ילד בן 9, עולה ל-ד'. התלבטות שעות שינה וחוגים

[מירי,]

הייתה לנו שנה כזו

אחרי פסח הילדה נשברה וויתרה על חוג אחד (כי אני לא הסכמתי לוותר על הוראה מתקנת ו/או קלינאית תקשורת) ואני הרגשתי חופשייה... היה לי אחה"צ אחד חופשי (והיה מוקדש רק לאחיה הגדולים

).
בשנה אח"כ למרות שרציתי מאוד שהיא תחזור לאותו חוג (כדורסל) ממש לא התעקשתי, אני חושבת שממש חשוב להשאיר זמן ל'לעשות כלום'.
&nbsp

 

[אפרת 231]

בעיה כלכלית זה השם הנרדף שלי.. בגלל זה אני

רשמתי אותו לספורטן. והבן שלי שיהיה בריא אוהב חוגים.. והוא גם סופר היתראקטיבי אז אני לא יכולה שלא לשלוח אותו אחהצ לחוגים. בגלל זה הפסקתי לשלם למתנסים כל כך הרבה כסף ועשיתי מנוי לספורטן, הוא הולך לכמה חוגים שהוא רוצה ואני משלמת רק מנוי מראש ואם לא בא לו על חוג פתאום הוא מחליף לאחר... הכי כלכלי והכי נוח.

 

[מורטלש]

שאלה לגבי כמות החוגים

יש לי בת שעולה לכיתה ג' ואני מקצה לה חוג אחג וזהו, שואלת אתכן המהות האם זה לא מוגזם לקחת כל יום לחוג? איפה הזמן שלכן פה? לא מבינה את השיקול הזה של לתת לילד 3 חוגים בשבוע וכל הזמן להתעסק בזה? האם זה לא עמוס מידיי? האם לא נסתפק בחוג אחד ויותר זמן הורי? סתם שאלה והתעניינות כי לי 4 פעמים בשבוע הסעות ולעיתים ג לחכות נראה לי עמוס מידיי , איפםה השיקול האישי פה שלכן אמהות?

 

[שושן בשם אחר]

אני יכולה לענות מהזווית שלי

קודם כל, הילד לא בצהרון. זה קריטי, מפני שאם הילד שלי היה חוזר הביתה בשעה 5, רק אז הייתי צריכה לוודא שהכין שיעורים (או שהיו לו מטלות שנזקק בהן לעזרה או התכוננות למבחן או וואטאבר), ואז היינו יוצאים לחוגים, כנראה שהייתי מתמוטטת וגם הוא.
אבל הילד שלי חוזר הביתה בשעה 1 וחצי. אוכל, נח, מבלה עם אחיו, מכין שיעורים. מתפנה מהכול בשעה 3 או 4 לכל היותר. ועכשיו יש לו המון זמן פנוי. אנחנו גרים רחוק מבית הספר, כך שרוב החברים שלו לא בסביבה, וממילא הוא מחונן ותחומי העניין שלו לא מאוד חופפים את אלו של חבריו. אני מעדיפה שילך לחוגים וימלא את הזמן שלו בדברים שמעניינים אותו בחברת ילדים דומים לו במקום שישב מול איזשהו מסך.
ולבסוף - אנחנו גרים קרוב למתנ"ס והחוגים במרחק הליכה, כך שחוג (או טיפול) לא דורשים ממני כלום מלבד לשלם ולהזכיר לו לצאת מהבית עשר דקות לפני הזמן.
גם ביום הכי עמוס שתוכנן פה (שבסוף לא יוצא לפועל, אבל עדיין), הוא נמצא בבית לפחות שלוש שעות אחה"צ. ביום בלי חוגים הוא בבית 7 שעות אחה"צ. זה המון זמן הורי ואנחנו ככה מגיל 0 כי הילד מעולם לא היה בצהרונים / גנים עד 5. אז... הראייה שלי קצת שונה.

 

[מורטלש]

בהחלט זוית אחרת לפחות משלי

אצלי הילדה בצהרונית ואם ארשום אותה לכמה חוגים שרובם רחוקים מהבית אצטרך כל יום לשבת עד שעה מאוחרת מאחורי הדלת של החוג ולחכות עד שתסיים כי אין לי בקרבת הבית שום מתנס. כך שבשנה שעברה רשמתי אותה לחוג פעם בשבוע כי בשאר הימים היתה בצהרונית שגם בה היו חוגים.

 

[kramerkaren]

כמו שושן, גם כאן בבית כבר בצהריים

א. החוגים הפיזיים הם דברים שאני מרגישה שאני לא יכולה לתת לה. לא מבחינת המיומנויות שהם מקנים, ואפילו לא מבחינת השעה של פעילות גופנית אינטנסיבית. אני יכולה לשאוף לתת לה, אני יכולה לרצות, אנייכולה להכניס שעה של ספורט בלו"ז כל יום הלכה למעשה - זה לא קורה. אם אין מסגרת של חוג, זה פשוט לא קורה.
ב. אני מרגישה שהיא מקבלת מעט מאד מבית הספר. היא מעבירה את הימים בלי אתגרים בכלל, ואת רובם גם בלי ממש לחשוב. חלק מהחוגים באים על מנת לענות על הצורך הזה. לפחות קצת. לפחות שיהיה פעם-פעמיים בשבוע בו היא נדרשת להתאמץ.
ג. במיוחד בחורף האחר צהריים ארוכים מאד. חושך בחמש וזה מחרפן. חוג נותן מסגרת כלשהי.
ד. כאמור - זמן הורי לא חסר כאן, והחוגים לא באים במקום, אלא - בנוסף.
ה. לא מחכה בחוגים, אלא מנצלת את זמן החוג לסידורים וארגונים, שאני יכולה לעשות עכשיו בלי לגרור את הילדה איתי. אמנם זמן יחד זה חשוב, אבל היא פחות נהנית בקצב ובירקן ובדואר ממני.
ו. כשהילדה שלך לא בחוגים, את לא מתעסקת באחר צהריים שלה כל היום? כי אני כן. עם מי היא נפגשת, כאן או שם, האם יכולות להישאר לבד כשאני מסיעה ילד אחר לחוג, מה הן יאכלו (יעני מה החברה אוהבת לאכול), במה הן ישחקו (כשנגמרים להן הרעיונות), מה מותר ומתי מותר טלוויזיה או מחשב. כלומר - העיסוק סביב האחה"צ של הילד הוא אינוסופי - בין אם יש חוג ובין אם לא. דווקא כשיש חוג אז זה מוריד ממני חלק גדול מהלחץ.
ז. היא אוהבת חוגים. צמאה לחוגים. נהנית מחוגים.