חשבון לילד בגיל 7

[in12]

חשבון לילד בגיל 7

הבן עולה לכיתה ב
והוא אומר שהוא שונא חשבון

איך אפשר לגרום לו לאהוב ?יש אתרים טובים שאפשר להעזר בהם?

תודה

 

[mykal]

הילד שונא חשבון--

או מתקשה בחשבון, אם לעניות דעתך, יודע את החומר,
ולא קשה לבחון זאת--אז "השנאה" היא מחויה לא נעימה בהקשר הזה--
אולי נזיפה מהמורה, אולי לחץ לפתירה ותחרותיות שלא נעימה לו.
וזה יעבור כשתתחלף המורה, ותשתנה השיטה.

אם לא יודע, ולא מליח להבין כמויות וחסים מספריים--
כדאי לבדוק לקות בענין, ולתת למורה להוראה מתקנת לעבוד איתו.

 

[kramerkaren]

גיליתי שהילדים שלי הכי אוהבים ללמוד, כשהם לא חושבים שהם

לומדים.
הקטנה לא אוהבת לקרוא ספרים (הורג אותי מבפנים...). אבל אם אני נותנת לה מתכונים להקריא לי, הוראות של משחק, אפילו מבקשת ממנה להקריא לי איזו כתבה שאני מנסה להקליד - היא קוראת מצויין ונהנית.
חשבון זה אותו הדבר. אם עושים את זה דרך משחק, זה הרבה יותר כיף.
"חמוד, אנחנו אוכלים 4 מלפפונים כל יום, אתה יכול להגיד לי כמה צריך לקנות לשבוע, ואני ארשום ברשימת קניות שלי?"
"אני צריכה 135 גרם חמאה, יש לי כאן חבילה עם 90 גרם, כמה עוד להוסיף?"
"חמוד, אני חייבת שתגיד לי מה השעה תהיה עוד רבע שעה. אני צריכה להרים טלפון אז".
&nbsp
&nbsp

 

[mykal]

נראה לי שכולנו

מעדיפים לימוד באגביות שהוא בד"כ מצטרף להרגשת חויה.
ויש בדוגמאות שלך את הלומד שמרגיש שהוא מחובר למציאות ולא למחברת.
ההמלצה היא גם ללמד כך.
אני לגמרי מזדהה עם דבריך---אלא שכאן השואלת העלתה סוגיה מובנית של אנטי.
אז יותר מידע---צריך לבחון ממה נובע האנטי--כי אם אין לו בעיה--
היא תוצר --כי הוא יצבור פער בעקבות דחית הלימוד.
ואם יש לו כן בעיה---ככל שתטופל קודם יצליח להתגבר.

אגב, אם אי הקריאה של הבת מציק לך,
יש דרכים להתגבר, אני למשל--לוקחת את הנכדים שלי לספריה--
ויושבת איתם שם--מתחילה לקרא להם--וכשהם סקרנים--הם קוראים לי.
(הם צעירים מאוד בגן חובה וקוראים במוטיבציה שלי)
הגדולים יותר הם תוךלעי ספרים--אבל אלה הנושאים שלי איתם.
הם הפכו ספרים למחזות---
הם הציגו למשפחה. כשמוצאים ענין "נדבקים" בחידק.

 

[kramerkaren]

הגדולים שלי כאלה,

במיוחד הבכורה. תמיד עם ספר. שוכחת להתלבש כי היא קוראת.
השלישית יותר עסוקה בעולם האמיתי, וכנראה שה"קליק" הזה, ההוא שהופך ספר לקסם, להרפתקה, לעולם ומלואו, עוד לא קרה אצלה. אני מניחה שזה יקרה. מקווה שזה יקרה. אצלה גם גיליתי שהדרך הכי מהירה לגרום לה לרתיעה ממשהו זה להראות שאני מוטרדת, לחוצה או דואגת ממשהו. אז אני ממשיכה עם המשחקים, עם ההקראה יחד, עם הסדרות שהיא כן אוהבת ומתחברת. לאט לאט. היא קוראת מצוין לגילה, היא פשוט - לא האחים שלה....

 

[mykal]

אם זו האוירה בבית

זה מדבק, אל תשני מהגישה הלא מלחיצה.
את צודקת.
היללדים שלנו שונים אחד מהאחר. ואולי אוב שכך.
והנה מצאת דרך --וזה ישפיע בהמשך.

 

[Ani15]

תציעי לה להמחיז ספרים

עם החברות שלה
נדמה לי שזה ידבר אליה

 

[אשרז4]

: ) רק אצלי מגיל צעיר הן עלו על רעיון "הלימוד/תרגול על הדרך"

וגם דוגמא אישית לא ממש עובדת
אור לי בזמנו לא ללחוץ עם הקריאה.
הן יראו כמה את נהנת מהקריאה וירצו
&nbsp

 

[Ani15]

אתרים

תגגלי:
אני10
הסוד של מאיה
גלים (בקשי מביה"ס סיסמא לגישה)

 

[adif11]

ממש לגרום לו לאהוב חשבון

זו מטרה לא ריאלית בעיני....
ילדים אוהבים כדורגל, סדרות בטלויזיה, בת מהכיתה וכו' אבל לא חשבון.
כנראה לא כל כך הולך לו במקצוע אז הוא שונא חשבון.
תלמיד כזה לא הייתי שולחת לתרגל לבד מול המחשב ולא חשוב עד כמה האתר נפלא, היתי יושבת איתו בעצמי בסבלנות ומתרגלת איתו את החומר טיפין טיפין לאורך החופש הגדול. אפשר לשלב גם עם משהו כייפי (שעה חשבון ואח"כ לבריכה וכו') אפשר להיעזר במישהו אחר שיעבור איתו על החומר ובלבד שיהיה אדם סבלנו וחביב.

 

[חייבתלהגיב]

אהממ... סליחה? יש בהחלט ילדים שאוהבים חשבון.

 

[adif11]

הכל יחסי בחיים

מבין המקצועות הנלמדים בבית הספר לעיתים חשבון הוא מקצוע שתלמיד אוהב יותר מאשר מקצועות אחרים אבל אבסלוטית , ולזה התכוונתי, אם תשאלי את הבן שלך מה הדברים האהובים עליו ביותר בחיים הרשימה מן הסתם תתחיל בגלידה, תעבור דרך ים, בריכה , כדורגל, מחשב וכו' יש לי הרגשה שחשבון לא יהיה ברשימה...

 

[חייבתלהגיב]

קודם כל, אין לי בן. שנית, בעלי מתמטיקאי

ואני מתמטיקאית בעברי, וגם אנחנו וגם הילדות שלנו אוהבים, למשל, לפתור חידות מתמטיות בזמננו הפנוי (הגדולה אוהבת גם להרכיב פאזלים). אז מה תגידי על זה? אה?
כדורגל וים ממש לא מופיעים ברשימה של בעלי - הוא די שונא את שניהם. ודווקא גלידה בראש הרשימה? גלידה זה מאכל סטנדרטי אצלנו שהן בוודאות לא היו מציינות כדבר האהוב עליהן. ומחשב זה לא נחשב, כי מחשב כולל הכל - כולל, למשל, משחקים שהגדולה משחקת שכוללים פתרון של חידות מתמטיות...
אז...
אונה לך ואונה לך?

 

[adif11]

אהבתי את האונה....

אבל דיברנו על ילדים ולא על מבוגרים בגיל שלך ושל בעלך.
גם אני אוהבת מתמטיקה ועובדת שנים רבות בתחום קרוב.
הבן הצעיר שלי מצטיין במתמטיקה אבל מעדיף גלידה כדורגל ובנות

 

[חייבתלהגיב]

ואיך לדעתך מישהו מגיע להיות מתמטיקאי

אם הוא לא אוהב מתמטיקה? זה לא תחום שמתגלגלים אליו או שבוחרים בו בגלל הרווחיות שבו.
חוץ מזה, דיברתי גם על הילדות. עבור הגדולה זה התחום היחיד בבית הספר ששווה בכלל התייחסות, כי לדעתה זה התחום היחיד שדורש מחשבה בבית הספר (אם כי אני מנסה להראות לה שזה לא נכון), והיא מבקשת מבעלי שילמד אותה דברים חדשים במתמטיקה או שיסביר לה על מה הוא עובד.

 

[adif11]

זן נדיר

 

[בת האש]

מה בדיוק את מנסה להראות לבת שלך?

שחשבון בבית הספר לא דורש מחשבה, או שיש תחומים אחרים שדורשים אותה?
שתי הטענות יכולות להיות נכונות, כתלות במורים. אבל אני נוטה להסכים עם הבת שלך...
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

שגם תחומים אחרים דורשים אותה.

למשל כשהיא התכוננה למבחן במדע הפניתי את תשומת לבה לכך שלפחות חלק מהשאלות דרשו חשיבה.

 

[בת האש]

האם גם המורה דורשת חשיבה?

אני לא זוכרת טוב מה היה ביסודי, אבל אני זוכרת שביסודי שיעורי מדעים לא דרשו חשיבה, אלא רק שינון. ואני די בטוחה שבמבחנים דרשו תשובות מבוססות שינון, ולא חשיבה.
מורה טובה באמת תדרוש חשיבה, אבל מורה גרועה עלולה להעניש על תשובה חשיבתית במקום שינונית...
< לדעתי חשיבה דרושה בשיעורי מתמטיקה בחטיבה, ושם היא גם מתחילה להופיע בשאר השיעורים - אפילו בתנ"ך וספרות. אבל זה כבר באמת תלוי מורה>

 

[חייבתלהגיב]

לא יודעת - אני מדברת על השאלות בספר.

בספר החשבון שלהם הופיעה שאלת חשיבה - ואפילו קשה למדי - על העמוד הראשון. אבל גם בספר המדעים שלהם היו שאלות חשיבה. במקצועות אחרים הספרים לא כל כך הגיעו הבייתה, אז אני לא יודעת מה היה בהם, אבל בקשר למה שאמרת לגבי הענשה על חשיבה - אכן הייתה שאלה בתנ"ך שבה הילדים היו אמורים לחוות את דעתם על משהו, והילדה חיוותה את דעתה ונימקה אותה - אבל המורה הורידה לה נקודות (השאלה הייתה משהו כמו האם העונש שבניו של עלי קיבלו היה מוצדק, והיא כתבה שלא, כי הם בסך הכל לקחו אוכל שהם לא היו אמורים לקחת - ככהנים - ונענשו במוות. המורה לא אהבה את התשובה...).
למען האמת, גם בחשבון לפעמים יורדות לה נקודות, כשהיא מתבקשת להראות את הדרך, והדרך שלה שונה מזו שהמורה ציפתה לה, ולפעמים לא מובנת למורה (היא פותרת בעיות על סמך מה שהבעייה דורשת ולאו דווקא על סמך שיטות כלליות שאולי מאריכות את הדרך ומסורבלות יותר - אבל שלהן המורה מצפה).