שאלת חלוקת חדרים בבית עם ילדים

[שושן בשם אחר]

שאלת חלוקת חדרים בבית עם ילדים

היי, יודעת שיש פה הורים לילדים גדולים יותר אז אשמח לתובנות מהצד הזה

אנחנו גרים בדירה קטנה יחסית (118 מ"ר) עם שלושה ילדים, 9, 6, 1. יש סלון קטן, חדרי שינה שיוצאים ממנו, מסדרון ארוך ועוד חדר שינה שרחוק מהסלון. כרגע הילדים ישנים בסוף המסדרון ואנחנו באחד החדרים שיוצאים ממנו. התכנון הוא להעביר את הילדים לחדרים שיוצאים מהסלון ולעבור לחדר בסוף המסדרון. השאלה על ההתנהלות בערב בבית עם ילדים גדולים יותר. כרגע הם הולכים לישון בין 8 ל-9 בערב ואנחנו נשארים בסלון, שותים משהו, אוכלים משהו, צופים בטלוויזיה (במשהו שלא מתאים בעליל לילדים). מה קורה עם מתבגרים צעירים (ולא כ"כ צעירים)? באיזו שעה הם הולכים לישון? מה הם עושים עד אז? נמצאים איתנו בסלון? אם חדרי הילדים יוצאים מהסלון, כמה סביר/אפשרי זה להישאר בסלון ולעשות משהו כמו לצפות בטלוויזיה / לארח חברים? בקיצור, תעשו לי בבקשה preview לאיך שנראה ערב בבית עם ילדים בני 11, 7, 3 או 13, 9, 5...
תודה!

 

[שושן בשם אחר]

ותתעלמו בבקשה מהעובדה שלא הצלחתי לחשב את גיל הילדים כראוי...

אבוי לבושה. את כישורי המתמטיקה הם לא ירשו ממנו.

 

[להעלות ליגה]

אצלי יש טיוי בחדרים

בן חמש וחצי ושבע עולים לאותה מיטה (וחצי)
בשמונה וחצי עם הטיוי פתוחה
עשרה דק והם נרדמים
בן עשר וחצי עולה למיטה עם הטיוי בתשע
(רוב בימים חוזר מאימון בשמונה ועשרה)
נרדם בעשר עשר וחצי (קם בקלות רבה בבוקר)
במשך היום כל הבית שלהם
XBOX בסלון +כל ילדי השכונה
משחקים בכל הבית
משתדלים להכניס לחדרים כל יום את מה שהוציאו
הגדול יודע שיש תוכניות (הרבה) שאנחנו רואים והוא לא
ובגלל זה הוא אחרי תשע לא בסלון

 

[חייבתלהגיב]

אצלנו שנתיים וחצי, 8 ו-11

הולכות לישון בסביבות שמונה וחצי-תשע. עד אז - לפחות חלקן בסלון.
120 מ"ר זה בכלל לא קטן... בכל מקרה, אצלנו כל השלוש באותו חדר, ולפעמים הגדולה קוראת בחדר שלנו עד שהשנייה נרדמת. הדירה שלנו קטנה, וגם החדר בקצה המסדרון לא כל כך רחוק מהסלון. אפשר לעשות מה שרוצים, בווליום סביר כמובן, אחרי שהילדות שלי נרדמות, כי הן לא מתעוררות בקלות. יש לנו חברים שאצלם חדרי הילדים (גילאי 6 עד 11 וחצי) צמודים לסלון, וכשאנחנו מתארחים אצלם כן קורה לפעמים שאיזה ילד מתעורר. לא נראה לי שההורים מאוד מתרגשים מזה.

 

[r i n i]

מה הבעיה בדיוק?

היעדר הפרטיות שלכם כהורים?
כן, הפרטיות הולכת ונעלמת, עם השנים הם מצטרפים אליכם לצפיה בטלויזיה בסלון.
מתי הולכים לישון? כל בית וההרגלים שלו.
איך מארחים חברים? פשוט מאד, מארחים חברים. הילדים שלכם הם חלק מהבית. בשעה מסויימת שולחים אותם לחדרים שלהם.
סרטים שאינם מתאימים? שימו טלויזיה אצלכם בחדר השינה....

בתור אמא לילדים בוגרים, מתבגרים, וצעירים מצאתי שהחיים דינמיים וככה גם הפתרונות שלנו למצבים החדשים בחיים.

 

[שושן בשם אחר]

כל התשובות נכונות

לא שאלו בעיות, בהכרח, כמו שאני לא מכירה התנהלות כזאת, מסיבות אלו ואחרות, וכשאני מסתכלת שנתיים או חמש שנים קדימה אין לי מושג איך צפויים להיראות החיים שלנו. ברור שכל בית וההרגלים שלו אבל בכל זאת מתבססים קצת על מה שמכירים מהבית, ואני לא מכירה. אז... שאלתי.

 

[michal@gal]

עם ילדים גדולים יותר

כל ההתנהלות בערב מסתיימת מאוחר יותר. אני משתדלת שיעלו לישון ב-10, אבל קורה שארוחת הערב רק מסתיימת לקראת 10.
הילדים בדרך כלל איתנו בסלון עד שהולכים לישון.
&nbsp
כשהילדים הם כבר מתבגרים, בעצם אין דברים שאני צופה בטלויזיה שלא מתאימים גם להם. רצוי שתהיה עוד פינת טלויזיה בבית כדי שתוכלו לראות דברים שונים, כי יש דברים שהנוער צופה בהם שאני לא מעוניינת לראות.
&nbsp
כשמארחים חברים הילדים בדרך כלל הולכים לחדרים שלהם, כי החברים שלנו משעממים אותם. אם מבקשים, כמובן שילכו לחדרים שלהם.

 

[הפוך עם ראש כפול]

אצלנו עדיין אין מתבגרים פרופר - הבנים בני 11 ו-7 וחצי.
בינתיים ההתנהלות זהה למה שתארת: הם אוכלים ארוחת ערב, מתקלחים ונכנסים למיטות בין 8 (הקטן) לשמונה וחצי-תשע (הגדול). אצלנו אין טלוויזיות בחדרים מתוך עקרון וגם לא יהיו בזמן הקרוב. אז נכון לכרגע, אנחנו בהחלט צופים בטלוויזיה בשעות הערב בהעדרם.
בימי שישי בערב, כשאנחנו רוצים לארח חברים בסלון והם רוצים לצפות בטלוויזיה, הם עולים לחדר השינה שלנו, שהוא החדר היחידי בבית שבו יש עוד טלוויזיה חוץ מהסלון. זה קורה בעצם גם בחופשים, כשהם רוצים ללכת לישון מאוחר יותר, ואנחנו בכל זאת רוצים את הסלון ואת הטלוויזיה לעצמנו. הם סוגרים את עצמם בחדר השינה שלנו וככה כולם מרוצים.
בשוטף החיים שלנו בינתיים עדיין דומים לשלכם. מאמינה שתוך שלוש שנים גג זה משתנה. ואז נדבר על זה שוב

 

[kramerkaren]

אני לא מסוגלת לראות את הילדים שלי אחרי 8:30-9:00

הקטנה ישנה, הגדולים בחללים אחרים. לא בסלון. בשעה הזו הסלון שלי שלי.
אין להם טלוויזיות בחדרים, אבל יש להם מחשבים. הם לרוב במחשב עד שהולכים לישון. האמצעי לפעמים בחדר המשחקים.
אם יש תכנית שאני חושבת שהם יהנו ממנה, לפעמים, בהתאם למצב ברוח שלי, אולי, בקשר ישיר לאיך היום היה, אציע להם להצטרך אלי לסלון, או לא אבעט בהם בכוח לחדר. אם יש משהו שהם ממש רוצים לראות הם יכולים ללכת לחדר שלי.
אם אנחנו מארחים הם נוטים להיעלם. אנחנו לא מעניינים אותם, והטלוויזיה לא נדלקת. בכל אופן בסופ"ש וחופשים הם הולכים לישון מאוחר, והשמונה וחצי נוטה לזלוג, אבל במיוחד בחופשים אני נוטה להיות מאד בוטה בסילוקם מהחלל שלי שלי שלי שלי.

 

[שושן בשם אחר]

אבל אם אני לא טועה המבנה אצל קצת שונה...

היית רוצה לעשות כמו שאת מתארת, אבל כשיש חדרים שיוצאים מהסלון אז... זה לא רק לכו לחדר בקומה אחרת. זה לכו לחדר שנמצא מטר מהספה בסלון, תסגרו את הדלת ותעמידו פנים שאתם לא שומעים אותי ואת אבא. (נא להוציא את הראש מהביבים, שומעים אותנו *משוחחים* ולא שום דבר אחר). ברגע שאני מעבירה אותם אז אין חדר משחקים נפרד, ובקושי יש מרחב ציבורי נפרד. זה מה שקצת מבאס אותי.

 

[מירי,]

זה המצב אצלנו - חדרים ישירות לסלון.

והבכור בכלל לא היה סוגר את הדלת (חוץ מהתקופה שהייתה לו חברה).
לומדים לדבר בשקט או מעבירים את השיחות לחדר השינה.
ואת מדברת על שלב שהם מתבגרים כבר לא צריך חדר משחקים.

 

[kmiki]

הילדים שלי בני 10.5 ורבע ל7

ב8 הולכים לישון, הם חייבים 11 שנות שינה אצלי בבית.
אני בסלון, הוא שלי ורק שלי, פרט למקרים חריגים במיוחד והם בחדרים שלהם מ8,
אין אצלנו מסכים בחדרים, רק טלוויזיה אחת בסלון ומחשב אחד בסלון.
הם יכולים לקרוא, הגדול יכול להיות עד 10 דקות בסלולרי שלו, לא מעבר, והולכים לישון.
&nbsp
כשבאים אליי חברים אני דואגת שיבואו אחרי שהילדים כבר ישנים, אם זה מתאפשר, ואם לא, אז אני לוקחת בחשבון שהרעש מעט יעכב להם את ההרדמות, לא מעבר לזה.

 

[מירי,]

נזיל, לגמרי נזיל.

אצלנו מזמן אין ערב מסודר.
גם כשכולם היו בבית (ועכשיו באופן סדיר נשארה רק אחת).
כל אחד חוזר מהעיסוקים שלו בשעה אחרת, בד"כ הם אוכלים מיד אחרי (כי בד"כ מדובר בחזרה מפעילות ספורטיבית כל שהיא) כך שבד"כ מדובר במין טיילת שמבחינתי נגמרה כשאני הלכתי לישון. (בערך 8-9 והם ממשיכים עד 10+ ובגיל מאוחר יותר אני אפילו לא יודעת עד מתי).
&nbsp
אישית, סביר להניח שהייתי מעבירה את החדר שלי לפינה, ודואגת לטלויזיה ומחשב שם. במעט שאנחנו מארחים הילדים שלי תמיד שותפים (גם כשהיו צעירים) ולכן זה לא היה משפיע.
&nbsp
תכנים לא מתאימים לא רואים בסלון בשעות שיש ילד רלוונטי ער, כרגע הצעירה בלבד, כשכולנו יכולים לראות ללא הגבלה- ואז עוברים לאחד החדרים.
&nbsp
118 מ"ר זה ממש לא קטן, אנחנו 5 ב 70 מ"ר.

 

[Ani15]

מתי 118 מ"ר הפכו לדירה קטנה?

אני גדלתי (שש נפשות) ב105 מ"ר וזה נחשבה דירה ענקית...
עד גיל 13-14 הוא הלך לישון בעשר בערך, ועד אז הוא היה איתנו בסלון או שראה טלוויזיה בנפרד (אצלנו זה בממ"ד). מאז הוא הולך לישון ב11-12 ואנחנו לא רואים את קצה הזנב שלו בערב (הוא במחשב בחדר שלו או בממ"ד רואה טלוויזיה לבד. לדעתי מה שהוא רואה לא מתאים לגילי...) האמת שהייתי שמחה לבלות איתו יותר זמן, הוא ילד נורא נחמד (ואני כמובן מאוד אובייקטיבית). אם אני רוצה לבלות בלעדיו אני יוצאת עם השכנגד או רואה טלוויזיה בחדר שלנו (פריבילגיה שאינה נתונה לילדים, אין להם טלוויזיה בחדר).

 

[שושן בשם אחר]

הכול יחסי בחיים כנראה.

וזה גם עניין של מבנה לא רק מטראז'

הסלון בדירה קטן וצפוף וגם המטבח. החדרים יחסית גדולים אבל כאמור - ממש יוצאים מהסלון מה שיוצר בעיית פרטיות, גם בסלון וגם בחדרים. לעומת זאת חדר האמבטיה ממש גדול ביחס למה שאני רואה בדירות אחרות ובשיפוץ האחרון שעשינו יצרנו מעין חדרון נוסף שכרגע התינוקת ישנה בו אבל בהמשך הוא יהיה פינת עבודה או חדר ארונות גדול. לו יכולתי לצרף את השטח הזה לסלון הייתי מאושרת, אבל כמובן שזה בלתי אפשרי.
אז הדירה מרגישה קטנה אפילו שעל הנייר היא לא קטנה.

 

[רזאי]

אצלנו הקטנה בת 9.

היא רואה מעט טלויזיה אחה"צ בסלון כשיש לה זמן, אבל בעיקר צופה בתוכניות לבחירתה במחשב שלה, אצלה בחדר.
אנחנו מתכנסים מול הטלויזיה בסלון רק כשיש תוכנית שכולנו רוצים לראות, וזה כמעט לא קורה. כל הילדים לומדים, מתקשרים עם חברים, וצופים בתוכניות דרך המחשבים שלהם, כל אחד בחדרו. כשמגיע חבר, הם מארחים בחדרים, עם גיחות למטבח. בשישי בערב לפעמים הם מארחים קבוצת חברים בסלון, ואז אנחנו עוברים לחדר שלנו. כשמגיעים אלינו חברים, הם בד"כ עוברים לחדר שלהם, או הולכים לחברים.
מגיל מסוים הם רואים תוכניות שאני מעדיפה לא לראות, והולכים לישון הרבה אחרינו. חדר מרוחק מעט להורים עוזר לתחושת פרטיות

אנחנו מקפידים על ארוחות משפחתיות משותפות, כדי שנוכל לדבר כולנו ביחד ולדעת מה קורה לכל אחד. כמעט כל ארוחות הערב משותפות, וגם חלק מארוחות הצהריים.
הבכור כבר לא גר בבית, השני יעזוב בקיץ, והשלישי יתגייס בשנה הבאה. נשאר רק אנחנו והקטנה.

 

[נומלה]

ילדים גדולים יותר

יש כמה אפשרויות. גם אצלנו בגילאים האלה לא היו בחדרי השינה טלביזיות ומחשבים. גם היום יש בבית רק טלביזיה אחת, אבל כל המחשבים נישאים ולכן הם הולכים לאן שלוקחים אותם.
בכניסה לכיתה ז אני החלטנו (זו לא טעות

) שילדים יוכלו להסתובב בבית עד 10-11 אבל ללא שירותי "אמא" החל מהשעה 8:30. הכוונה היתה שילכו לקרוא בחדר, מה שעבד מצוין אצל אחת, ופחות טוב אצל השני. עד עכשיו אני חושבת שהגבלת שירותי אמא היה הברקה. כי זה אומר שאין "אני רעב, תכיני לי", ואין "תגידי לו, תגידי לה", ואין "אוי נזכרתי שצריך למחר לבית ספר...". ואם לוקחים אוכל, זה שירות עצמי, וצריך להחזיר כלים לכיור, ועוד ועוד. בפועל יצא שרוב הזמן הם התכנסו לעיסוקיהם בסביבות 9 או שכל המשפחה היתה מתכנסת בסלון לצפיה משותפת בסרט. נכון הוא, שבשלב הזה, אי אפשר לתכנן לראות בבית דברים שממש לא מתאימים להם וצריך לקחת בחשבון שהשליטה יורדת. אם את מחבבת את הילדים שלך זו יכולה להיות ברכה.

 

[ויקה1222]

גילאי 16, 12 ו10

הגבולות די מטושטשים. היחידי שעוד עוד לישון מוקדם לפני האחרים הוא הקטן וגם הוא הולך לישון יחסית מאוחר בערך בעשר. עד אז הוא בסלון.
הגדול הולך לישון ממש מאוחר, הרבה פעמים אחרי לקראת 12.
בדרך כלל אנו רואים איזו סדרה שיכולה להתאים לשני הגדולים, לא משהו שדווקא הייתי ממליצה או הם היו בוחרים, אלא כך זה קרה, התחלנו לראות והם היו בסלון ולפעמים ממש התמכרו. אני מדברת על סדרות די פרווה כגון המנטליסט או אישה טובה. רואים את זה בערך בעשר אחרי שהקטן הלך לישון. אחרי זה, בסביבות השעה 11, האמצעי הולך לישון והגדול כאמור יותר מאוחר.
אם היינו רואים משהו יותר כבד שלא מתאים לאמצעי, אני מניחה שהיינו מוצאים זמן אחר או רואים בחדר שלנו. למשל סדרה כמו מחשבות פליליות, לא אראה בסלון בזמן שהאמצעי שם. ריאליטי אנו לא רואים בכלל חוץ מ"המרוץ למיליון" ואת זה כולנו רואים יחד.
םאני מודה שלפעמים בא לי שהסלון יהיה רק שלנו אבל לא רוצה לגרש אותם, אני גם נזכרת שההורים שלי אף פעם לא אמרו לי ללכת לחדר, הייתי בת יחידה, לא יודעת אם זה קשור.
הכיף הזה שאתם בסלון והילדים בחדרים הסתיים אצלנו לפני כמה שנים. יש לזה יתרונות וחסרונות אבל כאמור לא בא לנפנף אותם.
אין לזה קשר לדעתי למיקום החדרים, הילדים יכולים להגיע לסלון גם מחדר מרוחק. אם הדבר חשוב לך, תקפידי יותר ככל שילכו ויגדלו.
לכולם יש בחדר טלויזיה ולפטופ ולכן לעיתים רחוקות הם אכן מבלים שם אבל לא הרבה.

 

[שקדיייה]

מצויידת בבן 11, בן 8 ובת 4.5

כולם ישנים באותו החדר , כולם הולכים לישון ביחד באותה השעה (איזור 21 בערב...)
הם נכנסים לחדר, סוגרים את הדלת ולפעמים תוך חצי דקה כולם כבר מעולפים, לפעמים יש עוד שעה ארוכה של צחוקים.

מבחינתי, ברגע שנכנסו לחדר- אני את שלי סיימתי.

 

[שושן בשם אחר]

תודה רבה על כל התשובות. יצאתי עם תובנות

נראה שכשנפצל את הילדים ונעביר אותם לחדרים הקרובים לסלון נצטרך לשנות כמה דברים. גם לארגן טלוויזיה בחדר הורים כדי שנוכל לפרוש לשם אם נרצה, כי הערבים הזוגיים שלנו בסלון כנראה פחות יעבדו, וגם להנהיג איזושהי מדיניות של דלת סגורה כדי להבטיח פרטיות עבורנו ועבור הילדים כשהם בחדרים שלהם שיוצאים מהסלון.
ואולי באמת עד אז גם נלמד לבלות יחד בערבים ויהיה לי דווקא נחמד.