חגים, חופשים, ומחאת ההורים

noa_f

New member
אצלנו ממילא בית הספר ניצל את היום הזה

לכל מיני שעות לימודים נוספות והשלמות. ואז הילד קם כמו טטע'לה והלך.
ועדיין, בכתה ט' (שאז לא היו ההשלמות והלימודים הנוספים) - הם למדו בשעות מטומטמות לגמרי. אין סיבה ללמוד עד 5 כל יום! אתה לא מסוגל לקלוט כלום בשלוש שעות האחרונות ואז להגיע הביתה ולהכין שיעורים.
 

noa_f

New member
תבדקי איך עשו את זה בפועל. בפועל, הרשות

המקומית מנסה להוריד ימי לימודים, כי זה חוסך לה בהוצאות אבטחה, נקיון, מזכירות וכו'.
מבחינתם, שהילדים ילמדו 3 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה למשך 4 חודשים בלבד. בשאר הזמן הם ישכירו את המבנים בכסף להרצאות וחוגים ובתי ספר פרטיים, ימכרו קייטנות בכסף, וכולי.

כשעוברים פה ל-5 ימי לימוד, אף אחד לא מוסיף ימי לימוד! רק מוסיפים שעות בימים המסכנים שנותרו. וזו זוועה. במיוחד ביסודי, אבל גם בתיכון.
 

מירי,

New member
שיורידו שעות- למי אכפת?

אז יהיו 4 שעות לימוד פחות בשבוע ביסודי....
אבל במקביל שיוסיפו תוכן למה שנשאר.

ולהשכיר את המבנים בזמן העודף - זו אח'לה יעילות, אין לי שום דבר נגד זה!
 

אתי@

New member
אני שמעתי על רעיון יותר טוב מקיצור

שבוע הלימודים - הזזה של החופש הגדול לחודשים אוגוסט-ספטמבר, ככה שתהיה חפיפה בין חלק מהחופש הגדול לחגי תשרי.

אגב, שבוע לימודים של 5 ימים הוא ממש לא טוב בעיני.
ראשית, כי יום הלימודים מתארך וייתכן שהופך לפחות אפקטיבי לקראת סוף היום (אם כי אני כן בעד יום לימודים ארוך בקונסטלציה מסוימת).
שנית, יום שישי חופשי לילדים יוצר עוד כמה שעות רצופות של שעמום. אני יכולה לדמיין ילדים מסתובבים ברחובות ובקניונים ועושים שטויות בשעות האלה. (ולפני שכולם כאן יספרו לי שהילדים שלי כנראה כאלה ושלהם ממש לא - זה לא רלוונטי לדיון. תמיד יהיו ילדים שיעשו את זה ויהפכו למטרד).
 

noa_f

New member
את יודעת למה זה לא יקרה?

א. בעיה חינוכית תרבותית: במדינה שחלק גדול מתרבות החינוך שלה מתבסס על התרבות היהודית, אי אפשר לא ללמוד בתקופת החגים - כי אז לא תהיה שום למידה על החגים. אי אפשר גם לא לבסס את החופשות על החגים - כי גם זו פגיעה תרבותית (שלא לדבר על דתית. אבל לא נדבר על דתית).
ואני חייבת לומר שאני דווקא די מסכימה עם הטיעון הזה. ההוכחה הכי טובה לנכונותו היא תשעה באב. (שהיה המועד החשוב ביותר ליהודים אחרי יום כיפור-ראש השנה וערב פסח ועבורנו הוא כלום).

ב. בעיה מנהלתית עצומה למגזרי "פרות קדושות" אחרים: למשל, הצבא. הצבא מבסס את מחזורי הגיוס שלו על תאריכי שנת הלימודים, כדי להסתדר עם הבגרויות. שינוי מערכתי כזה במשרד החינוך יתבע מהצבא שינוי מערכתי לא פחות גדול וכנראה גם יותר.
 

recordion

New member
אז בכל זאת ההצעה המהפכנית שלי

לפצל את החופש הגדול לשניים - חודש בתשרי, חודש בניסן.
ואז - לחגי תשרי לומדים בסוף סימסטר הקיץ ואז יוצאים לחופשה, ולפסח לומדים בסוף אדר ויוצאים לחופש אחריו.
הרוווח? לפחות חלק מימי החופשה יהיו חגים או חול המועד, שהרבה גורמים במשק יוצאים לחופשות מרוכזות. אפילו לתשעה באב תהיה עדנה בלוח החגים.
לוותר על ימי שישי לגמרי - יוחזרו כימי לימוד רגילים בשבועות שכרגע הם חופש. מאידך - יבוטל היום החופשי למורים בימים א-ה ויחסך הצורך בקרב והמצאות יצירתיות דומות למלא את יום החופש של המחנכת בכיתות הנמוכות.
להוסיף סוף שבוע ארוך (חופש ביום חמישי או ראשון) בכל חודש, סביב החג החודשי ככל האפשר, או בשבוע מוגדר מראש אם אין חג באותו חודש, לטובת הפגה ומנוחה לתלמידים.
לבטל חופשות ארוכות באמצע הסימסטרים (שזה בעיקר חנוכה).

בגרות וצבא? כמו כיום - מסיימים ללמוד בפסח (סוגרים סימסטר), עושים בחינות בגרות בערך באותם מועדים ומתגייסים כרגיל. הרי בפועל ממילא לא לומדים מי יודע מה לפני חגי תשרי ברוב השנים בתכנית הקיימת.
 

noa_f

New member
אני מסכימה שאפשר היה לפצל את ימי החופש

בצורה יותר מפוזרת ונכונה על פני השנה. אני לא חושבת שאי פעם נגיע לכך שיהיו יותר ימי לימוד באופן משמעותי. כבר היום, בישראל יש מספר ימי לימוד גבוה יחסית לשאר העולם (למרות שכולם חושבים שלא) לעומת תדמית ומשכורות ותנאים נמוכים למורים. בעיקר בזכות שבוע של שישה ימים.

והדבר החשוב ביותר לדעתי הוא שאין צורך להייטיב עם מגזר אחד (ההורה עובד), ע"י השפלה והנמכה ודיסלגיצימציה של מגזר אחר (המורים).
ההצעות המנמיכות שעלו פה:
** שמורים יועברו למגזר פרטי - כשאנחנו יודעים שרוב מוחלט של הניצול התעסוקתי בארץ מגיע מהמגזר הזה.
** שמורים יקבלו משכורת רק עבור ימי עבודה בפועל - ומי יעסיק אותם בשאר הזמן? שיחלטרו כמצילים בקיץ? מלצרים בבית קפה? אלו עובדים מקצועיים?
** שמורים יוכרחו לוותר באופן משמעותי על תנאי עבודה שהשיגו - זה פתח לעשות את זה לכל עובד במדינה. ומי ינוצל בעיקר? העובדים החלשים, ללא גב של איגוד מקצועי וללא אפשרויות אחרות.

השאלה האמיתית היא: האם אתם רוצים חינוך והשכלה לילדים או האם אתם רוצים "סידור לילד"?
כי אם רוצים חינוך והשכלה, צריך מורים שהם אנשי מקצוע, שיש להם כבוד עצמי, שיש להם ידע מקצועי ותנאים להמשיך ולצבור כזה, שהמקצוע שלהם נחשב מספיק כדי למשוך את הטובים והראויים, שלא צריכים לחשוב על המשכורת בימי הקיץ אלא על התלמיד בזמן השיעור.

וכל הרעיונות פה בשרשור היו כאלו שעובדים בדיוק בכיוון ההפוך:
לא מגיע להם! מי הם בכלל? למה הם מקבלים יותר ממני? (סליחה? הפקדת בידיהם את הנכס החשוב ביותר שלך! משהו שאתה לא עושה בעצמך.)
אין שום בעיה לעשות את זה. אבל חינוך והשכלה לא יגיעו משם. רק "סידור נוח" לילדים.
 

noa_f

New member
והמשפט שמסכם את הכל:

(ההדגשה במקור) "ימי החופשה השנתית של עובדים הם כלי מרכזי להתמודדות עם הפער בין ימי הפעילות במערכת החינוך לימי העבודה במשק. לכן, ככל שיש לעובדים יותר ימי חופשה כך הם יכולים לצמצם את הפער בין ימי העבודה שלהם ובין ימי ההוראה של מערכת החינוך. מספר ימי החופשה הקבועים על-
פי חוק בישראל – עשרה ימים לעובדים בשנת העבודה הראשונה – הוא מהנמוכים במדינות שנבדקו
: רק בקנדה מספר ימי החופשה השנתית דומה לזה שבישראל, ובארה"ב אין כלל ימי חופשה הקבועים בחוק. בהקשר זה נציין כי חופשת הקיץ בקנדה דומה לזו הנהוגה בישראל, אולם מספר ימי
החופשה במהלך שנת הלימודים שהם ימי עבודה במשק נמוך במידה ניכרת ממספרם בישראל."

כלומר, בעצם קודם כל צריך לשפר את מספר ימי החופשה של כלל העובדים בישראל. אח"כ לראות מה אפשר לעשות עם צמצום ימי החופשה של מערכת החינוך.
 

מירי,

New member
עכשיו בואי נחשוב קצת במספרים ובכסף.

איך יותר כלכלי, לשנות את מערכת החינוך או לשנות את כל המשק היצרני???
(אני אגב שייכת לחלק השני, כך שיהיה לי מאוד נחמד להתחיל עבודה חדשה עם נניח 20 ימי חופשה שנתית.....)
 

noa_f

New member
בואי לא נחשוב במשפרים ובכסף. בואי נחשוב על

בני אדם. מי שפורט חיים של אנשים לשקלים - הוא לא בן אדם (ע"ע מי שעומד כרגע בראש המדינה).
בואי נחשוב על טובת הילדים
בואי נחשוב על טובת כלל העובדים בישראל
בואי נחשוב על טובת "המדינה".

טובת המדינה היא שתהיה פה יותר אנושיות ורווחה ופחות פריטה של חיים לכסף.
 

מירי,

New member
זה לא חיים של בנאדם- זה החיים ככלל.

מאיפה את חושבת שיממנו את זה?
 

נומלה

New member
למה להאריך את יום הלימודים?

נשאיר את יום הלימודים באורכו (הקצר) הנוכחי.
ולמה שילדים משועממים יסתובבו בקניונים? לחלק גדול מהם יש הורים בבית בימי שישי. שההורים יבלו עם ילדיהם בפעילות זו ואחרת.
 

מחשבות

New member
גם סופר נני חשבה בתוכניתה שחנוכה הוא

לא חג דתי ומתברר שזה מהגמרא ולכן הוא כן.
בכל מקרה, חוסר הקשר בין העבודה לחופשים הוא כואב, אבל משום מה החופשים מתאימים בדיוק לחופשים של המורים...
 
הילדים שלי תמיד שמחו על החופשים. כשהם היו

קטנים יותר, שמחתי פחות, אבל זה היה חלק מהתחשיב שלי. כיום אני שמחה שהם בחופש. יותר קל לי ככה.
אני לא חושבת שמשהו ישתנה בתחום החופשים.
 

3תיתי

New member
תזהרי, תכף יאכלו אותך

על שהעזת לא לרצות לקצר חופשות. תתחבאי מהר!!! (אגואיסטית שכמותך...)
 
אל תדאגי, הנסיכה תשמור עליי.


 

tomi32

New member
מספר ימי החופשה קשור למורים רק בעקיפין

ברור שזה הסכם העבודה שלהם, אבל ברור גם שאם המדינה היתה רוצה, היו פחות ימי חופשה לילדים (למשל: על ידי מתן אפשרות למורים לעבוד בחופשים תמורת שכר מוגדל, או הגדלת מספר המורים או סבסוד מלא של הצהרונים ושכירת כוח אדם מקצועי שיעבוד בהם או כל סידור אחר שעולה כסף).
במציאות היום, רמת החינוך הציבורי היא כזו שיש 90 ימי חופשה. אגב, אצל רוב מי שאני מכיר לילדים אין באמת כל כך הרבה ימי חופש, כי ההורים קונים בכסף את פער הימים שבין ימי החופשה לילדים לימי החופשה להורים (בדרך כלל צהרון או קייטנה).
חבל רק שכאשר כבר החליטו לשים עוד המון כסף בחינוך, טרחטנברג החליט שהוא ילך לחינוך חינם לגיל 3 ובכך הוא מסבסד את המגזרים האחרונים שמגיע להם סבסוד, על חשבון שיפור החינוך היסודי, העל יסודי והגבוה.
 

kmiki

New member
רגע אחד

למה חינוך חינם לגיל 3 הולך למגזרים האחרונים שמגיע להם סבסוד? למה לי לא מגיע סבסוד על הבת שלי שנמצאת בגן עירייה?
אני לגמרי מסכיהמ וזו היתה כוונתי שצריך למצוא את הדרך שבה המורים מקבלים את מה שמגיע להם, התלמידים מקבלים את מה שהם צריכים, וכל זה מבלי שההורים יצטרכו כל החיים לעשות סלטות באוויר. כי יוצא שהמורים נורא צריכים 90 יום חופש בשנה על מנת לתפקד, ואנחנו צריכים רק 14, וגם זה בקושי, כי מתוך זה כמעט הכל הולך על דברים שקשורים לילדים, כמו מסיבות חנוכה שעושים לנו בשעות הבוקר...
 

tomi32

New member
כי השמיכה קצרה מדי

ובישראל יש המון ילדים, באופן יחסי.
אם את רוצה להוסיף עשרות אחוזים למספר ימי הלימוד, אז מדובר במליארדים, אם לא בעשרות מליארדים וזו מהפיכה שאף ארגון הורים לא יוכל לדחוף.

ובקשר למגזרים שנהנים, תעשי רגע חשבון - בהנחה שמי שיש לו 3 ילדים משלם מיסים כמו מי שיש לו 10 ילדים (הנחה מופרכת, אבל היא לרעת הטיעון שלי ולכן קבילה), הראשון נהנה רק 3 פעמים מגני טרכטנברג והשני נהנה מהם 10 פעמים, כך יוצא שהראשון מסבסד את השני.
ומכיוון אחר - כאשר תוצאות התלמידים במבחנים כל כך עגומות, הייתי מצפה שישקיעו בלימודים עצמם לפני סבסוד של גני ילדים.
 
למעלה