ארוחת ערב ומקלחת

[in12]

ארוחת ערב ומקלחת

היי

ארוחת ערב שלנו מתחילה ב 19:00 , עם סטיה קלה של מספר דקות לכאן ולכאן (+-5 דקות)

כולם כבר מקולחים ומוכנים (2 תינוקות, הבן השני בן ה 7)
אבל הגדול לא תמיד מגיע, אלא נמצא בצד ו "נכנס לעולם שלו", ואחרי שכולם מסיימים או לקראת הסוף אז נכנס להתקלח והוא רוצה לאכול.

אני חייב להגיד שזה התנהלות שלו כבר שנים(היום בכיתה ג), והוא לא מוכן לשחרר את ההתנהגות הזאת.

חשבתי להתחיל לתת לו לאכול מתי שהוא רוצה, להתקלח מתי שהוא רוצה ללכת לישון מתי שהוא רוצה ולא להיות איתנו בארוחה

בנוסף מבקש להגמיש לו את החוקים, לאכול איתנו ואחכ להתקלח
אבל אנחנו מסרבים כי זה פתח לאחים שלו להתנהגות כזאת .

האם לאפשר לו להתנהל בצורה חופשית , או להישאר עם החוקים שלנו בתקווה שהוא ירצה להיות איתנו
מאוד לא מפריע לו לאכול לבד, ולא עם האחים שלו.

אשמח לרעיונות ועזרה

תודה

 

[נומלה]

בן כמה הוא?

בנוסף: אולי במקום "להגמיש את החוקים" תשבו ותחליטו מה באמת הדבר החשוב לכם: שכולם יהיו רחוצים עד 19:00 (לא כל כך יעבוד אצל בני נוער שכבר מחליטים בעצמם מתי להתרחץ), או שכל המשפחה תאכל ביחד ארוחת ערב. נראה ששתי המטרות לא מסתדרות ביחד, אז צריך לעשות סדר עדיפויות, תוך לקיחה בחשבון שמגיל מסויים כבר אי אפשר "לשלוח" בן אדם צעיר למקלחת לפי חלילה של אמא.
(לי ברור סדר העדיפויות שלי, אבל אתם צריכים להתנהל לפי סדרי העדיפויות שלכם)

 

[mykal]

ברור שהוא

לא מוכן להגמיש, כך הוא 'זוכה' לתשומת לב .
ממה שכתבת, אני מניחה שיש הפרש גילאים גדול בין הילדים,
והקטנים באופן טבעי "גנבו" את המרכזיות שהוא היה בה.
ומכיון שהם קטנים, ואתם 'מתעסקים' איתם, הוא 'מנהל' את חייו ליד...
והסירוב שלו מקה לו 'מעמד' ואמירה.

אם אתם רוצים שהוא יהיה חלק מהמשפחה והביחד,
קחו אותו לשיחה--(אולי אפילו בבית קפה,) לא נוזפת, אלא להפוך לשותף לכם,
לא בעשיה בהכרח לשמור על הקטנים, אלא, בלאתגר אותו,
ולומר לו--חשוב לנו שתשב איתנו לארוחת ערב, כדי שנשוחח, יש לך רעיונות ושפה,
שחשוב שהקטנים ילמדו ממך,
אתה מנומס ואוכ נקי וכמו גדול--שילמדו ממך,
סתם כיף לנו שאתה איתנו.
לא לדבר על הסדר ועל הזמנים של המקלחת, תנו לו אחריות,
כשהוא 'יזכה' לתשומת לב ולהכרה שהוא בתפקיד של אחריות,
המקום שלו יהיה ברור לו--הוא ישתף פעולה ויצטרף.

בהצלחה והרבה נחת.

 

[adif11]

 

[הפתעות נעימות]

 

[אנה חדשה]

ארוחת ערב משפחתית חשובה ביותר

אז מה אם יתקלח אחרי זה?גג, גם בן ה- 7 יתקלח אחרי האוכל.
אנחנו דואגים שכולם יוכלו ביחד, בלי קשר לגיל ושאר העיסוקים.

 

[הפוך עם ראש כפול]

אני מסכימה עם מי שכתבו מעליי שצריך לעשות קצת סדרי עדיפויות
תחשבו מה חשוב לכם יותר - ארוחת ערב משפחתית שכוללת את כולם, כולל הבכור, או שכולם כולם יהיו מקולחים עד שבע.
אני חושבת שיש מקום להתגמש איתו על בסיס סדרי עדיפויות שאתם קבעתם. בעיניי, התגמשות לא פותחת פתח לשאר האחים, כי כל גיל מאפשר דברים אחרים. מצד שני, לא הייתי רצה כל כך מהר לקיצוניות השנייה של לתת לו לעשות מה שהוא רוצה עד הסוף. הוא לא עד כדי כך גדול. בכל מה שקשור לשעת שינה, למשל, אתם חייבים להיות הקובעים ולא הוא. כנ"ל דרך אגב גם לגבי הארוחה. גם אם הוא לא יושב לאכול איתכם, זה לא אומר שהוא יכול להופיע פתאום בשמונה וחצי ולבקש שיכינו לו ארוחת ערב. אפשר להגדיר שגם אם הוא לא אוכל אתכם, שעת הארוחה היא בין 7 ל-8 (נאמר) ואחרי זה המטבח סגור.
אני חושבת שברגע שאתם תבינו עם עצמכם מה באמת חשוב לכם ולמה, תדעו לשים את האצבע על הנקודות הפתוחות למו"מ.
אגב, אצלנו (בני 7 ו-11) הסדר הפוך: ארוחת ערב, מקלחות, ואז כל אחד עושה מה שהוא רוצה במסגרת הזמן שנותרה לו עד שעת השינה שלו. לקטן יש כיבוי אורות בשמונה וחצי, והוא תמיד קורא במיטה עד אז (בערך חצי שעה). לגדול כיבוי אורות בתשע, והוא בד"כ מעביר את הזמן במיטה עם טלפון/טאבלט או רחמנא ליצלן איזה ספר (אם יש לו בוק ריפורט

).
גם לגדול שלכם אפשר לאפשר סדר הפוך, ואולי זה יקל עליו וייתן לו גם הרגשה (מבורכת ורצויה) שמקשיבים גם לרצונות ולצרכים שלו.

 

[הייתיאביבקיץ]

חשוב לאכול ביחד. פחות חשוב מתי מתקלחים

ועוד פחות חשוב - לקבוע כללים זהים לתינוקות ולילד בן 7.

הוא גדול, זה בסדר שיהיו הבדלים בין סדר היום שלו, לסדר היום של אחיו


ההצעה שלך לתת לו להתקלח ולאכול מתי שבא לו, זה קצת להגיד לו שויתרתם עליו והוא לא ממש חלק מהמשפחה. קצת גדול על ילד בן 7...

 

[הפוך עם ראש כפול]

למיטב הבנתי, הוא גם לא בן 7. הוא יותר גדול. בן ה-7 הוא אחד
מהילדים הנוספים בבית. היא דיברה על ילד בכיתה ג', כך שלכל הפחות הוא כבר בן 8 אם לא 9.