השמנת ילדים - בקשת תמיכה

[כפרקי]

השמנת ילדים - בקשת תמיכה

שלום,
ביתי הבכורה בת 5. בחצי השנה האחרונה הגענו להכרה שהיא סובלת ממשקל עודף.
פעלנו בנחישות לשינוי הרגלים בבית, כולל אצל סבים ובטיולים.
לצערנו לא רק שלא רואים תוצאות אלא בחודש של הקייטנה אפילו חלה החמרה משמעותית. התור לדיאטנית בשבוע הבא.
אשמח לקבל טיפים לגבי התמודדות מול המסגרות לקראת שנה הבאה. מאחר וזה הפורום של ה'גדולים' אני מניחה שיש כאן כמה בעלי נסיון.
אני לא רוצה שהילדים שלי (יש עוד שניים שעוד קטנים מידי כדי לראות אם הם עוד יסבלו מהבעיה ואני רוצה למנוע) יהיו חריגים - שכשכולם יקבלו להם יהיה אסור כי אמא שלהם לא מרשה. מספיק יוצא שאצלי אף פעם לא מקבלים ממתקים מרוב שהם מקבלים אצל כל השאר... (כלומר אני מספיק 'הרעה' בכל מה שקשור לאוכל)
איך משכנעים את הגננת שלא לתת סוכריות כפרס?
איך משכנעים את ההורים שעוגה ביומולדת זה מספיק ולא צריך עוד שקית של משהו?
לצערי אני גם תלויה בצהרון והנסיון שלי מהשנה לא מוצלח בכל מה שקשור לממתקים - הם משתמשים בממתקים כדי לשלוט על התנהגות. השיטה מיועדת לילדים ההיפראקטיבים הרזים... הבת שלי מתנהגת יפה ותמיד מקבלת את הממתק.
ביקשתי מהילדה שתשתה כוס מים אחרי המנה הראשונה בצהרים ולפני שהיא מבקשת עוד. היא עושה את זה ובאמת אוכלת פחות וכך רעבה יותר לארוחת ערב בריאה בבית. בארוחת ארבע סיכמנו שקודם תאכל פרי ורק אם רעבה אז כריך עם חומוס, אבל לא תמיד יש פרי ולא תמיד יש חומוס. הצוות שם באמת חושב שריבה (זה אפילו לא קונפיטורה) זה בריא יותר משוקולד, וזה עוד טוב כי לפעמים יש רק עוגת שוקולד...זה לגיטימי לשלוח איתה פרי וכריך למקרה שלא יהיה?
אז לפנינו חודש שבו יש לי שליטה כמעט מלאה על האוכל ואני מקווה שאצליח לקדם דברים בכיוון הנכון, אבל אני בהחלט אכולת אשמה שהתעוררתי רק עכשיו ומתוסכלת מקירות של אטימות מסביבי. אשמח לכל טיפ ועצה של בעלי נסיון.
תודה

 

[Ani15]

כיוון אחר

האם את יכולה להגביר את הפעילות הגופנית שהיא עושה? הכוונה לא למשחק הריקודים בוויי, אלא לפעילות גופנית אינטנסיבית מחוץ לבית. חוג ספורט, נסיעה משותפת באופניים, הליכה ברגל עד כמה שאפשר, בילוי תכוף בפארק השכונתי - הם הרגלים מצוינים שיכולים לעזור, ולחסוך או להקטין את ההתעסקות האינטנסיבית במה שהיא אוכלת (שהיא פתח להפרעות אכילה).

 

[נושיתי האחת]

 

[כפרקי]

אנחנו עושים את זה

יש לה חוג התעמלות פעמים בשבוע.
מעבר לכך אנחנו הולכים לכל מקום. מאחר והיא מפוזרת אחרונה ונאספת ראשונה יש לה הליכה של כמעט קילומטר פעמיים ביום. בדרך חזרה כמעט כל יום עוברים בגן משחקים. לפעמים נוסעים לאחד מרוחק יותר לגיוון. בשבתות תמיד מטיילים.

 

[בת האש]

זה כנראה לא מה שאת רוצה לשמוע

אבל אין כרגע למין האנושי שום דרך שעובדת לגרום לאנשים לרזות. בכל המחקרים שעשו, אנשים הצליחו להוריד במשקל לטווח הקצר, אבל לא לטווח הארוך. אחוז האנשים הצליחו להוריד משקל ולשמור על המשקל החדש חמש שנים הוא 5% בערך (משתנה בין מחקרים). בנוסף לכך, כמות משמעותית מהאנשים (בין שליש לשני שליש) העלו את המשקל שלהם ביחס למשקל לפני הדיאטה. גם פעילות גופנית לא גורמת לירידה במשקל.
&nbsp
מהצד השני, הרגלים בריאים נקראים כך לא סתם. הם *באמת* בריאים. לכול ריבה מפוצצת בסוכר כל יום לא בריא לאף אחד - לא לרזים ולא לשמנים. פעילות גופנית בריאה לכולם (ורובנו עושים פחות מידי ממנה).
&nbsp
ובעוד שבין אנשים שאורח החיים שלהם לא בריא אנשים שמנים חולים יותר בכל מיני דברים, הרי שאם בודקים אנשים שמנים שאורח החיים שלהם בריא (אני מכירה מחקר אחד שבו השוו אנשים שבכושר מול כאלו שלא, ואחר שבו ספרו הרגלים בריאים, כשההרגלים הם לא לעשן, לשתות במתינות, לאכול חמש מנות של ירקות ופירות ביום, לעשות שלוש פעמים בשבוע פעילות גופנית של חצי שעה) אז הם בריאים באותה המידה שרזים שאורח החיים שלהם בריא.
&nbsp
השמנה זה לא מחלה, למרות הגישה הכללית לנושא. ושינוי ההרגלים לא באמת עוזר לרזות (אם כי יכול למנוע השמנה מראש, אבל זה סיפור אחר לחלוטין). אם תתייחסי להשמנה בתור דבר רע, כל מה שתצליחי לעשות זה להגדיל את הסיכוי של הבת שלך לפתח הפרעת אכילה. גם ככה זו אחת המחלות היותר נפוצות בעידן המודרני, בגלל אובססיית הרזון.
&nbsp
אם את *באמת* מתעניינת בבריאות שלה, ולא במראה החיצוני שלה, אז הדבר ההגיוני הוא להתמקד באורח חיים בריא, בלי לקשר אותו למשקל.
&nbsp
ובנוגע לגנים - יש אמהות שיוצאות למלחמה, ומנצחות. יש כאלו שלא אכפת להן שהילדים שלהם יהיו יוצאי דופן, והילדים לא מרגישים חריגים. זה תלוי גם בהורים וגם באופי של הילדים עצמם. יש כאלו שלא אכפת להם שהילדים יהיו חריגים - זה חשוב להם מספיק.
&nbsp
תכלס? אוכל גרוע הוא חלק בלתי נמנע מהשתתפות במסגרות, לדעתי. לא תוכלי להמנע מה"חריגות" הזו. אפשר רק לנסות לחפש מסגרת קצת יותר טובה, או להתחיל מלחמה ארוכת שנים. או לחנך את הבת שלך, כך שתדע שאסור לקחת ממתקים בגן.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

אבל היא ילדה. את מתייחסת למחקרים במבוגרים. זה לא אותו מצב.

 

[חייבתלהגיב]

(למשל, היא בכלל לא צריכה לרדת במשקל.

מספיק שתישאר באותו משקל או תעלה לאט מספיק, כדי שהיא תהיה רזה יותר, כשמכניסים למשוואה את העניין שהיא גובהת).

 

[בת האש]

את מכירה מחקר *אחד* בו ילדים הצליחו להוריד במשקל היחסי שלהם

כלומר, בנירמול על פני גיל וגובה? אני מתכוונת, דיאטות בילדים הן לא בעלות אחוזי הצלחה גבוהים יותר מאשר במבוגרים (וההשלכות השליליות גבוהות יותר).
&nbsp
או מחקר בו ילדים הצליחו להוריד אחוזי שומן (שזה מדד שעדיף משמעותית על פני ה-BMI הנוח אבל מטופש)?
&nbsp
אין כאלו. אחוזי ההצלחה בדיאטות של ילדים זהים לאלו בדיאטות של מבוגרים - הן לא עובדות. דיאטות לא עובדות. זו המציאות.

 

[חייבתלהגיב]

אני לא מכירה מחקרים לגבי הורדת משקל בילדים בכלל.

אם את מכירה, אנא ספרי מה כתוב בהם או תני קישור. מחקרים על מבוגרים פשוט לא רלבנטיים, כי אי אפשר לדעת איך זה מיתרגם לילדים עד שבודקים את זה על ילדים.
על סמך מה את אומרת שאחוזי ההצלחה בדיאטות של ילדים זהים לאלו בדיאטות של מבוגרים? אשמח לקבל קישור למחקר שאומר משהו כזה.

 

[בת האש]

הנה הקישורים שמצאתי בשלוף:

http://www.rxpgnews.com/obesity/Adolescent_Dieting_May_Predict_Obesity_and_Eating__3907_3907.shtml
&nbsp
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14523184
&nbsp
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16567152
&nbsp
דיאטות גורמות להשמנה (ולהפרעות אכילה). כלומר, אם המטרה היא שהילד יוריד במשקל, אז דיאטה זה התנהגות קונט-פרודוקטיבית, כי היא גורמת להשמנה.
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

adolescents הם מתבגרים, לא ילדים.

המחקר הראשון והשלישי מדברים על מתבגרים, ולכן לא רלבנטיים. המחקר השני מדבר באבסטרקט קצת על preadolescents אבל המסקנה בסוף היא לגבי adolescents כך שקשה לי להבין מהאבסטרקט מה המסקנות לגבי ילדים שאינם מתבגרים, ועל אילו גילאים של ילדים מדובר שעבורם זה רלבנטי. אני לא אכנס לפרטים של המחקרים (למשל, למה הכוונה ב"דיאטה"?), כי הם לא רלבנטיים כל עוד המחקר לא עוסק בילדים.
מן הסתם המחקר הכי רלבנטי לשאלה אם ההערה שלך על דיאטות שלא עובדות היא במקום בשרשור הזה או לא, הוא מחקר שעוסק בילדים בטווח הגיל של הילדה של מי ששאלה את השאלה.

 

[בת האש]

ניסויים בילדים הם לא דבר נפוץ במיוחד

אני יכולה להביא גם קישורים לגבי תוכניות אורח חיים בריא שהונהגו בבתי הספר הארצות הברית (וגרמו לילדים שמנים יותר ובעלי הפרעות אכילה רבות יותר. יחי הפופוליזם!).

לא קראתי מחקרים קונקרטיים על ילדים, ואני בכלל לא בטוחה שהם קיימים (מי יאשר לעשות ניסויים על ילדים בני חמש?), אבל כל הראיות שיש מעידות על כך שדיאטות לא עובדות, ואני לא ראיתי ולו בדל של ראיה בכיוון ההפוך, כך שו הנחת המוצא שלי.

אם יש לך מחקרים שמראים ההפך, אשמח לשמוע

 

[חייבתלהגיב]

חזרנו לנקודת ההתחלה. המחקרים שדיברת עליהם

הם מחקרים במבוגרים, ולכן מה שכתבת לא רלוונטי לילדה, כי לא ברור אם זה תופס גם לגבי ילדים. החלק המועיל שיצא מהתת-שרשור הזה שלנו הוא שכנראה אין מחקרים רבים שבדקו את ההשפעה של שינוי תזונה על המשקל של ילדים (כי לפחות בגיגול זריז יחסית לא מצאת מידע), וזה גם משהו שכדאי שהאם תדע.
אגב, אני גם גיגלתי קצת בלילה, ומצאתי שני מחקרים מעניינים - אחד שטען שבניגוד למה שקורה אצל מבוגרים, אכילה מגוונת בילדים דווקא גורמת לעלייה במשקל. והשני טען שדיאטה חשובה יותר מבחינת ירידה במשקל מאשר פעילות גופנית כשמדובר בילדים, אבל נדמה לי שהוא דיבר על ילדים מגיל 7. כמו כן, מאחר שהגיגול היה באמצע הלילה כששנתי נדדה ומהטלפון, לא שמרתי את הקישורים, ואין לי כוח לגגל שוב - ולכן יש לקחת את דבריי לגבי שני המחקרים בעירבון מוגבל, עד שמישהו פה יגגל וימצא אותם, בהנחה שהם אכן קיימים... מצאתי גם מחקרים שגילו שדיאטה מועילה בילדים, אבל אלה שמצאתי או שבדקו השפעות לטווח קצר או שלא נראה שהייתה קבוצת ביקורת (למשל אחד המחקרים השווה בין שתי שיטות ובשתיהן ה-BMI ירד, אבל מאחר שמדובר בילדים, לא ברור אם הוא לא היה יורד באותה מידה בקבוצת ביקורת שלא עשתה דיאטה). ושוב, את כל זה קראתי בלילה, אז לקחת בעירבון מוגבל.

 

[מירי,]

אבל ילדים לא צריכים דיאטות.

הצעירה שלי שייתה דובונת-מתוקנות כל השנים.
בגיל 10~ החליטה שזהו! וכשסימנתי לה על אוכל מיותר (ממתק שני או מנה נוספת) היא הקשיבה לי.
היא לא ירדה במשקל, אבל בגיל 11 התחילה לגבוה ועכשיו אחרי גיל 12 היא אולי לא דקיקה אבל בהחלט נערה לא שמנה. (ואפילו חתיכה)
מכיוון שמגיל 8 אנחנו במעקב אנדו' הרי שזה בדיוק מה שהרופאה אמרה לנו כל השנים, לא לעלות במשקל! ועד גיל ההתבגרות להתאזן

&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

מה שאת מתארת הוא סוג של דיאטה...

אבל, כמו שהדגמת, במקרה של ילד מספיק שהוא לא יעלה במשקל כדי שהדיאטה "תעבוד" - בניגוד למבוגר שצריך ממש לרדת במשקל כי הוא נשאר באותו גובה.

 

[מירי,]

כל שינוי תזונה הוא דיאטה

מכיוון שלנו ההורים יש הרגלי תזונה נוראיים ומכיוון שאני עצמי אישה שמנה אפשר לקרוא לזה דיאטה בעוד שבבתים אחרים מראש אלו יהיו ההרגלים....
אלא שבניגוד למבוגרים ילדים לא צריכים לרדת במשקל, מספיק שלא יעלו....
והשינויים יכולים להיות יותר מינוריים.

 

[חייבתלהגיב]

בדיוק.

לא ידעתי שאת שמנה, אגב. את גם גבוהה? אני פשוט יודעת שהילדים שלך גבוהים. מעניין אם להיות שמנה עוזר גם עם הגובה של הילדים. או שלא היית שמנה כשהם נולדו (כלומר, מעבר לעניין שהיית בהריון

)? את מוזמנת לא לענות אם השאלות האלה אישיות מדי לטעמך או משהו. אצלי נראה שהשמנה של כמה ק"ג עוזרת לכניסה להריון, דווקא. אבל זה לא ממש תורם מבחינת הגובה של הילדות, שהוא ההפך מגבוה...

 

[מירי,]

תמיד הייתי שמנה.

חוץ מאשר בתקופות אחרי הניתוחים הבריאטרים

(עכשיו אני אחרי תקופה כזו

)
את ההריונות התחלתי שמנה, בתחילת הראשון הפסקתי לעשן ועליתי (בשליש הראשון) 30 ק"ג, את השני סיימתי 120 ק"ג.
את ההריוןו השלישי התחלתי וסיימתי לא שמנה, אבל רק הילדה שנולדה שם עם נטיות להשמנה

הילדים שלי גבוהים כי אבא שלהם 1.92 מ'

השמנה קיצונית אמורה להפריע לכניסה להריון, אולי זה נכון, כי להריון השני לקח לי חצי שנה להכנס (לראשון ולאחרון לקח לי בדיוק מחזור אחד...)

 

[חייבתלהגיב]

אוי, מקווה שאת מרגישה טוב.

היו כמה כתבות על ניתוחים כאלה בטלוויזיה לאחרונה, וזה לא נשמע מאוד נעים.

 

[מירי,]

הניתוחים "דווקא" לא נוראיים.

אבל כמו שאמר המנתח הראשון שלי 'הוא כירורג ולא נוירוכירוג, עדיין לא מצאו ניתוח מתאים בראש' אז זה עוזר לכמה שנים ועכשיו אני כמה שנים אחרי