אני קרייתית אבל עבר עלינו יום מאוד קשה
2 משפחות של חברים גרים ממש בלב השכונות שעלו באש. ארחנו את שתיהן אחהצ לקפה וחיבוקים וכולם התפזרו לישון אצל בני משפחה כאן בקריות. היום בבוקר יסעו הביתה לבדוק מה המצב. אני ממש מקווה שהכול בסדר. והכי חשוב שכולם בסדר! בעלי הגיע הביתה בשתיים בצהריים, מסריח מעשן. עובד במת"מ (דרום העיר), ובכלל לא היה קרוב פיזית לשריפות אבל העשן בחיפה היה כל כך כבד והרוחות פזרו אותו כל כך רחוק, שרק הנסיעה הביתה דרך אותו עשן הדביקה אותו ואת המכונית בריח השריפה.
ובכלל, רגשית זה מאוד מאוד קשה. דה-ז'ה-וו מטורף לחנוכה של לפני 6 שנים. רק שהפעם לא רק אנחנו היינו דבוקים לטלוויזיה אלא גם הילדים וגם הם נכנסו קצת לסטרס בהתחלה.
מה אני אגיד לכם, שיהפוך כבר ההווה הזה לעבר.
מתנצלת מראש שאני לא פותחת שרשור סירים היום. אני מבשלת והכול אבל הראש שלי ממש לא שם.