לא כותב

[פיקוס123]

לא כותב

שלום לכם.

הבכור עלה בשעה טובה לכתה א'. והיה לנו שיחה עם המורה וגם שמנו לב שהוא מוכן לכתוב כלום בשעורי בית וזה אחרי שאנחנו בודקים לו בתיק עם יש לו או אין לו, והוא יודע את החומר אבל לא מוכן לשבת לרשום. המורה אמרה לנו שאם היא יושבת לידו אז הוא רושם ואם לא אז לא רושם. והיא לא יכולה לשבת לידו כל הזמן כי יש לה עוד ילדים בכתה ולא תמיד יש לה עזרה. הוא מקשיב ומשתף פעולה ודי מספר לי מה עשה בכתה אבל לא מוכן להחזיק עיפרון ביד ולרשום. גם ציור בגן בקושי עשה. מצד שני הוא מת על קשקשים ומעולה בבניה. הינו מטפלים ברפוי בעיסוק וקלאנית תקשורת אבל החמוד מוכן לעשות רק מה שהוא רוצה וצריך לתוך בינו לבין הפעילות.... הוא מאוד חברותי ויש לו חברים, והולך ברצון לבית ספר. אבל למה הוא לא מוכן לרשום.

ושאלה אחרת. לא תמיד הוא אוכל את הסנוודיץ שלו. או שאוכל רק את הפרי וזה בקושי. ובצהרון הוא אוכל ארוחת צהרים טובה אז למה הוא לא אוכל את הסנווביץ שלו? הוא לא אוהב את הממרח? הוא בוחר לבד...

תודה

 

[חייבתלהגיב]

כדי לעודד ילדה

שלא ציירה הרבה בגן, קנינו לה חוברות מבוכים - וזה עזר מאוד בפיתוח השליטה ביד, והיא התחילה לצייר - אבל עדיין בתדירות נמוכה בהרבה מאחותה, למשל.
גם היא לא אוהבת לכתוב - במיוחד כשמדובר בהעתקה מהלוח. כשיש הכתבה והיא צריכה לכתוב מהזכרון, אין לה בעייה. האם גם אצלכם זה דומה?
לגבי אכילת סנדביץ' - היא גם לא אוכלת סנדביצ'ים כי היא לא אוהבת, ואנחנו שולחים לה ביצה / חביתה / פסטה להפסקה - וגם אותם היא לא תמיד אוכלת, לטענתה כי היא לא מספיקה.
יכול להיות ששניהם איטיים / עצלנים באופן דומה וזה מתבטא בתופעות דומות. האם כשהוא כותב הוא כותב לאט? האם כשהוא אוכל הוא אוכל בחוסר התלהבות? שלי אומרת דברים כמו הלוואי שלא היינו חייבים לאכול - זה די בזבוז זמן בעיניה, והיא הרבה פעמים אוכלת בחוסר חשק...
אגב, היא כבר בכיתה ו'.

 

[הייתיאביבקיץ]

מה המרפאה בעיסוק אמרה?

האם היא חושבת שהטיפול הצליח? האם היא חושבת שיש לילד קושי אוביקטיבי בכתיבה?

לגבי אוכל - כתבת שהוא חברתי, אולי הוא ממהר לצאת החוצה לשחק עם החברים.
ואולי הכריך לא מאד טעים לו. אולי הוא בכלל לא רוצה כריך?
אני לא הייתי מתעסקת בזה. הייתי אומרת לו ״אני רוצה שלא תהיה רעב. אם אתה לא רעב - יופי. אם אתה רעב ורוצה משהו אחר - תגיד לי״. וזהו. הוא מבין שמעכשו זו אחריותו. אם הוא רעב - שיגיד מה הוא כן רוצה.

 

[איןאריותכאלה]

הוא אוכל ארוחת בוקר בבית?

אולי לא מספיק להיות רעב עד לשעת ארוחת העשר?
גם בתי התחילה א' ובינתיים המורה נותנת לילדים לאכול בערך בשמונה וחצי כי הם כבר רעבים (ולא כולם אוכלים בבית).
אם הוא בריא ובגובה ובמשקל תקינים, לא הייתי עושה עניין.

 

[פיקוס123]

כן אוכל

הוא אוכל ארוחת בוקר וצהרים טובות, והוא קצת בעודף משקל לצערי, ובריא לחלוטין לא שאני מודאגת עם הוא אוכל או לא, והם אוכלים בסיבבות שעה 9.00 ארוחת עשר, ולפעמים הוא מעדיף לאכול פרות שזה ממש לא אכפת לי.

 

[הפוך עם ראש כפול]

אם ככה נראה לי שענית בעצמך על השאלה של עצמך
הוא לא אוכל כי הוא כנראה לא רעב. וטוב שהוא עדיין קשוב לתחושות הרעב והשובע שלו ולא אוכל באופן אוטומטי.

 

[פיקוס123]

אמרו לי

הקלנאית תקשורת והמרפאה בעיסוק אמרו לי שיש עוד עם מה לעבוד אבל הוא רוצה לעשות מה שהוא בוחר לעשות ולא מה שהן רוצו שיעשה... וכן יש לו בעיות בלשבת ולכתוב אבל מת לעבוד עם קשקשים ויצרה

 

[שושן בשם אחר]

אז צריך לחזור לטיפול

מה זה רוצה לעשות מה שהוא בוחר ולא מה שהן רוצות? יש פה שני אפיקים אפשריים. הראשון - למצוא מטפלות שיודעות לגייס את הילד ולמצוא דרכים נחמדות פחות או יותר לחבב עליו את הטיפול, ובגיל הזה הן לגמרי אמורות לדעת לעשות את זה, ו/או לנהל שיחה עם הילדון על גבולות, חובות והתנהגויות מצופות. עם כל הכבוד, הוא לא ילד בן שנה וחצי או שנתיים שלא רוצה לשתף פעולה עם המרפאה בעיסוק אז אומרים נו טוב, הילד לא משתף פעולה הוא קטן. מדובר פה בילד בן 6 בכיתה א'. אני מצפה שהוא יעשה מה שאומרים לו. אני לא אומרת חלילה שהילד צריך להיות רובוט. ברור שיש מקום להגיד קשה לי, משעמם לי, לא מעניין לי. גם בכיתה וגם בטיפול וגם בכלל בחיים. אבל קצת לא מקובל עלי שילד בכיתה א' בעצם, לפי התיאור שלך, שם פס על סמכות. זה לא בריא. אז צריך לקחת אותו לשיחה ולהבהיר לו שיש דברים שמצופים ממנו, שבכיתה מצופה ממנו לשבת ולכתוב כמו כולם, ושאם קשה לו אז אתם מבינים והמורה תתחשב ובגלל זה אתם לוקחים אותו להיפגש עם שרה שתלמד אותו לכתוב יותר בקלות, אבל גם אצל שרה הוא צריך לשבת ולהתאמץ כי אחרת הוא לא יצליח. ולהתעקש על זה, לתגמל כשמשתף פעולה ולנקוט סנקציות כשלא. זה מה שאני הייתי עושה...

 

[הפוך עם ראש כפול]

מסכימה איתך מאוד

 

[פיקוס123]

נגמר הסל

נגמר לנו הסל של הזכאות לטיפול של קלניאית תקשורת, וצריך לקחת פרטי או דרך המושלם מה שלוקח זמן, וחוץ מזה שהביטחו לנו בועדת השמת שנקבל את כל מה שצריך כמו שעורי שיח וקלניאת תקשורת אבל כמובן עד שהם זזים אני מקוה שנקבל תשובה אחרי החגים ובנתים הילד שלי נשאר מתוסכל. הגעתי למסקנה שאני צריכה לבדוק לו שעורים ולשבת איתו כי בעלי ממש לא עוזר לו זה מתחיל ונגמר בצעקות ועצבים כי בעלי רוצה שיעשה שעורים והילד שרק חזר מבית ספר וצהרון רוצה לנוח קצת. כל הקטע שהחמוד יודע את החומר הוא מקשיב בשעורים ומשתף פעולה אבל לא מוכן לרשום רק עם משהו יושב איתו אחד על האחד.

 

[שושן בשם אחר]

סליחה אבל מה הקשר בין קלינאית תקשורת לכתיבה?

נשמע לי על פניו שאתם זקוקים למרפאה בעיסוק. או להוראה מתקנת. ובכל מקרה לדעתי עד שלא מקבלים טיפול וליווי של איש מקצוע עדיף לוותר לו על הכתיבה מאשר ללכת ראש בראש.

 

[פיקוס123]

הינו

הינו מטפלים אצל רפוי בדיבור/קלנאית תקשורת ועדין הדיבור שלו לא הכי ברור וגם אצל מרפאה בעיסוק אבל החמוד לא תמיד משתף פעולה במה שבחרו עבורו .... היה לו שנה קשה שנה שעברה. ואני מנסה להסביר לבעלי שיעזוב את החמוד עם השעורי בית והכתיבה היה לנו ישיבה בבית ספר עם המורה, יועץ וניצג של המועצה ואנחנו אמורים לקבל את כל העזרה האפשרית כי לא פתחו אצלינו כתה קטנה מקדמת. ואני מאד מקוה שלא יתעכב בגלל החגים.

שבת שלום

 

[שושן בשם אחר]

תשמעי

אני לא מתיימרת לאבחן או משהו, אבל נשמע לי שזה לא ילד שנמנע מכתיבה וזהו כמו שתיארת בהתחלה ולכן גם התגובה שלי למשל פחות רלוונטית. זה ילד עם שלל קשיים, ילד שכנראה זקוק היה לכיתה קטנה מקדמת ונמצא הלכה למעשה, במקום שלא מתאים לו. ההתעקשות שלכם לנסות ולגרום לו לעשות מה שמצופה מכולם נשמעת לי עכשיו פחות ופחות ריאלית. אם אתם אמורים לקבל טיפולים, פתרונות ותמיכה מקצועית נשמע לי אישית שהדבר הנכון לעשות הוא פשוט לעזוב הכול בינתיים ולתת לאנשי המקצוע לבנות לו את התוכנית המתאימה.

 

[פיקוס123]

נמחק לי אוף

היתי באמצע תשובה ונחמק לי!!! נכון שהחמוד שלי צריך להיות בכתה קטנה מקדמת אבל לא פתחו אצלנו כתה קטנה מקדמת ואנחנו לא שולחים אותו לבית ספר אחר שכל החברים שלו כאן. ואני לא לא מאמינה לחינוך המיוחד, רצו לשלוח את הילד שלי לגן חינוך מיוחד והתעקשנו שלא וזה הצליח. אני ראיתי ילד שנהרס בגלל גן חינוך מיוחד שלא התאים לו ונשאר עוד שנה בגן והחליף שוב בית ספר כי הראשון לא התאים לו.
אני משכנעת את בעלי שיעזוב את הילד ואני ישב איתו על שעורי בית. כמו שהצלחתי לדובב אותו על ילד שהציק לו בבית ספר וטיפלנו בזה ככה זה גם יהיה עם השעורי בית ואני מאימינה בילד שלי שיצלח. המורה, יועץ ומנהל אמרו לנו שיש לנו ילד חכם שמקשיב ומשתף פעולה בכתה וילד נורא חברותי אבל מה? לא רוצה לכתוב ולרשום במחברת. ויום אחד הוא יכתוב וירשום...

הבן שלי נולד פג בשבוע 29+4. ילדתי לפני 8 חודשים, ולפני זה הייתי חצי שנה בשמירת הריון בבית והיתי מאופשזת כמה פעמים בבית חולים. וזה מאוד משפיע על הגדול,ועל כל מבנה הבית והמשפחה.

 

[mykal]

התרגשתי ממה כתבת,

מעבר לקשיים האוביקיביים של הילד--
נוצרו אצלכם גם קשיים טכניים--ואותם ניתן לפתור.
שעורי הבית שעלו כאן שקושי נפרד- אני מציעה לקחת נער/ה
מהחטיבה או מתיכון, שזו תהיה המטלה שלו.
הוא ישב עם הילד גם ישחק איתו קצת, וגם תוך כדי יכין איתו שעורי בית.
כך תימנעו מהמתח ביניכם ומהלחץ מי ישב איתו.
את הלמידה--הוראה מתקנת או ריפוי בעיסוק--זה ממילא לא תוכלי לא את ולא בעלך, זה אמור להגיע לאיש מקצוע.

בכלל תפחיתו מתח השגי בבית מהילד ואז גם תוכלו תמיד לבחון את הצעד הבא.
טוב שאת מאמינה שיצליח זה מחזק אותו.
מאחלת לך הרבה נחת.

 

[שושן בשם אחר]

אלה הבחירות שלך כאמא

זכותך לגדל את הילד שלך איך שאת רואה לנכון. אני לא מתכוונת בכלל להיכנס לדיון הזה. אבל את נכנסת לפורום עם שאלה תמימה על ילד שמתקשה לכתוב ומפה לשם, הוא פג שנולד בכלל לפני שבוע 30, צריך להיות בחינוך המיוחד, מתקשה במיליון תחומים ועל הדרך כל הבית בטלטלה מטורפת בגלל לידה של אח צעיר, שמירת הריון ואישפוזים.
זה פשוט מתסכל שאת מבקשת עצה לגבי מצב אחד ובסוף מסתבר שאין שום קשר בין מה ששאלת עליו לבין המצב האמיתי וכל העצות שנתנו לך לא רלוונטיות. שיהיה לכם ולחמוד בהצלחה בכל מה שתבחרו. להבא אני ממליצה שאם את באמת רוצה לקבל עצות שאולי גם יוכלו להועיל לך באיזושהי צורה, תספרי את כל הסיפור ולא רק חלקים ממנו.

 

[קטיפה רכה3]

גן של החינוך המיוחד

אמנם כבר לא רלוונטי לפותחת ההודעה, אבל
ישנם ילדים לא בודדים שנמצאים בגן מיוחד
שנתיים או שלוש (מט.ט. חובה) ואז עולים לכיתה
רגילה ומצליחים בה.
אני אומרת את זה מתוך ניסיון מקצועי

 

[חייבתלהגיב]

אני חושבת שאם נראה לך שבעלך

לוחץ עליו מדי, קחי על עצמך את העניין של עזרה עם שיעורי בית וכתיבה - ועזרי לו במידה שאת רואה לנכון. לא הייתי יושבת ולא עושה כלום - אם הוא כותב כשאת איתו, תהיי איתו. אבל גם לא הייתי לוחצת עליו לעשות בדיוק מה שהיתר עושים - אלא דואגת שיתקדם בקצב שלו, ולא ייזנח בצד כי הוא לא עומד בקצב של הכיתה. אם אין לך זמן לשבת איתו - אולי להשיג עזרה פרטית. לא הייתי נותנת לאבא שלו לשבת איתו אם האבא לא מסתדר עם זה.

 

[פיקוס123]

עובדים על זה

יש לנו משהי שמלווה אותנו שבעבר היתה מנהלת בית ספר וכמה שהיא מסבירה לבעלי שלא ילחץ על הילד לא עוזר לו. ואני מנסה להסביר לו שהוא לא עוזר לו שהוא לוחץ עליו. שהוא חוזר הביתה רוצה לנוח לא לשבת לעשות שעורים. ואני שאני עסוקה עם תינוק בן 8 חודשים לא תמיד יש לי זמן גם לגדול עד שבעלי עצבן אותי ואני לוקחת גם על עצמי את השעורי בית של הגדול ומנסה שבעלי יהיה עם הקטן בזמן הזה. כי בעלי רוצה שיצליח אבל הוא דוחף יותר מדי... והחמוד קשור עלי יותר מאשר לבעלי.

 

[חייבתלהגיב]

אולי יעזור לכם לבנות לו"ז מוגדר.

למשל, אחרי שהילד חוזר מבית הספר יש לו חצי שעה מנוחה, אחר כך חצי שעה עבודה, ואז שעה מנוחה או חוג, וכך הלאה (ויכול להיות שהלו"ז יהיה שונה לכל יום בשבוע). כך שמצד אחד לא תעמיסו עליו יותר מדי, וכן תתנו לו זמן לנוח, אבל מצד שני הוא יידע שחלק מהמחויבויות שלו הוא לשבת ולהכין שיעורים (כמו שכל הילדים עושים).