חגים, חופשים, ומחאת ההורים

[noa_f]

שניה אחת. כיוון שגם אני וגם האיש שייכים

"לתחום" - אני ארשה לעצמי להגיב על זה:
אופי העבודה בהייטק מותאם לגברברים בני 25. נקודה.
אלו שבאים לעבודה ב-11, יוצאים לארוחת צהריים ארוכה במסעדה (עם "תןביס") ונשארים עד הערב, כי משם ישר יוצאים לדרינק עם החברה' או דייט לוהט עם כוסית.
ואז ברור שמגיעים למחרת ב-11 שוב. ואם סופרים, רואים שאף אחד מהם לא עובד באמת יותר מ7-8 שעות ביום, פרט ליום יומיים יוצאי דופן פעם בכמה חודשים "כשמעלים גרסא". רק הפאזה היא בשעות של לא-בני-אדם-מן-היישוב. כי אנחנו "הייטק" ו"צעירים" ו"תוססים".

מעטים צריכים באמת להשאר בשביל שיחות ועידה "עם החוף המזרחי". ואלו מביניהם בעלי המשפחות שחייבים - או שעושים מהבית או שמוצאים פתרון אחר (פיצול שעות). אבל כולם! כולם! עושים שמיניות באוויר כדי להתיישר עם שיטת העבודה העקומה של הגברברים בני ה-25 (והמנכ"ל הצעיר שלא רוצה להחליף חיתול בערב ומעדיף להגיע לבית שקט).

בחברות שבהם רוב העובדים מבוגרים יותר - מצליחים משום מה להתחיל ב-8 בבוקר ולא מעקמים את האף כשאתה יוצא ב-5.
בחברות ותיקות וגדולות, כמו התעשייה האווירית - הצליחו ומצליחים עד היום להרים פרוייקטים יותר מורכבים (by far) מאתר אינטרנט מאג-ניב והייפי, למרות ששעות עבודה הן 7-4 והחופשות די ארוכות (והיום אין שם שעות נוספות. בפקודה).
נשים אמהות שמגיעות לעבודה ב-7 ועוזבות ב-4, אולי לא מקודמות כמו שמגיע להן, אבל העבודה שהן מוציאות תחת ידן הרבה יותר מוצלחת ויעילה למרות השעות ה"כאילו" מוגבלות וחוסר המגניבות המשווע.

אז אל תספרי לי על "הייטק". השיטה שם דפוקה. בפועל, הם לא עובדים יותר. הם כן מרוויחים יותר (וזה סבבה), אבל זה לא מצדיק את התנאים המפגרים.

 

[lavendula]

זה גם מה שאני זוכרת מהענף הזה

למרות שאני כבר לא שם 12 שנה.
הטריף אותי הקטע של ישיבות צוות חסרות תכלית, בדיוק בשעה שאני כבר רוצה לרוץ הביתה לילדה (ב-5, לא תגידי ב-3 חלילה)

. ככה זה כשבצהרים מבזבזים שעה עד שמחליטים לאן יוצאים לאכול היום, חצי שעה בחיפוש חנייה ועוד שעה בארוחה עצמה... אבל הי, מה בוער? ממילא ראש הצוות מתכנן ללכת לחדר כושר ב-7 בערב, בסוף יום עבודה "מתיש", אז למה לא לעשות ישיבת צוות ב-5 ועל הדרך לבדוק אם גם האימא שהעיזה לעבוד בהי-טק תגלה מסירות ותישאר?

 

[אביבקיץ]

דווקא יש היי טק שמאד מותאם למשפחה

ה "היי טק" זה לא מקום אחד

יש בהיי טק מקומות עם "גישה למשפחה".

מקומות בהם יש הבנה כשבן אדם מגיע באיחור, או יוצא מוקדם וישלים שעות בערב או בשישי בבוקר, או עובד מהבית כי הילד שלו חולה

ובכלל - המחשבה של "עובדים עד הלילה" מתאימה למקומות מסויימים. בעיקר סטרטאפים. רק תסתכלי על הפקקים ביציאה מרמת החיל או הרצליה או רעננה בשעה חמש...

 

[noa_f]

תסתכלי על הפקק בכניסה להרצליה פיתוח

(את זה אני ספציפית מכירה)
עד 8:30 - אין שום בעיה.
אחרי 10:30-11 - גם תקין.
ב-9:30-10 - הכי נורא.
איזו מין שעה זו להתחיל אם אתה אמור לעבוד 9 שעות?

 

[שקדייה]

מה זה אומר?

גם אני מתחילה את היום באיזור 9:30.
בבוקר אני מבלה עם הילדים שלי... אני הולכת על הילד הקטן בכייף ובנחת לגן, עוצרים לפעמים לקנות לחמניה ושוקו ויושבים על הספסל, אני מקדישה קצת זמן של 1:1 לתינוקת שלי- אין לי עוד זמן אחר ביממה בו אני יכולה להיות אקסקלוסיבית איתה בלי עוד שני ילדים שרוצים תשומת לב... דווקא בבוקר זה זמן שאני מרגישה שאני "הכי אמא בעולם"... המטפלת מגיעה רק ב-9.
אז אני מתחילה את היום שלי אחרי שהייתי כבר כמה שעות "אמא טובה".
ואמנם אני מגיעה יחסית מאוחר הביתה- רק ב-5. אבל תראי באיזה שעות אני ערה ועובדת?

דווקא ההיי טק הוא מסגרת שמאפשרת הרבה יותר גמישות לחלק את העבודה לדברים שצריך לעשות און- ליין בשעות העבודה ודברים שאפשר לעשות אוף- ליין בלילה.....
ואפשר יום ככה ויום אחרת, בהתאם לסידורים וללו"ז של בן הזוג.....
וכל אחד יכול למצוא לעצמו את הסידור המשפחתי שנוח לו בתוך הגמישות הזו.

להיות מוקדנית במוקד- לא מאפשר את הגמישות הזו- יש תחילת משמרת וסוף משמרת, ואין מקום למשחקים.

 

[noa_f]

אני מסכימה איתך שחלק מחברות הייטק מאפשרות

יותר גמישות. בוודאי יותר מאשר מפעלי ייצור שתלויים בפס.
אבל כמה גברים את מכירה שעובדים כמוך? אפילו אצלכם? זה "לא נהוג". "מסתכלים על זה עקום אם אני הולך לפני המנכ"ל", או שבאמת, למרות שיודעים שאת הולכת הביתה - את הפגישה השבועית קובעים דוקא לשעה 4 וחצי (כדי לגמור להוריד את הסטייק של הצהריים).
לנשים יש יותר הגמשה או "קבלה" של הצורך בזה, אבל לגברים פחות ויש גם פגיעה בקידום.
מצד שני, במקומות עבודה ממוסדים/ציבוריים גדולים, יש "משרת אם" שאין במקצועות הייטק (והיא לא פוגעת בקידום, כי הקידום די אוטומטי).

גם אני עובדת בצורה סופר גמישה. להגיד לך שזה יותר קל? זה לא. בעיני הכי קל לקום מוקדם בבוקר, ללכת לעבודה ולחזור - אפילו ב-6 בערב -ולצנוח מול הטלויזיה. לעבוד קצת בבוקר, עוד קצת בערב, לקום ב-4 לפנות בוקר כדי לתפוס כמה שעות שקטות לפני שהבית קם, או בסופשבוע... זה טירוף. וזו גם הרגשה שהעבודה לעולם לא מסתיימת ותמיד "משהו יושב לי על הווריד".
אז נכון, אני פה תמיד בארוחת צהריים עם הילדים ופה בחופשות ואני יכולה לקפוץ לסופר בבוקר - אבל החיים שלי מבולגנים ודורשניים יותר בגלל זה. כי אני עושה אקרובטיקה.
תמיד חשבתי שמוסכניק, שרוחץ את הידיים ב-4 והולך הביתה, חי הרבה יותר טוב ממני, גם אם הוא מרוויח פחות באופן ממוצע.

 

[שקדייה]

להגיד לך משהו מגעיל?....

הם פשוט לא רוצים.
רק גבר אחד פה ביקש לצאת מוקדם יותר מיום אחד בשבוע כדי להתחלק עם אשתו.
השאר, פשוט לא מעלים על דעתם את האופציה.... נוח להם ככה.

אצלנו אין פגישות סתם. כל פגישה נקבעת עם המשתתפים הרלוונטים שלה- ובהתאם למה שכולם יכולים. הרי לכולם יש לו"ז לא רק לי (גם עניינים אחרים בעבודה זה לו"ז...)
ולפעמים קובעים משהו בשעות אחה"צ כי אין ברירה אחרת- אז אני נשארת ליום ארוך.
אבל לפעמים צריך לראיין מועמד למשל , שזה משהו שאנשים רוצים לעשות לפני שמתחיל יום העבודה שלהם במקום בו הם עדיין עובדים, ולטובת זה גם הגברבר שלרוב מגיע ב-10, מגיע ב-8.

אני חושבת שבאופן כללי, עם חופשות כאלו ואחרות, עם חלוקה כזו או אחרת, במשרות בכירות ובמשרות זוטרות- מאוד קשה לג'נגל בין בית עם תינוקות וילדים קטנים לבין עבודה.
אבל יש מגזרים שמאפשרים יותר גמישות- וההיי טק הוא לחלוטין אחד מהם.

לגבי מגזרים שבהם הקידום הוא אוטומטי- זה משהו שאני סולדת ממנו באופן אישי. קידום צריך להיות פונקציה של ביצועים והשגים ולא של ותק.
זה נכנס אצלי בדיוק לקטגוריה של משרות כמו הוראה... שצריך רק להתאמץ טיפה כדי להכנס, ואח"כ יש לך סידור נוח לכל החיים.....זה פורמט שמרקיב בהרבה מקרים גם אנשים שהתחילו כאנשים טובים....

אנשים טובים, שנותנים את הלב והנשמה בעבודה- גם נהנים יותר וגם מתקדמים למרות שיש מגבלת שעות וילדים ומחלות וכו'.....
מי שנתקע ממורמר מאחורה זה מי שכל היום עסוק במה מגיע לי ומה קיבלתי ומה לא קיבלתי וכמה זה לא הוגן....

 

[noa_f]

אני יודעת.

ולגבי הקידום האוטומטי: גם פה אם בודקים מדינות שאוהבים לבדוק כמו פינלנד, מגלים שאת טועה.
למה? כי קידום אוטומטי מאפשר לעובד שקט נפשי.
בטחון תעסוקתי יכול לתרום הרבה מאוד לחברה מצליחה, אבל הוא חייב לבוא עם אחריות חברתית ועם כבוד מקצועי.
וזה משהו, שלצערנו, האירופאים טובים בו יותר מאשר אצלנו. אחרי מאות שנים של "תחמון הפריץ", (סטטיסטית) אנחנו לא טובים בגאווה מקצועית ויושרה מקצועית.

 

[שקדייה]

נכון. ולכן הדוגמא של פינלנד שעולה תכוף

בויכוחים כאלו ואחרים, פשוט לא רלוונטית.
מה לנו ולפינלד. פינלנד מלאה פינים. פה אנחנו עם אחר לגמרי...

והמשפט האחרון שלך קולע בול.

 

[noa_f]

נכון. ולכן אנחנו נכנסים למורים לחופשה, לגרון

ולרחם ודורשים שלא יקבלו חופשות ארוכות או יחלו או ילדו, במקום לדרוש שילמדו בצורה מעניינת, ישימו לב לדברים החשובים, יחשבו על שיטות לימוד מתקדמות וישימו את הילדים בראש מעייניהם.
כשכל מה שהציבור מדבר עליו הוא רק למה למורים יש חופשה ארוכה, המורים נכנסים למגננה ותופסים חזק במה שיש. במקום שיהיו עסוקים בללמד יותר טוב.

 

[שקדייה]

אבל זה בכלל לא הנושא...

לא אכפת לי שלמורים יש תנאים טובים מבחינת ימי חופש.
איכפת לי שאין לימודים רבע שנה.
אני לא נגד שאנשים ירוויחו טוב- להיפך, אני בעד. מאוד בעד. בעד משכורות טובות, בעד מצויינות שתתוגמל כספית.

אבל אני גם אומרת, הלו?! יש פה משהו שנראה לי שגוי מיסודו באופן שבו המערכת מתנהלת- ואני לא חושבת שלשמור על הסטטוס קוו רק בשם השמירה על תנאי העבודה של המורים זה הדבר הנכון לעשות.

 

[noa_f]

אז בקיצור, לו היו לך קייטנות בחינם בחופשות

לא היה אכפת לך בכלל?

 

[מירי,]

תגדירי חינם?

לדעתי כך או אחרת את ושקדייה תשלמו עליהן- לא?

 

[noa_f]

רק אם אנחנו משלמות מס הכנסה

 

[kmiki]

אני לא

1. אני לא רוצה קייטנה, אני חושבת ש90 ימי חופשה מהלימודים זה יותר מדי. אני אל אומרת שדווקא עוד ימי "ילד יושב על כסא ומסתכל על לוח", זה יכול להיות לימוד בשטח, שיעורי טבע, אומנות, התעמלות, אבל בהחלט יותר ימי מסגרת קבועה, במיוחד בגילאים הקטנים (אצלי עד כיתה ג' נחשב לגיל הקטן). אני רוצה שמתוך 90 הימים האלה עבור 50 ימים יהיה פתרון שאינו בייביסיטר, אלא מסגרת מסודרת. זו לא חייבת להיות המחנכת, זו בהחלט יכולה להיות מסגרת חינוכית חלופית שהילד רגיל אליה.
2. אני רוצה פיזור יותר הגיוני של ימי החופש, כמו בשאר העולם, לא לפי חגי ישראל, אלה חופשים שמתאימים לדתיים, פחות לציבור החילוני.
3. אני לא מבקשת שזה יהיה בחינם, כי אני לא מאמינה שבחינם נקבל שום דבר טוב, אני רוצה סבסוד ואיכות. הצהרון של ביה"ס שמפעיל קייטנה בחופשים אינו עונה על הצורך שלי. הילדים שלי לא בצהרונים במשך השנה, כי אני לא מוכנה שהם יהיו שם (כן, למרות שחשבו פה שאני אמא מזניחה שלא דואגת לילדיה ומחפשת רק בייביסיטר, זו זגיאה, הילדים שלי בשעה 13.30 חוזרים הביתה כל יום, ואני פותרת את זה לבדי בלי העזרה של "משלמי המיסים", אבל אף אחד לא שאל), זו לא רמה מבחינתי. אני מוכנה לשלם בכל חודש את הנדרש על מנת שתהיה מסגרת איכותית בימי החופש הכל כך נדרשים של המורים המסכנים שסובלים כל כך ביומיום וחייבים 90 ימי חופש בשנה כדי לא למות בגיל 40.
סליחה, לא התכוונתי להשתמש במה שאמרת קודם ולתקוף, אבל אני בהחלט חושבת שהגזמת עם ההתבטאות הזו.

 

[עלה לא נידף]

חס וחלילה חינם, אבל מטעם המדינה/עירייה

וההורים ישלמו עלות, שזה הרבה פחות מאשר 500 ש"ח לשבוע קייטנה (שלא תמיד יש), ויכול להוות מסגרת תומכת למערכת החינוך (שרק מקצצת - באומנויות ובלימודים שלא משרתים את הבגרות), בכל מקרה זה יהי בפיקוח, ויצטרך לעמוד בסטנדרטים מבלי להכביד על תקציב המדינה, ומי שירצה להשאיר את הילדים בבית יוכל לעשות את זה.

 

[שקדייה]

לא. זה לא הפתרון אליו אני חותרת.

 

[3תיתי]

 

[שקדייה]

יש לי דווקא הרבה מה לספר לך על היי טק מסתבר..

היו שנים בהן מה שכתבת היה נכון בהרבה מאוד חברות...
במשהו כמו 8-9 שנים אחרונות, זה כבר ממש לא ככה.

כבר כמעט ואין את הסטארט אפים המפגרים האלו שלפני הפיצה של 10 בלילה אף אחד לא הולך הביתה.

השוק התבגר. כולו.
והגברברים הצעירים בני ה-25 האלו, הם בתחתית של השוק הזה. הם מצייתים לחוקים ולא מכתיבים אותם.

ותאמיני לי , אני כל כך הרבה שנים בענף הזה..... עברדי בקונגלומרטים מטורפים של אלפי עובדים, ועבדתי בבתי תוכנה קטנים, ובסטאראפים, ובעבודה שלי אני נחשפת ל-Core של ה- DNA של המון המון ארגונים שאני עובדת איתם (כלקוחה או כנותנת שירות..)- וזה פשוט לא ככה.

לא מתחיל ב-11. ולא גומרים ב-10 בלילה.

אני יכולה להגיד לך שאצלנו למשל, שאנחנו לא סטארט אפ מגניב, אבל בהחלט חברה צעירה מאוד (אני היחידה פה עם 3 ילדים, ויש עוד כמה שנולד להם לא מזמן ילד ראשון)- ומה שאת מתארת פשוט לא מתקרב למציאות. בשום תחום.

אגב, הבעיה עם אמהות צעירות, ובכלל נשים בגיל הפוריות, בשוק העבודה.. ואני חושבת שזה באמת כבר לשרשור אחר, זו החקיקה ההגנתית המפליגה.
החוק נהיה כל כך אנטי המעסיק וכל כך פרו האישה- שכל המגזר הזה של נשים בגיל הפוריות הופך למגזר שאתה מתלבט 10 פעמים לפני שאתה בכלל מתעסק איתו.
זה כמו שאנשים לא ששים להשכיר דירה לזוג עורכי דין... (סיפור אמיתי על זוג חברים

).

במבחן המציאות, אני חושבת שאין עוד מגזר במשק שבו יש כל כך הרבה נשים מצליחות, שמתקדמות ומרוויחות משכורות יפות- וגם יולדות ילדים, ומגדלות אותן בהנאה (נכון, משלימות שעות עבודה לתוך הלילה... אבל אף אחת לא מקטרת על זה כמו המורות...)

 

[אוהבת לצחוק2]

אבא ואמא

שעובדים בהייטק יכולים להרשום לעצמם לקחת מטפלת.