האם הגיוני לבוא לעבודה כשחולים במחלת הנשיקה?

האם הגיוני לבוא לעבודה כשחולים במחלת הנשיקה?

פעם היה פה דיון האם זה בסדר להגיע חולים לעבודה. והרוב רשמו שזה לא נכון, ואפשר להדביק. ושאני ממש לא בסדר שהגעתי לעבודה עם דלקת גרון. רשמתי שהשותף שלי לחדר מגיע חולה ולא מתחשב באף אחד.
אז עכשיו השותפה לחדר הודיעה שהיא חולה במחלת הנשיקה, ולא תגיע לעבודה כל השבוע. ואז השותף הזה אמר שמה הבעיה, הוא היה חולה במחלת הנשיקה ובכל זאת הגיע. התעצבנתי ואמרתי שזה מאד יפה שהיא מתחשבת באחרים (אגב, היא לא מגיעה כי היא לא מרגישה טוב, לא יודעת מה יהיה בעוד שבוע אם תרצה לבוא, האם תהיה מדבקת או לא). אז הוא גיחך ואמר שלא הייתה לו כוונה להתנשק עם אף אחד.
ועכשיו שמעתי שמישהי מהמחלקה שלי, זה אומר שאוכלים ביחד ומדברים כל יום, אמרה בהקשר זה שיש לה cmv, וכדאי לראות מה קורה עם זה. למזלי, אני לא בהריון, אחרת הייתי ממש משתגעת.
אבל באופן כללי, נראה לכן הגיוני לבוא לעבודה? מדובר במחלה שלא עוברת תוך יומיים, אז לכאורה מי ירצה להיות כלוא בבית. אבל מצד שני, לסכן את כולם? במיוחד שמדובר במחלה לא קלה.
 
נראה לי לא הגיוני וחוצפה שאין לתאר

אצלנו היתה מנכ"לית עם מחלת הנשיקה - היא עבדה מהבית איזה חודשיים, ועשתה שמיניות באוויר להגיע למשרד רק בשעות הערב כשאין שם אף אחד, ממש דאגה לוודא שכולם הלכו לפני שהיא מגיעה - רק כדי לא להדביק, היא אפילו אמרה אז שהיא לא מצפה מכל עובדת שמנסה אולי להכנס להריון וכו', או הריונית מתחילה שעוד לא יצאה מהארון, לדווח לה, ושזו החובה שלה להזהר כי היא זאת שחולה. וזאת מנהלת ארגון של איזה 30 איש, וורקוהולית שכולם הרגישו מאוד בחסרונה ומה לעשות, כשחולים אז חולים. אני לא תופסת את חוסר ההתחשבות של אנשים שבאים לעבודה עם מחלה כזו, יש הרבה אנשים בכל מיני מצבים של פגיעות למחלות, למה לקחת סיכון ולגרום למישהו אחר לחלות???
 
השאלה מה אפשר לעשות חוץ מלהתעצבן?

כשההוא היה חולה, כמובן שלא ידעתי. אם היה אומר, הייתי מחפשת דרכים להיזהר. שגם זה קשה כשיושבים אותו המשרד.
ואם היא תגיע עוד שבוע לעבודה? ברור שלא אשב לידה באוכל, אבל חוץ מזה? החדר לא גדול, אי אפשר לפתוח חלונות.
אני לא ישנה מספיק, לכן די חלשה מבחינת עמידות בפני מחלות.
אין לי בעיה להגיד לה שאני מפחדת להידבק, היא תבין, אבל מה אפשר לעשות חוץ מזה?
 
מסכימה שזו חוצפה אבל בתור מישהי

שהיתה לה מחלת הנשיקה קצת קראתי על זה ומסתבר שאפשר להדביק הרבה לפני שתסמיני המחלה מתפרצים . יש תקופת דגירה די ארוכה
בשורה התחתונה את לא יכולה לדעת מי סביבך חולה
ודבר נוסף, גם אחרי שלכאורה מבריאים ואין חום את עדיין יכולה להיות מדבקת.
אני למשל הקפדתי בבית לא לאכול עם הסכום שלי בכלים המשותפים אבל בסוםו של דבר די שוכחים מזה ובתור זו שגם אחראית על הבישול מתישהו פשוט מפסיקים להקפיד , לא מתוך כוונה רעה , פשוט מתוך הרגל
ובשורה התחתונה - אף אחד מבני משפחתי לא נדבק ממני . לא לפני ולא אחרי
כך שהכל צריך לקחת בעירבון מוגבל :)
 
מחלת הנשיקה יכולה להישאר חודשים

ובכלל לא ברור מתי היא עברה ומתי לא - ואפשר גם בכלל לא לדעת שיש אותה. כמו כן, לא יודעים עד מתי האדם מדבק, ובאינטרנט כתוב שיכול להיות שעד שנה וחצי מההדבקה, ושבכלל, למי שהיה מונו זה יכול שוב להופיע ברוק שלו מדי פעם כל החיים - ואנינבטוחה שאת לא מציעה שכל מי שאי פעם היה לו מחלת הנשיקה לא יעבוד לעולם. מהבחינה הזאת היא די ייחודית, ואני די מסכימה שאפשר להגיע לעבודה כשיש אותה.
 
אגב, לגבי cmv

אם הבנתי נכון (את מה שקראתי באינטרנט) קשה להידבק סתם כך ממבוגר אחר - צריך מגע רציני ומתמשך עם ההפרשות של האדם, ולכן נדבקים בעיקר מילדים קטנים (כשמחליפים להם חיתול, או כי הכל בסביבה מלא ברוק שלהם וכו'), ומי שנמצא בסיכון להידבק הוא מי שעובד עם ילדים קטנים, לא מי שעובד במשרד. את בטוחה שאין לך כבר נוגדני cmv, אגב?
 
אין לי

אמרו לי שאחרי ילד או שניים בטוח אחטוף את זה. בסוף הריון רביעי, כשבדקתי בפעם האחרונה, עדיין לא היה לי.
 
אז, כאמור, הסכנה שתידבקי במשרד קטנה -

כנראה הרבה יותר קטנה מהסכנה שתידבקי מאחד הילדים. בכל מקרה, אם את נכנסת להריון נוסף, באמת כדאי כמה שיותר מהר לבדוק את מצב הנוגדנים ל-cmv.
 
נראה לך?

הריון נוסף? ממש ממש לא. אנחנו עסוקים בלהחזיק מעמד עם אלה שכבר ילדנו.
 
נו, אז בכלל אין ממה להיות מוטרדת.

גם אנחנו סגרנו את הבסטה... אחרת גם דברים כמו זיקה היו מטרידים אותי יותר.
 

יהלום29

New member
מחלת הנשיקה מדבקת במשך חודשים

גם הרבה אחרי שהתסמינים עברו, וגם לפני.
ככה שאין מה לעשות, מי שמרגיש טוב מגיע לעבודה.
הבן שלי בן השנה חלה בcmv לפני כחודשיים, וגילינו את זה רק במקרה אחרי שהיה לו חום הרבה זמן ועשינו בדיקות מקיפות. אם החום היה עובר טיפה יותר מהר, לא היינו יודעים מזה בכלל. יש אגב הרבה אנשים שנדבקים ואין להם תסמינים בכלל, והם לא יודעים שחלו, או שיש להם תסמינים של מחלה ויראלית רגילה, ואף אחד לא בודק אותם.
אני הייתי חולה קצת אחרי הבן שלי, והרופא סירב לשלוח אותי לבדיקות דם, כי טוען שcmv זה וירוס כמו כל וירוס , ואין לו טיפול אז זה לא חשוב לדעת. אז עד היום אין לי מושג אם סתם הייתי חולה או נדבקתי.
 

adif11

New member
כשהבכור היה בכיתה ט'

ילדה אחת שהיתה חולה במחלת הנשיקה הדביקה חצי כיתה ולא, היא ממש לא התנשקה עם אף אחד, היא כנראה פשוט התעטשה פה ושם . הבכור שכב בבית שבוע עם חום מאוד גבוה והיה אח"כ חלש חודשיים.
המסקנה היא שעדיף להשאר בבית ואם באים לעבוד אז ממש להתרחק מיתר העובדים. לא להתנשק איתם זה לא מספיק !
 

lavendula

New member
לא חשבתי על זה. כנראה לא סביר

אבל התכוונתי למחלות "סטנדרטיות" כמו שפעת וכו'.
 

סביון1

New member
אני לא חושבת שהמחלה מידבקת באותה מידה כאשר המחלה פעילה

לעומת אחרי ההחלמה.
&nbsp
בתור אחת שחלתה גם ב-CMV וגם ב- EBV שאלה בעצם שני הוירוסים שמכונים "מחלת הנשיקה", אני יכולה להעיד שזאת יכולה להיות מחלה קלילה עם תסמינים של חום שעובר אחרי כמה ימים ותו לא, וזאת יכולה להיות מחלה שמגיעים איתה לאשפוז בבית חולים, שלוקח יותר משנה להתאושש ממנה, ולפעמים אפילו יוצאים עם נזקים לא הפיכים. בעיני זה פשוט פשע לבוא עם המחלה הזאת לעבודה, וזה גם לא חכם עבור החולה, כי הגוף נחלש, והדבר שהוא הכי צריך זה שתיה ומנוחה. אם מישהו בעבודה שלי היה מגיע עם וירוס כזה, הייתי מסרבת להגיע לעבודה עד שיתכבד וישב בבית (טוב נכון שאני כבר לא אדבק, אבל מדובר ברמת העקרון).
 
אשמח אם תציגי את הנתונים שבידייך

לגבי סיכויי ההדבקה בכל שלב במחלה.
לדעתי, אגב, באמת נדבקתי ב-EBV ממישהי שכבר לא הייתה חולה. לגבי CMV, כמו שתיארתי, הסיכויים להידבק מאדם מבוגר הם נמוכים, ולרוב נדבקים מתינוקות או מילדים קטנים. רוב הסיכויים שכשנדבקתי ב-CMV, אכן נדבקתי מתינוק או מילד קטן (כי עבדתי איתם).
ב-CMV לא ידעתי בכלל שאני חולה, ולכן אם הדבקתי מישהו זה היה לא ביודעין. ב-EBV הייתי חולה חודשים, ובכלל לא היה ברור לי אם החלמתי או לא, כי הסימפטומים הם פסיכולוגיים כאלה (כמו עייפות) וקשה לדעת אם זה עדיין שם או לא - בשלב מסוים חזרתי לשגרה וזהו.
 
למעלה