לא כותב

[שירהד1]

מגיבה כמרפאה בעיסוק המתמחית בלקויות למידה וקשיים התפתחותיים-

אני בוחרת לכתוב את הדברים באופן מאוד ברור, חד משמעי וקצר-
נשמע שהילד זקוק לעבודה ולטיפול, והמון. המון עבודה, המון טיפול, המון השקעה- והשקעה זה אומר- השקעה כספית, השקעת זמן, השקעת אנרגיה וכוחות.
צריך לעשות זאת אצל אשת מקצוע רצינית שיודעת מה היא עושה ויודעת לקדם אותו- לא רק בכתיבה, אלא בכל שלל התחומים.
בלי להכיר את הילד, ברור לי לפי התיאור שלך שיש קשיים נרחבים.
עם כל הכבוד- את אמא שלו, ולא אשת מקצוע, ואין לך הכלים המקצועיים המספיקים לקדם אותו.
כמובן שכאשר הילד יהיה בטיפול, יהיה לכם כהורים תפקיד מרכזי ביותר בהמשך קידומו גם בבית, אבל זה צריך להיות תחת הדרכה ופיקוח וסיוע ותמיכה של אשת המקצוע.
לא נשמע שאתם בדרך הנכונה.
מיצאי לו עזרה, ויפה שעה אחת קודם.

שיהיה בהצלחה רבה!!!
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-779028

 

[הפוך עם ראש כפול]

מסכימה איתך

 

[שושן בשם אחר]

הבן שלי נמנע מכתיבה במשך כמה שנים

עברנו ריפוי בעיסוק וטיפול רגשי וכל מיני דברים. שום דבר לא עזר. מצטערת אם זה לא ממש מנחם. אחת המטפלות שלנו המליצה לעודד את בית הספר לעזוב את הילד. יושב בכיתה? מקשיב? מפנים? סבבה. מספיק טוב. או להפחית משמעותית מטלות, למשל אם צריך לכתוב שלוש שרוות של א יכתוב שורה או חצי שורה. שוב אני אומרת, כלום לא עזר. לא היה המון שיתוף פעולה מצד בית הספר וגם במה שהיה שיתוף פעולה לא ראינו איזשהו שיפור. הילד התנגד לכתוב שלוש אותיות כמו שהוא התנגד לכתוב שלוש שורות שלהן.
&nbsp

 

[אשרז4]

סקרנת אותי.. ו.. בן כמה הוא היום? איך הלך לו בלימודים?

לא היה מוכן גם לכתוב ברכות, פתקים להורים, וואטס אפ?

 

[שושן בשם אחר]

בן 9. מחונן. הלך לו מצוין.

לא היה מוכן לכתוב שום דבר שביקשו ממנו כמו ברכות וכו'. כן אם זה במשחק ארץ עיר נגיד או אם נגמר מוצר וביקשתי שירשום ברשימת הקניות שלנו. לא היתה בעיה עם הקלדה.
ועכשיו עדיין לא כותב טוב, מאוד לא ברור, מאוד לא תואם גיל, מעתיק קצת יותר מהלוח אחרי המון עבודה שלנו איתו, עדיין מחשב איך לנסח את התשובה הכי קצרה שאפשר כדי לא להתעסק עם הכתיבה וזה מה יש.
השנה במסגרת יום שליפה של המחוננים יש לו קורס קומיקס אז עושה רושם שהוא מוכן לצייר ולכתוב שם. שזה מגניב כי לא ראיתי אותו מצייר מגיל 4.

 

[שירהד1]

למה לא לתת לו לכתוב במחשב נייד?

הרי הוא צריך לכתוב, איכשהו- את החומר העיוני, תשובות במבחנים, תשובות לשיעורי בית, משימות כיתה, סיכומים שהמורה כותבת על הלוח.
האם שקלתם להתחיל כתיבה במחשב? חבל שילד כזה נבון וחכם, שיש לו בטח דעות ברורות ושיש לו המון מה לומר- יכתוב תשובה לקונית כדי לא להתעסק עם הכתיבה.

אני מתייחסת לכתיבה לא רק ככתיבה, אלא כאמצעי לימוד לחיים- מה אני (הילד) עושה כאשר קשה לי? האם אני מרים ידיים? האם אני מתייאש? האם אני נמנע? האם אני מבקש עזרה? האם אני מנסה למצוא פתרונות חליפיים?....

כי החיים מלאי קשיים. חשוב לתת לילדים שלנו כלים להתמודדות עם הקשיים. לא משנה באיזה תחום הקשיים. מה שחשוב זה מה אנחנו מקנים להם דרכי התמודדות- הימנעות לעומת התמודדות.
זו המשמעות האמיתית מבחינתי בעת העבודה שלי עם הילדים ועם ההורים שפונים אליי (וגם עם הילדים הפרטיים שלי, בהקשרים שונים).

כלומר- הגישה שלי לגבי הבן שלך, כפי שתיארת- או קיי- יש לך קשיים בכתיבה. מה אנחנו עושים עם זה? עד היום נמנעת- מה זה תרם לך? במה זה עזר לך, אם בכלל? מה הפסדת בגלל שאתה לא כותב?
בוא נחשוב ביחד על דרכים דבהן כן תוכל לכתוב, להביע את עצמך, לבטא את עצמך, להראות את הידע שלך וכן הלאה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028

 

[שושן בשם אחר]

זה לא תלוי בנו

אנחנו יכולים לשקול לתת לו לכתוב במחשב עד מחר, אבל בית הספר מסרב. בשביל שבית הספר יסכים צריך אישור מאיזשהו מכון אבחוני מוכר. גם שם היינו וסירבו לתת לו אישור שכזה. הטענה היא שלא ממליצים על עזרה מסוג זה לפני כיתה ה' ועדיף בכלל לא ביסודי. לשאלתי מה בדיוק אמורים לעשות עם הילד נענתי שאפשר לוותר לו על הכתיבה ובינתיים לבצע טיפול רגשי. ניסינו. לא ראינו שיפור עד כה מהזווית הזאת.

 

[שושן בשם אחר]

רק להבהרה, בשלב הזה אנחנו לא באמת מתעקשים על פתרון

הילד מקשיב בשיעורים, יודע את החומר הנלמד, עונה מספיק בעבודות ובמבחנים בשביל לקבל את הציונים שמגיעים לו ואם לא, אז מבין את ההשלכות של אי כתיבה. גם זו לטובה. אני לא חושבת שאנחנו מצפים מדג לטפס על עץ, אם להתבסס על ההדגמה המפורסמת. הוא מסוגל לכתוב וגם עושה את זה, כשמאוד צריך. האם הוא היה מעדיף לכתוב פחות? בהחלט. האם כתב היד שלו ומהירות הכתיבה היו יכולים להשתפר בעקבות יותר אימון? בהחלט. אבל זאת כבר בחירה שלו באיזשהו מקום. באמת שהצענו את כל העזרה שיכולנו להציע.

 

[שירהד1]

ההמלצה שלי-

לבצע את האבחון שבית הספר דורש ולאפשר לו לכתוב במחשב.
היה בטיפולי ילד שכתב במחשב מכיתה ד', ובית הספר לא עשה עם זה שום בעיה. אולי כי אני הייתי בתמונה והסברתי את הצורך.
נפלא שהבן מקשיב בשיעורים ויודע את החומר, אבל בכל זאת- זה קצת מרגיש כמו להיות נכה (להבדיל...)- לא לכתוב. אין שום סיבה בעולם שהוא יישאר עם תחושת חוסר יכולת כזו. שום סיבה.
אילו אני האמא שלו- הייתי עושה אבחון ומקבלת אישור לתת לו לכתוב במחשב.
ההשלכות הרגשיות על תחושת חוסר יכולת הן לא פשוטות. חבל עליו. נכון שכמו שאת אומרת- הבחירה היא בסופו של דבר שלו, והוא בחר לא להתאמן ולא לטפל, אבל זה מבוסס על מצוקה שלו, ועל קשיים אובייקטיביים (שאת אופיים המדויק אינני יכולה לאבחן דרך האינטרנט).
כל ילד רוצה להראות את היכולות שלו, ופה- אין לו יכולת מספקת, ואין לכך שום הצדקה. תעשי הכל כדי שיאפשרו לו לכתוב במחשב.
אגב, גם זה לא תמיד פשוט- כתיבה במחשב פותרת לפעמים את כל הבעיה, ולפעמים רק חלקית. יש ילדים שהכתיבה קשה להם בגלל סירבול מוטורי וקשיים בקואורדינציה, ואז גם יתקשו לכתוב במחשב באופן יעיל. אבל צריך לנסות ולמצוא פה פיתרון, ויפה שעה אחת קודם.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרופאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת ולסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028

 

[שושן בשם אחר]

אולי לא הבהרתי - עשינו את האבחון

באבחון סירבו לתת לו את ההתאמה הזאת למרות בקשתנו. מה שאת מציעה לי בעצם זה לעבור מכון-מכון ולהשאיר בכל אחד כמה אלפי שקלים עד שאמצא את המאבחן או המאבחנת שכן יסכימו לתת לו את ההתאמה הספציפית הזאת. זה לא משהו שאני יכולה לעשות. אולי כשיש מרפאה בעיסוק כמוך בתמונה אז באמת יש לך אפשרות להשפיע יותר.
אין לי כל ויכוח איתך על הנחיצות של העניין ובכלל על האופן שבו את רואה ומנתחת את הדברים. זה פשוט לא בשליטתי.

 

[שירהד1]

נשמע לי הזוי....

אני לא מציעה לך לעבור מכון מכון. ממש לא. גם לא אוהבת "מכונים". אוהבת אנשי מקצוע רציניים, שיודעים לאבחן כמו שצריך ולתת את האינדיקציות הטיפוליות הנכונות עבור אותו הילד. לצערי, אני כל פעם מחדש רואה כמה קשה להגיע למישהו כזה.
ההתנהלות של בית הספר מולכם ושל "המכון" מולכם נשמעת לי הזויה ולא מקצועית, ובעיקר- משאירה את הילד בחוסר אונים.
דיסגרפיה היא לקות למידה ידועה. הבן שלך לא המציא את הגלגל (אינני קובעת פה דרך האינטרנט מהו הלקות המדויקת של בנך. אני רק משערת). נראה לי לא הגיוני בעליל להשאיר אותו בשנת 2016, עם כל הטכנולוגיות המתקדמות, קצוץ כנפיים וללא יכולת אמיתית להראות את יכולותיו הגבוהות כאשר מדובר במשימות כתובות. בעיניי זה לא הוגן כלפיו. אבל זה תלוי במידת הכוחות שלך והרצון שלך לדרוש את מה שיסייע לבנך. את נשמעת לי לביאה אמיתית. תני עוד פוש ותילחמי עבורו. את רוצה לומר לי שאם תיפגשי עם המחנכת, היועצת ופסיכולוגית בית הספר ותסבירי את הלקות ואת הצורך- הן לא תאפשרנה את זה?!?!?!
טוב שאני לא בעסק הזה, כי הייתי נכנסת בהן מאוד מאוד מאוד חזק.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרופאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת ולסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028

 

[שושן בשם אחר]

לדעתי לא, בעיקר מכיוון שאין לי שום הוכחה לדיסגרפיה

הילד מסוגל לכתוב. הוא בוחר שלא. הוא בוחר להימנע מציור ומכתיבה על רקע חוויה טראומטית כבר חמש שנים. עברנו שני אבחונים של מרפאות שונות בעיסוק וסבב טיפול. המרפאה בעיסוק אמרה שברמת העיקרון תמיד יש על מה לעבוד אבל שהיא לא רואה קושי בכתיבה עצמה, לא חולשה משמעותית בחגורת הכתפיים, לא בעיית אחיזה, לא כלום, בעצם, מלבד העובדה שהילד מסרב. אמרה שרוב המאמצים שלה בטיפול מופנים לחיזוק תחושת מסוגלות. הפנתה לטיפול רגשי. גם את זה עשינו ועושים. לא ממש רואה השפעה משמעותית.
עשינו אבחון ליקויי למידה. דיסגרפיה לא עלה. ניתנה התאמה של לתת לו פחות להעתיק מהלוח. זהו, בגדול. אני יכולה לנסות להלחם על זה. אני מעדיפה שלא מפני שלצערי יש לי ים של דברים אחרים להלחם עליהם, בנוגע אליו ובכלל.
מעריכה את הניסיון לעזור ואת התובנות המקצועיות. תודה

 

[שירהד1]

קראתי בעיון רב את מה שכתבת-

יש פה איזשהו פספוס של כולם את הילד. אני כבר 17 שנים במקצוע, ומעולם לא קרה שילד שעבר דרכי סירב לכתוב סתם מסיבות רגשיות בלבד. תמיד זה היה מבוסס על קשיים כלשהם- גרפו-מוטוריים/ קואורדינטיביים/ קשיים בקשב וריכוז/ לקויות שפה....
אני חותמת לך כאן ועכשיו שהילד לא סתם לא רוצה לכתוב. הוא נמנע כבר 5 שנים בגלל סיבה כלשהי. כמובן שלסיבה המקורית כבר מלווים המון דברים נוספים- רגשיים.
חבל לי מאוד שעד כה לא הגעתם לאנשי מקצוע שיודעים לאבחן כמו שצריך.
בסיום אבחון הורה צריך לצאת עם סימן קריאה- לגבי סוג הלקות ולגבי דרכי הטיפול. אני לפעמים קוראת דוחות של 15 עמודים, של בלבולי מוח, ובסוף תכלס- לא כתוב כלום, ואילו אני- מאבחנת ונותנת כותרת ללקות.
עצוב לי מאוד לקרוא את התיאור שלך- כי זה יכול להיות אחרת לגמרי.
חבל. ניתן לשנות זאת.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרופאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת ולסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028