סבתא והנכד לא מסתדרים
אמא שלי ובני הבכור ממש לא מסתדרים, ואני לא יודעת מה לעשות.
זה נמשך כבר תקופה, אבל לאחרונה החריף ממש.
שני הצדדים אשמים.
הילד בן 10, אבל מפגין התנהגות שמתאימה יותר לגיל ההתבגרות. הוא לא מקשיב, מתחצף לכולם. מאיתנו הוא חושש קצת יותר מחשש לעונש. יחד עם זאת, כשאני באמת זקוקה לעזרה, הוא עוזר גם בלי שביקשתי. והוא עושה לא מעט בבית ומקל עלי בעיקר בטיפול באחים הקטנים שלו.
אמא שלי מאד אוהבת אותו ואת אחיו, אבל ביקורתית מאד, ממש על כל דבר קטן היא מעבירה ביקורת (ובאמת יש גם על מה, במקרה של הבן שלי). כל פעם שאני מבקשת להרפות, היא טוענת שאני מרפה ובעצם מזניחה את הילד בכך שאני לא מתקנת את הדברים הלא טובים בו. אני גדלתי ככה ועד היום קשה לי, רק היום היא צרחה עלי על משהו מגוחך. לי קשה, אבל אני רגילה ומצליחה להתעלם (גם לא תמיד). אבל ילד צעיר לא מסוגל, וזה יוצר אצלו אנטי. כשהיא מבקשת ממנו עזרה, היא לא תומר לו מילה טובה על כך, אלא תודיע שזאת חובתו לעזור.
בקיצור, הם ממש לא מסתדרים.
הבעיה שהיא עוזרת לי עם הקטן ונמצאת אצלי יומיים בשבוע.
היום היה שיא, וכאן אני לא יודעת מה לעשות כי נחצו קוים אדומים. הוא התחצף אליה מאד, היא נתנה לו סוג של סטירה לא כואבת בלחי (לא מקובל עלינו לחלוטין), הוא בתגובה בעט לה בברך (לא מקובל לחלוטין).
מה אני עושה? ברור שהבהרתי לה שאני לא מוכנה בשום פנים ואופן שתרים יד על ילד, וגם הוא הולך להיענש.
מה איך אני מתקנת את המצב?
אמא שלי ובני הבכור ממש לא מסתדרים, ואני לא יודעת מה לעשות.
זה נמשך כבר תקופה, אבל לאחרונה החריף ממש.
שני הצדדים אשמים.
הילד בן 10, אבל מפגין התנהגות שמתאימה יותר לגיל ההתבגרות. הוא לא מקשיב, מתחצף לכולם. מאיתנו הוא חושש קצת יותר מחשש לעונש. יחד עם זאת, כשאני באמת זקוקה לעזרה, הוא עוזר גם בלי שביקשתי. והוא עושה לא מעט בבית ומקל עלי בעיקר בטיפול באחים הקטנים שלו.
אמא שלי מאד אוהבת אותו ואת אחיו, אבל ביקורתית מאד, ממש על כל דבר קטן היא מעבירה ביקורת (ובאמת יש גם על מה, במקרה של הבן שלי). כל פעם שאני מבקשת להרפות, היא טוענת שאני מרפה ובעצם מזניחה את הילד בכך שאני לא מתקנת את הדברים הלא טובים בו. אני גדלתי ככה ועד היום קשה לי, רק היום היא צרחה עלי על משהו מגוחך. לי קשה, אבל אני רגילה ומצליחה להתעלם (גם לא תמיד). אבל ילד צעיר לא מסוגל, וזה יוצר אצלו אנטי. כשהיא מבקשת ממנו עזרה, היא לא תומר לו מילה טובה על כך, אלא תודיע שזאת חובתו לעזור.
בקיצור, הם ממש לא מסתדרים.
הבעיה שהיא עוזרת לי עם הקטן ונמצאת אצלי יומיים בשבוע.
היום היה שיא, וכאן אני לא יודעת מה לעשות כי נחצו קוים אדומים. הוא התחצף אליה מאד, היא נתנה לו סוג של סטירה לא כואבת בלחי (לא מקובל עלינו לחלוטין), הוא בתגובה בעט לה בברך (לא מקובל לחלוטין).
מה אני עושה? ברור שהבהרתי לה שאני לא מוכנה בשום פנים ואופן שתרים יד על ילד, וגם הוא הולך להיענש.
מה איך אני מתקנת את המצב?
