שאלה היפותטית. נניח את במפגש חברתי

[שקדיייה]

תשמעי, את את מצליחה לייצר קואליציה ביני לבין איילת....

כנראה זה לא אנחנו, ה"לא אוהדות" הספורדיות... זו כנראה את.

 

[חייבתלהגיב]

אל תשכחי את תיתי.

ומה לעשות, גם שוחרים ושוחרות יש לי - כך שכן, אלה בוודאות אתן ולא אני

. בואי נאמר שאכן יש דברים משותפים למתנגדיי - ואני בטוחה שאם תתאמצי מספיק תמצאי קווים משותפים לשלושתכן. שבוע טוב.

 

[שקדיייה]

שבוע נפלא

אהבתי שהנחת שהרשימה נגמרת בשלושתינו....

אבל, כן, זה כנראה באמת אנחנו. את בסדר גמור. הכל מהודק שם בקופסא. לגמרי.

 

[חייבתלהגיב]

אה, לא ניסיתי לטעון שזה נגמר בשלושתכן.

אתן פשוט הכי משעשעות. ומה יותר מתאים לפורום שעוסק בילדי בית ספר יסודי מאשר התנהגות כמו שלכן?

רק שוחרים זה משעמם. קיפ איט אפ. רק קצת פחות צפוי, טוב? גווני קצת.

 

[kukii im buzuki]

התגובות שלך מאוד ילדותיות או מתיילדות, משהו בהן מוזר מאוד

 

[חייבתלהגיב]

זה גם מה שאמרו

ליובל המבולבל.

 

[הדרך חזרה]

אני לא יודעת איך את מגדירה חיים הרוסים

אם ההגדרה שלך, שהבנאדם שעליו "דיווחת" יעבור להתגורר בסקיד רוד, אז כנראה המרחק לשם יותר ארוך.
אבל חיים הרוסים יכול להיות גם מצב שבו הילדים שלו מתחילים לפקפק בכל סוג הקשר בינהם, שבו הורים אחרים לא מרשים לילדים שלהם לבקר בביתו, שבו השמועה מגיעה למעביד שלו ומתחילים להתייחס אליו אחרת. או מצב שבו הוא מגיע לאסיפת הורים וכולם מלחשים סביבו.
לא מתים מזה, אבל זה להסתובב עם אות קין על המצח. ומתישהו זה מחלחל גם לאמון העצמי ביכולת לשנות את הדברים.
צריך נפש מאוד עמידה כדי להתמודד עם הלבנת פנים, עם לשון הרע, עם הוצאת דיבה.
&nbsp
ולא סתם המחוקק הבדיל בין הוצאת דיבה לבין לשון הרע.
בלשון הרע אין צורך להוכיח נזק בפועל. וגם אין צורך בפירסום רחב היקף או תפוצה. מספיק להוכיח שהיה דיווח שעלול לעשות מישהו מטרה לשינאה.
&nbsp
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

מה שאת מעלה מעניין. אם הבנתי נכון,

גם אם הייתי רואה אותו במו עיניי אונס אותה ומספרת את זה למישהו, הייתי יכולה להיות מואשמת בלשון הרע - הרי גם זה יהפוך אותו למושא לשנאה, לא?

 

[הדרך חזרה]

בטח. ברור שזו המסקנה המתבקשת ממה שכתבתי.

 

[חייבתלהגיב]

לא, הסתכלתי בויקי על לשון הרע

וכתוב שם: "הפסיקה מכירה בדרך כלל בייחוס עבירות פליליות לאדם כפרסום העלול לעשות אדם מטרה לשנאה או לבוז בעיני הבריות.‏[48] אולם, אין כלל גורף לפיו כל ייחוס של עבירה פלילית לאדם ייחשב כלשון הרע, ובכל מקרה יהיה על התובע להוכיח כי עלולה הייתה להיגרם לו אחת ההשלכות המצוינות בסעיף 1 לחוק.‏[49]."
לפי זה, נראה שגם להגיד למישהו שראיתי אותו אונס אותה זה לשון הרע, כמו להגיד למישהו שראיתי אותו מלטף אותה ומביט בה בצורה חשודה. זה לא נכון? (אני לא מדברת פה על פנייה למשטרה, אלא על משהו כמו לשאול מישהו אחר לגבי מה שראיתי).

 

[קיפודוד]

לא. זה לא נכון.

תעמיקי עוד. חפשי את הביטוי "הגנת אמת דיברתי".

 

[חייבתלהגיב]

בישראל זה מצריך עניין לציבור. הוא לא דמות ציבורית.

 

[קיפודוד]

קיצורו של עניין, אין לך מושג. אז אסביר בקצרה.

לא, אם ראית אונס וסיפרת למישהו עליו, לא עברת על החוק. לעומת זאת, אם לא דיווחת למשטרה, את בבעיה.
ויש הבדל בין המושג עניין לציבור לבין שהמעורבים מפורסמים.

 

[חייבתלהגיב]

ואם ראיתי מה שתואר לעיל וסיפרתי למישהו על זה, כן עברתי על

החוק?

 

[חייבתלהגיב]

אגב, כתוב גם

"בפרשת בורוכוב נ' יפת נקבע כי אין עניין ציבורי בדיווח על הגשת תלונה במשטרה. העניין הציבורי יגבר כל אימת שהחשוד נחקר, נעצר ו/או מובא בפני שופט." שוב לא ברור לי אם בתור מי שראה את המעשה (שוב האונס) מותר לי לספר לאחרים (מעבר להגשת תלונה במשטרה) או לא.
אני לא מנסה לטעון שיש לי מושג - כל העניין הוא שאין לי מושג לגבי לשון הרע ואני מנסה להבין מה נכון. השאלה היא אם למישהו פה יש מושג...

 

[kukii im buzuki]

הדרך חזרה......

 

[אניאורחת]

"כאילו הוא מסתכל עליה כעל מושא רומנטי"

זה לגמרי נתון לפרשנות של הצופה.
צריכים גם לשים לב ש:
1. הליטוף היה בפנים של הילדה.
2. הילדה לא הביעה אי נוחות.
3. לא היה מגע או מבט במקומות אחרים בגוף.
כל התחושה ה"מרשיעה" באה כי הוא "הסתכל עליה כמושא רומנטי".
מה זה "מושא רומנטי"? אולי הוא הביט בה באהבה? בהערצה? בהערכה רבה? גאה ביופיה/חינה או כל דבר אחר?
למה מיד לתרגם מבט כמשהו מיני?
בטח ובטח כשלא מכירים את השניים.
בקיצור : להשאיר את המחשבות בראש וברור שלא לנסות לגלגל אותם הלאה עם אנשים שמכירים את השניים

 

[חייבתלהגיב]

מן הסתם זה לא הליטוף הראשון

ולא המבט הראשון בין אב ובת שהצופה ראתה בחייה - אבל זו הפעם הראשונה שליטוף ומבט שכאלה נראו לה חשודים. כאמור, אפשר רק לקוות שזו אכן פרשנות מוטעית, ושהרצון להימנע מהאשמת שווא לא יתברר כמהלך מוטעה בעל תוצאות הרסניות עבור אותה ילדה. נקווה שזה באמת אב שמתמוגג מבתו ותו לא.אני חושבת שכל משתתפי השרשור הזה יצטרפו לתקווה הזאת.

 

[אוצה]

באווירה קלילה הזכרת לי שאבא שלי פעם רצה לצבוט לי בטוסיק

זה היה ביום הולדת ה- 18 שלי ומאחר ועשו לי מסיבה הוא הלך וצבט ל... בת כיתה שלי (שמאחור היה לשינו שיער די דומה)... היא הסתובבה המומה ואבא שלי חיפש איפה לקבור את עצמו. עד יהום הוא זוכר את זה. וגם אני. היא - חברה שלי- שכחה....
בנימה מעט יותר קלילה- אני בכלל לא מזלזלת בדאגה שלך אבל דעי שיש משפחות (גם שלי) בהן יש הבעת חיבה, מגע ואפילו נשיקות על הפה! זה ממש לא מגיע ממקום מטריד אלא ממקום של הבעת חיבה. אם הילדה שראית לא היתה מוטרדת, אני הייתי משאירה את המחשבות שלך בראש שלך ומתקדמת הלאה.
[וכן- אבא שלי עד היום נוגע בי ומחבק ומלטף לי את הראש... ואני בת 40 ....אהה, וגם אמא שלי!]

 

[חייבתלהגיב]

שוב, גם אצלנו מנשקים ומחבקים ומלטפים

לא מנשקים על הפה - אבל גם זה מוכר לי ממשפחות אחרות. זה לא מה שהיה פה, אבל, כאמור, מלכתחילה הדגשתי שזה נתון לפרשנות ושזה לגמרי לא חד-משמעי לכיוון זה או אחר (אחרת לא הייתה דילמה).
מה שכן, הסיפור שלך הזכיר לי שפעם המוכר במכולת השכונתית פנה אל אמא שלי והיא ענתה לו בטעות "כן, מותק?" כמו שהיא עונה לאבא שלי... (אל דאגה, ממש לא היה רומן סודי ביניהם או משהו כזה... טוב, למיטב ידיעתי

).