חגים, חופשים, ומחאת ההורים

[שקדייה]

ברור שאני בעד. יש למערכת כ-90 ימי חופש בשנה!!

החוסר קורלציה הוא פשוט הזוי לגמרי.

כל ניסיון להבין "למה" על כל שאלה בסגנון השאלה שהעלית פה על היום הנוסף בחנוכה יש את התשובה הקבועה והשחוקה "כי זה היה ככה תמיד"... פאר היצירה של התשובות שאין להן מענה...

אבל אל תשכחי שאת בפורום מלא מורות פה שיסבירו לך עכשיו למה את לא צודקת, ולמה אסור לוותר על אף יום חופש

 

[חני ב]

איפה קראת שכתבתי שהיא לא צודקת?

וחוה גם מסכימה איתה. ויש עוד שמסכימים איתה.

 

[חייבתלהגיב]

אני לא מורה,

ואני בעד להוסיף להורים ימי חופשה, לא להוריד לילדים.

 

[3תיתי]

אני לא מורה ובעד חופשות רבות לילדים

יש תועלת בלימודים בבית הספר, ויש תועלת לא פחותה בחופשות. לומדים דברים אחרים, אחרת. נכון שיש קופה קשה, כשהילדים צעירים, אבל התקופה הזו קצרה ועוברת וגם בה, אפשר לתת לילדים כל כך הרבה ידע, חינוך וחוויות, שאי אפשר לתת בזמן לימודים.
אולי את החופש הגדול, היה ראוי לחלק ככה שיהיו ימי חופשה (לא נוספים, במקום) בזמנים "יבשים" כמו בין חנוכה לפורים.

 

[שקדייה]

זו לא תקופה קצרה בכלל..

מאיזה גיל אפשר להשאיר ילד להנות בכייף מהחופש בבית בזמן שאת בעבודה? מגיל 10 נניח? (אני משערת, כי אני עדיין לא שם... אבל נכון להיות כך נראה לי...)- עכשיו לרוב האנשים יש 2-3 ילדים....

בקיצור, אני עם השלושה ילדים שלי יש לי 14 שנה כאלו... מהרגע שהראשון נכנס למערכת הציבורית, ועד שהאחרונה תגיע לגיל 10.

בשביל הרבה (א)נשים- זה להיות או לחדול.

ודווקא בשנים האלו, כשיש לאנשים כמה ילדים קטנים, וכשנשאר רק הורה אחד (כי אין מצב עם כמות הימים האלו ששני ההורים יקחו חלילה חופש ויבלו ביחד כל המשפחה..)- מגוון האפשרויות להעניק חוויות משמעותיות מצומצם יחסית.
אם היו יותר ימי לימודים, הורה שהיה רוצה לתת חויות ולהעניק לילדים שלו קצת אקסטרות היה יכול לקחת לעצמו ביחד עם הילד ימי חופש ייזומים- ובאמת להפיק מהם משהו חיובי. אני עושה את זה מידי פעם כדי לתת קצת "זמן 1:1" לילדים, ואלו ימים נפלאים וקסומים...

 

[tomi32]

כלומר, הבעיה אינה מספר ימי החופש

אלא העובדה שכל הילדים יוצאים לחופש ביחד. אפשר להציע שלא יהיו בבית הספר בכלל ימי חופש וכל ילד יוכל לא לבוא לביה"ס כאשר הוא צריך יום חופש יזום.
אני שואל ברצינות - נשמע לך הגיוני שיפחיתו חופשים רשמיים כדי שילדים יוכלו לצאת לימי חופש יזומים?

 

[שקדייה]

כן. מאוד.

נראה לי הגיוני שהמערכת תספק לי שירות כמה שיותר מלא- ואני אבחר מתי ואיך לצרוך אותו.

 

[tomi32]

את לא לקוח ואפילו הילדים שלך אינם לקוחות

הגישה החינוכית של המערכת שונה מאד משלך.
מאחר שההשקפה שלך היא מאד חריגה, אם את רוצה מערכת שתהיה תואמת לה, עלייך לשלם תמורת חינוך פרטי (אני לא בטוח שגם שם כל ילד יכול לקחת חופשים כרצונו, אבל אני מניח שכאשר יש יחסי נותן שירות-לקוח, יש יותר טולרנטיות לנושא).

 

[noa_f]

היית חושב שזה ככה, נכון?

אבל בואו נזכר בעוד כמה יחסי לקוחות:
1. בעל המאה הוא בעל הדעה
2. הלקוח תמיד צודק.

אם אתה משלם יותר - אתה מצפה ליותר, לא? אז שקדיה תשלם סכום מסויים ותדרוש שירותים מסויימים ואז אני אבוא ואשלם יותר ממנה ואדרוש עדיפות עליה.

ועוד: בתי ספר פרטיים בחו"ל סובלים מכך שאי אפשר לעשות שום דבר נגד הילדים העשירים. ההורים שלהם תורמים המון כסף לבית הספר ובית הספר תלוי בכסף הזה, והילד רשאי להתפרע. כי ההורה הוא לקוח משלם והרבה.

 

[tomi32]

אני מסכים איתך

ולכן כתבתי שההשקפה לפיה מערכת חינוך היא נותן שירות להורים היא השקפה מאד חריגה ואין לה מקום במערכת הציבורית.
אפילו באוניברסיטאות לא מקבלים את המודל של נותן שירות - לקוח, למרות שגם בתחום הזה המצב באונ' פרטית בעייתי יותר.

 

[שקדייה]

אתה מלביש על מה שאמרתי הרבה משלך

ואח"כ לא מסכים עם זה...

אני לא אמרתי שאני מצפה ליחסי ספק- לקוח. את זה אתה אמרת. ואח"כ פיתחת את זה לבעל המאה הוא בעל הדיעה...

לקבל שירות מהמדינה, בעוד הרבה תחומים אחרים- לא הופך מייד את היחסים ליחסי ספק לקוח.
אנחנו מקבלים שירות ממערכת הבריאות, מקבלים שירות מביטוח לאומי, מקבלים שירות ממשרד הדתות ועוד..... לא בכל מקום מתקיימים יחסי ספק לקוח.
אתה לוקח קצה של רעיון, מפתח אותו בסגנון חופשי- ומלביש את כל החליפה הזו עליי. סורי. זה הרעיון שלך לא שלי.

 

[tomi32]

אבל למה שרשרת אלי?

לא כתבתי כלום ממה שכתבת - לא בעל המאה ולא בעל הדעה ובוודאי שאין שום קשר לספקים.

את המילה "לצרוך" את כתבת וכך גם לעניין השירות שאת (?) מקבלת.
על בסיס מה שכתבת התייחסתי למודל של נותן שירות ולקוח. אם את מעדיפה את המילה "צרכן" אז אני מקבל.
אני לא מקבל שילדים מול מערכת החינוך הם צרכנים ולא מקבל את הגישה שמערכת החינוך נותנת לך או לילדייך שירות. אני מכיר את הגישה הזו מההשכלה הגבוהה, וגם שם היא פסולה בעיניי וגורמת לנזקים. בחינוך היסודי היא מופרכת בעיניי ובפועל המערכת לא פועלת כך ואני מקווה שאין הורים רבים שמצפים ממנה לנהוג כך.

 

[noa_f]

דוקא כל הדוגמאות שנתת מפריכות את טענתך

בכל השירותים הללו, אם יש לך כסף, אתה תקבל יותר:

בריאות: לכולם יש היום ביטוח משלים. ו/או תרופות ו/או ניתוחים ו/או הולכים לשר"פ או פרטי או החזר - או מה שלא תקראי לזה, אבל זה חצי עד רופא פרטי שלם.
ברור לכל טמבל, שאם אתה מסתמך רק על מה שתקבל מהקופה הבסיסית - תמות מהר.

ביטוח לאומי: אם אתה זקוק למשהו ואתה לא יכול לממן את אחד המעכרים הפרטיים שעוזרים לך לקבל את זה (ואני לא מדברת על אנשים שמרמים את הביטוח הלאומי, אלא על זכאים אמיתיים) - לא תקבל את כל מה שמגיע לך ועד שתקבל, נשמתך תצא.

משרד הדתות: נזקקת להם פעם? לרב בחתונה - משלמים. כדי שלא יהיה רב בחתונה - משלמים. אם אתרע מזלך ואתה זקוק לבית הדין הרבני - כדאי שתמצא עו"ד/טוען רבני יקר ומקושר ככל האפשר, אחרת לא יהיה דבר מעבר לעינוי דין. אנחנו היינו שם פעם וזה היה קפקאי.

בית המשפט: כנ"ל. למרות שאחת מחברותי היא סנגורית ציבורית שנותנת את נשמתה ללקוחות, גם כאן יש רבים שלא יקבלו את אותו הצדק שהכסף יכול לקנות להם. גם כשהם סופר-צודקים.

 

[שקדייה]

טוב זה ויכוח סמנטי לגמרי..

יש מקרים בהם תקבלי יותר ויש מקרים בהם הכסף יקנה לך אקסטרה במקום אחר, מעבר למקסימום שאפשר לקבל,
בכל מקרה... כל ה"גישה" הגדולה שמנסים לייצר פה.... לא יודעת, אין לי בכלל "גישה" בנושא הזה....

את מה שאמרתי, אמרתי פשוט, והתכוונתי פשוט....
אני חושבת שצריך יותר ימי לימודים ושמי שבא לו לקחת ימי חופש ייזומים מידי פעם לטובת קצת כייף עם הילד- שיקח בכייף.... מה כל כך נורא בזה?

 

[tomi32]

טוב

לראות בתלמיד "צרכן" ובבית הספר כמי שנותן לו "שירות" זה ממש לא סמנטי, אבל מודה ועוזב ...

בכל מקרה, ההצעה שלך הופכת את בית הספר לבדיחה או סתם בייביסיטר. אם ברמת ההגדרה, מותר לתלמיד לא להגיע, אז יתחיל ברדק שלם של היעדרות ממבחנים, חצאי כיתות לא יגיעו ביום מסויים, אין שום טעם באכיפת שיעורי בית וכו'. כדאי לחכות עם הרעיונות האלו לימים יפים יותר מבחינת משמעת ותרבות לימוד.

 

[noa_f]

איך אפשר ללמוד בכתה כשזה בא וזה הולך

לפי מה שלאמא שלו מתחשק? איך אפשר לתכנן תוכנית לימודים? או שאת לא רוצה כתה? לא רוצה לימודים מסודרים?
ומה עם ההוא שלאמא שלו מתחשק שיעשה בשבילה קניות או ילך לעבוד ולא בדיוק יום העשרה או כיף? איך תפקחי על זה?

אני גם חושבת שאת חולמת פה על day care לילד, בזמן שאת עובדת. ההשכלה המובנה, סדר היום, אלו משניים לכך שלילד יש "סידור" כשאת צריכה.

 

[שקדייה]

אני לא מבינה למה כל דבר צריך לקבל מימד מוגזם

זה הולך וזה בא, אין כיתות, אנרכיה!!
למה ההגזמות הדרמתיות האלו?
הרי אם אנשים היו רוצים להגיע רק לחצי מהימים שהמערכת מציעה ובשאר לעסוק בבילויים ובניצול ילדים- מראש לא היה ויכוח בשרשור הזה.

מדובר על יום פה ויום שם.
ולפני שמתחילים להתחסד ולצקצק- בואו נעשה חיפוש ונדוג לא מעט שרשורים פה שמישהו מתלבט אם לקחת את הילדים לכמה ימים לטיול כשיום יומיים על חשבון בית הספר- וכולם במקהלה עליזה עונים שכן ובטח.....

 

[מירי,]

בן 13 יכול להשגיח על בת 6....(אפילו 5

)

 

[3תיתי]

אני השארתי לפני גיל 10

ואחת הדרכים שלי להתמודד, זה רווחים גדולים בין הילדים. כששיר נולדה, הבכור היה בן 13. היה לנו בייביסיטר בבית רק פעם אחת בחייה, כשהבכור היה בצבא והצעיר באיזה קונצרט. המרווחים הגדולים, גם עזרו במימון. אין מה לעשות. הוצאה על ילדים צעירים כוללת מיקור חוץ של השגחה. כל אחד צריך לבדוק היטב, אם הוא יכול לשאת בנטל של חיתולים, בגדים וגם של ההשגחה. אגב, המרווחים הגדולים גם איפשרו לנו 1:1 בכיף לכל ילד.

 

[noa_f]