החופש מסתיים

[קינמונית10]

החופש מסתיים

רק אני עצובה או שיש עוד הורים שאוהבים את החופש הגדול ?
אני רגועה כשהם בבית .
הקטן עולה לכיתה ב ואני ממש דואגת איזו שנה מחכה לנו השנה ?
כיתה א לא הייתה הכי טובה ...
מעניין מי המורה , ואיך יהיה ...
אלוהים יעזור !

 

[הייתיאביבקיץ]

גם אני יותר אוהבת כשהם בבית...

ולא מאושרת כשמתחילה שנת לימודים

 

[הפוך עם ראש כפול]

אני ממש לא עצובה. להיפך. הבכור מאבד את עצמו לגמרי כשאין לו
מסגרת ברורה והזמן כ"כ נזיל.. הוא לגמרי יורד מהפסים כשיש חופשה ארוכה כל כך ואין לו"ז ברור. אנחנו מכירים את זה אצלו מגיל מאוד צעיר ולצערי גם בגיל 11 פלוס זה עדיין קיים. מודה שיש שיפור מהעבר, זה פחות קיצוני וקשה ביחס לכיתות היסוד המוקדמות, ועדיין זה לא פשוט להיות איתו ובסביבתו כשמשעמם לו הרבה זמן.
הצעיר זה סיפור אחר לגמרי. אם הבכור היה כמוהו, גם אני הייתי מרגישה עצב עמוק כשהחופש הגדול היה מסתיים. אבל במקרה שלנו ההתמודדות עם הבכור מאוד מתישה, כך שיש אנחת רווחה כשמסתיים החופש. אולי מתישהו בעתיד זה ישתנה, אבל בינתיים - היידה לבית הספר!!

 

[AlicePJ]

אצלנו יש חופש גדול של 3(!!!) חודשים

לכל המתלוננים על החופשות בישראל...
ואצלנו חוזר ללמוד באמצע ספטמבר.
עשינו כמה קייטנות קטנות של חצי יום, אבל רוב הזמן רק הלכנו לפארקים וכו' עם אחיו התינוק. היה דיי מחרפן ואני חושבת שיעזור לו לחזור ללימודים, הוא מאוד אוהב ללמוד, ומתגעגע לבית הספר.

 

[gpa3]

איפה זה אצלנו?

 

[AlicePJ]

בארה"ב

 

[kramerkaren]

אל תדאגי...ספרתי רק 11 ימי לימודים באוקטובר...

זה כמו מפשרה מפוצלת - חופש מפוצל.

 

[AlicePJ]

לפי כל מה שראיתי לנו יש פחות ימי לימודים מבישראל

לנו גם יש חגים וחופשת חורף וחופשת סתיו וחופשת ת'נקגיבינג (שזה יום אחד אבל החופשה התרחבה איכשהו באורח פלא לשבוע) וימי השתלמות של המורים וכו' שבהם סוגרים את בית הספר וכו'.
ועדיין הייתי לוקחת ימי חופשה באוקטובר משלושה חודשים רצופים בקיץ.

 

[kramerkaren]

אין ספק.

אני בכלל חושבת שצריך 3 שבועות פעם ברבעון וזהו. בלי עוד כלום. עם תכנון נכון זה כולל בפנים את החגים. המורות עדיין מקבלות את כל ימי החופש שלהן ואין את הרצף המזעזע וארוך ובלתי נגמר הזה של חופש ב 38 מעלות צלזיוס.

 

[הפוך עם ראש כפול]

אני לגמרי בדעתך.

 

[ICיילת]

אני בתחושות מעורבות

מצד אחד הילדים כבר מחורפנים ולי נגמרו הרעיונות איך להעסיק אותם
מצד שני היה כיף לבלות הרבה זמן יחד - זה מאוד מקרב
ויש איזו תחושת עצבות שתיכף נגמר

אבל כאמור - הגיע הזמן

 

[kmiki]

שמחה מהולה בעצב

אין לי כוח ללימודים, שיעורי בית, מבדקים ומבחנים וכל אלה.
אין לי כוח לימי הורים, מסיבות כיתה מיותרות ביום החופשי שלי.
אין לי ממש כוח לרוץ לחוגים והסעות וכל השאר.
&nbsp
אבל מצד שני, הגיע הזמן, די
&nbsp
אם החופש היה רק חודש אחד, הייתי מגיבה בדיוק כמוך, אבל אוגוסט היה לי כבר יותר מדי.

 

[אשרז4]

בדיוק כך. איך שמתחיל החופש אני נושמת לרווחה

אין להעיר אין הקפצות של מבחן/ עבודה עם חברה/ חולצה כתומה/משהו לארוע וכו וכו
&nbsp
מצד שני, בגלל שאני עובדת (ועוד מבנות המזל שיש להן שבועים חופש במהלך החופש) מפריע לי הזמן שלהן בבית, הכלום או הצורך ב"לעשות משהו"
&nbsp
לצערי שתי בנותי לא במיוחד יודעות למלא את זמנן והבטלה די משתלטת ובאופן פרדוקסלי מעצבנת אותן
&nbsp
השנה שתיהן אמרו שרוצות כבר לחזור. לא ללימודים כמו אם למסגרת החברות והלו,ז
&nbsp
והכי הכי מעצבן- שהכבישים ישובו להיות פקוקים בבוקר
כזה תענוג שהכל ריק יחסית

 

[kmiki]

מה שהכי הייתי רוצה

זה להיות מסוגלת לחכות להם בבית כל יום אחרי הלימודים, ארוחת צהריים, הכנת שיעורים, ואז שכל אחד ימשיך בסדר היום שלו

 

[שקדיייה]

גם אני אוהבת כשהילדים בחופש!

(וחייבת להודות, כבר כל כך נמאס לי לשמוע את הקיטורים של כל ההורים ההיסטרים שמרגישים שהם חייבים לנפק אטרקציות ופעילויות על הקילו , ולא מפסיקים להתלונן על זה.....)

כמו שאמרת, הכי כייף כשהם בבית.
הכל נכנס לקצב איטי ומרוח כזה...... יקיצה טבעית (לא הצלחתי להגיע לעבודה לפני 10 כל החופש...

), יוציאים לטייל בערב, לא צריך לפזר ולא צריך לאסוף....
חוץ מזה תמיד מקסים אותי לראות כמה הילדים מתקרבים בחופשים, איך הביחד הזה עושה להם טוב.

על כך נוסיף שנראה שהולכת להיות שנה די מעאפנה מבחינת מורות וגננות והרכב חברתי..... כך שאני ממש לא מחכה ל-1 בספטמבר.

 

[הפוך עם ראש כפול]

העניין הוא שלא אצל כולם זה ככה. לא כולם עצמאיים, רוב האנשים
הם שכירים שלא יכולים להרשות לעצמם להגיע לעבודה ב-10... יש ילדים שחוסר מסגרת מתמשך כזה ממש מפרק אותם (ע"ע הבכור שלי), ולא כל האחים מתקרבים בחופשים. שלי ספציפית לא מפסיקים לריב על שטויות. זה מאוד ברור שכבר מאוד נמאס להם מזה שהם כל כך הרבה שעות יחד, ושעות ההפוגה שיש להם אחד מהשני (כשהם יוצאים מהבית להיפגש עם חברים) הן כמו אוויר לנשימה עבור כולם.
אני פחות מתחברת לצורך של הורים לספק מליון אטרקציות לילדים בחופש (הילדים שלי אמנם היו בחו"ל שבועיים פלוס אבל חוץ מזה לא היו להם "אטרקציות"), אבל כן מתחברת מאוד לקושי של הורים להתמודד עם החופשה הארוכה בכל מה שקשור לפחות לעבודה שלהם.
התמזל מזלי ואני עצמאית, ויכולה לקבוע שבאוגוסט אני לא עובדת (וגם לא משתכרת על הדרך, אבל זו כבר החלטה שלי

), וגם שהילדים שלי כבר מגיעים לגיל שלא צריך "למצוא להם סידור" לקיץ. לפני זה זה היה פשוט סיוט, למצוא להם קייטנות ומסגרות. ואני מדברת רק על יולי, לא על אוגוסט. לרוב ההורים אין פריבילגיה לקחת חופש של חודש שלם, ומאוד מאוד קשה להסתדר עם זה. מסתדרים בסוף, זה ברור, אבל זה קשה.
בקיצור....אני עדיין רואה בעיקר את השלילי בחופשה כל כך ארוכה ופחות את החיובי. היה יותר חכם לפצל את החודשיים האלו, גם עבור התלמידים, אבל אני לא חושבת שאי פעם יהיה שר חינוך עם ביצים מספיק גדולות לעשות מהפכה אמיתית בעניין הזה.

 

[מירי,]

גם לא לכולם יש תקציב ל"סידור" של החופש.

יחד עם זאת למרות שאני שכירה והוצאתי הון לא קטן כשהם היו בגיל המתאים, תמיד! אהבתי את החופשים.
שיתחרפנו להם כמה שהם רוצים בבית....
עכשיו הם כבר גדולים מכדי שהחופש יהיה רלוונטי ממש עבורי (הצעירה הבטיחה שביום רביעי כשאני בחופש היא מתפנה אלי

)

 

[שקדיייה]

השינוי היחיד שהייתי רוצה בעניין החופש הזה

הוא שיעבירו אותו לסתיו או לאביב.
חבל על החופש בחודשים בהם אנחנו לא ממש רוצים לצאת מהבית.
האמת? אם כבר משתוללים עם הפנטזיות, היה יכול להיות ממש מעולה אם (לא רק בישראל, אלא בכל העולם..) היו מחלקים את החופש לזמנים שונים (אזור חיוג 04 ב- ינואר- פברואר, איזור 09 במרץ - אפריל... והאלה...)- אז אשכרה היה אפשר לצאת לטייל, לפקוד אתרים, ואפילו השם ירחם- ללכת לאיזו אטרקציה.....

מעבר לזה, אני מודעת לעובדה שיש אנשים שלחוצים בתוך מסגרות קשיחות שלא מאפשרות שום גמישות, ויש ילדים מאתגרים יותר בקטע הזה....
אבל יש גם לא מעט אנשים שלמרות היותם חלק ממסגרת, כן יכולים לייצר התאמות ולהתגמש ולהסתדר.
אני לא עצמאית, אני חלק מתחום תעסוקה שמתחיל את היום קצת יותר מאוחר בשוטף, וכרגע אני פשוט עובדת יותר בלילות....
בכל מקרה, ככה זה בכל העולם, ואנשים מסתדרים..... איכשהו יש לי הרגשה (אולי מוטעית) שרק פה אנשים מקטרים ומקטרים ומקטרים על זה בלי סוף.

 

[AlicePJ]

כן, אני רואה מלא אנשים מקטרים, כאן ובפייסבוק

על כמה החופש בישראל ארוך ונורא וכמה המורים בישראל XYZ, אבל זה לא ישראל, זה ככה בכל העולם, כבר המון שנים, עוד מלפני קום המדינה. ובכל מקום זה בקיץ (אם כי אולי באוסטרליה וכו', שבה ביולי-אוגוסט זה חורף, הם עושים הפוך. לא בדקתי).
בישראל ובכל העולם כולו זה בעיה. יש מקומות שמצאו פתרונות, יש מקומות שפחות. אצלנו למשל הגנים פתוחים במשך כל השנה, אין להם חופש גדול בכלל. בגיל בית הספר יש הרבה יותר חופשים אצלנו מבישראל, אבל יש מסגרות בנויות בבתי הספר, במתנ"סים המקומיים, שבהם הם נותנים מענה למי שצריך. יש אצלנו הרבה מאוד אמהות ואבות שנשארים בבית בגלל זה ולא יוצאים לעבוד. לפחות באזור שבו אני גרה זה מקובל, כנראה המשכורות של העובדים גבוהות מספיק, ואנשים מוצאים פתרונות כדי לחיות עם פחות הכנסה. אבל הנקודה היא שזה ככה בכל העולם ובמקום לנסות לשנות סדרי עולם, מה שלא יקרה, אולי כדאי להתמקד בלארגן פתרונות - שהעיריות יציעו מסגרות מוזלות, בבתי הספר עצמם. בלי לימודים, אלא משחקים וקייטנות כאלה של כייף, אבל לנצל את המקום הקיים שעומד ריק בחופש. למצוא פתרונות יצירתיים, הישראלים טובים בזה בד"כ.

 

[מירי,]

אבל אין פתרונות

נתחיל מזה שממוצע הילדים אצלנו גבוה מרוב מדינות המערב, נמשיך עם יוקר המחיה (נניח החזקת רכב, אבל אפילו "סתם אוכל", ואם את מדברת על דיור..............) ונסיים עם הרעיונות שלך לפתרונות למי שצריך- בכל זה אנחנו שונים, אז אולי אנחנו דומים באורך החופש (למרות שנדמה לי שמספר ימי הלימודים כאן נמוך, אלא שכאן בניגוד ליתר העולם לומדים 6 ימים בשבוע...) - אז אנשים מקטרים...