חגים, חופשים, ומחאת ההורים

[3תיתי]

נח להתלות בחופשות, כבעיה בשוק העבודה

אבל תסתכלי קצת מה קורה עם אנשים מגיל 40 (והגיל במגמת ירידה). את רואה אנשים בעלי ותק, שאין להם ילדים קטנים? אין בעית חופשות. אין גם בעית מילואים, כי הם קיבלו פטור. ואותם לא לוקחים לעבודה. אצל הצעירים זורקים את הסיבה בילדים הקטנים ובחופשות ה"מרובות" והמילואים, כמובן. ואצל המבוגרים (קצת) יותר? כי ככה.

מי שלא מסוגל לטייל עם ילדיו. מסוגל לעשות איתם עיסת נייר מעיתונים ישנים. (יש חינמונים. לא יקר). מי שלא מסוגל לעשות עיסת נייר, מסוגל לשתול בעציצים ולגדל שעועית וחומוס. מי שלא מסוגל, יכול לשיר עם הילדים, לקרוא להם, לשחק איתן במשחקי קופסא או בחידות טריוויה או במחשב. לכל פעילות יש ערך רב, רק צריך רצון ומוטיבציה.

העשרה לא תמיד עולה הרבה.

 

[שקדייה]

אני לא נתלית על שום דבר....

אני לא טוענת שזו הבעיה הבלעדית בשוק העבודה.
יש הרבה בעיות.
ועל כל אחת מהבעיות שעולות אפשר להגיד "נו, אפשר להיתלות בזה, יש עוד הרבה בעיות אחרות".....

לגבי המסוגלות להיות ולהפעיל את הילדים, לא התכוונתי אך ורק למגבלות כלכליות. (גם, אבל לא רק..) יש הרבה אנשים שפשוט, מה לעשות, הם לא "הורי השנה", אין להם את המודעות או הסבלנות, או שמטופלים ביותר מידי ילדים...

תשמעי, אני חייבת להודות שעם כל המודעות וכל האהבה שלי להפעלת הילדים (מאוד אוהבת גם לעשות איתם כל מיני יצירות, גם לעבוד בגינה, גם לבשל ובכלל.... להיות איתם) כשיש תינוקת קטנה בבית- יש שלבים שבהם פשוט אי אפשר לעשות כלום. אז אני עדיין במקום שיש לי קצת יותר כח וקומון סנס להתגבר על זה ככה או אחרת- יש אנשים שהחיים פשוט גדולים עליהם. וזה הרבה מאוד אנשים. וצריך להתחשב, אם לא בהם (כי אני מבינה שאין בליבך טיפת חמלה כלפיהם..) אז בילדים שלהם.

 

[3תיתי]

יש מיקור חוץ.

והוא לא חייב להיות יקר. סבתא, דודה...

 

[שקדייה]

בסדר...

 

[hag70]

וכאילו לסבתא אין מה לעשות בחיים חוץ מלשעשע

את הנכדים שלה 90 ימים בשנה.
והדודה היא בכלל איזו היפית שלא עושה כלום כל היום ורק מחכה שיפלו לה אחיינים כדי שהיא תוכל להסביר להם את ההבדל בין יונה לבין צוצלת.
וזה בהנחה שהיא בכלל גרה במרחק סביר.
באמת שאני לא מצליח להבין את התגובות פה....

 

[3תיתי]

אני הבאתי ילדים, לא לעולם ריק.

כן! הדודה של הילדים לימדה את ההבדל בין יונה וצוצלת, ואני לימדתי את ילדיה את ההבדל בין אוצלוט לקרקל. וכן! אמי עזרה לנו הרבה מאד עם הילדים כשהיו קטנים ונזקקו להשגחה. אני משגיחה עכשיו עליה. באמת שאינני מצליחה להבין לאן אתה חותר. אם אין תמיכה סביבתית, אין אחים גדולים ואין כסף, לא מביאים עוד ילדים. זו חלק מאחריות ההורים. בטח לא כולאים אותם בבתי ספר מסיבה זו.

 

[hag70]

אשרייך

 

[שקדייה]

הוא חותר לכך שלא כולם ברי מזל כמוך.

ואחרי שהוא מגיע לנקודה הזו, הוא ממשיך לחתור לנקודה הבאה- בה הוא מעלה תהיה איך אפשר להיות כל כך אטומים למצוקות של אנשים אחרים.

אבל הוא חותר וחותר וחותר....... ולא מגיע לשום מקום.

 

[3תיתי]

סליחה, ובמה מתבטא

הלב הרחום והחנון שלך למצוקת אחרים מלבד נפנוף חוזר ונשנה בתפקידך החשוב נורא ובכסף שיש לך?

 

[שקדייה]

יופי תיתי.... באמת מקסים מצידך. כרגיל.

מה שיפה, זה שתמיד נורא קל לאתר אצלך את הנקודה בה את מבינה שנגמר לך הטיעון, ולכן את עוברת פשוט להשליך טינופת לכל עבר.

אז כן יקירתי, יש עולם שלם (טיפש, חסר יכולת בסיסית לתכנן את חייו ופתאטי... אבל עדיין, קיים) שאינו את, שיר והדודוק שלכם.... ועם כל עליבותו של העולם הזה, ושל הפרטים הקטנים שמרכיבים אותו- לדעתי הקטנה ובלתי נחשבת- כן צריכה להיות פינה חמה בלב להכיל גם אותו.

 

[3תיתי]

למיטב זכרוני, הדרך שלך להכיל, היתה

אני מבינה שלאשת היי-טק מתוחכמת,מכילה ומתחשבת מותר להשליך עלי טינופת. אני מבינה גם, שלי זה אסור. אולי כי אני לא עושה

מתוך "אמפטיה, הבנה והכלה"
כמותך. אני די גאה בזה.

 

[חייבתלהגיב]

Not everyone has that option.

And to suggest if you don't have that option, or a lot of money, you shouldn't bring kids into this world, well... I don't even
know how to respond to that.
Incredible.

Instead of finding societal solutions to people's problems (e.g. subsidizing camp or daycare), you are saying "Tough, that's your
problem! Shouldn't have brought children into this world!"
Is that really how you think society should handle these issues?
And do you really think people will stop having children because they are not rich or have a large family?

 

[3תיתי]

אני אומרת, שפתרון לבעעיה של

ההפרש בין חופשות הילדים וחופשות ההורים לא צריך לבוא ע"י תוספת ימי לימודים, כי החופשות טובות לילדים. אין לי שום בעיה עם סבסוד קייטנות.

 

[חייבתלהגיב]

But I talked about subsidizing camp

And the pool is the one thing that costs money that is mentioned in what I said - let's change it to
the beach, OK?
The playground and the park don't cost money.
Going to friends doesn't cost money.
Playing at home with your siblings or friends or whoever doesn't cost money -
you can play a whole lot of games with a piece of paper and pencil,
etc.
You can pretend, etc.
The only thing that is needed is someone to watch the kids - and that
can be subsidized.
You know how many kids mention "recess" as their favorite part of school?
You know why that is? Because that is what they are SUPPOSED to be doing
at this age. Not sitting in class and doing work 365 days a year.
Sure, education is important - but so is playing outside with your friends,
making up things, and having time to do what you like and want.
The only things I don't see fitting in here are school and teachers.
Community centers, on the other hand, seem to fit in perfectly.

 

[שקדייה]

it's not all about the money...

הפערים הם לא רק בסעיף הכלכלי... אלא גם בסעיף התפישתי, בתפקוד ההורי.. לא לכולם יש את המודעות הזו של להפעיל את הילדים, לספק גירויים , לייצר עניין- גם פה יש פערים.

דבר שני, אף אחד לא שואף שהילדים ילמדו 365 יום בשנה- אבל גם 90 ימי חופש זה מוגזם.

וכן, יש גם את האלמנט של הבייביסיטר- שעבור הרבה מאוד משפחות , 90 יום זה משהו שאי אפשר לעמוד בו, פשוט אי אפשר.... ולדעתי המערכת צריכה לתת את המענה גם לזה.

 

[אניאורחת]

מי דיבר על ישיבה זקופה?!

הגבתי לנאמר שהם יבואו לא כדי ללמוד - אז לאיזה צורך כן יבואו?
ומורה הוא אדם מקצועי שאמור לדעת ללמד ולהעשיר את הידע של תלמידיו, בהתאם לתכנית מוכתבת מראש.
זה יכול להיות בהמון דרכים אבל המטרה היא אחת : לימוד.
לפי המוצע כאן רק המורים לחינוך גופני והמורים לאמנות ישארו בביה"ס בחופשים.
מה יעשו שאר המורים? ילמדו. את יכולה לדבר על לימוד בדרך חוויתית. אני מניחה שהרבה מאד מורים מנסים ללכת לכיוון הזה - אבל לא נשקר לעצמנו. לפעמים זה לא ניתן. יש תרגולים, יש התמודדות עם חומר ויש עוד אלמנטים + 30 ילדים בכתה.

לימוד הוא לא עונש נוראי - אבל באמת שכחתם איך זה להיות ילדים? האם יש להשוות בין חופש והרפיה מלחצים למצב למידה שבו אתה מחוייב לחוקים (לא תמיד טבעיים), לצלצולים , עבודה בלתי פוסקת לפי זמנים ואינטרקציה עם אנשים/ילדים שלא תמיד בחרת להיות איתם?
חופש הוא זמן להרפיה, זמן להתעסק בדברים שלא נוגעים בהם בד"כ, זמן גם להתאמן בארגון הזמן הפרטי שלך - בלי שמישהו יכתיב עבורך.

לי יש ילדי גן בבית. בשבת ובחופשים - הם לא משתעממים ולא מחפשים את עצמם ויודעים נהדר להעסיק את עצמם. לא כל הזמן צריכים להיות במסגרת. ונכון שאני בבית - אבל הם יכולים להשאר עם שמרטפית או אצל סבתא ולא ירגישו "זרוקים" ודי יהנ מהעניין.

 

[3תיתי]

מסכימה איתך לכל אורך השרשור

 

[נומלה]

רק לימוד בהוראה פרונטאלית הוא לימוד?

 

[3תיתי]

ומה קורה בב'?

אני ממש חשתי את הקפיצה ההתפתחותית אחרי כל חופשה. גם בגנים. ומה קורה עם מי שלא רוצה להשאיר ילדים לבד בבין ג' ל-ד'? ואלה שבהא עדיין זקוקים להשגחה ופיקוח? בקיצור, לך ב' נראה זמן ראוי. לי בכלל לא ולמישהו אחר, אולי בחטיבה. ומה עם צהרונים בגנים מגיל 3? לפחות עד 7 בערב. לא כולם חוזרים ב-4 הביתה.

יש אגב גנים ובתי ספר כאלה. חיידרים של בנים במגזר החרדי (חוזרים הביתה ב-6), ובקרב עולים מברית המועצות לשעבר. וזה אפילו לא יקר... מבחינתי, זה מוקצה מחמת המיאוס. אני ילדתי ילדים, כדי לגדל אותם, לחנך אותם וללמד אותם.

מצטערת, אני קוראת כאן על אמא שלא מסוגלת ללמד ולתרגל עם בנה חומר של כיתה א', לא מצליחה למצוא לו מורים פרטיים ראויים, הבת בגנון מאבדת עשתונות כשהיא בבית. והפתרון הנחשק? לתקוע את כל הילדים בלי חופשות בבית הספר ובגנים. למי שכל כך לא מסתדר עם הילדים שלו, יש פתרון, ואפילו זול. פנימיה. אמנם לא לומדים שם כל יום כל השנה, וזה חמור, אבל לפחות המטרד התובעני מסולק מהבית.

יש פרק זמן יותר קשה ותובעני מבחינת ההורים. הוא מסתיים בסבבות כיתה ג-ד במרבית המשפחות, עם מנעד גמישויות. יש ילדים שיכולים להגיע הביתה ולהמתין להורה שיחזור אחרי שעה או יותר, ויש כאלה שלא. פרק הזמן הזה, גורר הוצאות על שמרטפים, מטפלות וצהרונים. זה חלק מתחשיב הגידול של ילדים. אם היתה קריאה להקל על ההורים העובדים בקשר להוצאות השמרטפות, עוד הייתי מבינה. אבל לבטל את החופשות כי איזו אמא לא מסתדרת עם הילדים שלה? איזה אבסורד נורא.

 

[מירי,]

הילדים שלך אולי שונים.

ו-ב יכול להיות ג או סוף הגן חובה, ממש נתתי כיתה שרירותית אי שם בסוף השכבה הצעירה....

איזו אמא לא מסתדרת? אנשים צריכים מסגרת וילדים עוד יותר- מעטים הם האנשים שמצליחים לעבוד רק מהבית, הם צריכים שעה להגיע לעבודה ושעה שבה העבודה מסתיימת.
ילדים ככל שהם צעירים יותר צריכים את המסגרת הזו יותר- הם צריכים את החברים שלהם, וככל שהם צעירים יותר הם זקוקים לנו ההורים להפגיש בינהם, אבל כשההורים עובדים בשעות משעות שונות- קשה עד בלתי אפשרי להפגיש יותר מ-3 ילדים יחד- לרוב הילדים הצעירים זה חסר! כשהם גדלים הם כבר 'עושים את זה לבד', זה בכלל לא קשור ביכולת שלי עם הילדים- ולא! אני לא יכולה ללמדאת ילדי! רוב ההורים (אפילו מורות) לא מצליחים במשימה הזו, היא גם לא מומלצת!!!