סמארטפון משמעותי ככלי חברתי בגיל 10 אצלכם?
עד עכשיו סירבנו לקנות טלפון לילדים, כי איננו רואים צורך בכך, בגלל אופן התנהלות הבית שלנו. אבל כעת מסתבר לי שאצל בת ה - 10 חיי החברה של הכיתה מתנהלים ב - whatsup (שם מודיעים שמתכוונים למשל להיפגש בפארק אחה"צ) וחלק ניכר מנושאי השיחה שלהם סובב סביב משחקים בטלפון וכדומה. יוצא מכך שמי שאין לו טלפון, מנודה מעט. וכמובן, מדובר לא במכשיר פשוט לצורך תקשורת בסיסית עם ההורים בסגנון "הגעתי הביתה מבי"ס והכל בסדר" אלא במכשירי סמארטפון למיניהם.
לצערי, נדמה שאין ברירה אלא להצטרף, אחרת הילדים ישלמו את מחיר ההסתייגות הכללית שלנו מהמגמה החברתית הזו.
מה התחושה שלכם? האם גם אצל ילדכם זה כך, בשכבת גיל זו?
עד עכשיו סירבנו לקנות טלפון לילדים, כי איננו רואים צורך בכך, בגלל אופן התנהלות הבית שלנו. אבל כעת מסתבר לי שאצל בת ה - 10 חיי החברה של הכיתה מתנהלים ב - whatsup (שם מודיעים שמתכוונים למשל להיפגש בפארק אחה"צ) וחלק ניכר מנושאי השיחה שלהם סובב סביב משחקים בטלפון וכדומה. יוצא מכך שמי שאין לו טלפון, מנודה מעט. וכמובן, מדובר לא במכשיר פשוט לצורך תקשורת בסיסית עם ההורים בסגנון "הגעתי הביתה מבי"ס והכל בסדר" אלא במכשירי סמארטפון למיניהם.
לצערי, נדמה שאין ברירה אלא להצטרף, אחרת הילדים ישלמו את מחיר ההסתייגות הכללית שלנו מהמגמה החברתית הזו.
מה התחושה שלכם? האם גם אצל ילדכם זה כך, בשכבת גיל זו?