כיתה ו, 'ילד שבוע' מפעיל את הכיתה במסגרת שיעור חברה.

[לא קשובה]

כיתה ו, 'ילד שבוע' מפעיל את הכיתה במסגרת שיעור חברה.

נפל עלינו קצת 'כרעם' - היא היתה בטוחה שלא תהיה כי נגמרה שנה, ועכשיו הגיע תורה - ועשו אצלם כבר כל דבר אפשרי...

היא עצמה לפני שבוע הפעילה את הכיתה במסגרת עבודה במורשת עם תוכנת kahoot. היה מצוין אבל היא לא רוצה להשתמש באותו 'טריק' פעמיים.

הם 35 ילדים, יושבים בקבוצות. אשמח מאד מאד לרעיונות. כי הדבר היחיד שהיא (ואני) מצליחות לחשוב עליו שטרם היה זה pictionary...

תודה רבה מראש!

 

[הפוך עם ראש כפול]

אני לא יודעת כמה זמן צריכה להיות ההפעלה, אבל אם גם ככה הם
יושבים בקבוצות, אפשר לעשות תחרות בין הקבוצות עם כמה משחקים יחסית קצרים:
1. המחשה של מילים (המחשה ויזואלית או שאפשר לנסות להסביר מילולית אבל בלי להשתמש במילה עצמה) ששולפים מתוך כובע (כל פעם נציג מקבוצה אחת עולה) - קבוצה שמנחשת מקבלת נקודה. כל קבוצה עושה לפחות פעם או פעמיים, וככה זה שורף זמן.
2. במשך דקה לכתוב על דף כמה שיותר מילים בעברית שמתחילות באות ש, במשך דקה לכתוב על דף כמה שיותר שמות של חיות וכו'. הקבוצה שכתבה הכי הרבה מילים מקבלת נקודה. לעשות כמה סיבובים של זה עם אותיות או קבוצות שונות.
3. "האיש התלוי" (מכירה, נכון?)
&nbsp
אפשר לחשוב על עוד כמה משחקים פשוטים כאלו. בסוף סוכמים נקודות לכל הקבוצות וזהו.
&nbsp

 

[לא קשובה]

זה הכיוון, הבעיה שיושם כבר, ויותר מפעם אחת...הילדים מיצו

 

[פריZמה]

בינגו

חפש את המטמון ברחבי בית ספר
תפזורת מילות קיץ וחופש
ללמד את כל הכיתה קיפול אוריגמי של ספינה/ פרח/ ציפור
לכל קבוצה פאזל שאתם יצרתם מהדבקת תמונת מחזור שלהם- ותחרות בהרכבתו


איזה מן סיוט מסוייט

 

[לא קשובה]

תודה

 

[ויקה1222]

הרצאה על נושא ממש מעניין

הבן שלי פעם נתן הרצאה על יפן בכיתה. לקחנו דוגמאות מ"חוויה יפנית" של שפרה הורן על חיי היום יום שם, לא חסרות דוגמאות שנראות לנו הזויות לגמרי.
חוץ מזה הוא הביא צ'ופסיקס ומרשמלו לכל הכיתה והם תירגלו אכילה בעזרת המקלות. היה מאוד מוצלח.
וחוץ מזה, אני חושבת שהרעיון עצמו די מעצבן והמורה היא זו שצריכה להעביר שעור חברה ולא התלמידים, אבל מילא.

 

[לא קשובה]

רעיון מדליק! לפעם הבאה (בתקווה שלא תהיה...)

 

[רזאי]

לא פלא שהדוגמאות שם הזויות לגמרי.

כשגרנו ביפן הבאתי איתי את הספר, ותירגמתי אותו לחברים יפנים. הם לא האמינו למשמע אוזניהם.
הספר קריא ומשעשע, אבל לא כדאי ללמוד ממנו לקראת הנסיעה הבאה לשם

 

[ויקה1222]

איזה מוזר. הרי היא לא הייתה ממציאה כזה דבר... אני מקווה.

 

[רזאי]

אנשים שדיברנו איתם בשגרירות ישראל, והכירו אותה,

אמרו שהיא לא ידעה יפנית.
חוסר ההבנה שלה את השפה ואת האנשים שסביבה, והצורך לפרסם טור קבוע בעיתון, יצרו את סיפורי האגדה.
כבר עברו שנים מאז קראתי את הספר, אבל אני יכולה להבטיח מהזיכרון המעורפל שלי,שרק בפרקים בודדים יש גרעין של אמת.

 

[הפוך עם ראש כפול]

אני בשוק. גם אני קראתי בזמנו וזוכרת היטב את הסיפורים...

 

[רזאי]

כולם קראו את הספר בזמנו, והאמינו.

אני אפילו הגדלתי לעשות, והתייחסתי אליו כאל ספר הדרכה לפני הנסיעה שלנו. לפני 20 שנה לא היה אינטרנט כמו בימנו, ולעבור לגור בארץ כ"כ זרה ורחוקה, עם 2 ילדים היה ממש מפחיד.
ממש התבאסתי לגלות שאף אחד מהשכנים לא בא לקבל את פני, ולא הביא לי שום דבר

 

[הפוך עם ראש כפול]

 

[danakama10]

כל כך ישראלי...

גם את גרת ביפן, בראוו, וכמובן את חייבת להראות שאת היא המומחית, לא היא. היא לא חוקרת תרבויות אקדמית, היא אחת שגרה ביפן וכותבת מכוח הנסיון שלה וראיית העולם שלה.

 

[אשה מרציפן]

אורחת בפורום, הגעתי במקרה

גם לי יש את הספר ומאוד התרשמתי ממנו, רק שיש לי גם חבר טוב יפני אסלי, וכשדיברתי איתו על חלק מהחוויות שהיא תיארה בספר הוא גם אמר שאין ממש קשר בין לא מעט דברים שהיא תיארה למציאות היפנית.
&nbsp
דרך אגב - כשהוא מגיע לבקר בארץ הוא תמיד מביא לי מתנה מהסוג האכיל, ובהתחלה חששתי מהמחשבה שהוא מצפה למתנה בתמורה וכל השטויות שהיא כתבה, אבל מסתבר שהוא עושה את זה יותר בקטע מערבי.
&nbsp
&nbsp

 

[רזאי]

לאו דווקא קטע מערבי.

האורח תמיד מביא מתנה, בד"כ מתכלה. המארח נותן את האירוח.
אפשר לתת לו מזכרת לקחת הביתה לפני שהוא עוזב.

 

[אשה מרציפן]

האמת שזה משהו שאני מכירה מהרבה מקומות

כולל ישראל, מצאתי את עצמי לא אחת מול אורחות ישראליות שהעמידו אותי במצב מביך, זה הגיע בין היתר לחקירות לפני הזמנה לאירוח אם יש משהו שאני צריכה לבית או ספר שאני מאוד רוצה לקרוא (כשהיה מדובר בארוחת ערב ללא אירוע מיוחד, הדלקת נרות בחנוכה וכדומה), מתנות אכילות זה עוד משהו מובן, במיוחד אם מזמינים לארוחה, וזו גם מסורת ישראלית לתת לאורחים doggy bag בסיום הארוחה (אולי זה משהו שלקוח מהתרבות היפנית?

)
&nbsp
&nbsp

 

[רזאי]

אין לי מושג. אפילו החברים הטובים שלנו

לא הזמינו אותנו לדירות הצפופות שלהם (גם אנחנו גרנו עם שני ילדים בדירת 40 מ"ר). תמיד אכלנו במסעדות. בעיקר עממיות.
לאורחות ישראליות עקשניות אני תמיד אומרת שאין לי מקום בבית לדקורציות חדשות, וספרים אני לוקחת בספריה. אז אני מוסיפה שממש חסרה בארוחה מנה מסוימת, ואשמח אם הם יוכלו להכין מנת תפו"א, או עוגה, או מה שעולה בדעתי באותו רגע. עד היום זה תמיד עבד.
דוגיבגס אנחנו נותנים תמיד לרווקים, או לזוגות צעירים. בד"כ בעלי משפחות לא נוהגים לקחת מהאוכל. להיפך, מעבירים את שאריות המנה שהביאו לכלי של בעלי הבית, ומשאירים למארחים.

 

[לא קשובה]

הגברת הצעירה ואני סערנו מוחות היום

מקוות שיהנו:

היא באה עם הצעה:
'אולי אבחר נושא, ואז אסדר את המשימות לפיו וזה יכוון אותי'
בחרה אגדות.

משימת היפיפיה הנרדמת:
היא המציאה לחש הרדמות בחרוזים בהשראת מליפיסנט. תקריא לכיתה ואז כל קבוצה תצטרך לשחזר את הלחש מדוייק ככל הניתן.

משימת לשבור את הקרח:
כל קבוצה מקבלת כוס קוביות קרח, המטרה להמיס אותם מהר ככל הניתן

משימת עמי ותמי:
הוצאת מנטוס בודדים מצלחת קמח. קשה יותר מהמשימה הרגילה כי המנטוס קטנים חלקלקים וללא עטיפה.
אם המורה לא תרשה בגלל הקמח הכינה אלטרנטיבה / משימה נוספת של עמי ותמי: נציג אחר מכל קבוצה מקבל טעמי שהיה במקרר, סכום פלסטיק, המטרה לסיים את הטעמי ראשונים כשאסור להשתמש בידיים אלא בסכו"ם בלבד.

משימת שלגיה:
בכל קבוצה יש שלגיה, תפקידו/תפקידה לעצב את חברי הקבוצה כדמויות הגמדים, כל אחד בקבוצה גמד שונה, בפנטומימה וללא מגע. מימיקה, שפת גוף, אביזרים...

משימת כיפה אדומה:
תניח בסלסלה פריטים, תציג את הסלסלה ותשנה פריטים. בכל קבוצה יצטרכו לנחש מה השתנה.

מקווה שיהנו.
היא ואני נהנינו לחשוב על זה

 

[הפוך עם ראש כפול]

בהצלחה! ספרי לנו איך הלך.