התנהלות מול מורה

התנהלות מול מורה

רציתי להתייעץ איתכן איך כדאי לפעול מול המורה. ילד בן 8, כיתה ג', מתחילת השנה לא מכין שיעורים. בשנה שעברה לא הייתה בעיה כי השיעורים הופיעו בתכנון השבועי. השנה מורה חדשה, רוצה ללמד אותם להעתיק מהלוח. הילד לא מספיק אף פעם, וגם לא מעדכן אותה. למעשה, הוא אפילו לא מנסה לדעתי. יש לו בעיה שמסבירה את ההתנהגות שלו, זאת לא סתם עקשנות. ניסינו לתת לו פתרונות כדי שכן יספיק אפילו חלקית, אבל בנתיים זה לא עובד. בכל מקרה, לדעתי הפתרון צריך לבוא יותר מהכיוון של המורה, כי הוא באמת לא יכול להשתנות, יש לו מגבלה אמיתית. דיברנו עם המורה והסברנו לה כולל מסמכים שמעידים שיש בעיה, הביעה נכונות לעזור. בפועל, אין שינוי. כמו שחודשיים היא לא שמה לב שבאף שיעור הילד לא רושם, כך גם עכשיו. למרות שמודעת לבעיה, ואפילו העבירה אותו לשורה ראשונה, ממש מולה.
הכל התחיל לפני שבוע וקצת. אחרי שדיברנו איתה, והיא הסכימה לעזור לכאורה, אחרי כמה ימים ללא שינוי כתבנו לה שוב. שוב אמרה שתשתדל והמצב לא משתנה.
התוצאה היא שאנחנו רודפים אחרי הילדים שייתנו לו שיעורים, לפעמים רק מאוחר בערב חוזרים אלינו עם התשובה. זה ממש משפיע על המצב בבית.
מה אפשר לעשות? אי אפשר להכריח אותה לעזור. האם בהפגנתיות לאפשר לו לא להכין שיעורים? זה גם לא פתרון.
 

mykal

New member
הייתי משנה את הכותרת,

לא התנהלות מול המורה, אלא תבקשי רעיונות איך לעזור לילד שלך.
והנה אני מציעה שכל פעם שיש רישום שיעורים על הלוח, שהוא יקח מצלמה
פשוטה מהבית, או אפילו היום יש בנייד, ושיצלם את השעורים.
כך הוא לא יצטרך להתמודד עם העתקה מהלוח, ויהיה לכם רישום של שיעורים.
זו פעולה טכנית פשוטה. תאמו את זה עם המורה.
אולי תאבונה עוד אמהות ותענה עוד הצעות.
 
הבעיה היא שלרוב הוא לא שם לב

שהיא רושמת שיעורים. ואני גם חוששת שזה ייראה מוזר, כשהוא יוציא מצלמה מול כולם.
חוץ מזה, רעיון ממש טוב.
 

mykal

New member
אינני יודעת

מה הבעיה של הבן שלך,
השאלה אם הוא לא שם לב באמת, או שהוא מדחיק אתת הענין
כדי שלא יצטרך להתמודד עם הכתיבה.
אולי אם יהיה לו פתרון לקשי שלו --הוא כן ישים לב.
משונה? לא, כל אחד מתמודד עם "הנכות" והמגבלה שלו בדרכו,
משקפיים לקצרי רואי, גבס למי ששבר גף.
אם לא עושים עסק ובעיה זה לא.
יש לי אחינית כזו. (לה יש בעיה של מיקוד ראיה).וזה לא עורר שום ענין.
 

שירהד1

Member
מנהל
את רוצה תשובה מקצועית ורצינית?

כי אם כן- אז את צריכה לתת יותר פרטים. מהם הקשיים של הילד? מה המגבלה? מהם אותם מסמכים שנתתם למורה? מה הם מסבירים? מי נתן לכם? (איזה בעל מקצוע)...
במידה והילד מטופל, הייתי מבקשת מאשת המקצוע לשוחח עם המורה- בפגישה פנים לפנים, יחד איתכם ההורים. לא בור לי גם האם הילד רק לא מצליח להעתיק את שיעורי הבית או גם דברים אחרים? כיצד מבצע את משימות הכיתה? כיצד מעתיק בכלל מהלוח?....
הבעיה שהיצגת היא נקודתית, אבל אני מתארת לעצמי שמדובר על משהו הרבה יותר רחב.
אם תבחרי לכתוב פה בפירוט ולענות לשאלותיי, אוכל להמשיך ולהתייחס.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום "אובדן הריון" בתפוז
09-7749028
 
הוא עבר אבחון

יש לו שילוב של כמה בעיות. מה שרלוונטי למקרה הזה זה הפרעת קשב קלה פלוס קושי בהעתקת דברים (המאבחנת, פסיכולוגית חינוכית, רשמה שם מדויק אבל אני לא זוכרת).
הם לא מעתיקים כלום, רק שיעורי בית.
הבאינו למורה אבחון בו המלצה מפורטת לצמצם את העתקות. הילד הוגדר עכשיו כילד שילוב, ובזמן הועדה המורה הייתה. עדכנתי גם את מורת השילוב, הבטיחה להדריך את המורה.
אבל אין תוצאה בנתיים.
 
אני משתתפת בצערך.

זה סופר קשה להביא מורה למצב שהיא עושה משהו אקסטרה עבור תלמיד באופן קבוע. על גבול הבלתי אפשרי.
אני מצטרפת להמלצה של מייקל למצוא דרך להסתדר לבד. להערכתי רוב הסיכויים שלעולם לא תגיעי למצב שבו השיעורים מגיעים בקביעות הבייתה אם זה יהיה תלוי במורה. אם יש פתרון שישים עבורכם (למשל לצלם בסלולרי) לדעתי כדאי פשוט לעשות את זה וזהו (ורק לקבל את אישור המורה, כדי שהיא לא תריב איתו על זה או משהו בסגנון).
 
מתייחסת דווקא בתור מאבחנת לקויות למידה. גם כשיש קושי
אובייקטיבי בהעתקה מהלוח, הילד חייב לדעת שמחובתו להעתיק ככל יכולתו, כמה שמספיק, בקצב שלו. אי אפשר להסיר אחריות ממנו ולהגיד לו "יש לך בעיה, אל תעתיק". הוא מוכרח להבין שהוא כמו כולם, הוא חייב בדיוק כמו כל הילדים לנסות לעשות את הכי טוב שהוא מסוגל, ולהעתיק כמה שהוא מספיק.
כשהוא לא מספיק לסיים - כאן נכנס התפקיד של המחנכת. היא יכולה לראות שנשארו לו שתי מילים ולתת לו עוד זמן או לכתוב עבורו את שתי המילים הללו. היא יכולה גם לראות שנשארו לו 4 משפטים ואז לכתוב עבורו או לצלם לך את הלוח בטלפון שלה (לילדים ביסודי בד"כ לא מרשים להכניס טלפונים לכיתה).
יש הרבה פתרונות, וצריך לשבת בצורה מסודרת עם המורה ולהגיע להחלטה משותפת מה נראה לה נכון, מה נראה לה מתאים לצרכים שלו וגם להתנהלות שלה עצמה בכיתה.
המורה גם בהחלט צריכה להבין שאם יש לו הפרעת קשב (ואם אני מבינה נכון, הוא לא מקבל טיפול תרופתי), אז יש מצב שלפעמים הוא לא שם לב שהילדים בכיתה התחילו להעתיק משהו וכן צריך להעיר אותו ולהסב את תשומת ליבו לעובדה.
אבל הבסיס צריך להיות שאין מצב שהילד מקבל מסר שזה בסדר בכלל לא להתחיל להעתיק כי "יש לו בעיה".
 
בתיאוריה זה נכון. בפועל זה לא עובד, לפחות מהניסיון שלי.

את החלק של לעמוד על כך שהילד יעתיק, גם אם לאט, המורות עושות.
את החלק השני, של לכתוב עבורו או לצלם או לשלוח מייל, או כל עבודה "אקסטרה" - הן לא עושות, לפחות לא בעקביות, אלא מקסימום באופן סמלי פעם ב...
 
זה מאוד תלוי במורה. מתוקף עבודתי, אני משערת שיצא לי להתקל
בהרבה יותר מורות לאורך השנים ממה שלך יצא. זה בהחלט נכון שלא כולן משתפ בשמחה, אבל חלק לא מועט מהן כן עושות את זה.
 
כמה זמן את מלווה את הילד?

אם המורה באמת מתמידה כל השנה עם להעביר לו יום יום את השיעורים, זה באמת מרשים. אני לא נתקלתי במשהו קרוב אפילו.
 

gpa3

New member
המחנכת של הבת שלי....

היום, בעידן הוואטסאפ זה לא באמת קשה. שנה שעברה היא שלחה לי צילום של הלוח כשהיו שיעורי בית. השנה (כיתה ד') יש להם יותר שיעורי בית (פה הבת הקטנה הרוויחה קצת פחות לחץ) היא גם מעדכנת במייל לכל ההורים. אני יודעת שאת הצילום מהלוח היא שולחת ושלחה לעוד הורים, באופן פרטני
 
כל הכבוד לה.

אצלנו גם יש עדכונים במייל מדי פעם, אבל ממש לא באופן קבוע. צילום של הלוח ממש אין.
 
ממש לא. אני נגד להעביר לו מסר שזה בסדר שהוא לא יעתיק
בכלל אלא יסתמך אך ורק על פיצוי אלקטרוני.
אני בעד שהוא יבין שהוא צריך לעשות מה שהוא מסוגל, להעתיק כמה שהוא יכול, והצילום הוא גיבוי. הוא לא הפעולה הראשונה.
 

שירהד1

Member
מנהל
מתייחסת לאחר שנתת מעט יותר אינפורמציה-

תראי, את שאלת על דבר ספציפי, ואני מדברת איתך עכשיו על התמונה הכוללת-
את מתארת ילד עם קשיים בקשב וריכוז (לא מאמינה בביטוי "קלה"- אם יש הפרעה, אז יש הפרעה, והיא מפריעה לילד לתפקד), וקשיים באינטגרציה החזותית-מוטורית (שם נוסף- ארגון ויזו-מוטורי). אני מתארת לעצמי שיש גם קשיים גרפו-מוטוריים ניכרים, וייתכן שעוד דברים.
לכן, השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך היא לא איך משיגים את שיעורי הבית (זה באמת לא מורכב- שואלים על בסיס יומ-יומי בווטס-אפ הכיתתי וגומרים סיפור או שמבקשים מאמא של חבר לצלם מהיומן של בנה ולשלוח לך....).
השאלה שאת צריכה לשאול עצמך זה מה את כאמא צריכה לעשות כדי לסייע לילד שלך, ואילו כלים את צריכה לתת לו כדי להתמודד עם לקויות הלמידה שלו.

לא הגיוני בעיניי שבכיתה ג' לא מעתיקים כלום, אלא רק שיעורים בית. ונניח שאת צודקת והם לא מעתיקים כלום- בכל זאת- יש המון משימות בכתיבה- בעצם הכל הוא כתיבה. איך הוא מסתדר בכתיבה בכלל? האם האבחון הצביע על לקויות ספציפיות בכתיבה? ומה עם הקריאה? קורא בהתאם למצופה מהגיל? הבנת הנקרא? מבין? זוכר את החומר העיוני הנלמד? יודע את הנלמד בחשבון ובהנדסה? ואיך מבחינה רגשית וחברתית?.....

אל תעני כמובן על השאלות הללו. אני פשוט מנסה להסביר לך שנדרשת פה אשת מקצוע שמלמחית בלקויות למידה, שתעבוד עם הילד, איתם וגם עם מחנכת הכיתה.
בנוסף, צריך לשקול כמובן טיפול תרופתי לנושא הקשב והריכוז, אצל נוירולוג מומחה לעניין.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום "אובדן הריון" בתפוז
09-7749028
 

mykal

New member
קראתי אותך

וכמי שעוסקת ומשוקת את מקצוע, זה נראה לי הרבה פחות מקצועי.
הרי הילד מאובחן, לא יתכן שאת כאן נותנת הערכה על האבחוים--זה בעליל לא מקצועי.

וגם הגישה של הכל או לא כלום לא פותר שום דבר.
כרגע האמא קבלה הערה/תלונה/או סתם משוב,
על שעורי הבית--נראה לי שעדיף לפתור קודם כל את הבעיה הזו,
אז הוא לא מעתיק אותם--כי לא מצליח כי פטרו אותו מהם--
חבל--אם היו לו--היה מכין את השעורים--כבר מגיע לכיתה
עם אוירה שהוא ממלא את חובותיו ולא צובר הערות ואמירות ולא מרגיש כשל.

בהמשך אפשר וצריך לעזור לו בבעיות הספציפיות ע"י הכונה של איש מקצוע ובמעקב. וזה באמת מצריך טיפול יותר מאסיבי, זו כבר בעיה ממשית
ולא טכנית.
השאלה שלה היתה על בעיה טכנית--הוא לא מעתיק--אז אין לו--זה גורר
תגובה. כן, זה יכול להפתר טכנית.
 

שירהד1

Member
מנהל
לא, ממש טעות בידייך-

תודה לאל, אין לי צורך בפניות חדשות. כך שאינני מנסה לשווק כלום.
רק מנסה לעזור לאמא שרוצה לעזור לילד שלה ולא יודעת איך.
בתשובות שלי אני מנסה להתייחס לתמונה הכוללת, ולא רק לשאלה הספציפית, כי זה יפעל לטובתו של הילד.
לא נתתי פה חוות דעת על האבחון, אלא כתבתי לה מה שהבנתי ממה שכתבה- מה הקשיים של הילד. נתתי שם מקצועי לקושי בהעתקת צורות.

אם הורים בוחרים לעבוד נקודתית ולא לראות את התמונה הכוללת- זה עניין שלהם. רק כדאי שיזכרו שיש בינתיים ילד שהוא מתוסכל ולפעמים ממש סובל.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום "אובדן הריון" בתפוז
09-7749028
 

mykal

New member
טעות בידיך דוקא

לא נראה לי שהבחירה של האם היתה לא לראות תמונה כוללת,
היא גם לא פירטה מהם הטיפולים של הילד.
היא כן ניסתה לפתור בעיה נקודתית.--
אולי כדי לא ליצור אוירה סביב הבעיה של הילד,
אולי כדי להפעיל את המנגנון כולו. דרך זה כי זה היה הפוסט הראשון שלה.
וכן אין פסול בכלל בלפתור בעיות טכניות נקודתיות,
לא ע"ח טיפול כולל. הילד עבר אבחון --מן הסתם היא יודעת למה הוא זקוק.
אבל כשחתימתך כאשת מקצוע--פוסלת את הגישה שלה,
תסכימי איתי שזה יותר משמעותי מאחת האמהות המגיבות.
(שכל אחת יש לה בודאי איזה מקצוע)אבל תשובותיה הן כאמא.
 

שירהד1

Member
מנהל
טוב, אז שתינו טועות, בסדר?


 
למעלה