון המרחבי של הכתיבה ועיצוב האותיות עדיין מאוד בחיתוליו אז לא צריך להתרגש מזה יותר מדי. לעומת זאת, חשוב לשים לב להתעייפות מהירה מדי במהלך הכתיבה, קושי בוויסות לחץ, ובהמשך להקפיד על כיווניות כתיבה נכונה של אותיות בכתב עגול. אם את רואה קושי באחד מהאספקטים הללו, כדאי לבדוק. אם לא - אז לא.

 

[פלמינגו88]

הכיווניות חשובה רק בכתב?

כי באותיות דפוס הכיווניות שלה מאוד לא תקינה... האחיזה עם הקמיצה גורמת לה להחזיק את העפרון הפוך - כלומר הלחץ מופעל מהכיוון העליון של השורה ולא מהכיוון התחתון של השורה, ונדמה לי שמשום כך היא מתקשה לכתוב בכיוון הנכון.

בעקרון, בימינו משתמשים פחות ופחות בכתב יד, כך שתאורטית, זה פחות חשוב. אבל אני מהאסכולה הישנה בעניינים הללו וזה מאוד מפריע לי.