אה...אז בואו נפטור את הילדים
מכל לקיחת אחריות וזהו.
הגישה של המורה של ביתי (כיום כתה ד) היתה שהיא מיידעת הכל כולל הכל במייל. זה היה בכיתות א'- ב'. לעומת זאת, הגישה של המורה של בני (כיום בכיתה א') היא שהילדים כותבים ביומן- כבר מראשית כיתה א', והיא עוברת מאחד לשני ובודקת שכתבו נכון והכל.
הגישה הראשונה מאוד נוחה להורים, אבל פחות נכונה מבחינה חינוכית, כי התכתובות הללו האין סופיות בין המורה להורים מעבירה את האחריות להורים.
לעומת זאת, הגישה של המורה העכשיוית נכונה הרבה יותר, בעיניי, בהיבט החינוכי, כי היא מעבירה את האחריות לילדים.
הילדים אמורים ללמוד באופן הדרגתי לנהל את עצמם, וזה נפלא שהם כותבים ביומן, ובאים הביתה והכל כתוב (חלק במילים, וחלק במן קודים כאלו מוסכמים וידועים, כך שיוכלו להבין).
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום "אובדן הריון" בתפוז
09-7749028