חגים, חופשים, ומחאת ההורים

[3תיתי]

למה לא מומלצת?

תלמדי תפירה, תלמדי טיפוח עציצים. הורים תמיד מלמדים את הילדים שלהם. ואם יש בייביסיטר לילד קטן, היא לא יכולה לקבל חבר? (היא תתוגמל בכך, שהילד ילד לחבר ב"משמרת שלה" ולה יהיה שקט).

אצלך ילד בגנון איבד את העשתונות בגלל חופשות? נשמע לי הזוי.

ועדיין לא הבנתי, איך בכך שתקצרי או תבטלי חופשות, הילד יפגש אחר"צ יותר עם חברים. להפך, חופשה היא זמן מאד מתאים למפגש. יום אצלי-יום אצל חבר. זה עוזר גם להורים וכיף והתנסות חיונית לילדים.

 

[מירי,]

הילד יישאר במסגרת עם הילדים האחרים.

לא דיברתי על אחה"צ - אלא על סדר היום.

אצלי לא איבדו עשתונות,כי החופשה בגנון היתה מינימלית (חוץ
מהקטנה שכבר היו לה 2 אחים לשגע...)- אני "פשוט" שילמתי.

 

[3תיתי]

בסדר, שילמת

כמו ששילמת על חיתולים ובייביגרואים. זה חלק מהצרכים של ילדים קטנים. ומי שלא עובד או עובד חלקית, מטפל בבית. והילדים לרוב לא מאבדים עשתונות.

 

[מירי,]

את מלמדת את הבת שלך ריקוד?

או נגינה על גיטרה? או .....
למה את לא עושה את זה?

אני לא מדברת על חברה של ילד או שניים- אני מדברת על קבוצה של זעטוטים מתרוצצים ביחד בין מתקנים שמתאימים להם (בטיחותית).

 

[3תיתי]

טוב, במקרה... אולי עדיף לא לשאול אותי...

כן. מלמדת. ומה שאני לא מסוגלת ללמד, אני לוקחת מיקור חוץ. אבל לא מצפה שהמיקור יבוא אלי הביתה לדאוג שתתאמן, או שתעשה את התרגילים שניתנו.
עיקר העבודה נעשה באימונים בבית, והם לחלוטין נעשים בעזרת בני הבית. זה נופל בעיקר עלי. השיעור הוא טיפה בים מבחינת הלימוד, לעומת האימונים. ואני גם מלמדת חומר של בית הספר וגם תכשיטנות וציור ולומדת ביחד פיתוחה (שרות דואטים) ותאוריה של המוסיקה.

לא רוצה קבוצה של זעטוטים מתרוצצים יחד בבית. אף פעם לא הסכמתי לדבר כזה. לא מתאים לי. עם יותר חופשות, בלי יותר חופשות. לא בשבילי.

 

[מירי,]

את לא מלמדת.

את עוזרת לה לתרגל- לא יותר.
ומה אם הבת שלך היתה רוצה לשחק כדורעף? או שחיה צורנית? או חשבונאות פיננסית?

הורים שמשלמים כבר מיסים, רוצים לקבל תמורה ולא לשלפ כפל תשלום למיקור חוץ.

אני לא יודעת איך הילדים שלך, שלי הכי אהבו לרוץ עם עוד 20 ילדים כמה שנראה לי חסר מטרה (הם לא היו היחידים- עובדה היו עם כ"א מהם עוד 19...) וגם לי לא מתאים בדירונת שלי- בדיוק בשביל זה הם צריכים להשאר במסגרת החינוכית.

 

[3תיתי]

לא, לא.

במקרה, לימדתי פסנתר, גיטרה, קלרינט, בלט, שחיה.(מלבד בלט ומעט מוסיקה, אין לי מושג בשום דבר שלימדתי. אני לא מנגנת בפסנתר, גיטרה או קלרינט) קשה להסביר. זה לא "עזרה בתירגול". לא סתם אני יושבת כבר שנה שביעית בשיעורי הגיטרה. לא סתם ישבתי חמש שנים בשיעורי פסנתר.

ואם הבת היתה רוצה לשחק כדורעף? אבוי, נראה לי שהייתי נאלצת ללמוד ללמד גם את זה. מזל שלא, כי אני לא מחבבת משחקי כדור.
הילדים שלי נשלחים לבית הספר בין השאר, כדי להנות מאינטרקציות חברתיות, שאין אפשרות לתת בבית. לכן אני לא בעד הום-סקולינג. דאגתי לאינטרקציות חברתיות מסוג שונה, גם בחוגים. (הכוונה לאינטרקציות יותר "המוניות" ממה שאני מסכימה שיהיו בביתי)אצל הבנים, זה היה בעיקר בתזמורת. אצל שיר עכשיו, זה בעיקר בהרכב גיטרות.

אבל לא חושבת שצמצום ימי חופשה שאכן יעלה את מס' השעות, בהן יש אינטרקציה חברתית "המונית", עדיף על הפעילות השקטה יותר או בחברה שניתן לברור, או בכמות ילדים קטנה יותר, אם בכלל. יש חשיבות גם בכך, והחופשות נותנות הזדמנות לכך. ללימוד מההורים, למשחק עם חבר יחיד (או לפחות מעט), עם חברים שאינם מהסביבה. עם משפחה.

אני מוצאת שבחופשות הילדים למדו הרבה יותר דברים, התקדמו מאד גם בחומר הלימודים וגם בחומר שאינו קשור ללימודים. בקיצור, החופשות ממש חיוניות מכל בחינה. אני תמיד מצטערת כשהן מסתיימות.

 

[מירי,]

או אפילו תחליט שהיא מעוניינת לשיר

פופ מזרחי או רוק כבד.

 

[3תיתי]

יש לי נגן רוק כבד בבית.

שהוא ילמד אותה. ופופ מזרחי? אהוד בנאי נחשב? כי זה כבר קורה...
כשהיו דברים שלא יכולתי ללמד, כמו להעיר הערות על מנגינה מאד מסובכת, ואין לשפר, גוייס החייל, שהוא נגן נפלא, והעיר הערות, נתן ביקורת. תהיה בעיה בחשבונאות? תגוייס הדודה, זו שלמדה מנהל עסקים. אני לא צריכה שמורים ילמדו את הילדים שלי להתנדב. בשביל זה יש להם בית מחנך. אם יש קשיים, הבית מתגייס לעזור, כולל מיקור חוץ עת הצורך. הילדים הם שלנו. האחריות עלינו. אנחנו לא רק חייבים את זה הורים. אנחנו רוצים את זה.

 

[מירי,]

אהוד בנאי אפילו לא קרוב (זה פופ ישראלי)

אז יש לך משפחה ענפה, ברור לך שזה מקרה פרטי?
גם את הפרטיים שלי אני יכולה לא לשלוח ל-12 שנות לימוד, 12 חודשים ונניח עוד שנה לבגרויות יהיה מספיק אפקטיבי.
אינטרקציה חברתית היא אכן הנושא- אבל אם היא מתקיימת רק חצי שנה (ופחות) בשנה- ומצד אחד ההורים נרשים לעבוד כדי לממן אתהצרכים שלהם ומצד שני אין תמורה מלאה....

למה מערכת החיוך לא יכולה ללמד את הילדים תרבות=מוזיאונים והצגות, למה אין לימודי שירה או ריקוד, למה הספורט לא מפותח?

ואם מוציאים למיקור חוץ- למה את צריכה גם לשלם מיסים?

 

[tomi32]

סליחה על ההדחפות, אבל מה מיוחד בחינוך?

את משלמת מיסים והמערכת הציבורית לא נותנת מענה לכל בעיה רפואית.
את משלמת מיסים והכניסה למוזיאון, לתיאטרון ולקונצרט עולה כסף.
את משלמת מיסים והתחבורה הציבורית לא בחינם.
וכן הלאה וכן הלאה.
המדינה נותנת שירות ברמה מסויימת וכל מי שזקוק ליותר, משלם על זה.

אם בחרו אצלנו לחקות את תרבות העבודה האמריקאית שלא מאפשרת שהות עם הילדים, שיקחו גם את הפן השני - כל אחד דואג לעצמו, וזה כולל את נושא החינוך שהמדינה נותנת ברמה בסיסית בלבד.

 

[מירי,]

כי אם אני חולה הרופא יטפל בי!

אפילו אי אפשר להשוות בין מה שנותנת הרפואה לבין מה שנותנת מהערכת החינוך.
ויש לי כבישים- ולא אומרים לי שאפר לנסוע בהם רק ביום שני (לתחבורה הציבורית יש מחיר משתמש, אבל בטח לא רק חצי שנה בשנה).

תקציב החינוך הוא הסעיף השלישי בהוצאות הממשלה, למרות שמי שצורך אותו מקבל רק חצי שנה.

 

[tomi32]

אני מאחל לך לא לבדוק את עניין הרופא

ההנחה שלך שאם את חולה, הרפואה הציבורית תתן לך מענה היא קצת ..... לא יודע איך לכתוב את זה בשרשור שגם כך מעורר המון אמוציות.
לא יודע למה נתפשת דווקא לעניין השעות כמאפיין את רמת השירות, אבל נזרום איתך - גם תחבורה ציבורית עובדת רק בשעות מסויימות, גם התיאטרון לא מגיע לכל מקום ולכן בעצם נמצא במקומות מסויימים אפס ימים בשנה (הוא מסובסד ע"י המדינה), גם ביטוח לאומי עובדים מעט מאד אחרי הצהריים ולא עובדים ביום שישי שהוא יום הסידורים וכו' וכו'. כל שירות של המדינה ניתן ברמה מסויימת ובמקרים רבים יש שירותים פרטיים שנותנים מענה טוב יותר בתשלום.
בכל מקרה, אני מניח שתסכימי שהעניין תקציבי. בשנה הבאה צפוי גירעון אדיר ולכן אם לא יטילו הרבה מאד מיסים חדשים, אין מאיפה לממן את המיליארדים שדרושים ליישום התוכנית שלך.

 

[מירי,]

בהחלט יש מאיפה לממן.

כח האדם כבר קיים ומקבל שכר!!!

כל שרות הוא לא מלא- אלא שמשרד החינוך שמקבל תקציבים כמעט כמו משרד ביטחון (טוב, אני מגזימה, אבל זה התקציב השני אחריו, ההוצאה השלישית) נותן שרות כמו ביטוח לאומי ופחות.

ברור שהעיניין תקציבי.

 

[tomi32]

לא הבנתי

את מצפה שהמורים יוותרו על עשרות ימי חופשה שכיום ניתנים להם?

 

[מירי,]

הזויה שכמוני- כן!

 

[tomi32]

היית כותבת מראש שמדובר בשרשור לחנוכה

וכל אחד היה כותב על הנס שהוא מצפה שיקרה.

 

[מירי,]

זה אפשרי!

גם במקומות פרטיים, כאשר משנים לעיתים תנאים לרעת העובד אין עזיבה המונית....

 

[tomi32]

רק במקומות פרטיים זה קורה

תראי על מה יש שביתות במשק בכלל ובמערכת החינוך בפרט. אלו זוטות יחסית למה שאת מציעה.
תיאורטית, אם יבוא ראש ממשלה שמוכן להשבתה של מערכת החינוך לחודשים ארוכים ולשביתות הזדהות של ההסתדרות שיהפכו את החיים לבלתי נסבלים וללחצים מתוך המפלגה (ראשי ערים, יחצנים בשכר, חברי מרכז וכו'), אז באמת אפשר להוריד בבת אחת עשרות ימי חופש לעשרות אלפי מורים ולקוות לטוב אחרי זה.
לעשות את כל זה בלי להגדיל וגם לא להעלות שכר נשמע לי דמיוני.

 

[תמידכאן]

את היית מסכימה שיורידו לך אתימי החופש לחצי

או שיורידו לך במשכורת?

כי זה בעצם מה שאת מבקשת.

אגב - אני ממש לא מורה. וגם לא אהיה לעולם. זה נראה לי המקצוע הכי קשה בעולם. באמת. יותר מהכל.