חגים, חופשים, ומחאת ההורים

[חייבתלהגיב]

מה?!??!?? מה ההגיון?

ילדים צעירים, שצריכים לזוז, לחקור את סביבתם ולהתפתח - המקום המתאים להם הוא לשבת בכיתה כל היום?

 

[מירי,]

מי אמר שלמידה חייבת להיות בישיבה?

מי אמר שהם חייבים ללמוד?

 

[אניאורחת]

אז מה הם אמורים לעשות אם לא ללמוד?!

המורים אינם שמרטפים. אז יבואו ילדים לביה"ס והמורים יהיו "צוות הווי ובידור" רק כי להורים של הילדים זה מתאים?!

 

[מירי,]

ישירו יותר, יקראו יותר, יציירו יותר.

יקשיבו למוסיקה, יעשו יותר ספורט- להמשיך או שאני מובנת?

 

[חייבתלהגיב]

הפעילות שילדים עושים בקייטנות

או פעילות מקבילה שההורים שלהם לוקחים אותם אליה (פעילויות ספורט למיניהן, ביקור במוזאונים, ביקור בלונה פארק, בילוי בפארק, טיולים, בריכה, ים, וכו') הם בדיוק הפעילויות שמורה לא מסוגלת לעשות עם כיתה של 30 ילדים, ומדריכי קייטנה בני עשרים כ-ן מסוגלים לעשות עם קבוצה של ילדים (שלרוב קטנה מ-20 ילדים). זה המצב. אני לא רואה את המורה של הבת שלי מובילה שיעור ספורט, לוקחת את הילדים לבריכה, או כל דבר אחר בעצם שלא דורש מהילדים לשבת יפה בכיתה. היא פשוט לא מסוגלת לזה מבחינה פיזית, ואני לא רואה קשר בין זה לבין התפקיד שבו בחרה ואליו הוכשרה, שאותו היא מבצעת בכלל לא רע - ללמד תלמידים בכיתה, לדאוג שהם יידעו את החומר (ואם יש בעיות, ליצור קשר עם ההורים, וכו'), וכו'.
לסגור ילדים בכיתה בקיץ (כששוב, בעיניי לסגור את הילדים בכיתה זו הדרך היחידה שמורה ממוצעת אחת יכולה להשתלט על 30 תלמידים) זה בעיניי, בפשטות מלאה, לעשות להם עוול.

 

[recordion]

מה יש למדריכי קייטנה שאין למורים?

נסיון בעבודה עם ילדים? הצחקת אותי. רובם תיכוניסטים בחופש, בעצמם היו ילדים לא מזמן.
בני ה-20 הם חיילים. לא מדריכים בקייטנות.

מורה לא יכולה לשמור על ילדים בהפסקה? היא עושה את זה כחלק מתפקידה. להשגיח שילדים לא יפגעו ממתקנים? היא עושה את זה. לעשות עם הילדים עבודת יצירה? היא עושה את זה. לשיר אתם שיר? רוב המורות עושות את זה, למשל כשהן מכינות טקסים.

אולי גם להפעיל כתה של 40 ילד במסגרת בית הספר כבד עליהן? אז למה משרד החינוך מחייב אותן?

הלוואי! שמדריכי קייטנות היו מנוסים כמו מורים בתחום החינוכי ובתחום הפעלת ילדים. רובם הרבה פחות מזה, ועל כל הכסף שהורים משקיעים בקייטנות הם מקבלים השגחה לקויה ופחות בטיחותית מבית ספר, בסביבה יותר מסוכנת לילדים, וזה לפני שיצאו למוזיאון (שמורה משום מה יכולה לעשות במהלך שנת הלימודים), להצגה, לצעידה עם הילדים (עושים בבית הספר של הבת שלי) ולפעילויות נוספות.

כן, כשבית הספר עובד למוד קייטנה, צריך כוח עזר נוסף. למשל - אותם תיכוניסטים שעובדים בקייטנות - אבל תחת השגחת מורה שמכירה את ילדי הכיתה שלה. ואפשר להעזר במורי הקבלן, במקום במהלך כל השנה שעתיים בשבוע אז בתקופות קייטנה ליותר שעות - הורים ישמחו לשלם את ה-300 שקל (או כמה שזה השנה) ואף כפול במקום אלפים לקייטנה של שבועיים מתוך תשעה שבועות רצופים של חופש (שבחגים בכלל אין).

המורה של הבת שלך לא צריכה להוביל שיעורי ספורט - יש מורים לספורט בבי הספר. היא לא צריכה לעשות את כל פעילויות הקייטנה, כמו שאינה מלמדת את כל המקצועות - לכל מורה על פי נטיותיה יוקצו פעילויות של יצירה, הקשבה פעילה למוזיקה, משחקי קופסה, משחקים-של-פעם וכדומה. והן עדיין יעשו את כל זה בצורה צקצועית יותר מאשר מדריכי קייטנה.

 

[חייבתלהגיב]

What they have is youth and energy

There is no need for the teachers in this scenario - the same young people can both teach art,
games, and do all the sport and energetic activities outside which are a very major part
of summer activities. The teachers simply are not needed there, and will not add anything.
In school, going to different places is not done on a regular basis, and usually requires
additional help, like parents, etc. In camp, it is done on a very regular basis, there are
qualified swim instructors, etc.
I have no problem with subsidized camp - I think it is good, and I send my children
to camp in community centers - I just don't think the teachers fit in anywhere here.

 

[recordion]

ופחות נסיון חיים

ופחות הכשרה לעבוד עם ילדים
ופחות נסיון בעבודה עם ילדים
ובהשגחת אנשים שאיטן לי מושג מי הם, למעט השם על הצ'ק. אין פיקוח (מי מבטיח לי שלא מסתובבים שם פדופילים?), לרוב בתנאי פחות טובים ממה שיש בבית הספר.
אין לי בעיה שלקייטנה בבית הספר יצורפו צעירים נמרצים שירוצו עם הילדים, ביקוח המורות. ביתר השעות - שיפעילו אותם מורים, בכיתות ממוזגות סביב שולחנות ולא על הדשא חצי בשמש בשטח הקייטנה שעולה כמעט אלף שקל לשבוע.

 

[חייבתלהגיב]

So mandate screening and supervision on the

instructors (though that is usually done anyway) - it still doesn't require the teachers.
And no, sitting in class around tables is not a better solution - it is much much worse, and what
I am trying to avoid.
Don't you want your kids to have a life?
Do you really want to take summer away from them? Isn't it bad enough you've (not you personally - society) taken pretty much
everything else?

 

[recordion]

בקייטנות פרטיות

מי עושה את סינון המדריכים?
מי מפקח עליהם?
למי הם פונים כשיש בעיה?
את יכולה לסמוך שהכל בסדר בשטח אני לא בטוחה.

וכן, כשעושים שעת יצירה, שעת סיפור, שעת האזנה למוזיקה - אני מעדיפה שזה יהיה בכיתה עם מזגן ולא תחת עץ שלא נותן צל מלא (וחם). לא חייבים לשבת ליד שולחנות כשלא צריך אותם למשימה. מזיזים אותם לקיר, או בונים שולחן משותף לכולם יחד באמצע החדר. עושים את זה כל השנה. גם בקייטנה אפשר.

 

[חייבתלהגיב]

Do you think your child

would prefer to sit inside, too?
Does your child complain about being outside in the summer?
There is some time in camp where the children are inside, of course - but usually
because that is the best place to do the specific activity (e.g. a gym with special facilities, a kitchen
for cooking, etc) - not because that is a better place for the children to be.
The reason to put kids in a room is that that is the easiest way to watch them - not
that that is the best thing for them. The best thing for them is to be outside. If it's hot - water
activities are really good, etc.
Have you heard of the word fun?
When you imagine children having fun, do you imagine them sitting in an air-conditioned classroom?
I sure don't.

 

[שקדייה]

אני לא יודעת איזה גילאים את מלמדת...

אבל אם כמורה את מכירה רק 2 פורמים:
1. ישיבה זקופה בכיתה, עם ספרים ומחברות פתוחים.
2. צוות הווי ובידור.

אז זה עצוב מאוד.

הבן שלי בכיתה ב' ואני יכולה לספר שהם עושים בכיתה כל כך הרבה מעבר ללמידה פרונטלית מתישה- הם לומדים ומתנסים וחויים המון דברים- תוך כדי למידה מעשית, סדנאות, בפנים ובחוץ, ליד שולחן או על השטיח..... באמת.. אינספור סוגים של פעילויות חוויתיות ומהנות מאוד (למרות שעל הדרך לומדים משהו, רחמנא לצלן).

עצם העובדה שאת כמורה מתחייסת ללימודים כאל איזה עונש נוראי, זה עצוב. כי זה אומר שזה מה שאת חושבת על מה שאת נותנת....

וזה רק לגבי כיתות א', ב'...
מה לגבי ילדי הגן? גם להם לדעתך עדיף להיות זרוקים בשעמום שבועות בבית במקום ללכת לגן?

 

[חייבתלהגיב]

את יוצאת מנקודת הנחה שהחלופה לבית הספר

היא שעמום בבית. למה שזו תהיה החלופה? מי שמשגיח עליהם (הרי מישהו חייב להשגיח עליהם) יכול לקחת אותם לגן משחקים, לטיול, לבריכה, לשחק איתם, לקחת אותם לחברים, וכו' - זה פחות טוב מגן?
גם הבת שלי בכיתה ב', ובחיי שהיא מעדיפה בהרבה את הטיולים המשפחתיים שלנו על פני הפעילויות החוויתיות המהנות בבית הספר, שאפעס, לא כל כך מהנות מבחינתה. גם את הקייטנות היא מעדיפה על בית הספר, במיוחד כשהיא בוחרת את התחום של הקייטנה. נכון, זה עולה כסף, ואולי צריך לסבסד את זה איכשהו - אבל מה הקשר לבית הספר ולתפקיד המורה?

 

[recordion]

חלופות

תראי לי חלופות שלא עולות כסף (שאין), או משביתות את אחד ההורים מעבודה. וזה כשאפשר בכלל לקחת חופש כדי להיות עם הילדים. להרבה אנשים ההתעקשות הזאת לקחת את החופש כשהילדים בחופש עלולה לעלות במשרה. במיוחד במקום עבודה שבו הרבה הורים (טוב, אמהות) לילדים קטנים.

רוב ההורים כאן (ובכלל) היו רוצים לעשות עם הילדים שלהם דברים מעניינים כל יום מהחופש - לקחת להצגות, ללונה פארקים, לבריכה, לטיולים. הרוב אפילו לא סובלים מסתם לצאת לגן השעשועים הקרוב לבית. אבל כך או כך, רוב הזמן אי אפשר להקדיש רק לילדים. גם כשהורה לא עובד יש קניות, בשולים, נקיון הבית, וצריך כמה דקות לנפש, אפילו הן מול תכנית טלויזיה מטומטמת.

כך שרוב החופש, תרצי או לא, הוא שעמום לילדים. עיסוק בפעילויות שלא מעניינות אותן, או התקעות מול מסכים. במיוחד כשהחופש הזה נמשך עוד ועוד (ועוד ועוד), כשהחברים לא זמינים כי לא כולם גרים קרוב, וחלק יוצאים לימי כיף עם ההורים דווקא ביום שאתה משתעמם בבית, ואמא שלך לא יודעת לגזור וליצור כל כך יפה כמו המורה (שמה לעשות, עושה את זה שנה אחרי שנה ורוכשת מיומנות), ובכלל, היא רוצה לנקות את הבית, לבשל, לעשות כביסה וזה מ-ש-ע-מם?

אכן, הטיול המשפחתי הוא יותר כיף מטיול כתה., אבל כשהוא קורה פעם בחודש, לא יום אחרי יום במשך חודשיים. הוא בעל ערך מוסף כשיודעים מספיק כדי להכניס תכנים חינוכיים ולא לשלוח את הילדים לחפש מה לעשות ולשבת בצל עם ספר או להפוך בשר על האש. הוא יותר כיף כשהפעילות מעניינת גם לקטנים וגם לגדולים (ולא שבן ה-15 נוהם שאין מה לעשות כשבן ה-4 צוהל על הנדנדה).

וזה עוד לפני האפשרות הכלכלית שלרוב האנשים אין. לא כולם יכולים לא לעבוד חודש ועדיין לממן הפעלות מעניינות כל יום מאותו חודש. במיוחד שיש ארבעה כאלו (פחות או יותר) כל שנה.

 

[3תיתי]

חולקת על דעתך.

ילדים מסוגלים להעסיק את עצמם נהדר בחופש. אני תמיד דאגתי שיהיו בבית חומרי יצירה. הילדים, כל אחד בתורו, יצרו, קישטו, בנו. ילדים יכולים לקרוא, לשחק במחשב, לשחק במשחקים שלהם, להפעיל את הדמיון. אני סבורה, שרק ילדים שאף פעם לא איפשרו להם, לא מסוגלים להעסיק את עצמם נהדר, בפעילויות רבות ערך.
לא צריך לדעת ליצור ולגזור נורא יפה. אני יודעת ליצור, ואת יודעת לבשל, וגם זו יצירה. וגם הליכה לסופר, יכולה להיות בללוי נחמד ומלמד, עבור ילדים. כנ"ל השתתפות בתחזוקת הבית ובניקיון.

אין כל בעיה ליצור תכנים חינוכיים לטיול. בכל כך הרבה אתרי אינטרנט חינמיים, ובעיתוני סופ"ש אינטרנטיים וזמינים, יש הצעות לטיולים, כולל סקירה קצרה של הסטוריה, וטבע האזור. ואם רוצים, אז מגגלים עוד קצת ויודעים אפילו יותר. רק מה? זה דורש מאמץ ונכונות.

אני גם לא רואה כזה נזק בהתקעות מול מסכים. מה, לא ישבנו וראינו את "גיין אייר" בפעם ה-300? שלא לדבר על האיים האבודים? ואיזה נזק נגרם לנו? מה שכן, צריך לדעת לכוון ילדים לעסוק בפעילויות עם ערך מוסף. בקיצור, מה לעשות? צריך להתאמץ כדי שהילדים גם יתפתחו וגם יהנו. ואם ישתעממו, זה מצויין! כי ככה ילמדו להעסיק את עצמם. לא חייבים חברה כל הזמן. לא חייבים שמישהו יהיה צוות הווי ובידור. להפך. וכך, אפילו השיעמום הופך ליתרון חינוכי. בהחלט לא צריך לממן הפעלות מעניינות בכל יום. הליכה לסיפריה לא עולה. טיול בשדה או ברחבי העיר, לא עולה אגורה. משחק בצותא, גם לא בדיוק יקר. הכל דורש יצירתיות ונכונות. לא כסף ולא כשרונות מיוחדים.

 

[recordion]

מגיל מסוים - את צודקת

לא בגיל צעיר.
עד גיל מסוים יכול להיות מסוכן להשאיר ילד ללא השגחה. את לא חייבת להפעיל, אבל חייבת שיהיה מבוגר נוכח כלשהו. מבוגר מיומן יכול להשגיח על 20 ואפילו יותר ילדים בסביבה שמתאימה ובטיחותית לילדים (כמו בית הספר), אבל במשפחה ממוצעת הוא עושה את זה ל-1-3 ילדים בלבד, וזה בזבוז משאבים משווע.

יש ילדים שאגן יודעים להעסיק את עצמם. חלק ממש מגיל צעיר. יש כאלו שלא. עצוב, נכון, אבל אלו הילדים שמשתעממים כשהם לבד. חלק מהם אפילו לא יגידו את זה, אבל ירגישו כך.

גם "הפעלות" כמו לעזור לאמא לנקות, לבשל או ללכת לסופר יכולות להיות נחמדות - פעם ב-, לא כל יום. כשזה כל התפריט מהר מאוד עוברים לקייטנת מסכים. אני אתך - זה לא בהכרח מזיק, אבל כשזה כל תפריט העניין? מה לעשות שרוב הילדים לא מתעניינים בנגינה, או ביצירה, או בספורט במידה שתמלא להם חופש ארוך.

לא כל הורה יכול ללמד. זו מיומנות שלא לכולם יש, ולא לכולם נכונות לפתח או לאסוף חומר. יש אנשים שבחופש, (בגלל הפרעת אישיות, אבל נפוצה) רוצים לנוח, מקסימום להסיע את המשפחה ואז "תעזבו אותי". לכן לא כל הורה יכול להיות מורה, וגם אלו שיכולים לא בהכרח מעוניינים בהום סקולינג או משקיעים מי יודע מה בחופשות של הילדים.

כמה הורים לוקחים ילדים לגן שעשועים רק כדי "שלא יבלגנו את הבית", או ללונה פארק כדי שלא יגידו שהם לא עושים למען הילדים, או כדי שהילדים יעמדו בתחרות מול ילדים אחרים? וכמה מתקשים לממן את הדברים האלו, או חושבים שיותר חשוב סמארטפון משני לילות במלון עם ארוחת בוקר?

 

[3תיתי]

טוב, את מדברת עם אמא מזניחה

כי אני לא לוקחת ללונה פארק. לא נוסעים לבתי מלון. אי אפשר גם לקטר שהילדים מסכנים ומוזנחים וגם להזניח אותם. מה לעשות? טיפוח ילדים הוא עבודה קשה. ריצות למוזיאונים לא תמיד כשבא לך, הכנת טיולים, כשיותר נוח לשכב בבית ולגהק ברעש. אנשים כאלה הם בעיה, לא ממוצע סביר ורצוי. ואני לא רואה בסיבה סבירה לקצר חופשות, רק בשל התנהלות בעייתית. זה בכלל לא קשור ללהתאמת חופשות לימי חופש של ההורים.

 

[recordion]

הבעיה היא

שהאנשים הלא מטפחים בעליל שכיחים הרבה יותר מאשר הורים כמוך.
והשאלה היא לאיזה הורים צריכה מערכת החינוך להתיחס כשהיא קובעת מה יהיה טוב לילדים - לאלו שמטפחים כמוך, או למכנה משותף נמוך (ושכיח) יותר.
והשאלה היא למה שכבות שקשה להן להתקיים (עם מיקור חוץ או עם כל סידור אחר לילדים למשך עשרות ימים בשנה)) צריכים לפרנס מורים שיושבים 4 חודשים בשנה בבית.

 

[3תיתי]

אני מסתכלת על החופשות, רק מתוך

תפיסה, שהן טובות וחיוניות לילדים. לא לוקחת בחשבון את התשלום למורים.ובחופש הגדול יש להם השתלמויות. הם לא לגמרי בחופש. כאן הוצגה דרישה, לא לסידור זול לילדים, כי אם שילמדו יותר ימים ע"ח חופשות. לכך אני מתנגדת.

 

[שקדייה]

לא, אני יוצאת מנקודת הנחה שונה...

נקודת ההנחה שאני יוצאת ממנה היא שיש בסיס, ושיש מעליו שכבות.

לא לכולם יש אפשרות לצאת לטייל עם הילדים (מכל מיני מגבלות, פיזיות, כלכליות, הפרש גילאים בעייתי או סתם חוסר מסוגלות,)
לא לכולם יש את האפשרות לקחת את הילדים לבריכה- זה בילוי שעולה למשפחה באיזור ה-200 שקל....

אני מסתכלת על מערכת החינוך כמערכת שאמורה לתת את הבסיס הרחב ביותר כדי לצמצם פערים, כדי שכשהדור של הילדים שלנו יהפוך למנוע של המדינה הזו, יהיו בו אחוז נמוך יותר של חסרי יכולת וחסרי מסוגלות .
מעל הבסיס הרחב הזה, מי שיש לו אפשרויות יותר רחבות- בבקשה, יממש את האפשרויות האלו כראות עיניו וכשיקול דעתו- אבל מי שאין לו את האפשרויות האלו- שגם לילדים שלו תהיה הזדמנות.

קצת מעציב אותי לראות שאנשים שטוב להם ומרווח להם, לא מצליחים לראות קצת מה קורה מסביב.

יש הרבה מאוד משפחות בארץ שכמות החופשים ההיסטרית הזו משאירה את אחד ההורים מחוץ למעגל העבודה.
יש הרבה משפחות בארץ שאין באפשרותן לתת לילדים את כל ההעשרה וכל הפעילויות החוויתיות האלו שמוצעות פה (ומוצעות בצדק- ברור שזה יותר כייף ויותר מעשיר לסוע עם המשפחה לטיול מאשר ללכת לבית ספר).

רוצים צדק חברתי? זה צדק חברתי. הרבה יותר מעוד שקל או פחות שקל במחיר של הקוטג'.