על ארבעה בנים דיברה התורה...

r i n i

New member
על ארבעה בנים דיברה התורה...

ומה אני אספר?
האחד (בכור) - לומד, בטכניון - הנשמה יוצאת לו (ולנו)
השני (המשוחרר) - לא רוצה ללמוד (לפחות בנתיים) מחפש עבודה
השלישי (המתבגר) - סוף י"ב - נמאס לו מהלימודים (אין לי כח כבר)
הרביעי (הקטון) - כיתה ד' - לא רוצה ללמוד, שונא את המורה, הצגות כל בוקר: כואבת הבטן, כואבת האוזן, הוא עייף, הוא צמא.

אין לי כח לזה, די, נגמר.
הויכוחים או השיחות (עידוד, תמיכה), המריבות והעצבים גוזלים ממני כל כך הרבה אנרגיות.
הבוקר איחרתי לעבודה בחצי שעה כי הקטון החליט שכואב לו והוא לא רוצה ללכת (אחרי שבוע שלם שבאמת כאבה לו האוזן). בכה לי, בכה לאבא שלו בטלפון, כעס על כל העולם.
בסוף המשוחרר לקח את העניינים לידיים, שלח אותי לעבודה. דיבר עם הקטון, הנ"ל אישר שהוא מרגיש מצויין ושונא את המורה (לילד יש חושים בריאים למורים מעצבנים) ולא רוצה ללכת לבית הספר.
נתן יד לאחיו הגדול ויחד צעדו למוסד הקרוב.
אם לא קיבלתי טלפון עד עכשיו סימן שיום הלימודים יסתיים כמתוכנן בזמן.
אני מחכה לסיום שנת הלימודים, המתבגר יסיים, הקטון יעלה לכיתה ה' ותתחלף לו מורה (בתקווה שתגיע מישהי שתחזיר לו את האמון במערכת - חחחחח אני מצחיקה את עצמי).

זה היה שחרור קיטור
 

ויקה1222

New member
ואו, אני יכולתי לכתוב משהו כזה. ואח"כ אני הולכת לעבודה לנוח

 

שקדיייה

New member
כאמא לפעוטות, תמיד אמרו לי "ילדים קטנים צרות קטנות....

ילדים גדולים, צרות גדולות"
ואני גיחכתי בלב וחשבתי שזו קלישאה של אנשים שהרבה יותר מידי זמן אף אחד לא הפריע להם לישון לילה שלם וכבר קצת שכחו מה זה....

היום , כשהבכור שלי רק בן 11, אני מתחילה להבין שלצערי, זה נכון..


מישהי פעם אמרה לי... לא משנה כמה ילדים את מתכננת לעשות, תדאגי רק שאת האחרון את מספיקה לעשות לפני שהראשון מתחיל את גיל ההתבגרות. וואלה, יש בזה משהו!
 

mykal

New member
זה משפט שנשמע קלישאתי

כי הוא טחון, אבל בעיקרון זו אמת צרופה.
כשהם קטנים הבעיות והקשיים בד"כ הם טכניים--ולא מהותייים (אלא אם יש חולי קשה או נכות)אבל כשהם גדלים יש תכנים מורכבים של צרכים--שחלקם הם מורכבים
ודברים שלא בהכרח תלויים בנו והם מהותיים ולא טכניים.
מאחלת לכל האמהות שתרונה נחת ויגדלו בקלות את ילדיהם.
 

adif11

New member
שחררי חופשי בשביל זה אנחנו כאן


לא יודעת מה להגיד לך ...
יהיה טוב. בסוף איכשהו הכל מסתדר.
 
למעלה