הישארות לבד בבית וגמילה לבן מטיטולים...

[macaroni35]

הישארות לבד בבית וגמילה לבן מטיטולים...

אשמח מאוד לעצות מנסיונכן בנוגע ל-
בת 9 וחצי - הישארות לבד בבית ....לזמנים קצרים ....כללים, חוקים, וכל מה שלימדתן....וחזרה לבד מביה"ס..כיתה ה (בת בכורה

)

ובן שנתיים ושבע - שונה מאוד מהבת שלי בגמילה.(נגמלה תוך 3 ימים מיום ולילה יחדיו) והבנתי שגם יש הבדל גדול בגמילה בין בנים לבנות....והגמילה יותר איטית
לא משתף פעולה עם לבישת תחתונים....מבקש טיטול אבל איך שמסיים קקי או הטיטול עם פיפי הולך ומביא טיטול ומבקש להחליף או שכבר מיד מוריד לבדו....
יש סיר בבית אבל לא מתלהב לשבת עליו...
ובנים - איך מלמדים אותם לכוון , מה עדיף סיר או ישבנון?

בקיצור אשמח לעצות , הארות, כל דבר שיעזור לנו להתחיל את הדרך...

 

[kramerkaren]

מנסה

לגבי הגדולה - החוקים שלנו:
לא חוצים כביש עם טלפון ביד ולא עם אוזניות.
נועלים את הדלת כשמגיעים הביתה.
מתקשרים לדווח כשמגיעים הביתה.
מחממים אוכל במיקרו או טוסטר, לא בתנור/גז
לא מביאים חברים הביתה בלי אישור מפורש מרגע ודודלי. ואם אני לא עונה לטלפון, אז התשובה היא לא.
יודעים בעפ טלפונים של אמא/אבא/סבתא
יודעים מה עושים במקרה חירום (כולל בחינה על סיטואציות הזויות שגרמו להם לגלגל עיניים)
אין ממתקים.
ואני לא הרשיתי להתקלח כשהם לבד בבית, כן כשאחד האחים שם(כי אני אהבלה, לא משום סיבה רציונלית או הגיונית)
לגבי גמילה
אצלנו עירום עבד הרבה יותר טוב מתחתונים. למעשה - הבדל בין 100% הצלחה ל- 100% פספוס. הכי טוב עבד עירום וגינה - פיפי על מקל, אבן, נמלה או חיפושית היה הכלי לגמילה.
אצלנו התחלנו מסיר, ברגע שהתעקש לעמוד ולהשתין לסיר, אמא שלו הודיעה שעד כאן.
&nbsp

 

[macaroni35]

איזו מקסימה תודה

ואם הוא מבקש טיטול...לשים טיטול....ומבקש גם בנימוס..

לא רוצה להיות עירום...הוא לא ממש זורם עם זה...
אפילו הולך לשידה ומוציא בגדים ולובש....הוא אדון לעצמו וגם אני בטוחה שהוא יחליט שזה מתאים לו אז זה יתבצע....זה בגדול האופי שלו....

אבל - האם להכריח ולהחליט עבורו זוהי שאלתי? להחליט שאין יותר טיטולים ודי...
וגם מפאת הגיל שנתיים ושבע ....

בא לך לשתף כמה סיטואציות הזויות...מרגישה שזה כבד עליי אבל מחייב...במיוחד שכל חברותיה (שהן לא בכורות ולכן קיבלו שיחרור מוקדם ) כבר עושות הכול מגיל 7-8...

שוב תודה לך

 

[kramerkaren]

אז ככה

אני מתחילה מזה שהגיל הממוצע לתחילת גמילה של בנים בישראל הוא 2.8. כלומר - את אפילו מקדימה ביחד לממוצע, ויש לך עוד שנה עד הפטיש הענק של "גן עירייה" שדופק לך על הראש. כלומר - יש לך שפע של זמן.
אני, אישית, לא מאמינה בזבנג וגמרנו. תכלס על כלום בחיים. מבחינתי הדרגתיות בחיים היא הרבה יותר נכונה לי ולילדים שלי, ופתאומיות רק יוצרת אנטי.
עכשיו, אני האחרונה שמאמינה שצריך לחכות שהילד יהיה בשל לגמילה. אם הייתי מחכה, אני מניחה שהיו מתגייסים אצלי עם חיתולים, ואני כל פעם מופתעת מחדש שהם הפסיקו לתפעל אותי סביב העניין

הם אהבו חיתולים והיה להם ממש סביר פלוס פלוס לחרבן ולהתרוצץ עם זה שעות גם.
אני מאמינה במה שנקרא "טרום גמילה". יעני - גמילה באיזי. בבית, כשנוח לי, בתנאים שטובים לי, כשמתאים - בלי חיתול. רוצה בגדים? יאללה, שיהיה עם בגדים. מציעה לנסות מכנסיים בלי תחתונים אם זה ככה, יש משהו בתחתונים שמזכיר קצת חיתול בתחושה. יצרתי סיטואציות של עירום - להתקלח ולא להתלבש אח"כ, פעילות יצירה מלכלכת, פסטה עם רוטב.... דברים שפשוט מתפשטים עבורם, ולא מיהרתי להחזיר את החיתול. את הסיר הנחתי במקום בולט והצעתי מידי פעם. כשברח (וברח) מזכירה שפיפי עושים בסיר.
עוד זמנים טובים להציע לסיר זה לפני אמבטיה, לפני שהולכים לישון, בבוקר כשקמים.
הגענו ככה לאחרי צהריים שלמים בלי חיתול, ולסופי שבוע בלי. רק אחרי זה עברתי לגמילה מלאה.
וגם, לגבי גמילה - אני מציעה לך גם להתייעץ בפורום הורים לפעוטות. הם המומחים שם.
&nbsp
מבחינת הסיטואציות ההזויות פשוט המצאתי סיפורים מופרכים - מה עושים כשדופקים בהיסטריה על הדלת ואומרים שהם השכן וננעלו בחוץ/החתול ברח וצריך עזרה/הגיע משלוח מחנות שוקולדים/זכינו בלוטו ורק אם יפתחו עכשיו את הדלת נזכה
מה עושים כשיש הפסקת חשמל (כולל להוריד את הפקק ולהראות איך מרימים)
מה עושים אם יש שריפה (בתיה, מהקומה מעל, הכינה אוכל ונרדמה עם אש דולקת, ומריחים ריח ממולאים שרוף בלה בלה)
&nbsp

 

[macaroni35]

וואו תודה הייתי זקוקה ל"קול המרגיע"...

באופן שנון עזרת לי להתאפס ולהבין כמה דברים ואקפוץ גם לפורום שהמלצת.

תודה רבה רבה זה לא מובן מאליו

הורדת טיפונת את מד הלחץ מהשחרור לעצמאות ומהגמילה.

ת ו ד ה !

 

[הפוך עם ראש כפול]

אפילו יותר. שני הבנים שלי נגמלו רק לקראת גיל שלוש
הבכור נגמל ביום בסביבות גיל שלוש, יחסית בקלות, עם הרבה חיזוקים חיצוניים בשיטת הפרסים (בעיקר על מס' 2...). בלילה היה מוכן להוריד חיתול רק בגיל חמש. אחרי שכל האמהות מסביבי סיימו לצקצק בשיניים, גיליתי שבעצם כל הבנים "הגמולים" שלהן הרטיבו פעם-פעמיים בלילה, או שהעירו אותם לקראת חצות לפיפי יזום או שמנעו מהם שתייה וכו'. היום זה אמנם נשמע לי מופרך, אבל בדיעבד אני גם מאוד שמחה שלא לחצתי על הבכור לעבור גמילת לילה כשהוא לא היה בשל פיזית. ברגע שהורדנו חיתול לקח לו בדיוק 2 לילות להתאפס על העניין ובזה זה נגמר.
הצעיר גם עבר גמילה לקראת גיל 3. אצלו הכול הלך יחד, גם יום וגם לילה. אחרי 24 שעות של השתנה בכל מקום אפשרי ומדי שעה בערך, הוא קלט את העניין והגמילה הסתיימה סופית. אחרי 3 לילות גם הבנתי שהילד מתעורר יבש, ושאין שום טעם להמשיך לשים לו חיתול. מאז ועד היום לא ברח לו אפילו פעם אחת.
בקיצור, לא הייתי נלחצת. הייתי ממשיכה לדבר על זה אבל גם זורמת איתו עד שיהיה מוכן.
לגבי הילדה - גם אני עם קרן בעניין המצאת הסיפורים. אצלי אבל רוב התסריטים נגמרים באחת משתי דרכים בד"כ - לא פותחים את הדלת (כשדופקים או מצלצלים בכל מיני תירוצים) או שבורחים החוצה (רעידת אדמה, שריפה וכו').