מכירה את הפרפרים האלה
כשמקבלים את התשובה שהתקבלת יש תחושת ניצחון ושמחה גדולה.
אחר כך מתחילים החששות, איך זה יהיה, האם אספק את הסחורה, איך אתמרן וכו'.
אני הייתי עם פיק ברכיים רציני. אמנם מראש ציינתי את כל המגבלות שיש לי - ילד עם צרכים מיוחדים שמאחה"צ כל החיים סביבו למרות שהוא כבר בן 11, שאני יכולה להתחיל רק בספטמבר בגלל החופש הגדול וכו', וקיבלו את כל המגבלות, אבל זו עבודה במשמרות (מהבית), וחששתי שאתקשה לתמרן ואקבל משמרות שיאלצו ממני לעשות אקרובטיקה (ולריב עם בעלי) כדי לקחת את הבן לטיפולים אחה"צ, שאשבש לו את הסדר יום שהוא רגיל אליו ועוד. חששתי גם שלא אבין את התפקיד ולא אשתלב. עד עכשיו עבדתי בתרגום סרטים בסבבה וזכיתי להערכה רבה על עבודתי, ופתאום אני צריכה ללמוד משהו כמעט מ-0 ולהוכיח את עצמי.
יכולה לומר שהכל הסתדר! עברתי את תקופת ההכשרה כמו גדולה, רוב המשמרות בשעות שמסתדרות לי ולא מצריכות ממני אקרובטיקה, האנשים ממש נחמדים, פתאום יש הכנסה קבועה, תלוש משכורת, אירועי חברה ושו"ת
.
זה נראה מפחיד לפני שמתחילים, אבל אני בטוחה שאיך שתקפצי למים זה ייראה לך הדבר הטבעי ביותר.