מה קונים לילדה שקיבלה מחזור?

[גן חיות בבית]

התכוונתי לתחתון כזה גבוה

שתופס טוב את התחבושת שלא תזוז. לא קוראים לזה תחתוני סבתא?

 

[3תיתי]

למה שתחבושת תזוז?

יש לה דבק, יש לה כנפיים (לפעמים). למה שתזוז?

 

[גן חיות בבית]

משום מה זה זיכרון ילדות שלי

אז לא היו כנפיים, הייתי לובשת תחתון גבוה, ומעל זה מכנס ספורט צמוד (פעם לבנות היה מכנס ספורט צמוד מלייקרה) ועל זה הייתי לובשת מכנסיים, הכל כדי ששום דבר לא יזוז.
נראה לי שתחבושת גם אם יש לה דבק וכנפיים, זה דבר זז.

 

[הפוך עם ראש כפול]

התחבושות של המאה הקודמת אכן היו

תודה לאל שגם בעידן הזה התפתחנו לתחבושות עם כנפיים, דקות, עם ריחות, עם לבבות, עם פרפרים, עם פרחים....

גם לי יש את הזכרונות המזעזעים האלו מגיל 14, של מבנים ארכיטקטוניים מורכבים, שברגע האמת התפרקו כמו תקרת פל-קל

 

[3תיתי]

כן. ובריצה בשיעור ספורט, היתה נדידת עמים.

אבל בתענוג הזה כבר לא התנסיתי, כי למרות התנגדותה העזה של אמי, מסיבות השמורות עמה, עברתי מהר מאד לטמפונים וחייתה נפשי.

 

[הפוך עם ראש כפול]

גם לך הייתה אמא שמרנית בעניין אני דווקא גיליתי בשיעורי הספורט את היתרון הגדול, והיחיד, שיש בענייני המחזור: "המורה, כואבת לי הבטן!"
כל מה שהיינו צריכות לעשות זה רק להקפיד לשמור על מרווחי זמן בטוחים ולא חשודים מדי בין תלונה לתלונה

 

[גן חיות בבית]

איזה באסה, עכשיו את אומרת את זה?

לא יכולת לבוא קודם, לא חשבתי על זה.
כשכאב לקחתי כדור, לא חשבתי להיעדר משיעורי ספורט שכל כך שנאתי בעיקר באותם ימים.

 

[noa_f]

בטח לא למדת בכתה של הרבה בנות...

היתה לנו מגמת גרפיקה בבית הספר. 99% בנות. מעולם לא התקיים שם שיעור ספורט מלא, תמיד חצי לפחות ישבו בצד.

 

[גן חיות בבית]

כיתה רגילה בהוד השרון

 

[הפתעות נעימות]

הרסת אותי עם התיאורים שלך.

 

[trilliane]

פספסת את אולווייז בשנים ספורום

בערך מ-1992 כבר היו בישראל תחבושות דקות ומכונפות שלהם. אני זוכרת שבגיל 14 עוד היו העבות המזעזעות (שהריצו אותי לקנות טמפונים ביום הראשון של המחזור הראשון) אבל שנה לאחר מכן כבר היו כאן הדקות במלוא הדרן, ואמנם הן לא היו זולות (לא הייתה תחרות) אבל הן הצדיקו את המחיר. אני זוכרת שהיה לי מזל נאחס בכיתה י' וקיבלתי ממש בכל טיול וטיול... ובטיול השנתי הייתה לנו הליכה במים, והתחבושת לא דלפה אלא פשוט התנפחה כמו בלון, כל הנוזלים נשארו אגורים בה. הורשמתי מאוד.

 

[חדר משלה]

יש לה כנפיים, בטח שתעוף.

 

[3תיתי]

לכן יש דבק.

או שגוזרים קצת את הנוצות בקצה.

 

[מעיןבר]

מזל טוב

לגבי טמפונים - עקרונית אני יודעת שעם המיני אפשר מהתחלה, רק צריך להסביר לה שחשוב מאוד להחליף טמפון כל 6 שעות ושלא רצוי לישון עם טמפון. אישית, בנערותי הרסתי לא מעט טמפונים עד שהצלחתי ועד היום זה לא אמצעי ההיגיינה הראשון שלי, אלא רק בסיטואציות מאוד מאוד מסויימות.

לדעתי - םרט להיגיינה, חשוב מאוד ללמש אותה לעשות מעקב ולנהל רישום של המחזור, זה כלי מאוד מאוד שימושי וחשוב שיסייע לה להכיר את הגוף שלה. הוא גם פשוט יסיי לה ללזהות מתי המחזור צפוי להגיע בערך והאם זה הולך לקרות על הטיול השנתי או כל מיני כאלה ולהיערך בהתאם

.

 

[3תיתי]

אף פעם לא הבנתי את עניין השינה.

נראה לי שחשוב לא לישום עם טמפון, אם תוקעים אותו בעין.

 

[מעיןבר]

כי ישנים יותר מ- 6 שעות

וההמלצה היא להחליף אחרי 6.

 

[3תיתי]

6-8 שעות.

הרי שיא הנוחות זה שבלילה אין הגועל המכונה תחבושת.

 

[מעיןבר]

הגועל זו פרשנות שלך

אני אישית מעדיפה שה"גועל" הזה לא יישאר לכוד בגוף שלי אלא יצא החוצה.
אני תמיד הקפדתי לא לעשות שימוש בטמפונים עם כושר ספיגה גבוה מאוד ולהחליף בתדירות כי זה הרגיש לי הרבה יותר נכון לי וכללית - מעדיפה פד. ילדה צעירה בת 12-13 אמורה לישון עדיין 9-10 שעות בלילה - זה עדיין מעבר לטווח המומלץ לשימוש ולכן, את הבת הפרטית שלי אני אנחה לעשות שימוש רק בשעות שבהן היא יכולה לטפל ולהחליף.

 

[3תיתי]

אני חושבת שלא אנחה.

אתן את כל האפשרויות, והילדה תבחר בעצמה. ו"לכוד בגוף"? זה בא אם האמונה שיש רעלים בגוף וככה הוא "מתנקה". בסדר. טוב שיש כמה וכמה אופציות, וכל אחת תשתמש במה שנוח לה.

 

[מעיןבר]

בטח שאנחה...

זה חלק מהתפקיד שלי כרגע, להנחות במקומות שבהן אני חושבת שהידע שלה לא מספיק כדי לקבל החלטה בכוחות עצמה.
לגבי רעלים בגוף - ברור שיש רעלים בגוף שלנו, יש לנו מערכות שלמות שכל תפקידן לטפל ברעלים ובפסולות הללו - הכבד, מערכת השתן, המעי הגס. אבל דווקא בהקשר של הדימום הווסתי המחשבה שלי היא אחרת - דם הוא נוזל נקי וחיוני, אבל מהרגע שהוא יוצא - הוא מצע מעולה לגדילה של מיקרואוגניזמים ואני מעוניינת להרחיק את המצע הזה ממקומות רגישים לזיהומים כמה שיותר, למשל - מהנרתיק. הנוכחות של הדם שם לאורך זמן היא לא טובה בעיני ועל כן אני בוחרת כמו שאני בוחרת...